איך אומרים חורף בקליפ?!

מכירים את האנשים שמתעקשים לטעון שלכל סגנון מוזיקה יש צבע שמאפיין אותו?!

זאת אומרת, האם מוזיקה שחורה נקראת כך רק בגלל ששחורים באמריקה ניגנו אותה? ואם אדם לבן ילחין מוזיקה שחורה, היא לא תהייה שחורה?!  האם זה שההורים שלי הגיעו ממרוקו ואני מנגן קלאסית, זה הופך את המוזיקה שלי לאדומה יותר או סגולה יותר? ושמא דווקא לבורדו?!

יותר מזה. אם הלחנתי שיר בחורף כשהיה אפס מעלות בחוץ ואני הייתי מצונן – זה אומר שאנשים יזהו את השיר כחורפי גם אם הוא מדבר על קרני שמש חמימות, גלים של טורקיז וחול זהוב?!

עד שיהיה לנו תשובות לכל השאלות הללו, קבלו בינתיים את מיטב הקליפים שמביאים לנו אל המסך את החורף, עם הסערות, עם עננים וגשם, ועם כל מה שיש לחורף הטוב להעניק לנו.

איך אפשר שלא לפתוח עם אודי דווידי שבקליפ "מביטה בחלון", לוקח את החורף והגשם אל המקום המסמל את הגלות ואת עם ישראל שעוברים דרך בית לחם, שם מחכה להם אמא רחל בכדי לאסוף את דמעותיהם. ובקליפ הוא גולה בין הרחובות, הוא לא מוצא את מקומו, הוא במצב של הליכה. גם כאשר הוא מתיישב לא נח לו.

ואז קורה הגרוע מכל, השמיים מתקדרים עננים, והוא חשוף, ברחוב, אין לו מחסה, הגשם מציק לו…

עד לרגע בו הוא מבין שהגשם הזה הוא בעצם הדמעות שהן הן יקרבו את קץ הגלות, הן יביאו את הגאולה.

אודי דווידי – מביטה בחלון

והנה הגענו אל השיא של שימוש בגשם ובחורף כחלק מתהליך ומסר של קליפ:

חיים שלמה מייעאס, בשירו 'טינקלקייט' – לוקח את החורף והגשם כמשל ללילה, לחושך ולקשיים, של הנפש כמובן. השיר הוא באידיש, ואני ממליץ לכל מי שלא שולט ביידיש שילך מהר וילמד יידיש רק בשביל השיר הזה, זה שווה את זה, בהחלט. הפנים התמימות של הילד, קשיי היום יום של האבא, הזמר שמעביר את המסר, שמבטיח שיבואו ימים יפים יותר בהם נצחק על עצמנו כשניזכר בקשיים שהיו לנו בימי חורפינו.

הייתי יכול לפתוח כאן אלף מילה על הקליפ הזה בקל, אבל אני חושב שכל מילה נוספת מיותרת.

חיים שלמה מאייעס – טינקלקייט

והחורף כמובן, מביא אתו גם שלג. טוב נו, לא תמיד, וגם לא בכל מקום, אבל החורף הנוכחי לפחות הביא את זה ובגדול. וגם אם נתעלם הפעם מהקליפ המדהים של 'שמילי אונגר' על חנוכה, עם הביצוע המגניב של הילדים הרוקדים בשלג. את זה נביא בחנוכה. בכל אופן, על מרדכי שפירא אנחנו לא יכולים לוותר, ובקליפ שלו: 'אחד למיליון' – בתרגום מאנגלית.

לפחות עליו אפשר לומר שאצלו השלג הזה הוא ממש אמיתי. נו באמת, נראה אותו שורד את השלג הירושלמי שמגיע יחד עם גשם מצליף, רוחות חזקות, הא כן, וגם הפסקות חשמל. אז קבלו אותו, ובענק!

מרדכי שפירא – אחד למיליון

תחשבו שנייה שלג. מה זה אומר לכם? לי בכל אופן זה אומר יוני Z שעשה את זה בצורה הכי מקצועית שיכול להיות.

