מיוחד לרגל יום השנה השביעי להסתלקותו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל: 'המחדש' בחשיפה על היחס של הגר"ע יוסף לתלמידו אב בית הדין הרבני הגדול, הגר"צ בוארון שכזכור התמודד לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל כנגד מועמדותו של בנו, הראשון לציון והרב הראשי לישראל הנבחר הגאון רבי יצחק יוסף, מה שגרר לנתק כואב בין תלמיד לרבו.
אך מתברר כי למרות כל זאת, ההערכה שרחש הגר"ע יוסף לתלמידו הגר"צ בוארון הייתה מיוחדת ונדירה, ובמכתב המלצה מיוחד בכתב ידו של הגר"ע יוסף שכתב כעשרה חודשים לפני פטירתו הוא כותב על הרב בוארון את התואר "עמוד ההוראה" כמו כן מתברר כי מאז פטירתו של רבה של ירושלים, הגאון בי שלום משאש זצ"ל לפני כעשור, היה הגר"ע יוסף זצ"ל מפנה כמעט כל שאלה שהונחה לפניו בענייני יוחסין ועגונות פסולי חיתון וכל הסוגיות הקשות ש'באבן העזר' לתלמידו הגדול הגאון רבי ציון בוארון.
בקרב הדיינים ידוע כמה הגאון רבי עובדיה יוסף העריך את הגאון רבי ציון בוארון, ובפרט בהלכות החמורות שב'אבן העזר' והפליג רבות במעלתו, אך את המכתב המתפרסם כאן לראשונה הרבה לא יודעים, במכתב המלצה שכתב הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר עבור מוסדותיו של ידידו ועמיתו והחברותא שלו במשך שנים רבות, הגאון רבי ציון בוארון, הצטרף מרן הגר"ע יוסף והוסיף בכתב ידו הקדושה: "אני מצטרף בכל לב ונפש להמלצה הנ"ל ולחזק ולאמץ ידי ידידנו הגדול עמוד ההוראה הגר"צ בוארון שליט"א" כמובן שהדבר הוא נדיר במיוחד וכל הבקיאים בכתביו של הגר"ע יוסף ישתוממו מהתואר הנדיר שלא הוענק לשום גדול בתורה אחר וכידוע וכמפורסם כמה הגר"ע יוסף דייק ושקל כל מילה.
עוד נודע, כי במשך השנים, כאשר עיקר עיסוקו של הגר"ע יוסף היה בכתיבת ספריו הגדולים והעצומים, ועל שולחנו הטהור היו נערמות שאלות רבות מכל רחבי העולם שהיו מופנים אך ורק לשולחנו של מרן בהיותו פוסק הדור, היה תחילה מעביר הגר"ע יוסף את השאלות לשולחנו של רבה של ירושלים, הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, אך מיד עם הסתלקותו של רבינו שלום משאש זצ"ל (י' ניסן תשס"ג) החל הגר"ע יוסף במשך למעלה מעשר שנים, להעביר באופן תדיר כל בעיה של יוחסין ושאלות קשות ומורכבות בבתי הדין המופנות אליו, אל שולחנו של תלמידו המובהק והנאמן לפסיקתו הגר"צ בוארון כשבתום פסק הדין היה הגר"ע יוסף מצטרף לדברים כמעט כדבר המובן מאליו.
עוד עדויות וסיפורים על הכבוד וההערכה שרחש הגר"ע יוסף לתלמידו הגדול הגר"צ בוארון:
מאז היותו של הגר"צ בוארון בגיל ישיבה קטנה לפני כשישים שנה סיפר, שזכה לשקוד בספריו הגדולים 'יביע אומר' ולאחר מכן בלומדו בישיבה הגדולה 'מקור חיים' בירושלים בראשות רה"י הגר"ח טורצ'ין זצ"ל זכה להתאבק בעפר רגליו של הגר"ע יוסף ולהשתתף בשיעוריו בבית הכנסת 'שאול צדקה' מידי שבוע בשולחן ערוך יורה דעה, וכן בבית הכנסת 'היזדים' ואף בבית הכנסת 'עולי משהד' בבני ברק.
