יולי 2020 | Page 11 of 63

צפו בתיעוד: מעמד התרת הקללות"

ביום ראשון השבוע ביום ההילולא של האר"י הקדוש, התקיים אירקוע נדיר ומיוחד של "התרת קללות" בימים אלו בהם העולם כולו נמצא בכאוס וסכנה, כאשר מליוני בני אדם נמצאים בחרדה בעקבות המגיפה והשלכותיה, הכריז האדמו"ר המקובל רבי יאשיהו פינטו על מעמד מיוחד והסטורי, של התרת קללות, ובו יעמוד מקובל להתפלל ולערוך תיקון מיוחד, כדי להסיר קללות וסכנות מיוחדות,

המעמד נערך ביחד עם תלמידי ישיבת "שובה ישראל בקזבלנקה, בבית העלמין העתיק "המ ערה" בעיר, כשנוסח התפילה והתרת הקללות התפרסם בידי מאות אלפי יהודים שצפו בשידור בעשרות אתרים ערוצי תקשורת ורשתות חברתיות.

בהגיעו לבית העלמין, פורץ בבכי על מצב המגיפה העולמית "אנחנו רואים את כל הדברים, שומעים את כל החסידים ובוכים כל יום להקב״ה לפני 4 בבוקר, גדלנו על הברכיים של גדולי עולם קדושי עליון, וכל הגוף מחא ייסורים וכאבים אבל צער של החודשים האחרונים לא ראינו דבר כזה, הקב״ה תמתק את הדינים על עם ישראל! די עם הלשון הרע די…" כאן המשיך הרב ואמר בקול רועד, כי הוא עצמו מוכן להיות כפרה כדי שהעולם ינצל ויהיה לאנשים פרנסה ובריאות.

"כל יום אנחנו שומעים על עשרות אנשים חולים, כמה מתים בעוונות הרבים, כמה אלמנות כמה יתומים. ראינו כבר עשירי עולם שביום אחד הגיעו לפת לחם, לאף יהודי אין שום ביטחון לא במעמד לא בפרנסה. ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, על התורה הקדושה."

כהכנה למעמד התרת הקללות המשיך הר ואמר "יש בשמיים חדר שנקרא חובה, שמלא מלאכי חבלה שחורים שמחכים שמישהו יקלל את עצמו, את החברים שלו, ואז המלאכים האלה רצים לתפוס את הקללה, ואז קורה אסון אחרי יום שנה 10 שנים, המקום הזה קוראים לו חובה, והמלאכים יושבים ומחכים לתפוס הקללות. מקום מסוכן מאוד… התרת קללות מורידה וחותכת את זה, שאם יש קללה, התרת קללות להוריד את כל הקללות מעם ישראל.

לאחר דברי החיזוק, החלה אמירת ה"התרת קללות" כשעיני הרב זולגות דמעות והוא אומר כי הוא מכוון להוציא את כל אותם מאות אלפםי יהודים מרחבי העולם שצופים ומאיזינים לשידור בשידור חי, "הם שומעים אותנו מרחוק, אך הם והלב שלהם אתנו פה" אמר הרב, והחל באמירת הנוסח המיוחד, שנתקן בידי גדולי המקובלים לפני מאות שנים.

לאחר אמירת ההתרה, המשיך הרב באמירת "תיקון הנפש" נוסח פרקי התהילים המיוחד שאותם יסד הרב פינטו לפני שנים רבות, כסגולה גדולה לישועה ולקבלת התפילות, במעמד מרגש ונדיר, שעורר לבבות בכל רחבי תבל.

עם סיום התפילות פנה הרב פינטו לתלמידי הישיבה, ועימם אחיו רבי מנחם פינטו שליט"א שנושא את עול משא הישיבה וקהילת שובה ישראל במרוקו על כתפיו, כשהוא אומר בהתרגשות "מסרתם נפש על האוכל הכשר מסירות נפש שאין לה שני, אנשים בכל העולם סגורים בבית, בכל העולם אנשים מתו בבתי מטבחיים, ואתם מסרתם נפש שבוע אחרי שבוע, הגעתי לשחיטה וראינו אתכם במסירות נפש באים וללא חשש שוחטים ועושים בקדושה כדי לספק מזון כשר ובשר כשר, וזכות זו הגנה עליכם, אתם, רבי מנחם, רבני הישיבה והתלמידים, לא היססתם, ועשיתם כל שאפשר בשעות הכי מסוכנות,

