בימים אלו נסגר הרישום בעולם הישיבות לשנת הלימודים הבאה, אלפי בחורים עומדים בימים אלו לפני העלייה לישיבות הגדולות, ובכל שנה מחדש אי אפשר שלא להתפעל מהמחזה המרהיב הזה, דור חדש של בחורים צעירים נכנסים לכור ההיתוך האמיתי, עוד שיעורים נפתחים, עוד בתי מדרש מתמלאים, ועוד ישיבות חדשות שנפתחות מידי שנה.
המספרים פשוט מדברים בעד עצמם, ישיבת פוניבז', לדוגמה, קיבלה השנה לשיעור א' קרוב ל 500! בחורים, שיא של כל הזמנים, וכן הלאה בשאר הישיבות. גם עולם הישיבות הספרדי נמצא בשנים האחרונות בתנופה אדירה ישיבות חדשות קמות בקצב מסחרר, ישיבות קיימות מתרחבות עם בחורים מצויינים.
וכל זה קורה דווקא בתקופה ששונאי ישראל (כן גם אלה עם הכיפות הסרוגות) חושבים לרוב טיפשותם שאפשר לעצור את הגדילה של הציבור החרדי. דווקא בימים שבהם נשמעים קולות של שנאה, גזירות, מאסרים, סנקציות ולחצים לפגוע בעולם התורה, המציאות מוכיחה את ההפך. כמו אז במצרים כך היום: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", שהרי לאורך כל ההיסטוריה ניסו לעצור את עם ישראל, אבל תמיד התוצאה הייתה הפוכה.
אבל דווקא בתוך כל השמחה הגדולה הזאת, יש את הפיל שבחדר שאי אפשר להתעלם ממנו, וצריך לדבר גם על הדברים הכואבים. בשבועות האחרונים מגיעות אלי עדויות קשות על הורים שבמהלך רישום בניהם לישיבות גדולות נתקלו בדרישות כספיות הזויות שוחד, כתנאי לקבלת הבן.
מספר לי בבכיות ראש כולל חשוב מירושלים על בנו שנחשב לאחד מהמצויינים ביותר בישיבה הקטנה בה למד, הבחור ניסה להתקבל לישיבה בדרום הארץ (מטעמי תביעות השתקה לא נחשוף את שמה), הישיבה רצתה את הבחור, אך ביום בהיר הרשם של הישיבה התקשר לאותו ראש כולל ודרש ממנו שישלשל לכיסו שוחד של מאה אלף שקלים, וכשאותו ראש כולל סירב מאחר ומספיק לו החובות האדירים שלוקח עבור המוסדות שהוא מחזיק במסירות נפש, הרשם הלז פתח עליו בשאגות אימה (ההקלטות שמורות במערכת) תוך כדי שהוא משפיל אותו על כך שלא נענה לדרישות הדרקוניות.
בחור נוסף שניסה להתקבל לאחת הישיבות הספרדיות החשובות אביו האברך נאלץ לשלם סכום של 120 אלף ש"ח, וטען: "זה שווה לי, כי זה יחזור בשידוכים".
ולא, לא מדובר בבחורים שאינם עומדים ברמת הישיבה, להיפך בחורים מצוינים, שהשקיעו שנים בלימוד ובהכנה לישיבה הגדולה, גם אותם ישיבות מודים בפה מלא שמדובר בבחור מצויין, אלא שהתיאבון גדל ואם אפשר לדרוש מאה אלף שקל ומעלה על ראש, הנסיון ממש קשה, מדובר על תופעה שהולכת וגדלה בישיבות רבות אשכנזיות וספרדיות כאחד, לכן אני חושב שהגיע הזמן לדפוק על השולחן ולזעוק די!
עולם הישיבות נבנה במשך דורות על מסירות נפש, בחור צריך להתקבל בגלל העמל שלו, היראת שמים והמידות, כסף לא יכול להיות תנאי לכניסה לבית המדרש!
ואסיים בוורט נפלא שאמר חיימק'ה דער רב, בנו של מרן הרב מבריסק זצ"ל. היה זה ביום י"ז בתמוז נכנס ר' חיים לבית הכנסת קודם תפילת מנחה, דפק על השולחן ואמר: במשנה בתענית כתוב שאחד הדברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז הוא ש"שרף אפוסטמוס את התורה". ושאל: אפוסטמוס הצליח או לא הצליח? הרי הוא שרף ספר תורה, האם בכך הצליח לעצור את התורה?
והשיב: לא רק שהוא לא הצליח אלא להיפך, המעשה שלו עצמו הוסיף לנו עוד שורה במשנה! ובלשונו ביידיש: "דאס איז נאך א שטיקל תורה".
צריך רק לפקוח את העיניים ולראות כי מי שניסה להכחיד את התורה, התורה הכחידה אותו מעל גבי ההיסטוריה וכמו אז גם היום: כשאויבי עולם התורה אומרים "פן ירבה" אנחנו אומרים בגאון: "כן ירבה וכן יפרוץ"…
