סערה במערכת הפוליטית: מנדלבליט מתערב בחקירה נגד החברה של גנץ

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הממלא גם את מקומו של פרקליט המדינה, הפקיע באופן חריג מידי ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות, דן אלדד, את ליווי החקירה בפרשת הממד החמישי. מנדלבליט והמשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, סיכמו כי למברגר עצמו ילווה את החקירה. גם סיכום זה חריג, שכן המשנים לפרקליט אינם עוסקים בכך.

בפברואר השנה, זמן קצר לאחר שמונה לממלא מקום פרקליט המדינה וכשבועיים לפני הבחירות, אימץ אלדד את חוות דעתו של למברגר ואישר למשטרה לפתוח בחקירת ההתקשרות בין המשטרה לבין חברת הממד החמישי. מאז הופקד ליווי החקירה בידי צוות מהמחלקה הכלכלית, שאלדד חזר לעמוד בראשה כשפקע תוקף מינויו לממלא מקום.

העברת ליווי חקירה או טיפול בתיק ממחלקה אחת בפרקליטות לאחרת הוא צעד חריג, שנעשה לרוב בעקבות כשלים בעבודת המחלקה המטפלת. כך קרה, למשל, כשהפרקליט לשעבר שי ניצן קבע כי פרקליטות מחוז ירושלים תנהל את תיק רונאל פישר בבית המשפט המחוזי בירושלים במקום המחלקה לחקירות שוטרים. העברה יכולה להיעשות גם לבקשת מנהל המחלקה המלווה, אך במקרה זה לא היתה בקשה כזו של אלדד.

מנדלבליט לא השיב לשאלת נטעאל בנדל מעיתון "הארץ" מדוע החליט להפקיע את ליווי החקירה בפרשת הממד החמישי מהמחלקה הכלכלית.

ח"כ מאי גולן מהליכוד הגיבה לדיווח ואמרה "אז למנדלבליט חשוב לעכב את חקירת המימד החמישי, לציבור לעומת זאת – נמאס. נמאס מהחשדות שרובצות מעל ראשך, נמאס מהדאגה הבלתי מוסברת שלך לפרשה – בשיטת 'שמור לי ואשמור לך'. הסירחון שעולה מהפרקליטות כבר בלתי נסבל והגיע הזמן לפתוח את קופסת השרצים שאתם מתאמצים כל כך להשאיר נעולה", אמרה גולן.

"במקום להביא איתך מעט תקווה מר מנדלבליט, ריסקת סופית את מעט מאמון הציבור שעוד נשאר במערכת המשפט. אדרוש ממבקר המדינה בדיקה מיידית בנושא והקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתפתח את תיבת הפנדורה לאוויר העולם", הוסיפה גולן.

מתנגד לסגר: זו התכנית של הפרויקטור החדש למלחמה בנגיף

לפני שלושה ימים, לאחר תהפוכות רבות, מונה פרופ' רוני גמזו והוצג כפרויקטור של המדינה למאבק בקורונה. ביום שלישי, בעוד יומיים, הוא יציג את התוכנית שלו. בראש סדר העדיפויות: סמכויות למערכת הביטחון והחזרת האמון של הציבור – כך פורסם הערב ב'חדשות 12'.

שבו; השורה התחתונה של התוכנית היא: לא הולכים לסגר, לא להגבלות והרבה יותר סמכויות לצה"ל ושיתוף הציבור.

Continue reading "מתנגד לסגר: זו התכנית של הפרויקטור החדש למלחמה בנגיף"

הקלטות מתוך הדיון במשטרה מגלות: השר אוחנה לוחץ למנוע את ההפגנות "מחלקים יותר דו"חות" • האזינו

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה פועל בשבועות האחרונים במטרה לצמצם, ייתכן שאף לבטל, את ההפגנות מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה, וזאת למרות פסיקת בג"ץ שהתיר להפגין במקום. כך פרסם הערב לראשונה העיתונאי מיכאל שמש ב'כאן 11' שחושפות שיחה מקצועית שערך אוחנה לפני כמה ימים עם מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד.

בשיחה נשמע אוחנה אומר שהוא מעוניין "לאתגר", כלשונו, את פסיקת בג"ץ ותוהה "אני לא מבין למה אנחנו לא אוסרים את הדבר הזה?" בניסיון לתת מענה לטענות של השר, מציין מפקד המחוז את העובדה שאנשיו נותנים הרבה מאוד דוחות בגין אי עטיית מסכה בהפגנות בבלפור, אף על פי שבהפגנות אחרות, לדבריו, המשטרה נמנעת מכך.

השיחה של השר לביטחון הפנים עם מפקד המחוז חושפת עוד חלק במסע הלחצים של אוחנה על צמרת המשטרה. למשל, השר הביע את דירשתו שהמשטרה תפעל בניגוד לפסיקת בג"ץ, שקבע שההפגנות יכולות להתקיים בשכונת רחביה סמוך לבית ראש הממשלה, בשל הגדרתו של הבית כ-"מעון רשמי".

השר אוחנה ציין בשיחה: "אני מבקש לאתגר את פסיקת בית המשפט. אני לא יודע להסביר לציבור מדוע אנחנו אוסרים על תפילה ומופעי תרבות, ולא אוסרים על הדבר הזה. הם משתלטים על המדרכות  עם שקי שינה, מזרנים ודוכנים שלמים. אל תשלימו עם זה״.