כדי לבצע את המשימה שלקחנו על עצמינו לספק מזון כשר ומהודר" "אנחנו" הוסיף כבוד הרב, "מעולם לא התערבנו בפוליטיקה, איננו מתערבים בזה, וכל המטרה שלנו לחזק ולרומם את המשך וקיום היהדות, ובשביל זה אנחנו ותלמידנו נמסור את הנפש בכל כוחינו"

כאן פנה הרב ואמר: אדם צריך לדעת שאנחנו נמצאים במקום של קדושה גדולה ביותר של יותר מ2,000 שנה שהקדושה הזאת צועקת תרימו אותי, מקימי מעפר דל מכשפות ירים אביון, כאן במילים נוספות," כאשר כבוד הרב מצרף ברכה נרגשת מיוחדת למלך מרוקו, מוחמד השישי, ומספר בהתרגשות על מלכות מרוקו, מלכות של חסד. הרב גם קרא לחסידיו מכל העולם בהם אנשי עסקים בעלי חברות ענק, ושועי עולם כי עליהם לעשות כל מאמץ להגיע ולהשקיע בעסקיהם במרוקו, "כאן במדינה הזו שיש בה מלכות של חסד, ויש בה ברכת שמים, יש ברכה מיוחדת ויכולת לעשות ולהתפתח בדברים גדולים מאד" אמר הרב, שבחמישים בתי המדרשות שלו בחרחבי העולם קשורים יהודים רבים בעלי ממון ופעילות פיננסית עניפה.

מענק לכל אזרח: במשרד האוצר נערכים להעביר את הכסף לאזרחים כבר ביום חמישי הקרוב

תחילת תשלום המענקים במסגרת התוכנית "צ'ק לכל אזרח" צפויה כבר בסוף השבוע הזה. בהוראת ראש הממשלה ושר האוצר, סגנית היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד טלי ארפי, אמרה בדיון בוועדת הכנסת כי "המוסד לביטוח לאומי נערך להעביר את התשלום כבר ביום חמישי הקרוב".

בביטוח הלאומי מוסרים בתגובה כי "אנחנו אלה שלוחצים על הכפתור, לא ברור אם זה יקרה ביום חמישי. אבל נערכים במוסד לבצע את התשלומים כבר בתוך מספר ימים. מדובר בתוכנית מענקים בסכום כולל של 6.5 מיליארד שקל"

כדי לקצר את התהליך, פטרה הבוקר ועדת הכנסת, בראשות ח"כ איתן גינזבורג, בהחלטה פה אחד, את חובת ההנחה להצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי למענק חד פעמי ובכך מאפשרת את הקדמת הדיונים בחוק ללא פער זמנים בין הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת לבין הדיונים לאישורה במליאת הכנסת ובוועדת הכספים.
אלמלא החלטת ועדת הכנסת, היה צורך להמתין שבועיים מרגע הבאת הצעת החוק על המענקים לכנסת ועד לתחילת הדיונים על החוק בכנסת.
לפי חוק מענק לכל אזרח יקבל כל אזרח ישראלי 750 שקל, אם הכנסתו בשנה פחותה מ-651 אלף שקל. הורים לילד עד שלושה ילדים יקבלו 500 שקל עבור כל ילד. מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי מהשכבות החלשות וכן נכים, אסירי ציון, נכי פעולות איבה, רדיפות הנאצים, עולים נזקקים וקשישים סיעודיים כמו גם מקבלי השלמת הכנסה מעל לגיל זקנה, הבטחת הכנסה ומזונות יזכו במענק כפול של 1,500 שקל.

למרות דבריה של סגנית היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד טלי ארפי, הביטוח הלאומי אמר היום (שני) כי הידיעה על כך שתשלומי הסיוע הכלכלי יועברו לאזרחים ביום חמישי הקרוב הנו מידע שגוי. "הביטוח הלאומי לא לוקח אחריות על הידיעה הלא מבוססת כי המענקים ישולמו בחמישי", כך נמסר מדוברות ביטוח לאומי. "אנו מבקשים את הסיוע שלכם והאחריות שלכם לפרסומים כאלה. הציבור לוקח מכם את המידע והציפיות בהתאם זה יוצר בלבול ולחץ".
היום נמסר משירות התעסוקה כי ביממה האחרונה נרשמו 1,010 דיווחים על חזרה לעבודה ו-2,904 דורשי עבודה חדשים

