הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), בראשות זאב בילסקי, אישרה היום להעביר את תוכנית הרכבל לכותל (תת"ל 86), שיזם משרד התיירות, לאישור הממשלה.
התכנית מציעה פתרון אמיתי לבעיית הנגישות הקשה לאגן הדרומי-מזרחי של העיר העתיקה (אזור הכותל, שער האשפות, עיר דוד) ותיתן מענה למטיילים, תושבים ולתיירים.
שדרוג התשתיות הפיזיות באזור הכותל המערבי ושיפור שירות אמצעי התחבורה הציבורית בעיתי עקב מגבלות המרקם הפיזי, התרבותי, הדתי, הארכאולוגי, ההיסטורי והקנייני הרגיש והעדין הקיים מסביב לעיר העתיקה, שאינו מאפשר ביצוע עבודות פיתוח בהיקפים נרחבים, הרחבת דרכים, תגבור זמינות החניה וכד'. האזור סובל מעומסי תנועה וגודש בשגרה ובימי מועד, וכן מהשלכות של רעש וזיהום האוויר, בעיות בטיחות עקב עירוב התנועות של רכב מנועי והולכי רגל, ופגיעה באיכות המרחב הציבורי והנגישות לאתרים ההיסטוריים והדתיים הקיימים במרחב העיר העתיקה וסביבותיה.
בסביבות שער האשפות/רחבות הכותל ועיר דוד מתקיימים אירועים רבי משתתפים שונים המושכים עשרות אלפי מבקרים ביום. כמו כן, בשגרה האזור מהווה אבן שואבת לאלפי מבקרים ביום, לרבות תיירים מכל העמים והדתות, הן לאתרים השונים בעיר העתיקה, לעיר דוד, לחפירות הכותל, לרובע היהודי והר הבית ולכלל שכיות החמדה בגן הלאומי הסובב את חומות העיר העתיקה.
ההערכה היא שבממוצע מבקרים בעיר העתיקה וסביבתה הקרובה כ-135,000 מבקרים בשבוע, מתוכם כ-24,000 תיירים, אומדן שגדל מדי שנה. מבין המערכות להסעת המונים, מערכת הרכבל המוצעת מספקת קיבולת של כ-3,000 נוסעים לשעה לכיוון, בקרוניות של 10 נוסעים הנעות ברצף לשני הכיוונים בזמן של כ-4.5 דקות לכיוון.
המטרה העיקרית ליישום פרויקט הרכבל לאזור הכותל ולשירות האגן הדרומי של העיר העתיקה, היא לאפשר את שיפור הנגישות לעיר העתיקה וכתוצאה מכך, להקל באופן משמעותי על הגודש התנועתי הבלתי נסבל הקיים היום בשגרה, וקל וחומר בימי חג ומועד. יחד עם זאת, הרכבל אינו מהווה הפתרון היחיד שייתן מענה לעומס התחבורתי באזור, והוא חלק ממערך כולל של פתרונות משולבים שיזינו את הרכבל ויפחיתו את תנועת כלי הרכב באזור. הגדרת הפרויקט כתשתית לאומית נגזרת מתפיסתו ככלי תעבורה בעל פוטנציאל להשתלב ולהשלים את מערך הסעת ההמונים המתוכנן בירושלים, וע"י כך להוות אמצעי לצמצום היקף הנסיעות של קווי אוטובוסים, של אוטובוסים לתיירים ושל רכב פרטי לאזור זה. צמצום כמות האוטובוסים והרכב הפרטי באגן העיר העתיקה דורש פתרונות משולבים הנלווים לפרויקט שיזינו את הרכבל וישפרו את המצב התנועתי הקיים סובב העיר העתיקה כולל יצירת זמינות חנייה לאוטובוסים לתיירים, צמצום מס' קווי אוטובוסים סדירים המשרתים כיום את האגן הדרומי של העיר העתיקה, קביעת מחיר כרטיס נסיעה זהה המשולב עם כרטיס נסיעה במערכות הסעת המונים אחרות בירושלים, תגבור זמינות החנייה באזור המזין את תחנת היציאה של הרכבל – תחנה A ועוד.
התוואי הכולל של הרכבל הינו 1.4 ק"מ והוא כולל כ-73 קרונות, קיבולת של 3,000 איש בשעה לכל כיוון. תוואי הרכבל מורכב משלושה מקטעים:
- מקטע B-A, בין תחנת היציאה ממתחם תחנת הרכבת הישנה במערב העיר עד לתחנה תפעולית B שאינה מיועדת לנוסעים אלא לשינוי זווית תוואי הרכבל ולדפו תת קרקעי לכ-70 קרוניות, המאפשר ויסות מספר הקרוניות בהתאם לצרכים. תוואי הרכבל עובר מעל הקצה הדרומי של גבעת התנ"ך. בגבעה מוצבים שני עמודים, המערבי יותר מיד צפונית למבנה קיים (פלישה), והמזרחי יותר בתוך שטח מופר בחניון מלון הר ציון.
- מקטע C-B, בין תחנת הדפו ב-B לבין תחנת נוסעים שנייה בהר ציון-C. התוואי במקטע זה חוצה את גיא בן הינום בניצב.
- מקטע D-C, בין תחנה C לנוסעים בהר ציון לתחנת הגעה D מעל מבנה מרכז קדם המאושר. תוואי הרכבל יוצא מתחנה C ועובר בסמוך לישיבת התפוצות, מעל חלק ממגרש כנסיית הגליקנטו, מעל חלק ממגרש מוסד הפוקולרה, מעל בתי מגורים בשכונת עין חילווה לאורך ציר רחוב מלכיצדק, עד לתחנה D.
יו"ר הות"ל, זאב בילסקי ציין:"מדובר בתוכנית שמביאה בשורה של ממש לעיר ירושלים. התוכנית מאפשרת נגישות זמינה ונוחה עבור באי העיר העתיקה והכותל. התוכנית תביא לביטול "חומת האוטובוסים" שנמצאת באופן קבוע בכניסה לעיר העתיקה, והפיכת המרחב למרחב ציבורי ונעים באחד המקומות המתויירים ביותר בישראל ובעולם".
מתכננת הות"ל, נאוה אלינסקי רדאעי ציינה: "התוכנית עתידה להביא למהפכה בירושלים, בשיפור משמעותי בנגישות לעיר בעתיקה, ותאפשר הבאת המונים לאתרי התיירות המרכזיים בעיר העתיקה וסביב לה. זאת, תוך קיצור זמני ההגעה למקומות הקדושים וצמצום משמעותי של עומסי התנועה באזור הכותל המערבי, יחד עם שיפור הנגישות לשכונות ורובעים במזרח העיר. כל זאת תוך שימור והגנה על חומת העיר ואתרים ארכיאולוגים באזור".