אבוד בשלג. מה יכול להיות יותר מפחיד מזה?! לא רק שאתה אבוד, אתה גם יודע שהשעות שלך ספורות. הגוף שלך הולך וקופא ורק מלחשוב על זה נהייה לי צמרמורת ברגליים. ולשם בדיוק לקח אותנו יוניZ בקליפ שלו: 'מה נעשה'?!

והתשובה לכך היא כמובן: "כי אליך עינינו":

יוני Z – מה נעשה

ונקנח עם קליפ של יוצר וזמר צעיר שאמנם לא מדבר על החורף, אך הוא בהחלט צולם איפה שהוא בקו החיכוך שבין החורף לאביב. תראו את שלוליות הבוץ בשדות שעדיין לא התייבשו.

קבלו את מאיר חג'בי שמתעקש לקפוץ בביצות בשירו: 'מה לך נפשי':

מאיר חג'בי – מה לך נפשי

אבל מה? איך נוכל לסיים בלי מילה על הקליפ החדש של נמואל הרוש שזה עתה יצא מן התנור?! אז אתם מוזמנים לחפש כאן באתר את הקליפ החדש, יחד עם ניתוח מעמיק ומקצועי, וליהנות כמובן.

עד כאן טעימה קצרה מחורף בקליפים, או יותר נכון מקליפים בחורף.

אתם מוזמנים לשוב ולהצטרף אלינו בעוד שבועיים בדיוק, כאן, במדור המוזיקה!

אברהם שלום בסינגל קליפ ביכורים – עד אליך

דמיינו רגע את הדמיון הכי מדומיין שלכם באמצע שיעור. סביר להניח שדמיינתם את עצמכם כשהייתם ילדים, יושבים באמצע שיעור בתלמוד תורה, בבית הספר, חולמים ומדמיינים את עצמכם טסים באווירון, משייטים באונייה, מרחפים בכדור פורח. זה היה הדמיונות של ילדים ושל פעם. היום כשאנחנו מבוגרים אנחנו כבר לא צריכים לדמיין. פשוט מזמינים כרטיס טיסה, סוגרים על הפלגה או שוכרים כדור פורח לחצי שעה.

אז מה קורה כאשר אנחנו, כמו שאנחנו, כיום, באמצע שיעור, מנסים לדמיין את עצמנו הכי רחוק מהמצב הנוכחי שלנו?! יש מצב שנגיע למאדים. אברהם שלום כבר היה שם. בדמיון שלו כמובן. בחיפוש שלו אחר הדבר ההרואי הזה שייקח אותנו הכי רחוק מהמציאות התובענית.

בשיר הביכורים שלו: "עד אליך" אנו מגלים אותו לראשונה בעולם המוזיקה – בוגר וחודר.

ובמהלך השיר והקליפ הוא מנהל דיאלוג עם עצמו, כאשר מצד אחד נעה הדמות במרחב הסקאלה של הבלבול וחוסר הנוחות: "מה אנחנו מה חיינו מקומנו כאן כחלום יעוף". ואילו מן הצד השני ניצבים הפנים הרציניות, השקולות, הנטועות חזק בקרקע המציאות, המישירות מבט למצלמה, המדברות בכנות חשופה: אלוקי "רוצה אני קרבתך, אנא א-לי אל תסתר פניך".

ובחלום נוחתת החללית על קרקע המאדים, יורדת בשלבי הסולם, מחפשת את מקומה: "כמו ילד שנופל וקם, אבא קח אותי מכאן, כי בלעדיך לא יכול. מתוך מבוך של ניסיונות ושרשרת טעויות, נותר לי רק לקוות".

לוקיישן מדהים המדמה את המקום הכי תלוש, מסעיר, מסקרן – מצד אחד. אך ברגע בו הוא מניח את כף רגלו על חלקיקי סלעי הדמיון, הוא לא מוצא מנוח. משהו לא טוב לו. היובש. המדבר, שממה, צייה. אין מים שיחיו את הנפש: "כי רוצה להבין את משמעות החיים, שאין בלעדיך".

