ה"מיחזוריות" ייעלמו – כל הפרטים על חוק הפיקדון החדש

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, הודיעה היום (ראשון) כי יונהג פיקדון על בקבוקי שתייה עם תכולה של 1.5 ליטרים. לצורך יישום ההחלטה, תינתן למשק תקופת היערכות של כשנה להרחבת חוק הפיקדון. "אנחנו עושים היום היסטוריה במדינת ישראל עם החלטה חשובה שקיבלתי להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר", נמסר מהשרה גמליאל. "הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מיחזור, היא באמצעות החלת פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה".

לאחר השלמת המהלך והחלת חוק הפיקדון, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. גמליאל תגיש צו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לאפשר למשק תקופת היערכות של שנה להחלת הפיקדון. מדובר בתקופת היערכות ארוכה יותר מזו שקובע החוק (60 יום), וזאת, בשל אתגרי משבר הקורונה הנוכחיים והצורך בהכשרת תשתיות ליישום מעשי של החוק.

על-פי הערכה כלכלית שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה, החלת הפיקדון צפויה לחסוך לציבור צרכני המשקאות הממחזר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה ותצמצם את התופעה הבלתי רצויה של השלכת בקבוקי פלסטיק במרחב הציבורי.

השרה גמליאל השיבה לשאלות בנוגע להרחבת חוק הפיקדון. האם חוק הפיקדון יטיל נטל כלכלי נוסף (30 אגורות נוספות לכל בקבוק)? מניתוח כלכלי שבוצע עבור המשרד, נמצא שהציבור הממחזר ירוויח מהחלת חוק הפיקדון 56 מיליון שקלים. הסיבה היא שחלק מהפיקדון ייספג במחיר הבקבוק ומשום כך, צרכן ממחזר יקבל את מלוא הפיקדון. כפי שקרה עם הבקבוקים הקטנים, אנו מניחים כי בתי ספר, גני ילדים ועמותות שונות המקדמות מיחזור בתחומן, ירוויחו לא פחות מ-8 מיליון שקל נוספים.

מה יקרה למיחזוריות (כלובי הבקבוקים) במרחב הציבורי? 24 אלף מיחזוריות הפרוסות ברחובות ישראל ומהוות מפגע עירוני, יפונו מהרחובות והאיסוף יעבור למכונות איסוף אוטומטיות ודחסניות בסופרמרקטים, תחנות דלק ובמוסדות ציבור. בנוסף ניתן יהיה להחזיר את הבקבוקים בבתי עסק המוכרים בקבוקים, כפי שנעשה גם היום לבקבוקים הקטנים. 

האם החלת ביטול המיחזוריות לא תפגע בשיעורי ההשבה של הבקבוקים על-ידי הציבור? היום אמנם המיחזוריות פרוסות בערים רבות, אך קיימת מגמה בערים שונות (דוגמת ירושלים) להוצאת המיחזוריות מהמרחב העירוני בשל הנראות שלהן, תפיסת השטח היקר ברחובות העיר והפגיעה בנגישות שהן יוצרות. לעומת זאת, פריסה רחבה של מכונות אוטומטיות לקבלת בקבוקים בקרב אלפי קמעונאים, התופסות שטח קטן ביותר, יכולה לחסוך שטח עצום של עשרות אלפי דונמים – שכן המכונות בניגוד למחזוריות דוחסות את הבקבוקים ובכך מצמצמות את נפחם באופן ניכר. זאת, יחד עם דחסניות שאותן ניתן לפרוס בנקל בעוד אלפי נקודות, יבטיחו לא רק נגישות גבוהה אלא גם שמירה על היגיינה ועקרונות תברואתיים, החשובים ביותר בעת הזו.

