חודש: יוני 2019

בפנייתו כתב במכתב ח"כ פורר:

ביום 20 ביוני 2019, פנה מנהל סיעת ישראל ביתנו בכנסת למרכז המבקרים, בבקשה לשריין עבור הסיעה חדר מתאים לקיום ישיבת סיעה ביום שני 24 ביוני 2019, וזאת מהטעם שחדר הסיעה ניתן לטובת פעילות ועדת הבחירות של הכנסת.

ביום 23 ביוני 2019, נימסר למנהל הסיעה כי שוריין עבורה חדר ועדת החוקה של הכנסת.

למרות זאת, כעבור שעות ספורות, נמסר למנהל הסיעה כי על פי הנחיית מנכ"ל הכנסת ישיבת הסיעה לא תתקיים והחדר לא יינתן לטובת ישיבת הסיעה.
מיותר לציין כי העובדה שמנכ"ל הכנסת מונע מסיעה בכנסת מלהתכנס, קל וחומר כאשר הכינוס מיועד להתקיים ביום בו מליאת הכנסת, נוגד את כל כללי תקנון הכנסת.
תפקידו של מנכ"ל הכנסת למצוא את הדרכים לאפשר לחברי הכנסת ולסיעות בכנסת לפעול באופן חופשי בהתאם למנדט שניתן להן מהציבור. מניעת כינוס ישיבת הסיעה ואי מתן תנאים הולמים לכינוס סיעה בכנסת, ביום שבו מתקיימת מליאה, מהווה הפרה בוטה של הסמכויות שהוקנו למנהל הכללי של הכנסת לצורך מילוי תפקידו.
ישנו חשש אמיתי, כי האיסור אותו הוציא מנכ"ל הכנסת נגוע בשיקולים זרים מתוך רצון למנוע מסיעת ישראל ביתנו לפעול כסיעה בכנסת, על אף יציאתה לפגרת בחירות. יש לציין, שגם לאחר יציאת הכנסת לפגרה התקיימו בכנסת ישיבות סיעה.

מאחר ומדובר בשימוש לרעה בסמכות של מנכ"ל הכנסת, שלמרות פניות שלי אליו ולמרות ניסיונותי ליצור עמך קשר, עמד בסירובו לאפשר לסיעה להתכנס, אין לי ברירה אלא להודיעך כי אנו דורשים את פיטוריו של מנכ"ל הכנסת לאלתר. בעל התפקיד הבכיר בפקידות הכנסת חייב לנתק עצמו משיקולים זרים, ואין שום דרך להסביר מניעת כינוס של חברי כנסת ביום בו מתכנסת מליאה, אלא משיקולים זרים.

כמו כן, הריני להודיעך, כי סיעת ישראל ביתנו עומדת על זכותה להתכנס כסיעה, ולכן, נקיים את ישיבת הסיעה במסדרון הכנסת ושם גם ניתן הצהרה לתקשורת בעניינים שעומדים על סדר יומה של הכנסת.

גורמים בשתי המפלגות הגדולות בודקים, ביחד ולחוד, את האפשרות לבטל את החוק לפיזור הכנסת, ולהמשיך בכנסת הנוכחית בלי צורך ללכת לבחירות בספטמבר. לפי הפרשנות הזו, אם שמונים חברי כנסת יצביעו בעד ביטול פיזור הכנסת, אז החוק שעבר לפני שלושה שבועות מתבטל ואיתו מערכת הבחירות כולה. כך פרסם הערב הכתב הפוליטי עמית סגל.

ברור שהשלב השני בתכנית כזו הוא ממשלת אחדות עם כחול לבן, כשגישושים ברוח זו כזכור כבר היו ביום פיזור הכנסת. אז לפיד שלל על הסף אבל רוב צמרת כחול לבן דווקא הייתה – ועודנה מוכנה לשקול שותפות עם נתניהו בנסיבות מסוימות. במקרה כזה אגב עדיין אין שמונים: הליכוד כחול לבן וכולנו זה 74 ח"כים. עדיין צריך לגרד עוד כמה.
בחוק יש לקונה – שום התייחסות באשר לסוגיה כזו. היועץ

אגב, יש מישהו שמרחיק לכת עוד יותר: מיכל רוזנבוים, שהייתה מועמדת מטעם הליכוד למבקר המדינה, מסתובבת בין הליכוד, כחול לבן והעבודה עם פרשנות עוד יותר מקלה, לפיה גם שישים ואחד חברי כנסת מספיקים כדי למנוע בחירות.

