רופאים נגד הסגר: החרדה מהקורונה יצאה מפרופורציות "אפשר להירגע"

ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון התכנסה הבוקר לדיון בעניין נתוני התחלואה ומדיניות בדיקות הקורונה בארץ. בישיבה השתתפו חוקרים ורופאים מובילים בתחום.

במהלך הדיון ד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בלניאדו שאל את משרד הבריאות על בסיס אילו נתונים מבקשים להפעיל אמצעי על מנת למנוע תחלואה: "אנחנו מגיעים ל-7% תמותה. זו תמותה של שפעת. אז מה האיום על האוכלוסייה? ממה אנחנו פוחדים? פחות או יותר מספר החולים הקשים נע בין 600-500 כבר שבועות רבים.

אני איש מהשטח ולכן אני חושב שבתי החולים לא קורסים לא היום ולא מחר. הנקודה האחרונה היא איום החורף, היינו באיום הזה בשפעת החזירים ב-2009, המסקנות הן מוגבלות, אבל סביר שגם כאן תהיה שפעת קלה כמו באוסטרליה לדוגמה. אני לא רואה את מערכת הבריאות נכנסת לשום קריסה".

גם פרופ' אודי קמרון, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, וחוקר מערכות הגנה של חיידקים מפני נגיפים, חזר על הערכות-היתר של נפטרים וחולים במגפה עם תחילתה – שלא התממשו. הוא הדגיש כי שבדיה על התנהלותה בתחילת המגפה היא כיום מדינה 'ירוקה', ולכן לא היה, וגם כיום אין צורך, בסגר. הוא הדגיש כי "כל המפחידים ודורשי המגבלות טעו בהערכותיהם הקודמות".

גם פרופ' אריאל מוניץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, תמך בנתונים והערכות אלו. "אפילו צרפת בה היה גל ראשון עם תמותה רבה, חווה כעת גל שני משמעותי – עם אפס תמותה".

ד"ר שחר מייצג גישה רגועה ומושכלת יותר ביחס לנגיף

אמש התראיין ד"ר אמיר שחר ל'חדשות 12' ואמר כי "סגר גורם לתמותה יותר גדולה, ההיסטריה מיותרת, הנגיף הזה לא מביא לתמותה באופן מיוחד. קורונה פוגעת רק במתי מעט, ההתנהגות חרדתית. רשימת החולים הקשים מנופחת.

המגיפה היחידה שיש היא 'מגיפת הבדיקות', אמר ד"ר אמיר שחר בראיון החולים הקשים יגיעו לבתי חולים גם בלי בדיקות, עוד כמה שנים נצחק על עצמינו איזו פאניקה יצרנו. מי שמעורר פאניקה אלו בתי חולים שרוצים תקציבים.

ד"ר שחר מייצג גישה שהולכת ותופסת תאוצה לאחרונה, לפיה שיאה של המגיפה כבר מאחורינו, וכעת היא פשוט עוד מחלה שצריך ללמוד לחיות איתה. לדבריו, "קריסת בתי חולים בגל הראשון התרחשה בערים בודדות באיטליה, בספרד ובארה"ב בגלל ניהול כושל" ואותה סיבה, לדעתו, שלחה את אזרחי ישראל לסגר מיותר בגל הראשון.

"אנחנו לא קורסים תחת העומס", אמר ד"ר שחר. "אנחנו יודעים איך לטפל בחולים הקשים. התמותה ממחלת הקורונה לא חריגה ביחס למחלות ויראליות אחרות. ההיסטריה מיותרת לחלוטין. ההתייחסות לנגיף ולאיום שכביכול נשקף ממנו יצאה מכל פרופורציה. כשהעולם יסתכל אחורה וישאל את עצמו איך התנהלנו ב-2020? יגידו: איזה טיפשים היינו".