 כאן נכנס ה'הארלי' שמסמל את הדרך שצריך לעשות בכדי להגיע אל מקור המים החיים. המים לא יגיעו אל המאדים, האדם צריך להגיע אל המים. והוא מגיע אל המקור, בית המדרש. שם הוא פוגש את כל האסטרונאוטים של החיים שבדיוק כמוהו תהו בבורות נשברים עד אשר מצאו את מקור המים החיים.

כאן גם המוזיקה הופכת להיות סוערת יותר, כמו מושפעת היא מהריתחא דאורייתא שבבית המדרש. עוצמתית יותר, זורמת יותר, מביאה אתה פנים שלא ציפינו לפגוש דווקא בקליפ של זמר מתחיל.

ואז מגיע רגע המפגש בין שתי הדמויות המייצגות בדיאלוג הזה את שתי מצבי החיים שלנו. כאשר אנו פשוט מכריחים את עצמינו לאחד בין הדמויות, להבין שזה אנחנו וגם זה אנחנו. ובין אם היום אני שמח או עצוב, יום אהבה או יום שנאה. בכל מקרה אני צריך לקחת את שתי הפנים הללו ולהושיב אותם יחד אל מול הספר.

וכאשר כל זה קורה אפשר סוף סוף לפתוח את הספר ולהתחיל מחדש, מבראשית.

תסריט, בימוי, צילום, עריכה: ליאל שלום הפקות
עיצוב גרפי: שמחה שלום
יחסי-ציבור: תומר כהן מיתוג תקשורתי ויחסי ציבור
שיווק דיגיטלי לאמנים: עידו שטיינר – עידוס דיגיטל

מאיר צורטקוב – קומזיץ קבלת שבת

אין הרבה דברים משותפים לבוקר יום שישי של שנת תש"פ לבוקר יום שישי איי שם בשנת תר"פ. מה שכן היה נראה אותו הדבר זהו אותו היהודי שכמו היום כן אז, הלך לטבול עם המגבת על הכתף, קנה בשר לשבת, הכין מים לשבת, אמר שניים מקרא, חיפש אחר יין טוב ועטה על גופו בגדי שיראין.

מאיר צורטקוב מביא לנו אל המסך את ההכנות לשבת בצורה הכי מתוקה שיכול להיות. מהשטייטל, מהקרעצ'מע, ממרתף היין, עם הפרצוף המתגעגע, עם המבט הטרוד קמעה בעיניים, עם ההתרגשות לקראת בואה של המלכה.

עם מקבץ שירים מוכרים שמשתלבים אחד בשני למחרוזת מרגשת, המתנגנת הכי טוב שיכול להיות עם התזמורת העדינה עד כדי השראת רוגע מוחלט. הגיטרות החינניות, כלי ההקשה הממריצים, הקלידים שנותנים את הטון של הציפייה, ומעל הכל, חליל הצד שמשחק חזק מאד את הניחוח היהודי מהשטייטעל. עם קבוצת בחורי החמד שמביאים קמעה את קולות השוק הסואן טרם כניסתה של השבת.

בחירת השירים הנכונה, השילוב המרתק ביניהם, כמעט בלתי מורגש, המעברים המהירים והמקצועיים, הבנייה הנכונה של המחרוזת כולה – כל אלו הופכים את היצירה לפלייליסט המועדף להאזנה בשעות ההכנות לקבלת שבת המלכה.

