בית המשפט העליון הורה היום (חמישי) לעשרות אנשי שב״כ לשעבר שעתרו נגד מינויו של דוד זיני לראש השירות למסור בתוך שבוע את זהותם לראש השב״כ המכהן. ההחלטה מגיעה לאחר מאבק משפטי ממושך סביב דרישתו של זיני לקבל את רשימת השמות של מי שהגישו נגדו את העתירה.
מדובר בכ־190 אנשי שב״כ לשעבר, בהם ראשי שירות לשעבר ובכירים נוספים, שהצטרפו לעתירה נגד מינויו של זיני. לאחר שהעותרים סירבו לחשוף את שמותיהם בפניו, פנה זיני לבית המשפט וביקש לאכוף את החלטתו באמצעות הליך של ביזיון בית המשפט.
כעת, בית המשפט שם סוף למחלוקת וקבע כי על העותרים למסור את זהותם בתוך שבעה ימים. המשמעות ברורה: מי שבחר להגיש עתירה נגד ראש השב״כ, לא יוכל לעשות זאת במתכונת שבה זהותו מוסתרת דווקא מפני האדם שמינויו עומד במוקד ההליך.
אלא שבעקבות ההחלטה נשמעה תגובה חריפה מצד התנועה לאיכות השלטון, שקראה לזיני לוותר על דרישתו לקבל את שמות העותרים וטענה כי עליו לנהוג באחריות. התנועה אף הציגה את דרישת זיני לקבל את השמות כמהלך בעייתי, על רקע העובדה שמדובר בבכירים לשעבר במערכת הביטחון.
וכאן עולה שאלה לא פשוטה: כיצד גוף שמרבה להציג את עצמו כמי שנאבק למען שקיפות, שלטון החוק ומינהל תקין, מתנגד דווקא לחשיפת זהותם של אנשים שבחרו לעתור לבית המשפט?
האירוניה בולטת במיוחד משום שהתנועה לאיכות השלטון עצמה הייתה בין הגופים שהגישו עתירה נגד מינוי זיני. כבר בספטמבר 2025 הגישה התנועה עתירה דחופה נגד המינוי, וטענה כי מדובר בהליך הלוקה בפגמים חמורים וכי יש חשש לפגיעה בטוהר המידות, בעצמאות השירות ובממלכתיותו.
באותה עת לא חסכה התנועה במילים. יו״ר התנועה, עו״ד ד״ר אליעד שרגא, אמר כי מדובר במינוי שעלול לפגוע בעצמאות השב״כ ובשלטון החוק, והדגיש כי ראש השב״כ חייב נאמנות לציבור כולו ולא לגורם פוליטי כזה או אחר.
אלא שכעת, כאשר בית המשפט קובע כי מי שהגיש את העתירה צריך להזדהות בפני האדם שמונה לתפקיד, התנועה מאמצת עמדה הפוכה וטוענת למעשה כי דווקא במקרה הזה עדיף שהזהות תישאר מוסתרת.
הפרשה עצמה החלה לאחר שיותר מ־180 אנשי שב״כ לשעבר הצטרפו לעתירה נגד המינוי. זיני, מצדו, התעקש לדעת מי הם העותרים נגדו. לפי הדיווחים, לאחר שהעותרים לא קיימו את ההחלטה הקודמת לחשוף את שמותיהם, הוא פנה לבית המשפט בבקשה לנקוט נגדם צעדים.
בתנועה לאיכות השלטון, לעומת זאת, הציגו את ההתעקשות של זיני לקבל את השמות כמעין מסע נקמה נגד מי שהתנגדו למינויו. בחשבונות הרשמיים של התנועה אף נטען כי זיני מנהל מסע נגד המתנגדים למינויו וכי הוא ממשיך ללחוץ לקבל את השמות.
אלא שבית המשפט העליון קבע כעת אחרת. ההליך המשפטי אינו מאפשר לעותר לבחור מתי הוא מזדהה ומתי הוא מסתתר מאחורי אנונימיות, במיוחד כאשר מדובר בהליך משפטי שבו זהות העותרים היא חלק מהותי מההליך.
מבחינת זיני, מדובר בהישג משמעותי במאבק שהתנהל מול קודמיו בשירות. מבחינת אנשי השב״כ לשעבר, מדובר בהתפתחות שעלולה להביא לכך שזהותם תיחשף בתוך ימים. ומבחינת התנועה לאיכות השלטון, נותרת שאלה ציבורית לא מבוטלת: האם עקרון השקיפות הוא עיקרון מוחלט, או שהוא תקף רק כאשר הוא משרת את המאבק הפוליטי והמשפטי של התנועה?
בסופו של דבר, בית המשפט אמר את דברו. בתוך שבוע יצטרכו העותרים למסור את שמותיהם לראש השב״כ. הוויכוח הציבורי, לעומת זאת, רק מתחיל: מדוע מי שמבקש מבית המשפט להתערב במינויו של אדם לתפקיד הרגיש ביותר במערכת הביטחון צריך לקבל את הזכות לעשות זאת מבלי שזהותו תהיה ידועה לו?