בהמשך השיחה, כשניצב דורון ידיד מנסה להסביר לשר שהמשטרה אוכפת עד כמה שניתן, אוחנה קטע אותו בנזיפה: "מפקד המחוז, ונדליזם זה לא רק ניפוץ חלונות – מה שהם עושים זה ונדליזם וזה לא דבר שאתה יכול להשלים איתו".

מהמשטרה נמסר: "בניגוד לנטען, המשטרה מבצעת אכיפה של חובת עטיית מסכה במרחב הציבורי גם במחאות, זאת ללא משוא פנים וללא כל קשר לזהות המפגינים או נושא המחאה. נזכיר כי ההיתר שניתן להפגין אינו פוטר אף אדם מעטיית מסכה במהלך ההפגנה בכדי למנוע הדבקה המונית, לכן פעילות הסברה והאכיפה בהקשר של עטיית מסכות בוצעה בהפגנות השונות. לצד יתר משימות המשטרה, נמשיך לפעול גם לאכיפת התקנות למען שלום הציבור ובריאותו".

אמש מחו אלפים סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, בקריאה להתפטרותו של בנימין נתניהו. עימותים פרצו בין שוטרים למפגינים, 12 בני אדם נעצרו ועוכבו – בהם מפגינים שנכחו במקום ופעילי ימין שתקפו כמה מהם ביציאתם מההפגנה. נוסף לכך, כ-20 מפגינים הורחקו מהמקום. בהפגנה בצומת שער הנגב מפגין נפצע קל מדקירה בצווארו בעימות בין אנשי "הדגלים השחורים" לתומך נתניהו. תושב הדרום בשנות ה-20 לחייו נעצר ומעצרו הוארך עד ליום שלישי".

 

video
play-rounded-fill

צפו: שר הביטחון בני גנץ בפיקוד צפון לאור המתיחות בימים האחרונים

שר הביטחון, בני גנץ, ביקר היום (א') בפיקוד הצפון וקיים הערכת מצב, בהשתתפות הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מפקד פיקוד צפון אלוף אמיר ברעם, ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן, וראש אמ"ץ אלוף אהרון חליווה.
מדברי השר גנץ בתום הערכת המצב: "הגעתי לבחון מקרוב את ההיערכות של צה"ל נוכח המתיחות. התרשמתי מאוד מעומק הניתוח, ומאופן ההיערכות של כוחות צה"ל שפועלים בכלל המרחב של פיקוד הצפון.
 אין למדינת ישראל אינטרסים בסוריה או בלבנון, להוציא אינטרסים ביטחוניים, ואנחנו נמשיך לעמוד על האינטרסים הביטחוניים שלנו שמקפלים בתוכם בעיקר את סוגיית אי ההתבססות האיראנית, אי העברת נשק מתקדם ומניעת התבססות כושר הדיוק בכל מקום במרחב, בין שהוא בסוריה ובין שהוא בלבנון.
המצב בלבנון ובסוריה הוא מצב לא טוב, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינת הקורונה, לא מבחינת התשתיות שלהם, אני מזכיר גם ללבנון וגם לסוריה שהן אחראיות על מה שקורה בשטחן ומשטחן. מדינת ישראל תדרוש את האחריות הזו. אנחנו לא מחפשים לבצע הסלמות מיותרות, אבל מי שיבחן אותנו – יפגוש יכולת פעולה מאוד גבוהה ואני מקווה שלא יהיה לנו צורך לעשות בה שימוש" אמר בני גנץ לכתבים
play-rounded-fill

נתניהו לרגב: הכיני מתווה לחידוש הטיסות למדינות הירוקות

ראש הממשלה לשרה רגב: הכינו מתווה להפעלת הטיסות לקפריסין, יוון, ומדינות ירוקות נוספות. בעקבות כך הנחתה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב את הצוותים המקצועיים במשרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לסכם במהירות האפשרית עם משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי על המתווה שיוצג בקרוב לאישור.

אלא שגם עם השלמת המתווה עדיין ישראל תזדקק לאישורן של מדינות היעד לקבל את תיירים מישראל. אישור שכזה עלול שלא להתקבל לאחר שנתוני התחלואה בישראל גבוהים מהרגיל, עם כ-2000 נדבקים בכל יום.

המתווה יכלול בדיקות קורונה בתוך שדה התעופה, נמל בן גוריון. במידה ויאושר המתווה מדובר בפעילות ראשונה של חברות התעופה הנמצאות במשבר כלכלי לאחר ארבעה חודשים ללא טיסות יוצאות.

כדי להקל על הוצאות חברות התעופה, לפני שבועיים במליאת הכנסת אישרו בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי תעופה המתייחס לפיצוי וסיוע  בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. כיום, חברות תעופה מחויבות להעניק לנוסעים הטבות בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה.

בשל משבר הקורונה נקלעו חברות התעופה למצוקה ולקשיים תזרימיים. לפיכך הוצע, כהוראת שעה, להאריך את התקופה להשבת תמורה לנוסע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה, וכן לקבוע כי במקרה של ביטול טיסה חברת התעופה תוכל להציע לנוסע, לבחירתו, שובר זיכוי במקום השבת תמורה.