עיבוד מוסיקלי וקולי: דיויד טויב
כלי הקשה: גדי סרי, מוטי פישר
גיטרות: אבי סינגולדה, אברהם עובד, מאיר צ'רטקוב
חליל: ניצן עין הבר, מוישי ינקוביץ
קלידים: דיויד טויב, יוסף יצחק פרקש
מקהלה: דיויד טויב, יעקב רוטבלט, ישראל וייצמן, ישראל גולדפריינד
טכנאי הקלטה: דודי רוט
הפקה והקלטה: אולפני טנור – מיכאל צי
הקלטת קהל: 'מאיר והחברים' אולפני גל קול
מיקס: חיים גוטסמן
הפקת קליפ: מיכאל צי
בימוי ועריכה: הרשי סגל
צילום: יצחק קלמן, רוני נתן
הגברה: לייזר קליין
סאונד: שמחה פייגנבוים
גרפיקה: נחמן צורטקוב
דיגיטל ויח"צ: בחזית.

יוסי שטענדיג ובערי וובר – מחרוזת ישראלית

אורגניסט או די-ג'יי?

הרבה מאד אנשים התחככו בספק הזה כשהם עמדו לפני הפקה של אירוע. לבר מצווה עדיף קלידן, לשבע ברכות תקליטן, לחתונה אפשר לשלב בריקודים הראשונים אורגניסט קלידים עם תזמורת, ולשניים די-ג'יי, עם עדיפות לברסלבר. וליום הולדת? ומסיבת הודיה? ולקעמפ? ולסתם הרקדה?! כל אירוע והאופי שלו, והצביון שלו, והביצוע שמתאים לו.

עד שהגיע יוסי שטענדיג והחליט שאפשר גם וגם. מצד אחד לנגן על אורגן, אבל מצד שני לא לנגן בצורה הרגילה והמקובלת. אפשר בעצם להפוך את האורגן גם למיקסר, גם לפלטה וגם לקונטרולר ביחד. עם הטכנולוגיה של היום והחיבור הישיר בין האורגן למחשב – הופך יוסי שטענדיג לקלידן-די-ג'יי.

ואם כבר לעשות משהו שונה, אז למה לא גם לנסות משהו חדש? לחבר את כל זה גם לתזמורת, וגם למקהלה, וגם לבערי וובר – המלך הבלתי מעורער שלא מפחד לנסות דברים חדשים ומעניינים.

בערי מביא כאן את האנרגיות שלו, את הריקודים והתנועות, ויחד עם שטענדיג שהוא גם כן הבחור לא הכי רגוע במוזיקה, ועם במה מושקעת במיוחד, עם פליקרים שהופכים את כל האירוע למסיבה אחת גדולה.

כעת כל מה שנשאר זה לקחת את השירים הישראליים שאנחנו כציבור ששומר על עצמו מקבל את זה דרך הטרקים של הנח-נחים שבדרך כלל משנים את המילים לצורכיהם האישיים, כאן השירים מושרים במילים המקוריות אך במעטפת מעניינת של יידית אמריקאית.

התוצר מעניין, ללא ספק. לא בטוח שתתחברו לסגנון השירים הים תיכוניים שבציבור החרדי פחות מורגלים אליו, אך בהחלט יש כאן נישה מעניינת שהם נכנסו אליה, ולא בפעם הראשונה.

מקהלה: מקהלת שירה בניצוחו של אלי ספריי
מילות יידיש מאת: ליפא שמלצר
קירות תאורה ווידאו מאת: Dynamic Vision
הפקה: Duvid Shtendig
מנהל הבמה: שמש
הפקת אודיו פוסט: אברומי ברקו
הפקה פוסט: לייבי פאסטן
סאונד חי: יואלי קרפן
צולם על ידי: מוטי אנגל
וידאו נערך על ידי: Studio62
סרטון בחסות: Itzy Towing

נחמן לייפר – מושכני אחריך

נחמן לייפר זוהי ההוכחה שאפשר פשוט לצאת אל השדה, לנהל דיאלוג עם אבא, לבקש ולהתחנן, "מושכני אחריך", רק לרצות, והתוצאה יכולה להיות חמודה לגמרי.

בפשטות כובשת, בלי יותר מידיי משחקים ואפקטים. פשוט לשפוך את הלב. לחזור ושוב לחזור על המילים, להתחבר, להתעקש, עד להשגת המטרה.

