שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום וערב חג שמיני עצרת, חג שמחת תורה.
בואו ונעשה קצת סדר.
קצת התבלבלנו בתקופה הזו. אחרי חודש של סליחות קיבלנו את יום הדין האיום והנורא, לאחר מכן קיבלנו את עשרת ימי תשובה, ולבסוף חתמנו ביום הכיפורים, יום קשה, יום שאפילו התענינו בו בחמישה עינויים, יום שעם כל הנסיקה והעליה הרוחנית שלנו, עדיין רעדנו מפחד. ואז מגיע חג הסוכות, שבו אנחנו מתבקשים להיות שמחים ומאושרים, ולקינוח, חג הסוכות חותם לנו בחג נוסף – שמיני עצרת, חג שמחת תורה.
ריבונו של עולם! התבלבלנו מרוב חגים, אנחנו לא מצליחים להבין איך אתה רוצה אותנו, האם מפוחדים? אוהבים? שמחים? או משהו בין לבין שמשלים את כולם יחד?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! הייתי צריך לנקות איתך יחד את השולחן. לאחר שעשינו זאת בשלושים ימי הסליחות ראש השנה ויום כיפור, הבאתי לך חג שבו ביקשתי ממך "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים טז, טו).
הסוכה אמורה להיות בעלת שלוש דפנות, מה שמרמז על חיבוק של הקדוש ברוך הוא לכל אחד אחד ואחד מאיתנו.
אבל שמיני עצרת, חג שמחת תורה, מראה על מעלה ועל רמה גבוהה בהרבה.
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "אני לא רוצה אותך רק מחייך, אני לא רוצה אותך רק שמח ומאושר. אני רוצה אותך פוצח בריקוד, אני רוצה אותך מגיע ביחד עם ספר התורה שלי שזכינו יחד לעבור שנה נוספת של לימוד תורה ורוקד יחד איתי בתוך בית הכנסת, כי אי אפשר לרקוד סתם כי בא לי; רוקדים רק לאחר שהשמחה פורצת גבולות, ואני רוצה אותך עם שמחה שכזו פורצת גבולות".
אז בין אם זה בבית הכנסת, בין אם זה בבית, בין אם זה בבידוד ובין אם זה רק עם המשפחה הגרעינית בלבד, טול את עצמך, עלה טפח מעל גבי הקרקע, פצח בריקוד ותאמר לריבונו של עולם: "אני באמת שמח ביום הנפלא והמדהים הזה".
היום הזה ילווה אותך ואת משפחתך לכל השנה כולה, כי כל סדרת החגים מסתיימת בחג המאושר והשמח ביותר שאיתו אנחנו אמורים לצלוח את החורף המדהים שנמצא בפנינו.
ברכת שבת שלום ומבורך וחג שמח ומאושר ממני, ומכל צוות 'החיזוק היומי העולמי' האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא..
וברוכים תהיו!