האם חוק הפיקדון יפגע כלכלית ברשויות המקומיות? מהניתוח הכלכלי שעשינו עולה כי הרשויות המקומיות יחסכו בהוצאות ניקיון וכמובן ייהנו מפינוי המיחזוריות מהרחובות. ניתוחים כלכליים מקבילים שנעשו באחרונה בצרפת ובהולנד מצאו כי החלת פיקדון על מכלי משקה תחסוך לרשויות שם 59 מיליון אירו ו-86 מיליון אירו, בהתאמה. על רקע נתונים אלו פורום ה-15 בישראל הודיע כי הוא תומך בהחלת הפיקדון על מכלי המשקה. 

האם לא תהיה בעיה של "נברנות" בפחים הירוקים והכתומים כתוצאה מהחלת הפיקדון? למרות חששות מהנושא, פיקדון על כלל הבקבוקים הוחל במדינות רבות בעולם ולא יצר בעיה משמעותית של "נברנות". הנגשה ופריסה של מכונות ונקודות איסוף בסופרמרקטים ומוסדות ציבור תבטיח שיעור החזרה גבוה של מכלי המשקה, כפי שנעשה בעולם.

האם הבקבוקים הגדולים שנצרכים בעיקר בבית באמת מושלכים במרחב הציבורי? הבקבוקים הגדולים הם אחד ממפגעי השלכת הפסולת הכבדים ביותר. בסקר שנערך לפני כשנה עבור המשרד להגנת הסביבה נמצא, כי בקבוקי הפלסטיק אחראיים ללא פחות מכ-18% מנפח הפסולת המושלכת בשטחים הציבוריים בערים. את ניקיון הפסולת הזו, האזרחים בישראל משלמים. יתרה מכך, חוק הפיקדון הוא קודם כל חוק ניקיון. הבקבוקים מגיעים לכל מקום, גם לטבע ולים ופוגעים ברשות הציבור ובנראות של הטבע והשטחים הציבוריים. ניתוח כלכלי-סביבתי שנערך בבריטניה מצא כי החלת פיקדון על כללי מכלי המשקה תוביל לניקיון המרחב הציבורי ולתועלת בשווי של מעל למיליארד פאונד מבחינת הפחתת הנראות של המפגע.

האם החלת הפיקדון תטיל נטל כלכלי כבד על הקמעונאים? הטלת הפיקדון תטיל נטל מסוים על הקמעונאים, אבל עיקר הנטל ייפול על היצרנים והיבואנים. עם החלת הפיקדון המשרד יפרסם הנחיית ממונה אשר תחייב את היצרנים והיבואנים לאסוף את הבקבוקים בתדירות גבוהה מהקמעונאים או להציב בהם מכונות איסוף אוטומטיות, כך שהנטל עליהם יקטן. 

האם לא ניתן להגיע ליעדי האיסוף הקבועים בחוק הפיקדון גם ללא החלת פיקדון? ההיתכנות להגעת יעדי האיסוף הקבועים בחוק באופן וולונטרי נמוכה ביותר כפי שהוכח מעל לכל ספק בעשור האחרון. אחוזי המיחזור של הבקבוקים הגדולים מדשדשים סביב ה-54% וגם זאת תחת הנחות מקילות, המאפשרות איסוף נרחב מהפח הירוק. שיעור האיסוף של הבקבוקים הקטנים שעליהם יש פיקדון עומד כבר שנים על קרוב ל-80%.

האם יש הרבה מדינות בעולם שיש להם חוקי פיקדון על בקבוקים גדולים? פיקדון נהוג באירופה, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובמדינות נוספות. באירופה, שמובילה בתחום ניהול הפסולת והכלכלה המעגלית, יש כבר 10 מדינות שבהן יש חוקי פיקדון על כלל מכלי המשקה. במדינות אלו, אחוז האיסוף מגיע בממוצע לכ-90%. בנוסף לכך, 10 מדינות נוספות – דוגמת הולנד, צרפת, בריטניה ואוסטריה – החליטו להחיל פיקדון בשנים הקרובות, כאשר הדירקטיבה האירופאית מכוונת אותן ליעד של 90% איסוף עד שנת 2029. יש רק דרך אחת ריאלית להגיע ליעדי איסוף כאלו, והיא באמצעות הטלת פיקדון כפי שהדיריטיבה האירופאית ממליצה.