עיבוד והפקה מוזיקלית – ראובן חיון Oov
אולפן הקלטות 052-2723811
צילום ועריכת קליפ – ראובן חיון Oov Art

איתן כ"ץ – כי קרוב

אי אפשר לומר שאיתן כ"ץ הוא הזמר בשיר הזה, כמו גם בשאר השירים המרגשים בזיץ העוצמתי הזה. איתן כ"ץ הוא לא הזמר, הוא רב החובל, הוא המנווט. הוא המנהיג המתווה את הדרך, מציב את הסולם ומרים אתו את כל הקהל הענק הזה אל פסגות חדשות.

ומכח הרב, כך התלמיד. עומד על הבמה אך מרגיש בדיוק כמו כל אחד אחר מן האולם. מן השורה הראשונה או מהכיסאות האחרונים. כולם כאחד, בדבוקה אחת, בדבקות אחת, יוצאים למסע של התרוממות.

ובמילים הכי פשוטות, בשפת האם שלו ושל רוב הקהל שבאולם, הוא עוצם את העיניים והמילים נשטפות בסערת רגשות. "משה רבינו בעצמו נותן לנו חיזוק".

הציבור גם הוא, בעיניים עצומות. גווים מתנודדים, פרצופים מרוכזים, הלב פתוח בכדי לקבל את המסר. כמו יושבים הם באמצעה של שיחת התעוררות רצינית, בעיצומו של 'תוירה' בעת רעווא דרעווין. במעמקי שיחת נפש הפורטת על מיתרי הלב השעות קטנות של מוצאי שבת.

והמילים אינן עוצרות עד שהגוף כבר לא מסוגל להכיל את העוצמות. שרוול החליפה מנגב את הדמעות, את הזיעה הטהורה הזאת שיוצאת מגוף שהופך לכלי שרת. גוף אחד של כמה מאות אנשים שהפכו ללב אחד ששואף, סוער ומכוון להתעלות.

וההתעלות הגדולה מגיעה עם המנגינה החוזרת והופכת למעיין התוועדות מרטיטה.

דבקות. אין צורך לומר יותר מזה.


איתן כץ – שירה, גיטרה אקוסטית
ערן אסיאס – תופים
יצחק אטיאס – כלי הקשה
ג'רמי בראון – כינור
יושי פרוכטר – בס
טל נאה – גיטרה

אלי מרקוס – סדר ניגונים – הבינוני

ניגון הוא לא סתם צירוף של מקבץ הבהרות גרוניות בטונים שונים ובסולמות משתנים. הניגון הוא בריה חיה שמעבר למה שהוא מסוגל לפעול בנפש האדם המנגנו, חוץ מעצם הדרגה שהניגון מרומם אליו את האדם, הוא גם פועל בדרך אחרת מצד עצמו, שעל ידי שמשוררים את הניגון הוא פועל את פעולתו.

וכמו שלפעול כל פעולה שהיא צריך לעשות את הדבר בסדר הנכון, כך בניגון. לכל ניגון וניגונו יש את המקום שלו, את הצורה שלו, את הסדר שלו.

כאן מביאים לנו בפרויקט של "סדר ניגונים", את אלי מרקוס שמנגן יחד עם עוד 'תמימים' בהתוועדות רבתי, את הניגון ה'בינוני' מאדמו"ר הריי"צ.

