בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום (רביעי) החלטה דרמטית והוציא צו על תנאי וצו ביניים המקפיאים את עבודת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על מרבית הדוחות המרכזיים הנוגעים למחדלי צה"ל וגופי הביטחון בטבח 7 באוקטובר.
המשמעות המיידית של הצווים היא העברת נטל ההוכחה למשרד המבקר, שיידרש כעת להצדיק משפטית את סמכותו לעסוק בנושאים אלו בעת הזו.
בהחלטתם, דורשים השופטים מאנגלמן לנמק מדוע לקח לעצמו סמכות רחבה כל כך לדון בנושאים המצויים בלב האסטרטגיה והמדיניות הביטחונית, וכיצד בכוונתו להבטיח את זכויות המבוקרים בכל הנוגע להטלת אחריות אישית. בג"ץ העלה תהיות לגבי יכולתו של המבקר לקיים בירור מעמיק בנושאים כה מורכבים מבלי לפגוע בזכויות היסוד של המשרתים והדרג המדיני.
הנושאים שבהם הוקפאה עבודת המבקר: לוחמה כלכלית בטרור, בדגש על חמאס והכספים שהועברו לארגון; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7 באוקטובר; מהלכי האירועים ביום הטבח בדרג המדיני, במשטרה ובשב"כ; פסטיבל הנובה; ההגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום; ההסברה הממשלתית, הטיפול בחללים אזרחים והגנת הגבול ברצועה.
החלטת בג"ץ מגיעה לאחר חודשים של התנצחות משפטית בין מערכת הביטחון למשרד המבקר, כאשר בצה"ל ובשב"כ טענו כי חקירת המבקר בעת מלחמה פוגעת ביכולת המבצעית ומסיטה קשב ניהולי קריטי. מנגד, המבקר אנגלמן עמד על כך שחובתו הציבורית היא לחקור את המחדלים ללא דיחוי.
