חודש: מאי 2020

כך לפחות חשבו האומות. כל אומה ואומה פיתחה את תרבותה, בנתה את אופייה, יצרה לעצמה טרמפנט מיוחד, מאווים שונים, צורת חיים לפי הבנתה, ולכאורה, יישארו היהודים עם התורה איי שם באמצע הדרך ויעזבו את העולם לנפשו.

מה שהם לא שמו לב זה שככל שעברו השנים, דורות התחלפו, עם ישראל יצא אל הגלויות הארוכות והקשות. ולפתע בלי ששמנו לב, הנה לנו התורה בסגנון אשכנזי או בנוסח מזרחי, בקצב אנדלוסי ובצורה מערבית, עם טרמפנט אסייתי או באופי אפריקני.

אם חשבו האומות שלתורה יש צבע אחד, צורה אחת, סגנון מסוים, אופי ספציפי. זהו שלא. כמספר בני ישראל כן מספר החלקים בתורה. כי התורה היא אמת שלוקחת כל צבע, אופי או סגנון ומתאימה אותו אליה.

וכמו התורה, כן השירים על התורה, או יותר נכון גם הקליפים של השירים על התורה הקדושה. כל זמר, יוצר ואמן, מביא את ההבנה שלו בתורה, את הנגיעה שלו, את החלק שלו.

וכן. אותן סגנונות אופי שונים מאותו שיר ידוע של ר' יום טוב הערליך – מי שהיה אבי אבות היצירה היהודית המתוקה, הכוספת והמתגעגעת של שלהי מלחמת העולם השנייה. אותן צורות חיים שונות כל כך זו מזו, הן כולן כולן צורות חיים, תוססות ומתפתחות, גם בעולמה של תורה.

אז שנייה לפני שניגע בשיר שפרץ מתוך ה'תיירה' של אברך אמריקני מליקווד, ביצירה ממעמקי ה'תורת משה' של בן יוצאי מרוקו  או ממסירת ה'תורוה' של היהודי התימני השורשי. זה בדיוק הזמן להיזכר ביצירה המדהימה: 'התורה והאומות'.

קיבצנו עבורכם כמה קליפים מזדמנים שכל אחד מהם מספר את סיפורו של אופי אחר, של חלק אחר ושל דור אחר בתורה.

ואיך אפשר שלא לפתוח כמובן עם אחד הקליפים הטובים ביותר בתעשייה החסידית אמריקאית. לוי פולקוביץ וידידים בשיר 'טוב לי'.

הקליפ הזה מביא לנו אל הפרונט את הרגעים המתוקים ביותר בחיים היהודיים. הרגעים בהם כל מה שבא לך זה רק לפתוח גמרא ולצלול אל תוך ים האושר הזה. בקליפ אנו מלווים חיים שלמים השזורים בשרשרת נפלאה של מעברים טבעיים. מליקוק הדבש על האותיות של בן השלש אל גיל שבע בצילו של סבא הדור פנים ואוהב. משם אל ההתרגשות בהנחת התפילין הראשונה של גיל מצוות, אל העלייה לתורה הראשונה, והופ הילד כבר אבא לילדים והאבא סבא לנכדים, כשהכלה כל סובב סביב חיים של תורה.

ובחזרה אל אותו 'מדרש רבה' של 'התורה והאומות' השזור בשירו של ר' יו"ט הערליך: ממשיך המלאך בטיסת המרתון, ומגיע לוושינגטון, לאמריקנים הוא מראה את התורה, אולי יאהבו לשומרה. בשיר 'טוב לי' לוקח אותנו פולקוביץ אל אמריקה הגדולה, המדושנת והשבעה. ודווקא את כל זה הוא מגייס בכדי להוסיף נופך על היופי והעושר שבתורה.