המתיחות בצפון: נתניהו הורה לשרים לא להתייחס לנושא

יממה לאחר התקיפה הישראלית בסוריה, שרי הקבינט הונחו היום (ראשון) להפסיק להתייחס לנעשה בצפון. ההוראה מגיעה על רקע הגברת הכוננות בגזרה הצפונית לאחר שצה"ל קיבל אינדקציה על היתכנות לפיגוע של חיזבאללה במרחב. ההערכה: גם בישראל וגם בלבנון לא מעוניינים בעימות.

מטרת ההודעה שהועברה לשרים היא למנוע התייחסות למתיחות בצפון בעקבות התקיפה הישראלית בדרום סוריה בה נהרג פעיל חיזבאללה. זמן קצר לאחר התקיפה, צה"ל החל לתגבר כוחות מחשש לפעולת נקם של ארגון הטרור. ביממה האחרונה נפרסו סוללות כיפת ברזל כחלק מההיערכות לאפשרות שחיזבאללה יחליט לירות לשטח ישראל.

הצבא לוקח ברצינות את האיומים מצד חיזבאללה אך גם מכין מגוון תגובות במקרה של פעולה עוינת. ההערכה היא שגם בישראל וגם בלבנון לא מעוניינים בעימות רחב ומתמשך.

play-rounded-fill

אמש דיווחה רשת אל-מיאדין המקורבת לארגון הטרור כי ישראל העבירה מסר לחיזבאללה שבו הזהירה אותו מפני נקמה צבאית. על פי הדיווח, המסר הועבר על ידי מתווכים מטעם האו"ם. חיזבאללה הסתפק בקבלת המסר והדגיש כי הוא מסרב לאזהרות או לאיומים כלשהם מישראל. עוד נטען בדיווח של הערוץ הלבנוני כי "ישראל לא ידעה על הימצאותו של פעיל חיזבאללה, עלי מוחסן, באתר שהותקף בסוריה ולא התכוונה להרוג אותו".

ראש הממשלה התייחס בפתח ישיבת הממשלה על התקיפות בסוריה:"לבנון וסוריה נושאות באחריות לכל מתקפה היוצאת משטחן נגד ישראל. אנחנו פועלים לפי מדיניות עקבית שלא נאפשר לאיראן להתבסס צבאית בגבול הצפוני שלנו. לבנון וסוריה נושאות באחריות לכל מתקפה היוצאת משטחן נגד ישראל. לא ניתן שיערערו את ביטחוננו ולא ניתן שיאיימו על אזרחינו, לא נסבול פגיעה בכוחותינו. יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל אני מקיים הערכות מצב שוטפות. צה"ל ערוך להגיב לכל איום".

דובר צה"ל התייחס לתקיפות ומסר: "צה"ל רואה במשטר הסורי אחראי לירי היום, ימשיך לפעול בנחישות ויגיב בעוצמה לכל פגיעה בריבונות של מדינת ישראל"

שר הביטחון, בני גנץ, ביקר היום (ראשון) בפיקוד הצפון וקיים הערכת מצב, בהשתתפות הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מפקד פיקוד צפון אלוף אמיר ברעם, ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן, וראש אמ"ץ אלוף אהרון חליווה.

בתום הערכת המצב אמר גנץ: "הגעתי לבחון מקרוב את ההיערכות של צה"ל נוכח המתיחות. התרשמתי מאוד מעומק הניתוח, ומאופן ההיערכות של כוחות צה"ל שפועלים בכלל המרחב של פיקוד הצפון.
אין למדינת ישראל אינטרסים בסוריה או בלבנון, להוציא אינטרסים ביטחוניים, ואנחנו נמשיך לעמוד על האינטרסים הביטחוניים שלנו שמקפלים בתוכם בעיקר את סוגיית אי ההתבססות האיראנית, אי העברת נשק מתקדם ומניעת התבססות כושר הדיוק בכל מקום במרחב, בין שהוא בסוריה ובין שהוא בלבנון.

המצב בלבנון ובסוריה הוא מצב לא טוב, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינת הקורונה, לא מבחינת התשתיות שלהם, אני מזכיר גם ללבנון וגם לסוריה שהן אחראיות על מה שקורה בשטחן ומשטחן. מדינת ישראל תדרוש את האחריות הזו. אנחנו לא מחפשים לבצע הסלמות מיותרות, אבל מי שיבחן אותנו – יפגוש יכולת פעולה מאוד גבוהה ואני מקווה שלא יהיה לנו צורך לעשות בה שימוש".

בידוד מקוצר וחיוב בבדיקה: זה המתווה שיאפשר טיסות מישראל

שרת התחבורה מירי רגב מקדמת את המתווה לפתיחת השמיים באמצעות צוותי העבודה של משרדי הבריאות והתחבורה, שבימים אלו בונים יחד את הנוסחה שתאפשר חזרה לשגרת תעופה בצל הקורונה. למשרד הבריאות הוצגה היום (ראשון) התוכנית למתווה בידוד מקוצר של 5 ימים לנוחתים בישראל וחיוב בבדיקת קורונה לפני הטיסה לנוסעים שיגיעו ממדינות "אדומות".

