טור חובה, ברוח אחרת: לא איווט אשם, אלא מנהיגי השמאל הרקוב שמעמידים פנים של אחריות

מאת: א. שוורץ

שחזור הבחירות המיותר לכנסת – לאותה כנסת, שכבר נבחרה באפריל 2019 ואשר עתידה להבחר שוב
באלול בעוד שלושה חודשים, יבהיר לכולנו באיזה מדינה חולה אנחנו נמצאים.
למעט שינויים פרסונליים לא משמעותיים ותגבור כחו של גוש הימין – אותם דמויות ופרצופים ישבו שוב על אותם
מושבי עור מרופדים.
רבים מאשימים את השייגעץ הרוסי הקפוא והאטום מערבות הקרח של סיביר באילוץ הבחירות החוזרות, אבל
המציאות מצביעה על גוש השמאל הישראלי כאשם לא פחות בשחזור הבחירות המיותר, הכפוי על האזרחים
והמבזבז לריק את כספיהם.
ראשית, נתון פתיחה חשוב, רק כדי להעמיד את הסיר על האש לפני הבעבוע:
בעלות ישירה, שחזור הבחירות המיותר למשק הישראלי הינה 475 מליון ש"ח !!! בעיגול פשוט זה נקרא
חצי מיליארד ש"ח.
אם נוסיף בחשבון עקיף את שלל הנזקים הנגרמים לתפקוד הממשלתי של המדינה בשל מגבלות החוק על ממשלת
מעבר, נגיע בוודאי לעלות עקיפה של כמה מיליארדים.
זה הרבה כסף לשפוך לחינם רק בשביל טפשותם של כמה עשרות נבחרי האומה בכנסת הקצרה בתולדות
המדינה.
עם בור של גרעון תקציבי בנפח מיליארדים, אין לנו במדינת ישראל את הלוקסוס לארגן שתי מסיבות בחירות
הוללות בתוך חצי שנה אלא אם כן אתה בגדר מופקר הדורס בשאט נפש אגרסיבית את ממון הזולת.
אותם חברי כנסת מגוש השמאל, שאפילו אחד מהם לא קם לעצור את בזיון הבחירות החוזרות, פשעו באחריותם
כלפי שמירת הקופה הציבורית של אזרחי מדינת ישראל

במקום להגיע למסקנות השלטונית הדרושות בכינון ממשלת ימין הדואגת לאזרחיה ולהתמודד בבגרות עם תוצאות
דבר האזרחים בקלפי – מחזירים חלק מנבחרי העם הנבחר את הבחירה לידי הבוחר בכך שאינם מאפשרים הקמת
ממשלה יציבה במדינת ישראל.
אם זה לא עצוב, זה מבדח, אבל יותר מכל, זה ממש מבעבע ומרתיח.
אפשר לבודד את אותם נבחרים טפשים ומופקרים אשר מתיימרים להקרא אלטרנטיבה שלטונית, אלו לא כל
החכי"ם במשכן הכנסת, אפשר לזהות אותם בקלות, יש להם כחול-לבן בין העינים, ירוק עם מרץ בלחיים,
וקצת קצת עבודה בין הידיים.
זהו גוש השמאל באופן כללי. חבורה הרסנית ומסוכנת אשר דגל אחד מאחד את ראשיה – הפלתו של בנימין
נתניהו.
בעת אשר אפסה תקוותם לכונן ממשלה במדינת ישראל הם החליטו להציק ולמרר את חייה, אפילו על חשבון ממון
אזרחיה.
להפיל את אשמת הבחירות החוזרות על איווט, השייגעץ מנוקדים, זו טעות נפוצה ומלכודת תקשורתית של יצירה
מניפולטיבית של דעת קהל.
לא איווט הפיל את ממשלת נתניהו, אלו מנהיגי גוש השמאל הרקוב אשר מעמידים פנים של אחריות
ממלכתית הדואגת לאזרחי ישראל, אך בפועל משתמשים בכוחם הפרלמנטרי, לא כדי לייצר שלטון טוב ובטוח
לאזרחי ישראל, אלא כדי להפיל יריב פוליטי שנוא.
נכון שאיווט בפועל לחץ על הכפתורים אבל הוא היה שליח של כל כתת הרשעים והטפשים שלחצה עליו ללכת עד
הסוף ולא לוותר.
הם יצרו אווירת חרם כיתתי בסגנון כתה ג' שאף אחד לא יעז להגמיש את עמדותיו ואפילו לנסות לסייע לנתניהו
להרכיב ממשלה.