הופק ובויים על ידי בנצי מרכוס
סינמטוגרפיה: מנדל גרוסבאום
עקורים: ברי כהן, נפתלי מארשוב
ג'יב: סלוויק קזאקוב
מפיק קו: אבי פדר
עיצוב תפאורות: ציפורה האן
עריכה: יוני אושרוביץ
גרפיקה: הרשי סופרין
עיצוב ולוגו של סדר ניגונים: סרולי מאייר
מהנדס סאונד: אלי לישינסקי
מקלדת: ארון ניאסוף
חליל: יהודה פיאמנטה
כינור: יונסן רוטמן קפליה / מקהלה:
בני פרידמן
אלי מרקוס
אריה ל. הורביץ
שלמה רבין
צ'וני צוקר
יוסי כהן
יוסי פישר
יענקל רסקין

יעקב קליין – מודה אני

הסיפור הבא מסופר על מתנגד לדרך החסידית שראה פעם את ה"אוהב ישראל מאפטא" מגיע באיחור רב לתפילת שחרית. הגבר רץ אחריו ודרש מהאפטר להסביר מדוע רב גדול כמוהו כל כך רפה בשמירת מצוותיו. "הרשה לי לספר לך סיפור", אמר האפטר הקדוש וחיוך מתפשט על פניו. הבוקר התעוררתי הרבה לפני עלות השחר ללמוד תורה לפני שירותי הבוקר. כמו יהודי טוב, ברגע שפקחתי את עיניי, אמרתי "מודה אני". אבל רק כשאמרתי את המילים "מודה אני", אני אסיר תודה, התחלתי לתהות: מי אני? כשאמרתי את המילים "לפניך", "אליך", התחלתי לתהות:" מי אתה? " במשך שעות לא יכולתי לזוז מאותה נקודה עד שהרגשתי שפתרתי מספיק את השאלות הללו החודרות לעומק דתנו. זו הסיבה שאחר כך איחרתי לתפילה. השיר החזק הזה, לוקח את המאזין למסע מוזיקלי דרך ההגדרות היסודיות של המשמעות של להיות יהודי. אני יהודי , משרת, בן, השם הוא אלוהי ומלכי. אנו מקווים שתיהנו ותזכרו בבקשה לחבב, להגיב, להירשם ולשתף את השיר הזה עם המשפחה והחברים!

האזינו לשיר המרגש:

שלמה שמחה אייבי רוטנברג בדיסק חדש – אש

זו סיבה לחגיגה כאשר יוצא אלבום המביא מחדש את קסם העבר, תוך שהוא מחזיק באנרגיה והמוזיקליות החדישה של ימינו. הופעת הבכורה של אש 3, הכוללת את העבודה המשותפת המרהיבה של אייבי רוטנברג, שלמה שמחה ודני גרוס, תהיה ללא ספק הפוגה מוזיקאלית מצוינת ואמיתית לחובבי המוסיקה היהודית האמיתים ברחבי העולם. במשך יותר משני עשורים ליוו קלאסיקות אש את כלל ישראל דרך אבני הדרך של החיים היהודיים. התוספת החדשה הזו לקולקציה אינה שונה. שנים עשר בחירות השירים באש 3 מציעות שירים רגשיים ומעוררי השראה ונוסטלגיה, כמו גם ניגונים מעוררים ושמחים. ללא ספק, רבים בטוחים להפוך לקלאסיקה של מחר.

האזינו לטעימה מהאלבום

גיל עקיביוב – אבא

הזמר גיל עקיביוב מצא דרך מצוינת לחגוג את יום ההולדת החמישים שלו.

"אבא". שיר של התרפקות על הימים של פעם, שיר שמזכיר את הילדות וגם… על מה שעובר עליו יום יום עם ילדיו.

גיל עקיביוב הספיק להוציא בחייו 3 דיסקים, כשאת אחד מהם הוא הוציא בשיתוף פעולה עם עובדיה חממה, שהתפרסמו במיוחד בזכות השיר שלהם "אנא בכח".

השיר מתחיל עם גיטרות וכסילופון ברקע, ולאט לאט מתפתח עם פסנתר, כלי נשיפה וכלי הקשה, שיוצרים הרמוניה מדהימה של קצב, כיף, געגועים וזכרונות.

בשיר "אבא", חוזרים גיל ועובדיה לשתף פעולה. ובאופן טבעי, פנה גיל לעובדיה לצורך כתיבת המילים למנגינה שיצר. גיל הינו פסנתרן ומעבד מחונן, מלחין בחסד וזמר מלא ברגש, אשר היה לאחד מחלוצי המוסיקה היהודית המתחדשת.