צפו בדיון: כי"ל רימתה ומרמה את המדינה

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, פתח הבוקר את הדיון בנושא התמלוגים של חברת כי"ל ואמר: 5 שנים אחרי חוק ששינסקי ולמדינה לא שולם ולו שקל אחד – הוועדה ממליצה לרשות המסים להוציא לכי"ל שומה בדחיפות

בפתח הדיון אמר היו"ר מרגי, כי "מדינת ישראל לא התברכה בהרבה אוצרות טבע, אך מהמעט שיש לנו צריכים להתנהל בחוכמה ואם מנצלים אוצרות טבע הציבור מצפה את הגמול שיבטא שמשאבי הטבע הם שלו ומי שמשתמש בהם צריך לשלם לציבור ולפצות על הפגיעה בהם. הכנסת חוקקה בוועדת הכספים את חוק מיסוי משאבי טבע, חוק ששינסקי, ובהמשך אישרה תיקונים נוספים, מה שנקרא ששינסקי 2, שקבע שיש לשלם מס מיוחד עבור שימוש במשאבי הטבע. נכון להיום, ותתקנו אותי אם אני טועה, לא שולם ולו שקל אחד בעקבות תיקון חקיקה זה. בעקבות מחלוקת בגין התיקון נוצר הצורך בדיון. 5 שנים אחרי התיקון רשות המסים לא מגיעה למסקנה אם צריך לשלם או לא והמחלוקת נסובה סביב צורת ההתחשבנות, כולי תקווה שאחרי הדיון הדברים יתבהרו והציבור יקבל תשובות ברורות".
בתום הדיון אמר היו"ר מרגי כי "הוועדה ממליצה לרשות המסים להוציא בדחיפות את שומת משאבי הטבע לגביית המסים, במיוחד על רקע תקופת הקורונה המכבידה על אוצר המדינה. הוועדה ממליצה למשרד האוצר כי תנאי הסף להגשת מועמדות במכרז החדש, במקום זה המסתיים ב-2030, יהיה הסדרת החובות למדינה טרם המכרז. הוועדה שמחה לשמוע שמבחינת רשות המסים אין מחלוקת ואין חוסר ידיעה איך לחשב את ערך הרכוש, ונאמר בצורה חד משמעית כי מדובר בערך הרכוש שהופיע בספרי החברה בעת החקיקה".

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש "ועדת ששינסקי 2" שהמליצה על מיסוי מיוחד עבור שימוש במשאבי טבע, אמר כי "כי"ל הוציאה דוחות לפיהם הוויכוח שווה 200 מיליון דולר ואני מעריך שזה בחסר. בדוח הוערכו נכסים בשווי של 4.6 מיליארד דולר, אחכ עלה השווי ל-6 מיליארד דולר ועכשיו הנכסים מוערכים בשני מיליארד שקל. על זה הוויכוח. ברשות המסים נחושים לגבות את מה שלדעתם נכון. יש ויכוח בין רשות המסים לכי"ל וזה יכול להימשך הרבה זמן. הזיכיון על מפעלי ים המלח מסתיים ב-2030, עומד לצאת מכרז ואני מציע שיהיה כתוב במכרז, שלכיל יש בו יתרון מובנה וזכות סירוב, שמועמד שמגיש מועמדות צריך לבוא בידיים נקיות. ליישב מחלוקת עם המדינה לפני הגשת מועמדות זה התמריץ הטוב ביותר".

יוזם הדיון, ח"כ עופר כסיף, טען כי "כי"ל רימתה ומרמה את המדינה. כיניתי את זה 'כי"ל ורעדה', כי רשות המסים רועדת מפחד. התרגיל הוא כזה, במקום לחשב את מס רווחי היתר לפי השווי ההיסטורי של הרכוש כיל משתמשת בשווי ההוגן, שמוריד את שיעור הרווחים לרמה שאינה חייבת במס. האם רשות המסים רועדת? האם הרשות מסוגלת לגבות?". ח"כ מרב מיכאלי, שיזמה גם היא את הדיון, הוסיפה: "התנהלות כיל לא ראויה. כפי שצוטט בכיר באוצר שלא בשמו, מדובר בהתנהלות שגובלת בחציית רף פלילי. יש חוק, ולא ברור למה הגופים האמונים על אכיפת החוק מתרשלים בתפקידם".