עוד מדברי ד"ר שחר בראיון: "הקורונה היא מחלה חדשה, צריך לתת לה את הכבוד. היא פוגעת רק במתי מעט, החלשים. היא לא איום על האנושות. ההתנהגות עד כה היתה חרדתית, לא מבוססת עובדות. המרוץ בגל הראשון לרכישת 3,000 מכונות הנשמה נבע מבהלה חסרת בסיס. היועצים שנתנו עצות היו לא מקצועיים. לא היה שום תסריט שעל פיו יהיו 3,000 מונשמים בישראל".

בישראל, הוסיף, הגיל הממוצע של נפטרי הקורונה הוא 81. לרובם מחלות רקע, לעתים קשות. "כל חולה שנדבק בקורונה ייספר כנפטר מקורונה", אבל בני 90 ו-100 נפטרים לא בגלל הקורונה אלא משום שיש להם מחלה אחרת". לדבריו, "צריך היה להציג את מלוא הנתונים, כולל סיבות הפטירה".

ד"ר שחר גם סבור ש"חלק מבהלת הקורונה נובעת משיקולים כספיים של בתי החולים. יש אינטרסים להציג מצבי קיצון. אני לא בין מקבלי ההחלטות כיום, אבל כשרוצים להשיג משאבים מציגים את תמונת המצב לרמת קיצון".

הוא דחה את הטענה שהעלייה המחודשת במספר החולים בשבועות האחרונים מסכנת את בתי החולים. "המגיפה היא של בדיקות שהן מחולל התחלואה. הרבה בדיקות מייצרות אותנו כמדינה חולה. אם לא נעשה אף בדיקה", אמר, "החולים הקשים יגיעו (לטיפול) וכל השאר יעברו את המחלה, יפתחו חיסוניות והמגיפה תיגמר".

פרופ' ברבש: "גישה מסוכנת ובלתי מבוססת

דבריו של ד"ר שחר קוממו עליו את פרופ' גבי ברבש שהגיב אמש בחריפות: "הגישה הזאת מסוכנת ובלתי מבוססת. האמירות הללו אינן אחראיות. לכל אחד מותר להביע דעה, אבל הייתי מצפה מכמה מהחתומים על העצומה, בכלל זה ד"ר שחר, שיסתתרו בפינות שלהם אחרי האמירות שלהם מלפני שלושה וארבעה חודשים שהמגיפה הזאת נגמרת לבד. עכשיו הם שוב חוזרים עם אמירות חסרות אחריות היוצרות תחושת אי אמון במערכת ובהחלטות שמתקבלות על ידי גורמים מקצועיים".

עוד אמר כי הטענה שיש ליצור הדבקה חופשית בקרב צעירים ולהגן על אוכלוסיות בסיכון כדי ליצור חיסוניות עדר היא מוטעית: "בכל העולם למדו, גם בשוודיה, שאי אפשר לבודד את המבוגרים. גם צעירים חולים במחלה קשה מאוד. זו לא שפעת. אף אחד לא רוצה לפגוש את הנגיף הזה, גם אם הוא בן 20 או 30. התמותה בקרב בני 59-20 עלתה בחודש האחרון פי שניים, מ-16 ל-30".

בהתייחסות לעניין חסינות העדר, אמר פרופ' ברבש כי חותמי העצומה "מצטטים מאמר שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים. במאמר הזה מדובר שמספיק ש-20% מהאוכלוסיה תחלה כדי ליצור חיסוניות עדר. יש השערות כאלו בעולם הרפואה, אבל אף אחד לא יודע – וזו אחת מהחידות – שיש לכך קשר לנגיף הקורונה. אף אחד לא מבטיח שנהיה כמו שוודיה ולא נגיע למצב של ניו יורק – שם מתוך תשעה מיליון בני אדם מתו קרוב ל-18 אלף.

"העצומה והגישה הזו יושבת על קרקע מאוד נפוצה בציבור הישראלי שאומרת, 'אנחנו יכולים לחיות עם 500 נפטרים בחודש, רק תנו לנו את החיים שלנו בחזרה'. אם מאמצים את הגישה הזאת, נגרום לקריסת בתי החולים ונספק עבודה לחברה קדישא. בעוד חצי שנה נגלה שהחיסוניות הזו לא שווה כלום".