ארגון "אמת ליעקב בישראל" פנה במכתב רשמי ונוקב להנהלת התנועה למען איכות השלטון בישראל, בדרישה לקבלת הסברים על מדיניות האכיפה והפעילות הציבורית והמשפטית שלה סביב טוהר הבחירות. במרכז הפנייה עומדת שאלה מרכזית: כיצד התנועה ממהרת לפעול כאשר מדובר בחשדות הנוגעים לחסידות סאטמר, אך אינה נוקטת צעדים דומים בעקבות החשדות לקניית קולות ושוחד בחירות בחברה הערבית?
את המכתב שיגר עו"ד נתן רוזנבלט, בשם ארגון "אמת ליעקב בישראל", ובו הוא דורש מהתנועה להציג את הקריטריונים המנחים אותה בהחלטה מתי להתערב בסוגיות ציבוריות ומשפטיות הנוגעות לטוהר הבחירות. בפנייה מודגש כי איכות השלטון וטוהר המידות הם ערכים אוניברסליים, שאינם שייכים למחנה פוליטי, למגזר או להשקפה דתית מסוימת, וכי אכיפתם מחייבת מדיניות אחידה ושוויונית.
במוקד הביקורת ניצבת עתירה דחופה שהגישה התנועה למען איכות השלטון לוועדת הבחירות המרכזית נגד חסידות סאטמר ועמותת "שקל הטהור", בעקבות חשד למתן כספים בתמורה להימנעות מהצבעה בבחירות. בעקבות העתירה הוציא יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, צו ארעי שאסר על העמותה להעניק, להציע או להבטיח כספים במטרה להשפיע על בוחרים שלא להצביע.
אלא שלטענת הארגון, לצד הפעילות הנחרצת באותה פרשה, מתעוררת שאלה באשר להתנהלות התנועה בעקבות חשדות חמורים אחרים שנחשפו בתקופה האחרונה. במכתב מצביעים על היעדר יוזמה ציבורית או משפטית מצד התנועה בעקבות חקירות המשטרה והחשדות לשוחד בחירות, חלוקת מזומנים וקניית קולות בחברה הערבית.
הפנייה מגיעה על רקע דיווחים מהימים האחרונים על חשדות לתשלומים במזומן ובכרטיסי דלק תמורת הצבעה בקלפיות בחברה הערבית. בין היתר, דווח על מאות פניות שהגיעו לארגון "עד כאן" מבעלי תפקידים בקלפיות, ובהן עדויות לכאורה על תשלומים למצביעים. בנוסף, פורסם על מעצר של שלושה תושבי הנגב בחשד למעורבות בתוכנית לחלוקת כספים תמורת הצבעה לרע"ם. מדובר בחשדות שטרם הוכרעו.
בארגון "אמת ליעקב בישראל" דורשים מהתנועה להסביר כיצד היא מתכוונת להבטיח שהמשאבים המשמעותיים העומדים לרשותה, הכוללים תקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים ומצבת כוח אדם של יותר מ-100 עובדים, יופנו למאבק שוויוני ועקבי בשחיתות ובפגיעה בטוהר הבחירות, ללא הבחנה בין זהות המעורבים או השתייכותם המגזרית והפוליטית.
כעת דורש הארגון לקבל תשובות ברורות באשר לקריטריונים המקצועיים והכתובים שלפיהם מתקבלות החלטות על הגשת עתירות, פתיחת מאבקים ציבוריים והתערבות בפרשות בעלות השלכות על טוהר הבחירות. השאלה שהונחה לפתחה של התנועה היא האם אותם עקרונות שעליהם היא מבקשת להגן בפרשה אחת מיושמים באותה מידה גם כאשר החשדות נוגעים למגזרים ולגורמים אחרים.