ומה שיותר מעניין זה שבשיר המקורי מזמר אברהם פריד: עונים הם לא, לא תודה, אומתנו תמיד צעירים כיבדה, מבוגרים נועדו אך ורק כדי, לחגוג את 'מוזרס דיי'. ובשיר 'טוב לי' פולקוביץ דווקא עושה את החיבור של בין הסבא לנכד, כי כשהתורה נמצאת בוושינגטון היא אמנם מתוך פאר והדר אך עדיין ובעיקר כהמשך ישיר של מסירת התורה בשרשרת הדורות.

ובמעבר חד אל עולם התורה הליטאי. זה שמעדיף ומקפיד לחיות חיי צניעות ודוחק במקרים רבים בכדי לשמר את התורה בטהרתה.

עולם התורה הליטאי הארץ ישראלי ששם דגש שהתורה תתפוס את כל סדר היום והחיים ללא שום תוספות עד להפיכת האיש הזוכה לידיעת התורה ל'מלאך', כפי שמובא במילותיו של ראש להמשכיות מוסרי התורה בצורה הישיבתית בארץ ישראל שאחרי חורבן אירופה, מרן בעל ה'חזון איש'.

אלי הרצליך, בוגר עולם הישיבות הליטאי, בשיר 'המלאך', מביא את החלק של בן התורה, את הדרגה העליונה בה הוא חי.

ובמעבר לא פחות ממדהים אל קליפ שאולי הכי מסמל את התזה של חיי תורה בתרבויות שונות:

ממש כאותו מלאך שעבר בין האומות ושאל מי רוצה לקבל את התורה, עובר ניסים בלאק בשירו: Million Years, כשספר התורה בידו, והוא עובר על פני האנשים בשוק, במגרש הכדורסל, בשטח עבודה, בשכונה ישנה, כמעט אף אחד מהעוברים על פניו אינם בני אותה תרבות כמו שלו. אך התורה היא שלו בדיוק כמו שהיא שלהם, וכן, כנראה יש גם תורה בראפ. ולא, סבא שלו לא היה מאלו שענו למלאך 'לא, לא תודה', משום שהחיד"א כותב שנשמות כל הגרים היו במעמד הר סיני.

אז ניסים, אתה אמנם אומר בשיר: …"כי הייתי בקליפת נוגה ההיא", אך עוד לפני שהיית בקליפת נוגה, היית במעמד הר סיני והסבא שלך הוא אותו יהודי משולח באמצע הדרך שקיבל את התורה.

וגם תנועת התשובה לא טומנת ידה בצלחת, ובשיר: 'קבעתי את מושבי', מביא לנו 'אהרן רזאל' את אלו שעוברים דרך ארוכה מאד עד שהם מגיעים לבית המדרש.

בשיר הזה הוא עובר תחנות רוחניות שונות, אך בסוף הנפש מושכת דווקא לבית המדרש, כן, אותו בית מדרש קטן וישן, עם כמה לומדים ספורים, אך אם אותה תורה נצחית שעוברת בכל דור ודור, קמה ועולה בצורותיה השונות ולפעמים גם המשונות, אך בסוף הכל ייגמר בצורת הגוף הפשוטה הרכונה על גמרא פתוחה בבית המדרש.

ועדיין בבית המדרש הישן, כשהוא עוד היה לא כל כך ישן, לוקח אותנו ר' מרדכי גוטליב, האמן הכל כך ייחודי, כמה עשרות שנים אחורה.

בשיר: 'כי הם חיינו' אנו שבים אחורה בזמן אל ירושלים המיתולוגית, אל מנורת הנפט, אל 'האורפלים', אל הסכך שנותר על הסוכה כמעט עד לסוכות הבא, אל הניגון הפשוט שמתנגן תוך כדי נדנוד הגוף אל מול הגמרא הגדולה והבלה. אבל יותר מהכל לוקח אותנו הקליפ הזה אל התורה שבימות הצנע, בתקופות הרעב, בלילות הקרים, בימי הפגזים.

ובחזרה אל ארצות הברית החסידית, הערשי רוטנברג ומקהלת שירה מוכיחים לנו שגם באמריקה הגדולה יכול להיות 'בן תורה' ששקוע כל כולו בלימוד התורה הקדושה.