האזינו:

יצחק מאיר – ואני קרבת אלוקים לי טוב

הזמר והיוצר יצחק מאיר ממשיך במסע אל הנפש פנימה. לאחר מספר מסעות מוצלחים אל ערש החסידות שבאוקראינה, הוא מוציא את המנון המסעות שהפך ללהיט ההופעות.

כשבאמתחתו עשרה אלבומים מוזיקאליים משובחים, משיק הזמר והיוצר יצחק מאיר סינגל חדש בלחן מקורי ונוגע על מילות הפסוק "ואני קרבת אלוקים לי טוב". שיר שלוקח אותנו למסע אל הנפש פנימה.

מזה שנה וחצי הוא יוצא אל 'מסע הבעל שם טוב' – מסע פותח לב של תפילה, התבודדות לימוד וניגון בדיבוק חברים – אצל קבריהם של הבעל שם טוב, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי נחמן מברסלב. במהלך הנסיעה, עשה לעצמו יצחק מנהג נאה ללמד את עשרות המשתתפים לחן נוגע ומקורי שלו למילות הפסוק "ואני קרבת אלוקים לי טוב".

ההשראה ללחן הגיעה אליו במהלך המסע, בה פגש את השדות שאליהם ברח הבעל שם טוב מבית-המדרש, את הסמטאות שבהם התרחשו הסנגוריות של רבי לוי יצחק בברדיצ’ב, ובברסלב את הנופים עליהם כתב רבי נחמן את 'שירת העשבים'. התהודה החזקה והחיבור המיידי אותו חשים משתתפי המסע אל השיר בכל פעם מחדש, הפכו אותו לפריט חובה בכל מסע, אשר אינו שלם בלעדיו. גם בהופעותיו הרבות מלמד יצחק את השיר, והקהל קולט את השיר בזריזות מופלאה ועד לסוף המופע, כבר שואג את השיר מעצמו.

כעת, לצד השקת חבורה ללימוד תורת הבעל שם טוב, משחרר יצחק את גרסת האולפן הרשמית לשיר 'ואני קרבת אלוקים לי טוב', בהפקה מוסיקלית מושקעת של ערן קליין. על הרקע להלחנת השיר מספר יצחק: "אנחנו מסוגלים להוציא אלפי שקלים על סדנא שילמדו אותנו 'מי אני' ופתאום בא דוד מלך ישראל, שללא ספק לא היו חסרים טייטלים: משורר, מנהיג, שר צבא, מלך ישראל ועוד ועוד, ומסכם את הסיפור שלו, ובעצם של כל אחד ואחת מאיתנו בחמש מילים בלבד: "ואני, קרבת אלוקים לי טוב"".

מאיר גרין ונתנאל ישראל לשון הרע

נתנאל ישראל יוצאים בשיר קמפיין שמירת הלשון קבלו על עצמכם 24 שעות ללא לשון הרע והתחזקות בבן אדם לחברו לרפואתה של האשה היקרה "זהבה יוכבד רות בת חיה דבורה" שנמצאת בטיפול נמרץ בין חיים למוות!

צפו:

מילים: מאיר גרין ואיריס מור
לחן: מאיר גרין
עיבוד: לירן שושן
קליפ ועריכה: משה ביטון

צפו – נתניהו מגיב להחלטה המקוממת של האו"ם "מי שיחרים – יוחרם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב הערב (רביעי) לפרסום "הרשימה השחורה" של האו"ם, המציגה 112 חברות שפועלות ביישובים היהודים ביהודה ושומרון. בדבריו גינה את פרסום הרשימה וטען כי הארגון מוטה ופועל נגד ישראל.

"מי שיחרים אותנו – יוחרם בעצמו. מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא גוף מוטה וחסר השפעה.

לא בכדי כבר הוריתי לנתק כל קשר עם הגוף הזה, ולא בכדי הממשל האמריקני עשה צעד זה יחד איתנו.