בזמן שמר גבאי, יו"ר העבודה, החל לגלות סימני אחריות לאומית וממלכתית ולנהל מו"מ לגיטימי עם נתניהו,
הם החלו בסדרת התקפות ארסיות ויללות שבר של טרור פסיכולוגי באמצעות כלי התקשורת, שכבר מזמן
משחקים בפועל ומככבים בסדרת הבידור הפוליטית ובוחשים במהלכים במקום לדווח עליהם.
נתניהו לא הורשע וחזקת החפות עדיין עומדת לו, סעיפי העברות בכתב האישום בפרשיות השונות הם מינוריים,
על גבול הגיחוך והבדיחה, אך הם הטילו וטו על כל הצטרפות לממשלתו כאילו מדובר בפושע פלילי מורשע בדרגת
מאפיונר צמרת.
סיסמת הקרב "רק לא נתניהו" שיבשה את מוחם של מנהיגי גוש השמאל לדרדר את מדינת ישראל לבזבוז כספי
ציבור משווע בשמו של עיקרון טוהר השלטון המסולף שיצרו במוחם ההזוי.
אמנם אין הרבה מה לצפות מאותם חתיכות רקב חברתי של גוש השמאל אשר דמי אחינו מהזיות אוסלו שלהם עדיין
צועקים אלינו מן האדמה מאז סיפקו נשק ביד שונאינו וגרשו יהודים מנחלתם לצורך הקמת מדינת טרור.
מסלול גוש השמאל תמיד היה אובדני, מופקר ומסוכן כלפי נפשות ישראל, אז בטח גם כלפי ממונם.
התיעוב לדת והשנאה לנתניהו ולימין משבשת אצלם כל רגש אחריות מוסרי כלפי אזרחי מדינת ישראל.
ישנו משל ידוע על מלך שהציע לאחד משריו משאלת לב חלומית אך בתנאי שחברו יקבל פי שנים מאותה משאלה.
לאחר מחשבה והתבוננות, גברה האיוולת ורגש השנאה של אותו שר כלפי חבירו והתסיסו את שמרי מוחו לבחור
בהכרה ברורה בעקירת עינו שלו תמורת סיפוק רגשות נקמתו בעקירת שתי עיני חבירו.
זהו המוסר המסולף של השמאל הישראלי במיטבו – גם לי, גם לך לא יהיה.
הם לא יצליחו בוודאי להקים ממשלה אבל אז הם יעשו הכל שגם נתניהו לא, הם לא פועלים כדי להצליח בעצמם
אלא כדי להפיל את היריב אפילו לאחר שכבר ניצח, לא משנה אם בדרך ישרפו מאות מיליונים של שקלים, סתם
בשביל הפקה חדשה נוספת של "הנוקם 2".
הם יודעים שמסקנת הבוחר הישראלי בשחזור הבחירות המיותר תהיה דומה, ואם בכל אופן יהיה שיפור עמדות
ביחסי הגושים, זה בוודאי יהיה לטובת גוש הימין, שאיבד בוודאות בין ששה לשמונה מנדטים מתחת לאחוז