הקליפ שמתחיל בעוצמה סואנת, מטוסים, רכבים, ממשיך באברך השקוע בלימודו גם בתחנה כשהאוטובוס בורח לו, גם בחנות היינות, ובכל מקום. זה הקליפ בא להראות לנו את ה"תורה שלמדתי באף היא עמדה לי". או כמו שהערשי עצמו אומר ביידיש: תורה הקדושה, את תופסת לי את המקום הגדול ביותר, אני אוהב אותי עם כל הלב שלי, תורה, תורה הקדושה. אני עובד קשה מאד כל היום, אבל לא זה ה'עסק' שלי.

הזיר הזה מביא את התורה של הדקות הבודדות שבאמצע החיים הסואנים, ובכרך הגדול ניו יורק, ללא אותן דקות חשובות ובודדות, באמת שאפשר לאבד את המושג 'בן תורה'.

ובחזרה לישראל: תופעת האומנים הקובעים עיתים לתורה.

בעצם, תופעה שהייתה קיימת מאז ומתמיד בעם ישראל, אך תופעה שמשום מה בעשרים שנה האחרונות התמוססה כמעט לגמרי, והנה בשלשת השנים האחרונות צברה תאוצה מחודשת! ומי כמו משפחת רזאל יכולה להצביע על התופעה המדהימה הזאת.

מה שרואים הקליפ הזה בעיקר, זה סדר יום מוקפד מאד, עד לפרט של דקות בודדות. עת לשלוח את הילדים לחיידר, עת לנגן, עת להכין ארוחת בוקר, אך בכל העיתים הללו, מה ש'אחת שאלתי', זה 'שבתי בבית ה'.

אבל יותר ממה שהלימוד הוא 'עת' בפני עצמו, הלימוד הוא הבסיס, הוא העיקר, והוא נכנס וגולש גם אל תוך העיסוקים האחרים. זוהי צורת חיי תורה של זמר, נגן, וכל אומן אחר.

ושוב לאמריקה, הנחלת התורה ל'דור אשר לא ידע'.

חיי תורה ויזואלית, עם הסברים, בציורים חיים, עם המון רגש. אין דרך אחרת לתפוס דור שלם שגדל עם חיים יותר מידיי טובים. 'שמחה ליינר' בשירו 'נעשה ונשמע' מנסה להסביר לכיתה שלמה את מעמד הר סיני.

מה שיפה במסר הזה הוא שאותם הנערים ימשיכו לחיות את כל חייהם הבוגרים על פי סולם הערכים התורתי אותו הם יקבלו בדיוק בשנים הללו ובשיעורים הללו. ולכן בדיוק המסרים צריכים להיות מועברים בצורה הנכונה, בשפה הנכונה ובדרך המתאימה.

ולסיום. קליפ שיצא לאוויר העולם אך לפני שעתיים: שוכי גולדשטיין, נחמן צוקר, מקהלת מלכות, הרשי סגל – 'מענטשעלע'.

קליפ מדהים ומעניין שבא לומר לנו שירושלים או בני ברק של היום כבר פחות מהווים חממה של יישוב הדעת. החממה האמיתית נמצאת בבית המדרש, וישוב הדעת נמצא רק בתורה הקדושה.

אז כן, זוהי כנראה צורת חיי התורה של רובינו אתמול, היום, וכנראה שגם מחר. אז זו האופציה שלנו, ורק שלנו לבחור. האם אנו רוצים לחיות את החיים שלנו מלאים בטרדות הזמן, משפחה, ילדים, פרנסה, חברים, או שנבחר בחיי נצח כשהעיקר היא התורה הקדושה.

חג מתן תורה שמח לכולם!