בקבוקי פלסטיק מהווים רק 3% ממשקל זרם הפלסטיק בישראל, אז מדוע הזרם הזה כל כך חשוב?  אמנם מכלי המשקה מהווים זרם קטן יחסית במשקל, אבל זרם זה מגיע בכמויות גדולות לשטחים הציבוריים ומהווה כ-18% מנפח הפסולת המושלכת בשטחים הציבוריים. 

בנוסף, משקל הוא לא תמיד המדד הנכון כאשר בוחנים השפעה של זרם פסולת, ובמקרה הזה המדד הנכון הוא הנפח שהם תופסים במחזוריות ובפחים הירוקים או הכתומים. בקבוקי הפלסטיק תופסים נפח גדול בפחים ובכך ממלאים את הפחים ומחייבים פינוים בתדירות גבוהה ולכן בעלות גבוהה יותר. 

יתרה מכך, בניגוד לסוגי פלסטיק פחות איכותיים הקיימים באריזות שונות, דווקא זרם הפלסטיק של הבקבוקים (PET) הזה מאופיין באיכות פלסטיק גבוהה הניתנת למיחזור. היום יותר ויותר יצרנים בארץ ובעולם משתמשים בחומר ממחוזר כזה לייצור בקבוקים. החלת פיקדון תאפשר איסוף מסה קריטית של בקבוקים שתגדיל את הכדאיות להקמת מפעל מיחזור בישראל. 

האם האזרחים בישראל ישתפו פעולה עם הפיקדון, ולא יזרקו את הבקבוקים לפח הירוק? מסקר שערך מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" בשנת 2017, עולה כי מרבית הציבור חושב כי יש להרחיב את דמי הפיקדון גם לבקבוקים הגדולים, ואפילו לקבוע דמי פיקדון על מכלי פלסטיק נוספים כמו בקבוקי שמפו, אקונומיקה וכדומה. עוד עולה מהסקר, כי מרבית הציבור טוען שהרחבת חוק הפיקדון תגרום לו למחזר יותר. אחוז השתתפות הציבור במדינות שבהן יש חוקי פיקדון ביישום עם מכונות אוטומטיות להחזרה עומד בממוצע על 80%. 

האם הפיקדון לא יפגע באוכלוסיות החלשות ובחרדים? הניתוח הכלכלי מראה כי הציבור ירוויח באופן ישיר עשרות מיליוני שקלים מהחלת הפיקדון, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על-ידי היצרנים. למשל בסקר שערך מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" בשנת 2017, שממנו עלה כי רוב הציבור הדתי והחרדי דווקא תומך בדמי פיקדון על בקבוקי משקה גדולים או על בקבוקי פלסטיק אחרים.

מדוע לא לקבל הצעה שהעלו היצרנים לבטל את הפיקדון על הבקבוקים הגדולים ולאסוף אותם דרך הפח הכתום? הצעת היצרנים לביטול חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים ותיקון חוק האריזות כך שזרם זה ייקלט בפח הכתום, היא חלופת מדיניות שלפי הניסיון הבין-לאומי ונתוני האיסוף הוולנטרי היום אינה צפויה להשיג את היעדים הסביבתיים של חוק הפיקדון; היא מחייבת תיקוני חקיקה ראשית בחוק האריזות ובחוק הפיקדון אשר מבטלים למעשה חקיקה סביבתית משמעותית; והיתכנותה התפעולית מוטלת בספק שכן כבר כיום אין פריסה של פחים כתומים כנדרש. בנוסף אין במתווה פתרון לבעיית ניקיון השטחים הפתוחים שזו מטרתו העיקרית של חוק הפיקדון.