משרד התחבורה כבר מכין את תוכנית ההפעלה שתאפשר תעופה ישראלית בצל הקורונה. בהנחיית שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב נפגשו בימים האחרונים גורמי משרד התחבורה עם צמרת משרד הבריאות, כדי להציג את המתווה להפעלת הטיסות. על פי המתווה יחולקו הנוסעים למדינות "ירוקות" ו"אדומות", כאשר נוסעים ממדינות "ירוקות" שהוגדרו עם תחלואה נמוכה יחוייבו ב-5 ימי בידוד בלבד עם נחיתתם, ונוסעים ממדינות "אדומות" יחוייבו בנוסף גם בביצוע בדיקת קורונה מקדימה טרם הטיסה.

בסביבת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הדגישו כי המתווה יוצג לאישור ראש הממשלה לאחר אישורו ותיאומו מול שר הבריאות יולי אדלשטיין באמצעות עבודת המטה הנערכת בין מנכל"י התחבורה והבריאות, המועצה לביטחון לאומי ורשות התעופה האזרחית. ״הכוונה היא להכין את כל הרקע הנדרש על מנת למממש את הסיכום בין ראש הממשלה לשרה רגב, והכל בכפוף לנתוני התחלואה".

במשרד הבריאות בוחנים כעת את התוכנית שהוגשה לאישור וצפויים להעביר בקרוב את ההתייחסות המקצועית על מנת לגבש את המתווה הסופי להפעלת מערך הטיסות בצל הקורונה.

מקורבי נתניהו: מנדלבליט עובר כל גבול בדרך להדחת ראש הממשלה

בתגובת המדינה שהוגשה היום לבג"ץ העלה מנדלבליט שאלה לגבי 270 אלף הדולרים שהתקבלו מבן הדוד נתן מיליקובסקי – סכום ש"ששולם לפי הנטען לסיוע בהגנתה המשפטית של רעיית ראש הממשלה". לפי עמדת המדינה, "נכון היה כי ועדת ההיתרים תבחן תחילה אם לגוף הדברים מדובר בטובת הנאה הניתנת למעשה בעקיפין לראש הממשלה עצמו" – ועל פי התשובה לשאלה זו לבחון אם יש צורך במתן היתר.

"לא מן הנמנע כי טובת הנאה הניתנת לבן זוגו של שר, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, יכול שתהיה כזאת אשר במהותה היא טובת הנאה הניתנת לשר", נכתב בחוות הדעת של הפרקליטות. בכך מנדלבליט הבהיר לבג"ץ כי יש לבחון את המהלך הזה. ועדת ההיתרים היא זו שתצטרך לתת את הדעת בעניין: "יהיה עליה להפעיל את שיקול הדעת הנדרש לבחינה אם עדיין נכון יהיה לתת היתר לקבלת המימון".

נתניהו, נזכיר, אולץ להחזיר 30 אלף דולרים ואושר לו לשמור על 270 אלף דולרים נוספים שקיבל, בטענה שהכסף מימן את הגנתה המשפטית של שרה נתניהו – שאינה חברת ממשלה. ועדת ההיתרים הודיעה כי לא תדון בבקשתו לקבל כספים מחברו ספנסר פרטרידג', שמוזכר כעד בתיקי נתניהו.

לדברי אותם מקורבים לראש הממשלה, בדיווח של חדשות 12 "הניסיון של היועץ המשפטי להפוך את החלטת ועדת ההיתרים בנימוק מופרך חושפת את כוונתו האמיתית והלא מוסתרת – לפעול להחלפתו של ראש הממשלה. לאורך כל ההליך המשפטי בעניינם של ראש הממשלה ורעייתו החלטותיו של מנדלבליט רצופות סתירות".

עוד טענו כי "בכל פעם שחשש שהחלטה קודמת שלו תפגע בסיכוייו להרשיע בתיק הוא הפך את החלטתו ב 180 מעלות. כך לדוגמה, בשנת 2018 קבע מנדלבליט שחוק המתנות לא חל על תמיכתו של ספנסר (פרטרידג') במימון ההגנה המשפטית – וכעת, כשהוא חש שהחלטה זו תפגע ביכולתו להרשיע הוא הופך אותה".

המקורבים האשימו: "מנדלבליט היה גם האיש ששלח את ראש הממשלה לוועדת ההיתרים כדי לאשר את מימון הוצאותיו המשפטיות – רק כדי לשלול ממנו את המימון כשהוועדה אישרה שראש הממשלה יכול לקבל אותו".

והמתקפה העזה לא נעצרה בכך: לטענתם, "כל פעולות היועץ מלמדות שמטרתו למנוע מראש הממשלה לקבל משפט צדק. היועץ מנע מראש הממשלה את מימון הגנתו המשפטית".

עוד הצהירו כי מנדלבליט "מנסה לעקוף את החלטת 11 שופטי בג״ץ ואת חוק יסוד הממשלה באמצעות 'מסמך ניגוד העניינים' שממליץ לשלול מראש הממשלה סמכויות בסיסיות ו'לשתק' אותו, וכעת הוא פועל בחוסר סמכות כדי להפוך את החלטת ועדת ההיתרים בעניין ההגנה המשפטית של רעייתו".

