החיזוק היומי – טיול של שלום בית? ומה עם ביטול תורה? הפתעה! • צפו:

שלום וברכה מורי ורבותי!

יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו, והנה שאלות שלכם, מגוון שאלות בעניין שלום הבית!

רעייתי רוצה טיול, נופש, חופש או כל דבר אחר, היא רוצה לרכוש רהיט חדש לבית, היא רוצה לעבור דירה, היא רוצה לרכוש משהו נוסף לעצמה, אבל היא מחייבת אותי להצטרף אליה. אולם אני חושב שהמצב שלנו הוא די טוב ומצוין ואין צורך בשום אחד מהשינויים הללו. בין אם היא רוצה את אחד מהם ובין אם היא רוצה את כולם, מבחינתי מה שיש לנו זה טוב, המצב שלי מדהים, אין שום הצדקה להפסיק את העבודה וכל שכן את לימוד התורה לצורך גחמה כזו או אחרת של האשה.

מי צודק, אני או רעייתי?

האם עליי להשליך אחרי גווי את הפעילות היומיומית הרוחנית והגשמית שלי, ולצאת עם רעייתי לטיול או ל'שופינג', או לחילופין להישאר באוהלה של תורה ולומר לה: "עד כאן תחום שבת"?

מורי ורבותי שימו לב טוב!

מה קורה בזמן שבית המקדש היה קיים, כאשר אדם שהיה גר בכל אחד מאזורי הארץ היה אמור להגיע לירושלים עיר הקודש לעליה לרגל? האם מישהו היה יכול לומר: "אני רוצה להישאר כאן בבני-ברק, כאן בחולון, כאן בראשון לציון ולא להגיע עד לירושלים עיר הקודש?".

ברור שלא!

היו אומרים לו: "המצווה מדאורייתא היא לעלות לירושלים ולהקביל את פני האדון הגדול הקדוש ברוך הוא, לראות כהנים בעבודתם, לויים בדוכנם, וישראל בשירם ובזמרם".

כלומר, ישנן מצוות שלא ניתן לקיים כאן בבית, אלא צריכים לקום ולצאת לבחוץ, לעלות על סוס ועגלה, לקחת משוטים וסירה ולצאת ממרחב הנוחות שלך.

אם רעייתך זקוקה לכך, בין אם זה באשמתך ובין אם לא, זה אומר שהמצווה שלך עכשיו למען האהבה ואחווה שלום ורעות שלכם, למען הבית השלם שלכם, למען שלום הבית וחינוך הילדים שלכם- לסגור את הספר, לעזוב את העבודה ולעשות את מה שהיא רוצה. זה נכון שאם זה מגיע לממדים חריפים מידי זה אומר שמשהו לא בריא כאן, אבל כאשר משהו לא בריא- בדרך כלל אתה הוא זה שאשם.

לפני שמוצאים פתרונות לבעיות ממלאים את רצונה של האשה. עושים זאת באהבה ואחווה שלום ורעות ולא עם פרצוף חמוץ, וזוכרים שכל רגע מקיימים מצווה, ודווקא מצווה שלמענה צריך לסגור את הספר.

בהצלחה רבה לכולנו.

וברוכים תהיו!