גם נתניהו וגם גנץ לא מעורבים במגעים, ההיגיון ברור: הליכוד שילם מחירים פשוטים על ניהול מומ גבאי, מותר להניח שיידרשו לסוגיה רק אם זו תהיה עיסקה מוגמרת.

לא ברור מה הסיכויים של היוזמה להבשיל, אבל מהעובדה שכבר שבועיים בשתי המפלגות הגדולות דמויות דומיננטיות עוסקות בה, אפשר להבין עד כמה הם מבינים שיש להם הרבה מה להפסיד בבחירות האלה. 

היחסים בין ארצות הברית ואיראן ממשיכים להתדרדר כשהנשיא טראמפ שב ורומז שהאופציה הצבאית מהצד האמריקני קרובה מתמיד.

ד"ר ערן לרמן, סגן ראש המל"ל לשעבר וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מעריך ששתי המדינות מצויות בנקודה מסוכנת מאוד.

"היינו כנראה כמה דקות לפני תקיפה קריטית, שהנשיא החליט לעצור אותה בעיקר בעצת יועצים שאמרו לו שהיא אינה פרופורציונית להפלת כלי טיס בלתי מאוייש. אבל מתקפה אמריקנית על איראן התבצעה, מפני שתקיפת סייבר היא פעולה צבאית לכל דבר ועל פי הידוע לנו אכן הוצאה לפועל תכנית מגירה של יעדי סייבר צבאיים של המשטר האיראני, כהמחשה למה שיכול להתרחש בהמשך", הוא אומר לערוץ 7.

הוא מציין כי ההתדרדרות המהירה בין הצדדים נובעת מהלחץ האיראני. "הסנקציות על איראן לוחצות ונושכות חזק. הן מביאות את הכלכלה האיראנית למצב שבו ההנהגה לא בטוחה שהיא תצליח לשרוד עד לבחירות בארה"ב וגם אף אחד לא ערב להם שיהיו חילופי שלטון. לכן הם מנסים להעלות את סף המתיחות כדי לגבות מחיר מהאמריקנים, לאיים על יציבות שווקי האנרגיה, על יציבות מדינות המפרץ ואולי לגרור את ישראל פנימה. הכל כדי להבהיר שהלחץ עליהם בלתי מקובל. אנחנו בנקודת זמן מאוד מסוכנת. הפרדוקס הוא שמבחינת האמריקנים עדיף להם שלא להיכנס לעימות צבאי אלא להמשיך באותה גישה מבלי לוותר על הסנקציות".

הוא גם מסביר מדוע לארה"ב עדיף שלא לוותר על העיצומים ולתקוף צבאית. "הכלי העיקרי שעובד על המשטר האיראני ומאיים על עתידו ויציבותו זה המחנק הכלכלי. ההתגרויות הצבאיות על סף עימות ישיר, הן דרך איראנית לנסות לערער את המצב עד כדי כך, שארה"ב והמערב יבחנו מחדש את הסנקציות והכדאיות שלהן. כל זמן שהאמריקנים לא נגררים לכך ומשאירים את הסנקציות על כנן, מצוקת המשטר האיראני ממשיכה להחריף. כמובן שאם האיראנים יחצו סף בהתגרות שלהם – האמריקנים יכו אותם מכה קשה".

"דברי הרהב של איראנים שאומרים משהו כמו 'האמריקנים הפכו להיות סט המטרות שלנו', כשהם מכוונים למעצמה צבאית עם יכולות כמו של ארה"ב – הם טמטום גמור שנובע כנראה ממצוקות פנימיות של משמרת המהפכה", קובע ד"ר לרמן.