בשנים האחרונות קידמנו חוקים ברוב המדינות בארה"ב, הקובעים שיש לפעול בתקיפות נגד מי שינסה להחרים את ישראל. לכן, הגוף הזה חסר חשיבות.

במקום שהארגון יטפל בזכויות אדם הוא רק מנסה להכפיש את ישראל. אנו דוחים ניסיון זה בכל תוקף ובשאט נפש"

שבועיים אחרי בר המצווה: דניאל כהן בן ה-13 רכב על קורקינט חשמלי – ונהרג

דניאל כהן בן ה-13 הוא ההרוג בתאונה שאירעה אחר הצהריים (רביעי) ברחוב משה דיין בתל אביב.

דניאל, תושב תל אביב שלמד בתלמוד תורה 'פיתוחי חותם', הובא למנוחות הערב.

חובשי רפואת חירום על אופנועי מד"א שלמה לוי ויוסף נהון, סיפרו: "הנער שכב על הכביש כשהוא מחוסר הכרה. ביצענו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא דופק וללא נשימה ומיד התחלנו לבצע בו פעולות החייאה. תוך כדי שאנחנו נלחמים על חייו, העברנו אותו לניידת טיפול נמרץ ופינינו אותו במהירות לבית החולים, כשמצבו אנוש".

שבועיים אחרי בר המצווה: דניאל כהן בן ה-13 רכב על קורקינט חשמלי - ונהרג
שבועיים אחרי בר המצווה: דניאל כהן בן ה-13 רכב על קורקינט חשמלי - ונהרג 1

מנתונים שהגיעו מהרלב"ד, עולה כי מתחילת השנה נהרגו בתאונות הדרכים כ-27 בני אדם כאשר אשתקד בתקופה המקבילה נהרגו 42. הנער הוא ההרוג הראשון השנה מבין רוכבי הקורקינטים החשמליים. 

https://hm-news.co.il/2020/02/12/%d7%a0%d7%a2%d7%a8-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%9f-13-%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%a1%d7%a2-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%98-%d7%95%d7%a0/

גרשי אורי ושרוליק קלצקין – תורה פארשטאנד

הזמר גרשי אורי מלונדון משחרר כעת סינגל ראשון בו הוא מארח את הזמר שרוליק קלצקין ויחדיו הם מבצעים את "תורה פארשטאנד".

החיבור בין השניים קרם עור וגידים בחתונה יוקרתית בה הופיע בעל המנגן שרוליק קלצקין והשתתף בה גם גרשי, כשמידי פעם הוא מנעים בקולו. שרוליק, שכבר נמצא הרבה שנים בתעשיית המוזיקה ובימים אלו עמל גם על חומרים משלו, קלט את הפונטציאל הטמון בגרשי וקרא לו להיות לצידו על הבמה כל החתונה, ומשם הדרך לאולפן היתה קצרה, כשגרשי מזמין את שרוליק לבצע איתו את "תורה פארשטאנד".

על הלחן של "תורה פארשטאנד" אמון המלחין הלונדוני יוסי פריד, שבימים אלו החל לשחרר את לחניו אותם צבר במגירה לאוויר העולם, כשעל העיבוד וההפקה המוזיקלית הופקד המעבד המוכשר יענקי כהן.

קרדיטים: לחן ומילים: יוסי פריד
שירה: גרשי אורי, שרוליק קלצקין
עיבוד, מיקס והפקה מוזיקלית: יענקי כהן
תופים: אבי אבידני
גיטרות: נחמן הלביץ
צילום סטילס: יוסי שוואב
ניו מדיה: 'בחזית'
תודות מיוחדות: דוד קליגר משה שטרובל, אברימי ברים.

מילים: אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, איך בעהט דיר נאך אנאנד טאטע גיב מיר תורה פארשטאנד, איך וויל פון דיר בורא פארשטיין דיין תורה שיין אויף מיר אנ'אורה.

Hide picture