החסימה בבחירות האחרונות, ושבודאי יחזרו בבחירות הבאות, וזאת לעומת גוש השמאל שרק יילך ויצטמק
בב"א.
הם יודעים שבמציאות הפוליטית הקיימת נתניהו שוב יהיה ראש הממשלה גם אחרי בחירות חוזרות, אבל אם
אפשר על הדרך שוב להשמיץ בפרהסיה ולהכות בנתניהו עוד שלושה חודשים על חשבון משלם המיסים – למה לא
?
איווט השייגעץ הוא לא הסיבה לשחזור הבחירות המיותר – הוא התוצאה.
תוצאה של שנאה עיוורת של גוש השמאל האופורטוניסט המעדיף את גחמת עצמו וסיפוק רגשי שנאתו לנתניהו על
פני טובתה של המדינה,
תוצאה של הפקרות לאומית מבית המדרש השמאלני אשר שוב משתמשים בדמי אזרחי ישראל לקידום עקרונות
אובדניים,
תוצאה של טימטום ואיוולת שמאלנית רדיקלית הגוררת מדינה שלמה אל משחקים יקרים כאילו בעקרונות של שלטון
החוק וטוהר המידות,
תוצאה של צביעות מרושעת מטעם פקידי משרד המשפטים אשר אינם מפנימים את דין הבוחר הישראלי בדרישתו
לדחות את הטיפול בתיקי נתניהו עד לאחר סיום מילוי תפקידו כרוה"מ וממשיכים ברדיפה אובססיבית לנהל ציד
מכשפות לסיכול משפטי ממוקד של מנהיג גוש הימין בנימין נתניהו.
אם אצבע אחת ממחנה גוש השמאל הישראלי לא הרגישה אחריות לשלב עצמה בממשלת נתניהו ולמנוע שחזור
בחירות שיספרו לנו את מה שכבר כולנו יודעים ויחסכו לכולנו הרבה כסף לא מיותר, אפשר להצביע בבירור על
פשיטת הרגל המוסרית והלאומית של גוש השמאל המצחין הנרקב למולנו בקיבעון מחשבתי.
אם נשתמש במשל הכדורגל נביא לדוגמה משחק גורלי בין שתי נבחרות יריבות אשר רק אחת משתיהן תעלה
לסיבוב הגמר.
לאחר כתישה רצינית של הגנה לוחמנית והתקפה מוחצת מצד הקבוצה החזקה, נמצאת הקבוצה היריבה במצב
חמור של הפסד בטוח, בערך 9-0 לדוגמה.

המשחק גמור ומוכרע, אין עוד טעם להאבק ולנצח, אבל פתאום,במקום המשך המשחק הספורטיבי, מתחילים
לראות על המגרש עבירות מכוערות של אלימות המנסות לפגוע בחלוצים המוצלחים והכשרוניים של הקבוצה
המנצחת.
רגש נקמנות רע ומכוער החל לשחק על גבי המגרש – כבר לא משחקים כדי לנצח אלא כדי ללכלך ולשבור לשני את
הרגל שלא יתקדם לסיבוב הבא ויצליח.
אלו מעשים שבכל יום על מגרש הכדורגל, בעיקר בליגות התחתונות, אך גם במגרש הפוליטי של נבחרת השמאל
הישראלי אשר אמנם לבושה חליפות כחול-לבן ועניבות חנק משפטיות אך מתנהגת כמו אחרון הבועטים.
האלימות והטרור בשני המגרשים שווים באכזריותם, אך במגרש הפוליטי הם רק יותר מנוסחים ומעודנים ועטופים
במלמלת ענן שלטון החוק.
הבעיה במשל הכדורגל היא שעל פי חוקי מדינת ישראל, לשחק מלוכלך במגרש הפוליטי זה חוקי, כשר ומסריח,
אבל בהשקפה של תורה זו עבירה חמורה ושחיתות המידות בצורה מבהילה.
על פי דעת תורה, גזל כספי ציבור בהיקף מיליארדים לצורך גחמות ועקרונות זרים המבוססים על מקבץ מידות
רעות של שנאת חינם, קנאה ונקמנות נידון כהיזק מוכח וראוי להתבע על פי דיני תורה.
אם כבר מדברים לאחרונה על מדינת הלכה, ניתן למצוא היבט נוסף לשקול בחיוב את הרעיון, במדינת הלכה אף
סמכות תורנית לא היתה מתירה לגוש השמאל לדרדר את מדינת ישראל לבזבוז מטורף של כספי ציבור בשחזור
בחירות מיותרות רק כדי לרוות את צמאון הדמים ויצר הנקמנות של מנהיגי השמאל.
כפי שאמרנו, התורה חסה על ממונם של אזרחי ישראל.

ניתן להגיב ישירות אל כותב השורות ashwarts111@gmail.com