קודם מתן תורה רואה אור לראשונה ב'המחדש', תיעוד וידיאו מהקודש פנימה של מרן בעל ה'אילת השחר' זצוק"ל ערב שבועות תשע"ה

להלן התיאור מהממעד הנשגב שנכתב ע"י החברותא הגרמ"י שניידר בזמן אמת "אתמול לפנות ערב בסיום השיעור השבועי של תלמידי "ארחות תורה" החל רבינו לדבר מענין ההכנה למתן תורה, ואמר הרי עוד מעט שבועות, כבר אוחזים בשלשים ותשע ימים בספירת העומר. ואמר פעם היו "הישיבה לייט" – בני הישיבות, שרים ברחובה של עיר "ובאו כולם וכו'" והחל לשיר ובאו כולם בברית יחד… ונצטרפו אליו משתתפי השיעור.

ובגמר השירה העיר, דמשמע מפיוט זה שעיקר המעלה באמירת "נעשה ונשמע" היתה בזה שאמרו "כולם כאחד", ולא סגי בעצם הדבר שאמרו נעשה ונשמע"

דבר מופלא מציינים בני הישיבה שהשיעור התקיים בכ"ד אייר, וכשאז לא היה מובן מספיק לעיני הבחורים מה ראה רבינו כבר לעורר על שבועות הרי יש עוד שבועיים ואמור להיות עוד שיעור לפני שבועות, והנה שבוע אחרי עקב חולשה מרן זצ"ל לא מסר את השיעור השבועי ושבוע אחרי שבועות כן מסר השיעור ויהי לפלא.

קרדיט: בקודש פנימה

הממשלה אישרה במשאל טלפוני תיקון לתקנות שעת חירום (הגבלת פעילות) ולתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה), שיאפשרו את המשך חזרת המשק לפעילות באופן מדורג תוך שמירה על בריאות הציבור.

ההקלות אושרו הודות לירידה הממושכת וההתייצבות במספר החולים המאומתים החדשים מדי יום, נוכח הצעדים שנקטה הממשלה למניעת התפשטות נגיף הקורונה.

להלן עיקרי התיקונים שאושרו ויכנסו לתוקפם החל ממחר

תותר הפעלה של מסעדות, ברים ופאבים (ישיבה במקום), בריכות שחיה (למעט בריכת פעוטות), אטרקציות תיירותיות, רכבל וכלי שייט ציבוריים. ההפעלה תותר בכפוף להקפדה על ריחוק פיסי, עטיית מסיכות ושמירה על כללי ההיגיינה, שילוט, סימון מקומות עמידה בתורים, ויסות לקוחות, וכן בהתאם להוראות "התו הסגול" הפרטניות שיפורסמו. יובהר כי עדיין חלה הגבלה על ישיבה במתחמי מזון מהיר בקניונים.

– צומצמה המגבלה על כמות השוהים המותרת במקומות הפתוחים לקהל בהם חנויות, קניונים, שווקים ועסקים לטיפולים לא רפואיים בגוף האדם. המגבלה תחול בהתאם לחלופות הבאות: ביחס של אדם לכל 7 מ"ר, או בהתאם למספר האנשים המותר בכפוף למגבלה על התקהלויות לפי צו בריאות העם (עד 50 איש) ובתנאי ששטח המקום מאפשר שמירה על מרחק של 2 מטר בין אדם לאדם.

עוד נקבע כי במקום הפתוח לציבור בו מצוי דלפק שירות, תוצב מחיצה למניעת העברת רסס בין נותן למקבל השירות (בהתאם לחובה החלה כיום על חנויות).

– בתי העסק יוכלו לשוב לפעילות בכפוף להוראות ״מקום הפתוח לציבור״ ועל פי יחס השוהים הבא:
1. בבתי אוכל, – יחס השוהים יהיה בהתאם לקבוע ברישיון העסק, או לגבי עסק שהתפוסה המקסימלית שלו היא 100 איש ומעלה – עד 85% ממספר הלקוחות המותר.

2. בבריכות שחייה, בתוך מי הבריכה, יחס המבקרים יהיה אדם לכל 6 מ"ר.

3. ברכבל – תותר הנסיעה עד מחצית ממספר הנוסעים המירבי המותר, ולא יותר מ – 20 אנשים.