בכך התייחסו המקורבים לסירובו של היועץ לפסול את עצמו מלדון בהסכם ניגוד העניינים של נתניהו. "היועמ"ש איבד כל רסן", טענו. "הוא החליט להפיל את ראש הממשלה נתניהו בכל מחיר ודוהר לעברו כמו רכבת חסרת שליטה שאיבדה את הבלמים".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה לדברי המקורבים: "נתניהו, הנאשם בפלילים, הוא שאיבד כל רסן, לא היועמ"ש. כל בר דעת מבין כי מתן מתנה בשווי מאות אלפי שקלים לרעיית ראש הממשלה, כמוה כמתן מתנה לראש הממשלה עצמו".

עוד נמסר: "התנועה לאיכות השלטון מחזקת את ידיו של היועץ המשפטי, וקוראת לו שלא להירתע ולהמשיך לפעול למען שלטון החוק ללא חשש ופחד. כמו כן, התנועה דורשת מראש הממשלה לרסן את תגובותיו המשתלחות בעובדי ציבור בכלל ובאנשי מערכת אכיפת שלטון החוק בפרט".

טראמפ: "לעיתים קרובות אני מתחרט על דברים שאני מפרסם"

הנשיא טראמפ אומר כי למרות שהוא מסתמך על הטוויטר כפלטפורמה להעברת מסרים בגלל שהוא לא סומך על 'החדשות המזויפות', עדיין לפעמים הוא מתחרט על חלק מהם

טראמפ, בראיון ל- Barstool Sports, אמר "זה לא כמו בימים עברו שבהם אנשים כתבו מכתב ונתנו למכתב לשבת יום לפני שהם שלחו אותו, נותנים לעצמם זמן לשקול מחדש את תוכן המכתב, אבל עם טוויטר אנחנו לא עושים ככה." את הדברים הביא ניסים שרי – חדשות dfn

כשנשאל על השימוש בטוויטר, אמר הנשיא: "יש זמנים שאני אוהב את זה, יותר מדי לפעמים, נכון?".

טראמפ אמר שהחרטות מתחילות כאשר הוא מקבל תגובות על הציוצים שהוא מפרסם. "אנחנו מצייצים את זה, אנחנו מרגישים נהדר ואז אתה מתחיל לקבל שיחות טלפון, באמת אמרת את זה?" טראמפ אמר שלעתים קרובות יותר, 'זה הציוצים מחדש שגורמים לי בעיות."

בחודש שעבר הנשיא טראמפ מחק פוסט בו שיתף סרטון של אזרחים שצועקים סיסמאות תמיכה בו, שם נשמע מפגין פרו-טראמפ אחד צועק 'כוח לבן'.

מהבית הלבן נמסר כי הנשיא לא שמע את ההערה 'כוח לבן', ובמקום זאת התמקד בתמיכה שהוא קיבל מהאנשים בפלורידה.

דובר הבית הלבן, ג'אד דיר, אמר ל- חדשות NBC כי "הנשיא לא שמע את ההצהרה היחידה שהושמעה בסרטון. מה שהוא כן ראה, את ההתלהבות העצומה מצד תומכיו הרבים."

הנשיא טראמפ הודה בציוץ לתומכיו על תמיכתם יחד עם הסרטון, אך לאחר שהתגלה איש אחד שצעק 'כוח לבן'. הנשיא טראמפ מחק את הציוץ.

הממשלה אישרה את תכנית 'מענק לכל אזרח' מתי הכסף יגיע לחשבונכם?

על רקע ההצבעה, הכריז הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון שפרסם: "אנחנו מאשרים בממשלה ובכנסת את תוכנית המענקים לכל אזרח, במטרה שהכסף יגיע אליכם כמה שיותר מהר. תוכניות נוספות בדרך לעידוד המשק ולהזרמת כספים למי שנפגע מהקורונה. נמשיך להניע את גלגלי הכלכלה כדי להחזיר אנשים למעגל התעסוקה".

כפי שהכריז נתניהו, כל תושב יקבל מענק של 750 שקלים, ו-500 שקלים נוספים בעבור הילד הראשון, השני או השלישי. נוסף על כך, מקבלי קצבאות שונות כמו סיעוד, נכות והבטחת הכנסה יקבלו תוספת של 750 שקלים (לא ניתן לקבל יותר מתוספת אחת).

בחדשות 12 דיווחו כי החוק שהוגש למזכירות הכנסת בשבוע שעבר חשף כי התוכנית עברה כמה שינויים מהאופן שבו הציג אותה נתניהו לראשונה. ראשית, תקציבה יעלה כחצי מיליארד שקלים יותר מהתכנון המקורי, ועלותה הכוללת תהיה כ-6 וחצי מיליארד שקלים.

מעבר לכך, מי שהכנסתו בשנת 2018 או 2019 הייתה גבוהה מ-651 אלף שקלים בשנה לא יהיה זכאי לקבלת מענק. עם זאת, מי שמשכורתו גבוהה מ-651 אלף שקלים בשנה והוא הורה לילדים ייזכה למענק – 500 שקלים עבור כל ילד. שנת המס הרלוונטית לבחינה תהיה שנת 2019, אך אם אין בידי המוסד את השומה לשנת 2019, הבחינה תיעשה בהתאם לשומה לשנת 2018.