סמנכ"ל הכספים של כי"ל, קובי אלטמן, אמר: "שילמנו 300 מיליון שקל בשנה אחרונה ו-400 מיליון שקל בעשור האחרון. הנדבך השלישי הוא מס נוסף, במידה ויהיו רווחי יתר. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה מול רשות המסים וכל הנתונים שעלו בדיונים מגיעים מהדוחות הכספיים שלנו. החברה הגישה במשך 4 שנים את דוחות מס משאבי היתר ועמלנו ליישם את החוק ככתבו וכלשונו".
המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה: "לנו לא חסר מידע, אבל אסור לנו לשתף במידע בשל סודיות. מבחינתנו אין שאלה בכלל לגבי השווי של הנכסים. העלות המופחתת זו העלות, ולא הערכות אחרות. החקיקה ברורה. יש הליכים סדורים בחקיקה והרשות מבצעת אותם בתוך פרקי זמן שנקבעו".

ירידה במספר הבדיקות: 1,039 בני אדם אובחנו בקורונה ביממה החולפת

משרד הבריאות עדכן הבוקר (שני) כי 1,039 בני אדם אובחנו בקורונה ביממה החולפת. בכך עלה מספר הנדבקים המאומתים בישראל ל-61,956. אתמול התקבלו תוצאות עבור 12,119 בדיקות, כשאחוז החיוביים לנגיף הוא 9.2%.

מספר החולים הפעילים הוא 35,076. בבתי החולים מאושפזים 739 חולים, מתוכם 104 מונשמים ו-317 חולים קשה. נכון להיום מתו 473 בני אדם מנגיף הקורונה בישראל.

אתמול אובחנו 1,108 בני אדם בקורונה. מספר הבדיקות היה 15,476, מתוכן 9.2% חיוביות לנגיף.

נתוני החולים במערכת החינוך: מספר החולים הפעילים עומד כעת על 2,576 תלמדים וצוותי הוראה.

16,487 עובדי הוראה ותלמידים נמצאים בבידוד.

