מאת: א. שוורץ
בני גנץ הוא גבה קומה, קרוב לשני מטר בלי עין הרע. הוא גבר יפה תואר
יחסית לגילו, מצוי בכושר נפלא ובעל רוח צעירה ושובבה. הוא אדם נאמן עם
יושרה אישית, די תמים יחסית לתקופתנו. בשרותו הצבאי נתגלה בני גנץ
כעובד מדינה מסור ונאמן, מבצע פקודות בצורה הכי פשוטה ובנאלית, לא מרדן
ולא תססן. לא נוטה להכביר במילים, שתקן ופסיבי, מקובע ומסגרתי, לא נוטה
לפרוץ גבולות ובוודאי אינו מסוג המפקדים בצה"ל אשר הילה מסתורית ורחשי
הערצה הקיפו אותם – סגנון כזה סביבו כלל לא היה קיים.
בני גנץ ביצע את משימותיו הצבאיות בעבודה פשוטה וממושמעת כמו איכר פשוט חרוץ וחייכני.
בני גנץ הוא אדם נפלא לביצוע מדיניות אפורה ושגרתית אך הוא בשום אופן
איננו מוכשר ובנוי לייצר את אותה מדיניות. העולם הפוליטי הינו כור ההיתוך
של הנהגה קודחת ותוססת המייצרת קו מדיני או ביטחוני, שיטה כלכלית או
מגמה חברתית. הלחצים הפוליטיים בתוך הקואליציה הם אדירים, האילוצים
החיצוניים המשתנים בתנאי המציאות הביטחונית והבין-לאומית, ייצוב מתחים
בחברה הומוגנית כמו במדינת ישראל מצריכים מתח גבוה של תחכום
ויצירתיות בשילוב אינטליגנציה חברתית ברמה מאוד גבוהה.
בני גנץ לא נמצא שם, אופיו עדיין נטוע עמוק בפסיביות התנהגותית ומחשבתית המותאמת
למערכת הצבאית, אולי בעוד מספר שנים של מאבקי הישרדות פוליטית וגב
מצולק מדקירות הוא יהפוך להיות בעל ניסיון במערכת הפוליטית.
ישנם אנשים ששתיקתם מסתירה חכמה וגאוניות, גנץ בוודאי אינו מסוג
האנשים הללו, שתיקתו נובעת מחוסר מעוף ומחשבה עמוקה, שתיקתו נוצרת
מנפש פסיבית ותמימה אשר עדיין לא גיבשה עמדה ברורה ונחרצת לגבי רוב
הסוגיות הפוליטיות הבוערות בחיי אזרחי מדינת ישראל. "גם אויל מחריש –
חכם ייחשב" אמר החכם מכל אדם במשליו ובדיוק קלע אל הגדרתו של גנץ.
במצבו הנתון כיום, נכון לעכשיו, גנץ משמש ברגעים אלו כמריונטה בידי
יועציו ומעצבי תדמיתו הממולחים, אך גרוע מכך, הוא משמש כפריזנטור חביב
למדיניותו ההרסנית של מחליפו המיועד לראשות הממשלה – לפיד החושך.
העובדה שמצע מפלגת הלפיגנצים 'כחול לבן' זהה למצע של 'יש עתיד' חושפת
את השקר במלוא חומרתו, גנץ התמים בסה"כ משמש מקפצת מנדטים לעוכר
הדת מספר אחד בישראל לביצוע מדיניותו המרושעת. בתמימותו ובקוצר דעתו הוא משמש כבלון ניסוי פוליטי שמאלני שהופרח ונופח למען מטרה אחת
ויחידה – להוריד את ביבי מהשלטון. בעלי אינטרסים מגוונים בשת"פ עם
חברות פרסום מסויימות בעלות נטייה שמאלנית חזקה בנו מודל מנהיגי חלופי
והלבישו את המודל לפי מידותיו של גנץ.
הם תפרו את החליפה באופן מדוייק ומקצועי למידותיו, לאישיותו ולעברו הביטחוני של גנץ, גם עניבה הם לא שכחו להוסיף. ישיבות שלמות הם דנו מי היא הזהות הכי מתאימה להלביש
עליה את חליפת המנהיג החדש ולהכתירו במקום King BiBi שרק יעוף לכל
הרוחות. כמובן שהם עבדו ביסודיות וחיפשו דחלילים אחרים בסקרי שוק ודעת
קהל, הם ניתחו דמויות של בובות ראווה שונות כדי לבחור למי תוצע הבכורה
להכתרת המנהיג החילופי ולבסוף בחרו בגנץ, אישיות פסיבית אפורה
ומשעממת אשר אפשר לעצב אותה ולהלביש אותה כפי שרוצים.
הרעיון לקחת גנרל ממוצע ומטה אשר כל חייו הבוגרים צמח בתוך מערכת
צבאית המובנית על ביצוע מדיניות מגבוה, אדם טוב אך טירון פוליטי חסר כל
ניסיון, ולהעמידו בראשות הרשות המבצעית הכי מורכבת במדינה כראש
ממשלה בתקופה כל כך רגישה הוא רעיון הזוי ומסוכן.
הדחף למעשה מנוול שכזה יכול להיות מתודלק או ע"י טיפשות או ע"י רשעות.
נשאי הרשעות מודעים היטב לשטות ולסכנה במעשיהם אך יצרם הרע מתגבר
עליהם בבחירתם את השנאה והקנאה להנהיג ולכוון את פעולותיהם. מתוך
שנאה עיוורת וחולנית לבנימין נתניהו ומתוך קנאה על הישגיו הכבירים
וביציבות שלטונית בעשור גועש וסוער, הם מסכנים מדינה שלמה של מיליוני
יהודים בכניסה להרפתקאה פוליטית עמומה וחשוכה ממש כמו המדיניות
העלומה של אותה אישיות אפורה שהם מנסים להציב בראשותה.
לדידם של רשעים אלו אפשר ורצוי למחוק ולאבד את כל הישגי שנות שלטון
נתניהו ולא בעבור אישיות עדיפה או איכותית יותר, רק בעבור הרויית צמאונם
המושחת לראות בנפילתו של שנוא נפשם. העובדות בשטח כלל אינם חשובות,
מטרתם המורעלת מקדשת את כל האמצעים. על פי כל גורם מחקר מקצועי
בתחום מדיניות ושלטון, בנימין נתניהו נחשב לראש הממשלה הטוב והאיכותי
ביותר שהיה למדינת ישראל מאז הוקמה. רק דוד בן גוריון היה יכול להתייצב
כמתחרה איכותי וכריזמטי מול בנימין נתניהו אלמלא הקפריזות המשונות
שתקפו אותו מידי פעם בשנות שלטונו.
אם כן, חברו להם יחד הפוץ והרשע ושות' לנסות לבצע מהפך בשלטון כאשר
הדגל האידיאולוגי היחיד המתנופף למולם הינו שנאת המנהיג, לא משהו מהותי,
לא רעיון אידיאלי, פשוט שנאה וקנאה עטופות במילים יפות ומכובסות.
אינני יודע מה אתם חושבים, לי זה מזכיר כמה דמויות מפרשת קרח.