שינוי נוסף שנחשף הוא שהמענק לא יינתן באופן אוטומטי לכולם. בתזכיר נכתב כי "כיוון שבידי המוסד לביטוח לאומי לא קיימים נתונים לגבי תושבים שאינם מקבלים קצבאות שונות (ילדים, נכות וכד'), ולכן לא ישתלם המענק באופן אוטומטי, מוצע לקבוע כי המעוניין בקבלת המענק יידרש להגיש למוסד בקשה הכוללת את הפרטים הרלוונטיים. בנוסף, כדי להקל את הנטל הבירוקרטי על הזכאים למענק ולפשט את הליך הגשת התביעה, מוצע כי תביעה לקבלת מענק תוגש בטופס מקוון". את הבקשה ניתן יהיה להגיש עד 12 חודשים לאחר שהצעת החוק תתקבל.‎

במקביל, שר האוצר ישראל כ"ץ התייחס בדיון לדחיפות בהעברת תקציב. ״חייבים עכשיו תקציב", אמר. "אני לא רואה את שנת הלימודים נפתחת בלי זה". מוקדם יותר פורסם כי בכחול לבן שוקלים לוותר על הדרישה להעביר תקציב דו-שנתי, ולהעניק לנתניהו את מבוקשו – תקציב חד-שנתי עד סוף 2020. זאת, הסבירו גורמים במפלגה, כדי למנוע מנתניהו את האפשרות להשתמש במחלוקת כתירוץ לפיזור הכנסת והליכה לבחירות.

האם העברת הכסף לחשבון הבנק תתבצע באופן אוטומטי?

הכסף יוזרם באופן אוטומטי רק לחלק מהזכאים: תושבים הזכאים לקצבת ילדים (נכון לתחילת יולי) וכאלה הזכאים לגמלאות בביטוח לאומי כגון סיעוד, נכות, הבטחת הכנסה, מזונות או עולה חדש. הרציונל שעומד מאחורי החלוקה הוא שלביטוח לאומי יש את נתוני חשבונות הבנק של אותם אנשים. כל היתר ייאלצו למלא בקשה למענק בדו"ח מקוון דרך אתר הביטוח הלאומי.

מתי ייכנס הכסף לחשבון הבנק שלי?

תוכנית המענקים תעלה מחר (ב') להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. לאחר מכן תועבר החקיקה אל ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, שם עשויים הסעיפים השונים לעבור שינויים. עם סיום הטיפול בוועדה, תועבר התוכנית לאישור סופי בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית.

בממשלה מקווים שהתהליך כולו יושלם בתוך כשבוע – ואז יוכלו הזכאים לקבל את כספיהם. ואולם, יש הטוענים שיעד זה אופטימי מדי. ככל הנראה, מי שזכאי לקבל תשלום אוטומטי יכול לצפות לקבלו במהרה, אך מי שצריך להגיש בקשה עלול להמתין זמן רב יותר. זאת, מאחר והמערכת המתאימה להגשת הבקשות טרם נבנתה. אם נכניס לתמונה גם את הזמן הדרוש להסברה לציבור והתגברות על תקלות טכניות, נבין ששבוע עד קבלת הכסף זה יעד שקשה יהיה לעמוד בו.

האם המענק מחוייב במס?

המענק יחשב כהכנסה פטורה ממס לכל דבר ועניין.

כמה כסף יקבל כל אחד?

המענק הבסיסי עומד על תשלום חד-פעמי בגובה 750 שקל לאזרח. בנוסף, יוענקו למשפחות 500 שקלים נוספים על כל ילד, עד הילד השלישי. יו"ר ועדת הכספים גפני, מיהדות התורה, עשוי לפעול להגדלת המענק כך שיתקבלו כספים גם בעבור הילד הרביעי והחמישי. בנוסף, תושבים הזכאים לקצבאות סיעוד, נכות, הבטחת הכנסה ועוד – יקבלו תוספת בסך 750 שקלים.

בעקבות הביקורת הציבורית על מתווה המענקים המקורי של ראש הממשלה ושר האוצר, לפיו גם עשירים יזכו למענק הממשלתי, עודכן נוסח החוק כך שמי שהכנסתו ב-2018-2019 הייתה גבוהה מ-651 אלף שקלים בשנה – לא יהיה זכאי לקבלת המענק הבסיסי של 750 השקלים. עם זאת, הוא עדיין יהיה זכאי למענק של 500 שקל עבור כל ילד.

 

שידוך משמיים: הפתרון לשידוכים עם משפחות מחו"ל

בשל מדיניות השמיים הסגורים על רקע התפשטות נגיף הקורונה, נבצר ממשפחות רבות מחו"ל להשתדך עם ישראליים.

בלשכת ח"כ ישראל אייכלר מספרים כי לדרישתו, המל"ל יגבש מתווה לאפשר כניסת תושבי חו"ל לנתב"ג לצורך סגירת שידוכים מבלי להיכנס לארץ.

שידוך אחד כבר נסגר במתכונת המוצעת במהלך הגל הראשון. תחילתו של הסיפור נולד במוסד "בית לפליטות" בירושלים, המשמש כמפעל חסד גם בעידן הקורונה.

אחת מחניכות המוסד ביקשה לבוא בברית האירוסין עם בחור מחו"ל, אך כאשר השמים סגורים ושדות התעופה שוממים, התעכב השידוך.