תורה מביאה לידי זהירות \\\ סגן שר התחבורה אורי מקלב בטור מיוחד

'תשעת הימים', על מכלול דיניהם ומנהגיהם, מתאפיינים בעצירת מסלול החיים השוטף, ומובילים את המוח והלב להתבוננות ומחשבה. חז"ל ציוו עלינו לא להסיח דעת מהחורבן, ובד בבד עלינו לבחון את אורחותינו, את הפרטים הקטנים המרכיבים את תמונת-החיים הגדולה, להיטיב דרכינו ולהיות ראויים לגאולה. לעוסקים בעשייה הציבורית חובה זו הינה כפולה ומכופלת, בשל האחריות לטובת הציבור, וההשלכות של כל עשייה והתבטאות – על המרחב הציבורי כולו.לאור פניות רבות שמגיעות אלינו, מכמה וכמה זוויות של הנושא, חשבתי שמן הנכון להתייחס בזה לכמה נקודות שעל סדר היום הציבורי בעת הזו. התקופה והנסיבות בהם אנו נמצאים כעת, הם מאורע חריג שאי אפשר להפריז בהיקפו. משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן – בהם רבים תלמידי חכמים וכאלו ש'רבים צריכים להם', לצד החולים הרבים שממלאים את בתי החולים, שכולנו חרדים לבריאותם השלמה. בעשרות שנות עשייה ציבורית לא נתקלנו בשום מצב דומה ואפילו לא קרוב – למציאות הנוכחית, שסופה עדיין אינו ידוע. עולם הישיבות אינו פועל בצורתו הרגילה כלל, בתי הכנסת שינו ממתכונתם, מוסדות הלימוד, מקומות העבודה, המסחר, וכן הלאה והלאה. מציאות זו, וההשלכות שהיא יוצרת, לא נוצרה מבחירה אלא באה עלינו כגזירה משמים, כשעלינו כיהודים החרדים לדבר ה' מוטל גם בתקופה מורכבת זו – לנהוג בצורה נכונה ורגישה, כראוי לבני תורה. המאפיינים המיוחדים של תקופה זו, כשבראשן מצב הישיבות שלנוכח הנסיבות פועלים בצורה מצומצמת ובחלקם אף נסגרו למגינת כל לב, מאתגרים בראש ובראשונה את נציגי הציבור – ולא רק החרדים – שעסוקים סביב השעון בדבר אחד: למצוא את נקודת האיזון הנכונה בין הצורך להתמודד עם הנגיף מחד, לבין הצורך להמשיך את שגרת החיים – מאידך. מדובר הן בהתוויית קו כללי, והן בטיפול פרטני בעשרות אלפי פניות חדשות, ללא גוזמה, שמחייבות מחשבה ומענה 'תוך כדי תנועה'. בתוך הפניות הרבות שמגיעות לנציגי הציבור בימים אלו, תופסת מקום מרכזי סוגיית הממשק שבין הרשויות החילוניות לבין הציבור הירא לדבר ד', סוגיה שמתעוררת הן בפן של קבלת ההחלטות, והן במישור המעשי של הביצוע בשטח. המרחק המבורך שבין השקפות ואורחות חיינו לבין העגלה הריקה והמתירנות החילונית – שמאתגר את קובעי המדיניות גם בימים כתיקונם – בא לידי ביטוי ומתעצם שבעתיים בתקופה זו, עד כדי מחזות של אפליה – שאיננו מוכנים לקבלם, ותחושות של נתינת ציבור איכותי וענק למשיסה ולרדיפה – דבר שלא ניתן בשום אופן לעבור עליו לסדר היום. האם אנו מבינים את הפריבילגיות המיוחדות שניתנים למסעדות או להפגנות? האם כל ההגבלות שהושתו על בתי הכנסיות והמדרשות הוטלו באופן שוויוני לענפים אחרים במדינה? קשה לומר. אין ספק שתחושות קשות אלו תורמות נדבך נוסף להגבהת החומות המבדילות את הציבור החרדי מהשפעת הציבור החילוני. ובכלל, אם קבלת ההחלטות על דרכי ההתמודדות עם הנגיף היו מסורות בידי הנציגות החרדית האם ההתייחסות והטיפול היו בצורה שנקבעה או באופן שונה? – אין ספק שאם המצב היה מטופל על פי ובהתאם לדעת תורה הרבה דברים היו נראים אחרת. אבל גם במצבים כאלו יש לנו 'דעת תורה' כיצד לפעול. זכורני הזדמנויות שונות בהם היינו נכנסים בקודש פנימה לביתו של רשכבה"ג רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שהשבוע חל יום פטירתו, בכדי לשאול לדעתו בעניינים שעל סדר היום לגבי החלטות ממשלתיות כאלו ואחרות. במקרים רבים היה מרן זצוק"ל דן ומתווכח עם הגישה הממשלתית, בכללים או בפרטים. אולם בכל הנוגע לענייני בריאות ראינו אצלו התייחסות אחרת. כלומר, גם אם היה אפשר לפעול בצורה שונה, אבל עצם העובדה שהנושא הוא רפואי היה מקשה על התערבות בהחלטות גורמי המקצוע. כי לפעמים התערבות