– מפעילי עסק שלא בהתאם לכללים עובר עבירה שהקנס המוטל בגינה יהיה 2,000 ש"ח. כמו כן, מפעיל אולם, גן או מקום לאירועים שלא בשטח פתוח, או עם מספר אנשים הגבוה מהמותר לפי מגבלת ההתקהלות עובר עבירה שהקנס המוטל בגינה יהיה 5,000 ₪.

– מפעילי בתי אוכל, בריכות שחייה, אטרקציות ורכבל יהיו רשאים להפעילם במשך 2 ימי עבודה ממועד פרסום התקנות, אף ללא הגשת הצהרה בטופס מקוון באתר משרד הכלכלה כפי שנדרש בהפעלת מקום ציבורי, וזאת לצרכי התארגנות וההיערכות.

– צומצמה ההגבלה על שהיית לקוחות בבית עסק, כך שמעסיק יהיה רשאי לאפשר קבלת קהל ובלבד שיישמר יחס של לקוח אחד לכל 7 מ"ר או יחס של יותר משני לקוחות לכל עובד שתפקידו מתן שירות ללקוחות.

– צמצום הגבלת שהיית עובדים בחדרים במקומות עבודה, כך שתבוטל ההגבלה המספרית, כל עוד נשמר מרחק של 2 מטרים בין עובד לעובד או כל עוד יש מחיצה למניעת העברת רסס גם אם נשמר מרחק של פחות מ-2 מטר בין עובד לעובד.

– תתאפשר שהות של עד 50 איש בפגישות מקצועיות, ובלבד שנשמר מרחק של 2 מטר לפחות בין אדם לאדם.

– נסיעה ברכב פרטי תתאפשר עם שני נוסעים בנוסף לנהג (במקום נוסע אחד). ברכב פרטי בו קיים יותר מספסל אחורי אחד יתאפשר נוסע נוסף באותו ספסל. כמו כן, תתאפשר נסיעה של מספר אנשים גדול יותר במידה ומדובר בדיירי אותו הבית או אם מתקיים צורך חיוני בנסיעה של מספר אנשים גבוה יותר. כמו כן, תתאפשר נסיעה במונית עם שני נוסעים בכל ספסל אחורי (במקום נוסע אחד), למעט אנשים הגרים באותו מקום.

משרד הבריאות חוזר ומדגיש כי ההקפדה על ההוראות וההנחיות בדבר ריחוק פיסי, עטיית מסיכות ושמירה על כללי ההיגיינה חשובה והכרחית על מנת למנוע את התפשטות נגיף הקורונה בישראל.

[embeddoc url="https://hm-news.co.il/wp-content/uploads/2020/05/ארועים-בריכות-ומסעדות-5.pdf" download="all"]

ממצאי הסקר שפורסם היום מעלה כי מעל שליש מהאוכלוסייה חוו לחץ וחרדה בתקופת זו – קרוב ל-2 מיליון אנשים. וכ-16.2% מהאוכלוסייה חוו תחושת דיכאון. תחושת בדידות מלווה 18.4% מהאוכלוסייה, פחות מבתקופת הסגר שבועיים קודם לכן (23.5%). חמישית, 20.2% מבני 21 ומעלה, כ-1.1 מיליון איש, מדווחים שמצבם הנפשי 'החמיר' או 'החמיר מאוד' במהלך המשבר. 17.5% מהאוכלוסיה מעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי.

הסקר מעלה כי ערבים חווים את המשבר בצורה קשה יותר מיהודים. שיעור הערבים החשים דיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה). שיעור הערבים שהעריכו את מצבם הנפשי כ'שלישי' עומד על 30.7%, כפול מבקרב היהודים (14.5%).