כדי לקדם השידוך בין החתן והכלה התנהל מו"מ עם ראשי טרמינל "פתאל" החדש בנתב"ג, והפתרון הושג.

החתן נחת בשדה התעופה ומשם הגיע ישירות לטרקלין מבלי לעבור בביקורת גבולות. הכלה ומלוויה קיבלו אישור מיוחד להיכנס לטרקלין ועברו בידוק, כאשר כולם חבשו מסיכות ושמרו על מרחק על פי הוראות משרד הבריאות.

לאחר שהצדדים שברו צלחת כמיטב המסורת היהודית ושתו 'לחיים', החתן והוריו המריאו חזרה בטיסה הבאה לשמחת לב המשפחות המאושרות ובנות המוסד.

מי שניצחו על המבצע הוא מנכ"ל המוסד הרב חיים אלעזר רוזנפלד, השדכן יואלי ברוין בשיתוף הצוות של טרמינל פתאל.

נתוני הלמ"ס: ממוצע הלידות בעיר מודיעין עילית, ובאיזו עיר תוחלת החיים הגבוהה ביותר

תוחלת החיים הממוצעת ברשויות המקומיות עמדה על 82.7 שנים, כך עולה מהנתונים שפורסמו היום (ראשון) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעוסקים ברשויות המקומיות. מהנתונים עולה, כי תוחלת החיים הגבוהה ביותר נרשמה בעיר מודיעין-מכבים רעות – 86.3 שנים בממוצע ולעומת זאת, ברהט תוחלת החיים הממוצעת היא הנמוכה ביותר – 79.4 שנים.

שיעור הפריון הגבוה ביותר (לידות) לאלף תושבים היה במודיעין עילית – 7.6 והנמוך ביותר בקרית טבעון – 1.8. הממוצע הארצי ברשויות המקומיות עמד על 3.1 לאלף תושבים. עוד עולה מהנתונים, כי שיעור הפטירות הגבוה ביותר לאלף תושבים היה בג'סר א-זרקא – 8.5 והנמוך ביותר בלהבים – 2.8. השיעור הממוצע ברשויות המקומיות עמד על 4.9 פטירות לאלף תושבים.

צפיפות האוכלוסייה עמדה על 394.6 לקמ"ר, כאשר העיר הצפופה ביותר היתה בני ברק – 27,060.9 תושבים לקמ"ר. השיעור הגבוה ביותר של מתגוררים בשכירות היה בקרב תושבי תל אביב – 51.7%, והשיעור הגבוה ביותר של בעלות על דירה היה ברהט – 95.6%. בלמ"ס ציינו, כי הממוצע הארצי של תושבים ברשויות המקומיות המתגוררים בשכירות עמד על 27.6%.

עוד עולה מהנתונים כפי שפורסמו ב'מעריב' כי בשנת 2018 עלה היקף ההגירה הפנימית ברשויות המקומיות ל-7.2% לעומת 2017 ועמד על 286,190 נכנסים ויוצאים. חריש הובילה עם שיעור הגירה פנימית של 679 לאלף תושבים – גידול אוכלוסייה של 111% במהלך 2018 לעומת השנה שלפניה.

בשנת 2018 צריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות המקומיות היתה 52.3 מ"ק. צריכת המים הנמוכה ביותר נמדדה בערערה בנגב ובגועיינה-נוג'ידאת – 31.1 מ"ק לנפש והגבוהה ביותר נמדדה בסביון – 299.5 מ"ק לנפש (פי-10). שיעור השינוי הריאלי הארצי בשכר בשנת 2017 לעומת 2016 היה 5.1%, בעוד שהשינויים הריאליים ביותר חלו במועצות המקומיות הדרוזיות – סאג'ור (15.7%), בית ג'אן (13.4%) וחורפיש (12.8%).

בלמ"ס ציינו עוד כי 66% מתלמידי י"ב ברשויות המקומיות היו זכאים בשנת תשע" לתעודת בגרות, לעומת 65.2% בשנה הקודמת. השיעור הגבוה ביותר של זכאים נמצא באלקנה ובכאוכב אבו אל-היג'א – 94.7%. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2018 הסתכמו תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל ב-67.8 מיליארד שקל – עלייה ריאלית של 4.3% לעומת שנת 2017.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינו עוד, כי בתל אביב ובראש פינה נרשם היחס הגבוה ביותר של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים, 95.5% ו-87.9% בהתאמה. לעומת זאת, בקלנסווה היה יחס נמוך של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים – 5.6% בלבד. העיריות שבהם נרשם שיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית הן קריית גת – 78.2%, אילת – 75.2%, טירת הכרמל – 74.5% ותל אביב – 72.5%.