ומתיחת ביקורת עלולים להביא גם לתוצאות הפוכות. דוגמה חדה להתייחסות המיוחדת של מרן זצוק"ל לעניינים רפואיים ניתן היה לראות בתקופה שמרן עצמו היה במצב שהצריך ליווי רפואי, כשמטבע הדברים היו מתעוררים מעת לעת שאלות הנוגעות גם להרבצת תורה, כמו למשל מסירת שיעורו היומי המפורסם. ניתן היה להבחין כי מרן זצוק"ל היה שוקל את הנסיבות וקובע כי לדעתו ניתן לקיים את השיעור, אך למרות זאת היה מציג את דעתו בפני הרופא ונותן בידיו את ההכרעה הסופית. ומשהתקבלה הכרעת הרופא, גם במקרים שבהם היא הייתה שונה, היה מרן מורה לקיימה כלשונה וללא נדנוד של פקפוק או צער. המשמעות של 'דעת תורה' זו בעת הנוכחית היא ברורה: בנושאי בריאות צריך לנהוג במשנה זהירות גם אם בחלקים מסוימים יכולות להיות לנו השגות או ביקורת על דרכי ההתנהלות. בפרט כשבמצב הנוכחי כל קיום עולם התורה והישיבות בתקופה זו תלוי ועומד כמעט אך ורק בהתנהגותנו אנו. כולנו רוצים לראות את היכלי התורה שוקקים וסוערים בריתחא-דאורייתא בחודש אלול, ואין מי שלא חרד מהאפשרות שבימים הנוראים ובחגים הבעל"ט לא נוכל להתפלל באופן ראוי כמקדמת-דנא. והרבה מזה – בידינו שלנו. אם אנו נקפיד על זהירות בדברים שיכולים להביא להפצת הנגיף, אזי מלבד הידיעה שקיימנו את מצוות 'ונשמרתם' בהידור, מנענו צער וסבל, והצלנו חיי אדם – נוכל גם למנוע מעצמנו סגרים כואבים, בידודים מטרידים, והגבלות שונות ומיותרות. אין טעם לנסות ו'להתחכם' עם גורמי הבריאות השונים. יש להם יותר דרכים לנתח את המציאות ולקבל החלטות – מאשר לנו. אם גורמי המקצוע בממשלה כולה לוקחים בחשבון מראש שמבחינתם על כל מאומת חרדי 'רשמי' ישנו נשא חרדי נוסף – בין אם הדבר נכון ובין אם לא – זה אומר רק דבר אחד: ש'התחכמויות' לא פועלות שום דבר טוב. בנימה אישית – ניקח רק כמשל את נושא חבישת המסיכה: באמת קשה להבין למה ישנם אנשים שצריכים להתפלמס איתם על נושא כה פשוט של לבישת מסיכה. הרי עם כל הטענות שיכולות להישמע סביב החלטות שונות של משרד הבריאות – בסופו של דבר נוכחות הנגיף בשגרת חיינו היא דבר מטריד ומקשה לכולי עלמא. האם יש מי שרוצה עוד סגר כזה או אחר? האם נוח למישהו המצב הלא-שגרתי של עולם הישיבות? האם לא כולנו רוצים ומצפים לרגע שהחיים יחזרו למסלולם הרגיל? אז את מי אנו מבקשים 'להעניש' – את עצמנו? את כל זה ניתן למנוע בהקפדה פשוטה על חבישת מסיכה. אם כולם כל הזמן יחבשו מסיכה ללא יוצא מן הכלל לנגיף לא תהיה זכות קיום כמעט. האם חבישת מסיכה היא דבר כל כך קשה שצריך להתפלמס סביבו בלי סוף? הרי זה פתרון כל כך פשוט כדי לחזור לשגרה הברוכה במהרה. יחד עם זאת ניתן לומר שלמרות הגל העכור הזה ששוטף את הציבור החרדי בתוך הכאוס הכללי, הנציגות החרדית פועלת ללא הרף סביב לשעון למען האינטרסים של הציבור החרדי באופן נחרץ ועקבי. ניתן לראות הבדלים ברורים למשל בין מצב התחבורה ב'גל הראשון' לבין זמינותה ב'גל השני', גם במשטרה מחלחל הצורך לשמור על כבודו וחירותו של הציבור החרדי, וגם עולם הישיבות ובתי הכנסת נשארו פתוחים – בכפוף למגבלות – גם במצב הנוכחי. זאת לצד עמידה חזקה על זכויות הציבור החרדי לכל רוחב הגזרה. כך שלאמירות שנשמעות ע"י גורמים שונים כאילו הנציגות החרדית אינה פועלת דיה, אין כל בסיס לא באמת ולא במציאות בשטח. אין ספק, שרוב הקוראים מצייצים להנחיות ו'אין מזרזין אלא למזורזין', יחזק כל אחד גם את סביבתו הקרובה בתובנות פשוטות אלו, על מנת שנחזור במהרה לשגרה מלאה, שגרת-חיים של שמחה ושלוה המביאים להרחבת הדעת, להגדיל תורה ולהאדירה. ועל ידי הציות לדעת תורה נזכה במהרה לצאת מהגלות הגדולה לשגרה חדשה של 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים', במהרה בימינו אמן. הכותב הוא סגן שר התחבורה מטעם 'דגל התורה' – הטור פורסם בעיתון 'יתד נאמן'