בתגובה למכתב ששיגרה התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, ובו דרישה כי יתחייב שיהיו הנסיבות אשר יהיו, גם אם יתפטרו סנגוריו של רה"מ ברגע האחרון, אין בכוונתו לדחות שוב את השימוע בעניינו של רה"מ – השיב היועמ"ש והתחייב כי אכן כך הדברים. היום (ראשון) הוא המועד האחרון בו יכול רה"מ להגיש לוועדת ההיתרים את המסמכים שדרשה, או שתדחה באופן סופית בקשתו לקבלת מימון להגנתו המשפטית.

הרקע למכתב: בשבועות האחרונים עלו פרסומים שונים בתקשורת על כוונתו של רה"מ באמצעות פרקליטיו לבקש דחיה נוספת במועד הליך השימוע שאמור היה להתקיים עד ה-10 ביולי, אך נדחה ל-3-2 באוקטובר. ב-04.06 פנה עו"ד חדד וביקש לדחות את השימוע לפרק זמן סביר לאחר מועד הבחירות הקבוע ל-17 בספטמבר. לטענתו, רה"מ יהיה פנוי להיערך לשימוע בזמן שהוא מוביל את קמפיין הליכוד וגם לא כשיידרש לעמול על הרכבת הקואליציה לאחר הבחירות.

לאחר שנדחתה בקשתם הודיע סנגורו של נתניהו על כוונתו של רה"מ לנצל את זכותו להליך שימוע בפני היועץ המשפטי. עם זאת, חזר עו"ד חדד וביקש את דחיית מועד השימוע. לדברי חדד, לאור סירוב ועדת ההיתרים לאשר לרה"מ סיוע במימון ההגנה המשפטית נותר רק הוא לייצג את רה"מ, ולכן נדרש הוא לזמן רב יותר עקב נפח חומר החקירה הרב. בשל כך, על אף האישור העקרוני כי נתניהו יגיע לשימוע הוא שב ומבקש לשקול מחדש את דחייתו.

מהתנהלות רה"מ ועורכי דינו עלה החשש שסמוך ליום הבחירות, יבחר עורך דינו של רה"מ להודיע על התפטרותו בנימוקים שונים, לדוגמא על רקע אי הסכמה בנוגע לגובה שכר הטרחה. בשל כך, פנתה התנועה במכתב ליועמ"ש בדרישה יצהיר שלא משנה מה יהיו הנסיבות, לרבות התפטרות סנגוריו של רה"מ בסמוך למועד קיום השימוע, הליך השימוע יתקיים במועדו הנוכחי – בראשית אוקטובר ולא יידחה עוד, וללא קשר לזהות סנגוריו של רה"מ. בעקבות המכתב, ענה היועמ"ש והתחייב כי אכן השימוע לא יידחה עוד, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

במכתב נכתב: "במכתבכם ביקשתם כי היועמ"ש יצהיר שיהיו הנסיבות אשר יהיו, על הליך השימוע של רה"מ להתקיים במועדו הנוכחי. מכתבינו לבאי-כוחו של רה"מ בנושא זה מדברים בעד עצמם".

יו"ר כחול לבן בני גנץ, התחיל את קמפיין הבחירות שלו בקריאה לראש הממשלה נתניהו לעצור את מינויו של בצלאל סמוטריץ' לחבר בקבינט: "מדובר בהפקרות ביטחונית תמורת חסינות משפטית", טען בחשבון הפייסבוק שלו.

הרמטכ"ל לשעבר התייחס להתחממות של ארה"ב מול איראן: "המציאות הביטחונית באזור מתערערת, ואנחנו במרחק החלטה קצרה מלחימה שכמותה לא ראינו במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ. ובמה עסוק נתניהו, מר ״איראן לפני הכול״, הבוקר? בהכנסת בצלאל סמוטריץ לקבינט הביטחוני, החדר הרגיש ביותר במדינת ישראל".

הוא תקף את סמוטריץ' כ"אדם שעודד אזרחים לחסום כבישים ולהתעמת עם כוחות הביטחון וקרא "לדלל" את אוכלוסיית עזה, ישב בחדר, מול רמטכ״ל וראש מוסד שיפרטו את התוכניות הביטחוניות הרגישות והסודיות ביותר? והדיון שם יתנהל ברצינות ולטובת המדינה ואזרחיה"? הוא תמה על המינוי שאושר מוקדם יותר באופן רשמי על ידי שרי הממשלה.