סקר הלמ"ס: למעלה ממחצית מהאזרחים חוששים שלא יגמרו את החודש

יותר ממחצית מהישראלים חוששים שלא יצליחו לכסות את הוצאותיהם החודשיות. מדובר בעלייה של 9% מהסקר הקודם שנערך במאי. בקרב החברה הערבית 65% מהנשאלים דיווחו על חשש שלא יצליחו לסגור את החודש, ובקרב אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה הנתון עומד על 39%.
21% מהנשאלים סיפרו כי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או מספר הארוחות במהלך השבוע. 14% מהנשאלים ציינו כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון ותרופות.
42% מהנשאלים העידו על תחושות של לחץ וחרדה – עלייה של 11% מהסקר שנערך בגל הראשון. 21% מהאוכלוסייה דיווחו על תחושת דיכאון, לעומת 16% בגל הראשון, ואילו בתחושת הבדידות השיעור נותר דומה – 19% מהנשאלים.
החמרה במצב הכלכלי, עלייה בחרדות ובדיכאון
מנתוני הסקר עולה כי בקרב בני 65 ומעלה התוצאות היו עגומות הרבה יותר: 24% העידו על בדידות, 38% דיווחו על לחץ וחרדה ו-20% חשים מדוכאים.
לפי הסקר, מצבם הבריאותי של 8.5% – כ-478.6 אלף בני אדם – מבני 21 ומעלה, החמיר בתקופת המשבר. בקרוב בני 65 ומעלה השיעור גבוה יותר ועומד על 13%. כמו כן, מצבם הנפשי של 26% (כ-1.5 מיליון איש) מבני 21 ומעלה, החמיר בתקופת המשבר.
כמו כן, 42% מהאוכלוסייה דיווחו על לחץ וחרדה. מדובר ב-כ-2.4 מיליון איש (15% שענו "במידה רבה" ו-27% שענו "במידה מסוימת") לעומת 33% בגל הקודם.
בנוסף, 21% דיווחו על תחושת דיכאון שמלווה אותם בגל השני לעומת 16% בגל הקודם; 19% דיווחו על תחושת בדידות – נתון דומה לגל הקודם. בנוסף, 65% מהאוכלוסייה הביעו חשש מהידבקות בנגיף – מתוכם 33% "במידה רבה" ו-32% "במידה מסוימת". 38% הביעו חשש מפגיעה במצבם הבריאותי מסיבות אחרות.
כמחצית מהאוכלוסייה (55%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם: יותר ערבים – 65%, ופחות בני 65 ומעלה – 39%. שיעור החוששים לכסות את הוצאותיהם גבוה מהשיעור שנצפה בגל הקודם (46%).
כמו כן, בקרב 41% מהנשאלים חלה החמרה במצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה ובקרב 21%, המהווים כ-1.2 מיליון אלף איש, הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון. שיעור זה (21%) גבוה מהשיעור שנצפה בגל הקודם – 14%.
בכל הנוגע להנחיות, מהסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ל-19% מהציבור ההנחיות לא כל כך ברורות או שאינן ברורות כלל. שיעור הנותנים אמון בממשלה בהתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%).
כמו כן, שיעור הנותנים אמון בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%).
[embeddoc url="https://hm-news.co.il/wp-content/uploads/2020/07/19_20_225b.pdf"]

לאחר עיכובים רבים: נמצאה מחליפה לפרופ' סדצקי

שלושה שבועות אחרי ההתפטרות הסוערת של פרופ' סיגל סדצקי מתפקיד ראש היחידה לבריאות הציבור, ולאחר שכמה מהמחליפים הפוטנציאלים הסירו את מועמדותם, מצאו במשרד הבריאות מחליפה. ד"ר שרון אלרעי פרייס, סגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל, צפויה להתמנות לתפקיד עוד השבוע. אלרעי היא מומחית למחלות זיהומיות ולרפואה פנימית, שכיהנה, בין היתר, כאפידימיולוגית הראשית של מדינת ניון המפשייר בארצות הברית. על מינויה הצפוי פורסם לראשונה בכאן ב'.

כאמור, אלרעי תחליף בתפקיד את פרופ' סדצקי, שפרשה מתפקידה משום שלא הייתה מרוצה מקבלת ההחלטות לגבי המאבק בקורונה, בעיקר פתיחת המשק המהירה מדי, לטענתה. בפוסט ארוך ומנומק שפרסמה אז ברשת, כתבה סדצקי כי "בשלב הראשון לפרוץ המגפה ההתמודדות עמה התאפיינה בשרשרת קצרה יחסית של קבלת החלטות ובעדכון המדיניות בהתאם להתפתחויות בשטח. הישגי ישראל התבטאו בהשטחת עקומת התחלואה, והצעדים שנקטנו מבעוד מועד היו מקור השראה, שזכה לשבחים במדינות אחרות שהתמודדו עם המגפה. לעומת זאת, בשלב השני, שהתאפיין בפתיחה חיונית אך מהירה וגורפת של המשק, ההליך הפך למסורבל ואיזון השיקולים הגיע לממדים הדוחקים את שיקולי הבריאות".

"את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש ומעל לכל שיקול אחר. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות המגיבים באיחור אחר האירועים. לצערי, תוצאות השינוי ניכרות. מהניסיון העולמי בהתמודדות עם מגפות עולה מעשים ומהלכים שנמנעים מהם בשל החשש מהחלטות קשות וכואבות יעלו בהמשך במחיר קשה כפל מונים".

"לצערי, מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגיפה איבד כיוון. למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות, ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות הולך ואוזל. על רקע זה הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת – אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף. בשבועות האחרונים, ישראל נעה למקום מסוכן. הנתונים ומפת התחלואה הנוכחית והצפי לעתיד הקרוב מעידים על כך כאלף עדים".

Hide picture