למעשה עיקר הקשר הגדול וגילויי הערכה של הגר"ע יוסף כלפי הגר"צ בוארון נחשפו מאז החל לכהן ולשמש כדיין וכאב בית דין. במשך למעלה משלושים שנות כהונתו, החל מהיותו כדיין בביה"ד בטבריה – צפת, וכדיין בביה"ד בנתניה, אב"ד באר שבע, אב"ד פתח תקוה, ואחרון חביב בהיותו אב בית הדין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, (ועוד קודם לכן) נרקם קשר עמוק של תלמיד לרבו כאשר כל תשובה ופסק דין שהיה כותב הגר"צ בוארון היה מועבר מיד לידיו הקדושות של הגר"ע יוסף והיה זוכה להצטרפותו, כאשר הגר"ע יוסף מוסיף כמה מילות שבח ותהילה על הדברים.
כאשר שימש הגר"צ בוארון כאב בית הדין בבאר שבע ונתעוררה שאלה קשה מאוד של יוחסין, הגר"צ בוארון כתב תשובה ארוכה מאוד כדי להתיר ולא היה למי לפנות בדברים הקשים הללו מלבד הגר"ע יוסף. ולאחר שעבר על הדברים הצטרף מרן להתיר ומאז נהג הגר"צ בוארון שכל פסק דין שהיה כותב היה שולח אל הגר"ע יוסף. ומעידים תלמידיו המובהקים של מרן וכן כל מי שהיה סמוך על שולחנו של הגר"ע יוסף שלא היה פסק דין שהוא לא חתם על זה.
לפני כעשרים וחמש שנה היה משגיח בישיבת 'חזון עובדיה' בירושלים שלמד דיינות ועלה למרן רבינו זצוק"ל לקבל ממנו עצה והדרכה לקראת היכנסו לעולם הדיינות, ומרן רבינו זצוק"ל אמר לו "אתם הולכים כעת להיות דיינים, יש דיינים שמסיימים את "העבודה" בבית הדין והולכים הביתה, אבל אל תהיה כך, תלמד מהדיין הרב בוארון שהוא גם לאחר שעות בית הדין מלבן וכותב פסקי דין וחס על המסכנות והעגונות ותמיד שולח אלי פסקים".
היה זה מספר שבועות לאחר ששיכל הגר"צ בוארון את בנו מחמדו האברך המופלג הרב אברהם בוארון ז"ל (שנפטר בחודש אדר תשע"ב) והיה שרוי בצער גדול, וכאשר שלח לאחר מכן פסק דין בעניני אבן העזר לגר"ע יוסף כדי שיאשר אותו ויצטרף, ובשונה מדרכו קיצר ולא הוסיף את הנימוקים, הרב עובדיה שחשש שהמניע הוא הצער העמוק מפטירתו של בנו, לא חס על כבודו וזמנו היקר, הניח את ספריו הרבים וחייג בטלפון ושוחח עמו וחיזקו ועודדו דקות ארוכות וביקש שימשיך בכתיבת פסקי דין ארוכים ומנומקים כדרכו כאשר הגר"ע יוסף ממשיך כל העת להרעיף עליו ברכות.
וכפי שגם העידו בניו של הגר"ע יוסף, הלא הם: הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במוצ"ש בשיעורו בביהכ"נ היזדים שסיפר לקהל "כמה הגאון הרב בוארון שיהיה בריא היה מגיע למרן והיה מביא כל מיני פסקים של כוחא דהיתרא ממש לא יאומן, ומרן היה מחשיבו ושמח לקראתו ומוסיף בכת"י "יפה דן יפה הורה". וכן כפי שהעיד חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי דוד יוסף "אבא תמיד סמך על הגאון הרב בוארון, בכל דבר. בדברים הכי חמורים תמיד סמך על הרב בוארון".
היה מדינה אחת ממדינות הים שרצו להתחיל לעשות שם גיטין, משום שעד אז היו רבני ודייני המקום שולחים את המתגרשים לאמריקה ורק שם היו עושים להם גט וזה היה להם טורח גדול וכעת רצו להתחיל לעשות גיטין גם במקומם, והשאלה שנשאלה היא איך לכתוב את שם העיר, והם שלחו את השאלה לגר"ע יוסף שהיה טרוד ולא היה לו זמן והוא העביר את השאלה לבנו הגר"ד יוסף להעבירה להגר"צ בוארון.
ולסיום, ידוע את אשר העידו כמה מגדולי הדיינים – שמרן רבי עובדיה יוסף הפנה אותם תמידין כסדרן לתלמידו הגדול הגר"צ בוארון ובשנה האחרונה לחייו התבטא מספר פעמים בפניהם ש"הגאון הצדיק רבי ציון בוארון הוא ממשיך דרכי באבן העזר".
