נשיא המדינה ריבלין יעניק חנינה למי שנקלע לחובות בעקבות הקורונה

נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר המשפטים אבי ניסנקורן הכריזו היום (שלישי) על מתווה חנינות עבור בעלי חובות, שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המאבק בנגיף הקורונה. המתווה לא יחול על קנסות שהוטלו בגין הפרת ההוראות למניעת התפשטות הקורונה.

"ישראליות וישראלים רבים מדי מצאו את עצמם בן לילה, במערכה כלכלית על החיים" אמר נשיא המדינה ריבלין. "בשעה הזאת מדינת ישראל צריכה להושיט יד לבניה ובנותיה ולהיחלץ לעזרתם של אלה הזקוקים לכך". עוד אמר ריבלין, "אנו תלויים זה בזה לטוב ולמוטב, וראוי שכולנו נלחם בנגיף יחד תוך מחויבות לערבות ההדדית בינינו".

שר המשפטים, ניסנקורן: "חובתנו לעשות ככל שניתן על מנת לסייע לאותם חייבים להחזיק את הראש מעל המים. המתווה המיוחד שאנו מציגים היום יאפשר הקלה נוספת לבעלי חובות רבים בגין קנסות, וייתן מענה למצוקה הכלכלית אליה נקלעו באמצעות שימוש בסמכויות החנינה".

המתווה מיועד עבור בעלי חובות אלו, על מנת להקל עליהם בתקופת משבר קשה זו. במסגרת המתווה, השימוש בסמכות החנינה ביחס להקלה בעונשי הקנסות יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן משקל מיוחד למצוקה הכלכלית אליה נקלעו החייבים בשל המאבק בנגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות.

כמו במתווים קודמים אותם קידם הנשיא, גם הפעם לא תינתן חנינה כללית גורפת. החנינות יינתנו רק בעקבות הגשת בקשת חנינה ושקילת כל מקרה לגופו, לאחר קבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים בעקבות הגשת בקשת חנינה מסודרת.

המתווה גובש על ידי עו"ד אודית קורינלדי סירקיס, היועצת המשפטית של בית הנשיא, ועו"ד נוחי פוליטיס, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, על רקע ההשלכות כבדות המשקל במישור הכלכלי שחווים רבים מאז התפרצות הקורונה. ביניהם, בעלי חובות בגין קנסות שהוטלו עליהם בעבר, שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המאבק בנגיף הקורונה ומתקשים לשלם את חובם בתקופה זו.

התנאים למתן החנינה:

• הקנסות הוטלו בעקבות הליך פלילי, תעבורתי או מנהלי.
• המתווה לא יחול על קנסות שהוטלו בגין הפרת הוראות למניעת התפשטות הקורונה, בשל האינטרס הציבורי באכיפת ההוראות למניעת התפשטות המגיפה, וכן לא יחול על קנסות חניה (ולא על אגרות שכן הן אינן מצויות בסמכות החנינה של נשיא המדינה).
• הפונה לא הורשע בחמש (5) השנים האחרונות (כלומר – מ-1 באוקטובר 2015).
• הפונה פנה להסדרת חובו בשנתיים האחרונות (כלומר – מ – 1 באוקטובר 2018).
• כנגד הפונה לא תלויה ועומדת חובת תשלום פיצוי לנפגע עבירה.

לא תינתן חנינה כללית גורפת. החנינות יינתנו רק בעקבות הגשת בקשת חנינה ושקילת כל מקרה לגופו, לאחר קבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים.

ביחס לכל בקשה ייבדקו המצוקה הכלכלית אליה נקלע הפונה בעקבות המאבק בנגיף הקורונה, חומרת העבירות ונסיבותיהן, יתר רכיבי העונש שהוטלו בנוסף לקנסות, גובה הקנסות, מספר תיקי הקנסות העומדים לחובת הפונה, מאמצי תשלום הקנסות, יכולת התשלום ועוד, כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה. את בקשת החנינה ניתן לשלוח אל נשיא המדינה בטופס המקוון באתר האינטרנט של בית הנשיא.

בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל המורה על הארכת מועדים והקלות בהליכי הוצאה לפועל בעקבות משבר הקורונה

הצעת החוק נועדה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של חייבים לפעילות כלכלית, כדי למנוע מאנשים שנקלעו למשבר להידרדר למשבר כלכלי חמור וארוך. לפי הצעת החוק, ייקבעו בהוראת שעה, הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בתקופת הקורונה.

הסדרים אלו כוללים:

• הארכת מועדים שנועדה לתת לחייבים "מרווח נשימה" שיאפשר להם להתאושש כלכלית ולהסדיר את החוב בטרם יינקטו נגדם הליכי גבייה; המשמעות היא דחייה של 30 ימים עד למועד שניתן לנקוט בו הליכי גבייה נגד החייב.
• הסדר תשלומים מיוחד שנועד להביא לתשלום החוב בתקופה קצרה של עד 24 חודשים תוך הפחתת העלויות בתיק ואי נקיטת הליכי גבייה נגד החייב
• הקפאת ביצוע של צווי הבאה, תפיסות רכבים ועיקול מיטלטלין
• מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לאחד מיוזמתו את תיקי החייב בהוצאה לפועל

בדברי ההסבר נכתב: "מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, נקטו צעדים מרחיקי לכת כדי לצמצם את ההדבקה בנגיף ואת התפשטותו .דא עקא, הגבלות אלה, צמצמו במידה ניכרת את היקף הפעילות הכלכלית והחברתית במדינה והביאו ליצירת חייבים חדשים ולהגדלת הקושי בהחזרי חוב של חייבים קיימים .מוצע לקבוע בהוראת שעה, הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל בתקופת הוראת השעה, כדי לתת מענה לקשיים שנוצרו כאמור וכדי לתמרץ תשלום של חובות וחזרה לפעילות כלכלית מלאה של המשק."

28 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים