נשיא המדינה בנאום בכנסת: "נדמה כי איבדנו את המצפן – העבירו תקציב ומנו מפכ"ל למשטרה"

בפתח דבריו חבש הנשיא ריבלין כיפה לראשו ונשא תפילה: "יזכור אלוהים, ויזכור עם ישראל את נשמות אזרחי ישראל, שהלכו השנה לעולמם בשל נגיף הקורונה. נזכור את אותם חלוצים ומייסדים, ניצולי שואה, עולים וותיקים, לוחמים ויוצרים, תלמידי חכמים, יהודים וערבים, נשים וגברים, קשישים וצעירים. כולם אהובות ואהובים, לכולם שמות ופנים. יסלח לנו – על חטא שחטאנו ברפיון ידיים, על שלא עשינו מספיק, ולא הצלחנו להצילָם, ובשל כך – חיים אבדו. אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך, ותנהיגנו לימים טובים. אמן וכן יהי רצון."

הנשיא ריבלין התייחס למשבר הקורונה ואמר ולמתח בין חלקי העם: "העם בישראל הבין את גודל השעה, התגייס ושילם מחיר אישי, כלכלי, דתי, נפשי ותרבותי כבד, ורק כדי שנעבור את התקופה הקשה הזו. ואולם לצערי ככל שהמשבר העמיק, העמיקו המחלוקות, והשסע בינינו. לא שיערתי בנפשי באילו עוצמות יפקוד אותנו הקרע הזה.

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין בנאום פתיחת מושב החורף | באדיבות כאן 11

חברים, אני חש את האוויר מלא באבק שריפה, אני מרגיש את הזעם המציף את הרחובות. אולם, לא יעלה על הדעת כי ערב ערב, מפגינים מכים מפגינים. שוטרים מכים מפגינים. מפגינים זורקים אבנים על שוטרים. השבטיות הישראלית פורצת מבין הסדקים, ואצבעות מאשימות מופנות ממגזר למגזר, משבט לשבט. חידלו. אנא חידלו. זו לא הדרך. יש לתת מקום לכאב. אין זעקה שאינה ראויה להישמע. רק מתוך הכרה והקשבה האחד לשני, נוכל להתמודד עם המשבר הפוקד אותנו."

הנשיא ריבלין מתח ביקורת על התנהלות הממשלה ועל כך שלא מונה מפכ"ל קבוע וטרם אושר תקציב המדינה: "דומה כי איבדנו את המצפן אשר ליווה אותנו מקום המדינה עד היום. מצפן העקרונות וערכי היסוד, שאנו מחויבים לקיימם. עלינו להביט קדימה. קדימה לטווח הקצר וקדימה לטווח הארוך. המגפה כאן איתנו כדי להישאר, ואיננו יכולים להתמודד איתה כשידינו קשורות מאחור. כבר יותר משנתיים שהמשטרה מתנהלת כאשר בראשה עומד ממלא מקום, אך המשטרה מנהלת, ברגעים אלו ממש, את אחת המערכות המורכבות בתולדותיה. מנו מפכ"ל עכשיו.

כבר שנתיים, מתנהלת מדינת ישראל, ללא תקציב, מערכת החינוך אינה מצליחה לגבש כיוון ברור להתמודדות עם אתגר הלמידה מרחוק, ותלמידים רבים נותרים מאחור, הפער הדיגיטלי מתרחב, ואנו עלולים לאבד את דור העתיד. אל תתנו למערכות הרווחה לקרוס, מול נוער בסיכון חסר מסגרת, מול האלימות הברוטלית נגד נשים, מול קשישים גלמודים, מול העוני הגדל. טפלו בהם כבר היום! דאגו להם עכשיו! עסקים קורסים, שיעור האבטלה גבוה, הגרעון גדל, והמערכת הרפואית – כורעת תחת נטל התחלואה. העבירו תקציב עכשיו, ואפשרו למשק הישראלי – את היציבות הבסיסית – לה הוא זקוק."

בסיום דבריו קרא ריבלין למנהיגות קשובה ואמר: "כאומה, עלינו לשוב אל המצפן שלנו, עלינו להביט קדימה, ולהתחיל תהליך של תיקון – ארוך, עמוק ותשתיתי. כפי שלמדנו בצה"ל, כשמתברברים בניווט עלינו לחזור לנקודת ההתחלה. תהליך שאינו מוגבל תחת מצב החירום. תהליך שדורש הכרעות קשות. זהו הזמן למנהיגות קשובה, שרק האמת והעובדות נר לרגליה, אמיצה, אחראית, ערכית, העובדת למען האזרחים כולם. מנהיגות שמבינה שחיבור ושותפות, בין האוכלוסיות השונות במדינה, הם הערובה להצלחה במשימה הלאומית שלנו כיום. אני מאמין בעם הזה, אני מאמין ביכולת שלנו לנצח. האמינו בו גם אתם."