שלום וברכה מורי ורבותי!
קחו סיפור!
רבא ורמי בר חמא היו תלמידיו של רב חסדא. הגמרא במסכת בבא בתרא (י"ב ע"ב) מספרת, שפעם אחת שניהם ישבו לפניו יחד בשיעור בביתו, ועל ידו ישבה ביתו הקטנה, תינוקת, רב חסדא ציחק עם ביתו ושאל אותה: "עם מי תרצי להתחתן? עם רבא או עם רמי בא חמא?", היא הסתכלה על שניהם בעיניים של ילדה ושניהם מצאו חן בעיניה, ואמרה לאבא שלה: "עם שניהם".
מיד קפץ רבא הקטן ואמר: "ואני אהיה האחרון".
בסופו של תהליך זה מה שקרה בדיוק, רמי בר חמא התחתן איתה ולאחר מספר שנים מת, ורק אז רבא התחתן איתה.
רבא בתור נער צעיר הבין, שאם שניים אמורים לאכול מאותה עוגה – אמור להיות מישהו ראשון ומישהו אחרון.. הוא העדיף להיות האחרון ולא הראשון שלאחר מכן יסתלק מן העולם או יצטרך בצורה כזו או אחרת לפנות את מקומו.
הגמרא במסכת ברכות (ס"ד ע"א) מספרת מקרה דומה ממש,
במקום מסוים חיפשו ראש ישיבה, ופנו לרבה ולרב יוסף ושאלו מי המתאים יותר להיות ראש הישיבה, 'סיני' או 'עוקר הרים'? כלומר, המעיין יותר או הבקיא יותר? כולם אמרו שעדיף יותר 'סיני', קרי: רב יוסף הוא זה שאמור להיות ראש ישיבה, אבל רב יוסף אמר: "אני לא מוכן להיות ראש הישיבה, רבה יהיה ראש הישיבה ורק לאחר מכן אני אהיה ראש הישיבה".
עשרים ושתים שנה היה רבה ראש הישיבה, ורק לאחר מכן במשך שנתיים וחצי היה רב יוסף ראש הישיבה, נשיא המוסדות.
הוא ידע שנגזר עליו להיות תקופה מסוימת ראש ישיבה, הוא ביקש שהתקופה הזו תהיה בסוף ימיו ולא בתחילת ימיו.
זה נכון לגבי כל אחד מאיתנו!
הרבה כועסים למה הם לא כבר עשירים כמו שהם תכננו, למה את המיליון דולר הראשון לא הספיקו לעשות, למה התוכניות והתפקידים הרוחניים והגשמיים אותם הם הציבו לעצמם לא ממומשים.
יקירי!
עדיף שתקבל את זה בגיל שישים ולא בגיל עשרים. תמתין, תהיה האחרון ותהיה מי שירוויח באמת.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אני יוצא מגדרי שוב ושוב
וחייב להגיב
אמת מציל חיים
לעילא ולעילא