44.6% מהאוכלוסיה, כ-2.5 מיליון איש, מדווחים כי בעקבות משבר הקורונה החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם. מעל מחצית (54.9%) מהאוכלוסייה סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה בשנה הקרובה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר. 26.7% מהאוכלוסייה צופים כי מצבם הכלכלי ישתפר. שיעור האופטימיים בקרב הערבים (36.9%) גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (24.9%). 10.5% מבני 64-25 (439.0 אלף איש בגילי העבודה העיקריים) דיווחו כי הם נמצאים בחל"ת, 13.7% מתוך המועסקים בגילים אלה (כולל אנשים בחל"ת). שיעור המדווחים על הימצאות בחל"ת נמוך מנתוני שירות התעסוקה, וייתכן שהוא נובע מאי-דיווח על חזרה לעבודה.

בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 20.6%, לעומת 50.4% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. 17.4% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד'; 42.4% מבני 65 ומעלה, לעומת 11.4% מהצעירים יותר. המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-69.4% מהמקרים), 20.6% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית, 22.9% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי. בני ה-65 ומעלה מעריכים את מצב הבריאות באופן שלילי פי 5 משאר האוכלוסייה. קרוב ל-300 אלף איש מהם מעריכים באופן שלילי את מצבם הנפשי. שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי (20.6%) נמוך יותר מהשיעור בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (50.4%).

על אף שחלה מעט ירידה במילוי אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות, מרבית האוכלוסייה מקפידה עליהן במידה רבה: 79.7% מקפידים במידה רבה על ריחוק פיזי-חברתי; 86.9% – על חבישת מסכה; 90.3% על היגיינה – שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי.

עוד עולה מהסקר כי 39.0% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה (ערבים – 46.5%, יותר מיהודים – 37.4%); 29.9% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'.

החשש מהידבקות בנגיף בקרב בני 65 ומעלה (54.4%) דומה לזה שבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (52.6%). החשש מפגיעה בבריאות מסיבות אחרות בקרב בני 65 ומעלה נמוך מהחשש שלהם מהידבקות בנגיף, אך הוא גבוה ביחס לאוכלוסייה הצעירה יותר (36.5% לעומת 29.5%, בהתאמה).

זהו הסקר השני שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה, במטרה לעקוב אחר החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר הקורונה. הסקר נערך בין ה-11 ל-14 במאי, בהמשך לסקר הראשון שנערך בסוף אפריל. אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדואית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים.

תושבי בני ברק מקבלים לאחרונה מכתבים על 'דואר רשום' או חבילות גדולות, עליהם נכתב כי עליהם לגשת אל סניף הדואר שבקניון איילון, וזאת לאחר שבדואר ישראל הוחלט בחודשים האחרונים להקים סניפים מיוחדים לקבלת חבילות בקניונים

בעלי הקניונים נותנים ל'דואר ישראל' את השטח להשכרה במחיר נמוך מאוד משום שמיקומו של הסניף בתוך הקניון מביא לכך שלקוחות רבים רוכשים בחנויות הקניון 

ההסדר מתקיים בכל רחבי הארץ בהצלחה, אולם בבני ברק התושבים זועמים כי לטענתם הם לא נוהגים להיכנס לקניון בו יש פרסומי שחץ ופריצות, ועל כן הם פנו שוב ושוב לדואר ישראל שלא להכריח אותם להיכנס לאותם קניונים, אלפים מתושבי בני ברק מזמינים מדי יום ביומו מחברת נקסט מבריטניה ועוד חברות נוספות ביגוד וצעצועים ומוצרים נוספים מחו"ל, לאחרונה הם נדהמו לראות כי המכתבים מפנים אותם לקניון איילון, שם הם צריכים לקבל את החבילות שלהם בו בזמן שהם מונעים עצמם במשך שנים מלהיכנס לקניונים אלו כאמור בגלל הפריצות

בדואר ישראל טוענים ובצדק כי ההסדר קיים בכל הארץ, ואין מניעה חוקית בכך, התושבים מבקשים מחברי הכנסת להתערב בנידון זה כדי שלא להכריח אותם להיכנס למקום שהם לא רוצים בו