איסמעיל הניה חשף: ההצעה המפתה של טראמפ ונתניהו לחמאס

מנהיג חמאס, איסמעיל הניה, אמר היום (שני) בריאיון לעיתון קטרי כי הוצעה לארגון השקעה של 15 מיליארד דולר בפרויקטים ברצועה במסגרת "תכנית המאה". לדבריו, ההשקעות כללו, בין היתר, הקמת נמל ושדה תעופה ובתמורה לכך – פירוק הזרוע הצבאית של חמאס מנשקה ומיזוגה עם כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית.

עוד נדרש מחמאס, כך לפי הנייה בריאיון, לנהל באופן מפוצל את הרצועה ולוותר על "ההתנגדות" ועל ירושלים. הניה הדגיש כי ההצעה נדחתה על הסף, ולא ציין במפורש מי הגורמים שפנו לתנועה.

גורם פוליטי בכיר: נתניהו רוצה ללכת לבחירות בסתיו

גורם פוליטי בכיר ששוחח עם ראש הממשלה נתניהו הבין ממנו כי הוא מעוניין ללכת לבחירות בסתיו הקרוב. לדברי הגורם, רק התגמשות של כחול לבן בנושא התקציב תמנע זאת, כך מפרסם עמית סגל

בליכוד מכחישים ואומרים שנתניהו לא מעוניין בבחירות – הכחשה שככל הנראה מגיעה על רקע הדיווחים לפיהם ייתכן שנתניהו מנסה להוביל למצב בו תורכב ממשלה חלופית בכנסת הזו, ממשלת ימין בת 61 חברי כנסת, ללא צורך ללכת לבחירות בשיאו של משבר בריאותי וכלכלי קשה.

השר יועז הנדל, אומר בריאיון לתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן ב': "אני לא דואג לעתיד הפוליטי שלי, קיבלתי הצעות מכל המפלגות מהמרכז וימינה. אמרתי אז לא – ואני אומר עכשיו לא. אני רוצה ממשלת אחדות. לא אלך לממשלה צרה עם הליכוד".

על פי ההסכם הקואליציוני, גם נתניהו וגם גנץ לא יכולים להפיל את הממשלה על ידי הצבעת אי אמון ולעמוד בראש הממשלה החדשה. לכן נמצא פתרון יצירתי – בליכוד שוקלים לשים את השר דרעי או את יו"ר הכנסת יריב לוין כמועמדים זמניים לראשות הממשלה, לאחר מכן הממשלה תיפול, תקום מחדש ואחרי שבוע בלבד יצביעו עוד פעם אי אמון ואז כבר יהיה אפשר להציע את נתניהו כמועמד לראשות הממשלה. בלשכתו של ראש הממשלה הכחישו על הסף את הדיווחים הללו.

החיזוק היומי – פעם בחודש הכותל מגיע אליך לבית • צפו:

שלום וברכה מורי ורבותי!

וכמובן חזרנו כמעט כולנו ללא יוצא מן הכלל, עקב ההנחיות המחמירות, לתפילה ביחיד בבית, ועל כן עלינו לזכור שהיום בלילה מתחילה ברכת הלבנה, הלילה הוא הזמן הראשון בו ניתן לנו ולכל עם ישראל להתחיל ולברך את הקדוש ברוך הוא על הלבנה שמתחדשת לנו חודש בחודשו.

"אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים פעם אחת בחודש, דיים" (סנהדרין מ"ב ע"א).

אתם יודעים שהשכינה לא זזה מהכותל המערבי, מי שיכול היה מאיתנו, היה בכל בוקר ניגש לכותל המערבי, שופך את צקון לחשו בפני הקדוש ברוך הוא ומתחיל את היום ברגל ימין.

אבל פעם בחודש, פעם אחת בחודש מביא הקדוש ברוך הוא את הכותל המערבי אליך לבית, מביא הקדוש ברוך הוא את השכינה שלא זזה מהכותל המערבי ואומר לך: "בוא ונדבר, בוא ותקביל את פני".

על הזכות הזו אף אחד מאיתנו לא מוותר.

היום כל אחד פותח סידור תפילה בסופו מגיע לברכת הלבנה, ברכה קצרצרה עם כמה פרקי תהילים לפניה ולאחריה, ומתייחדים יחד עם כל עם ישראל, להודות לקדוש ברוך הוא על חידושה של הלבנה, על חידושה של אותה אחת שמאירה לנו קצת בלילה, אבל מכוונת לנו את לוחות הזמנים במהלך החודשים והשנים ומביאה לנו את האפשרות להבין ולזכור מה הם מועדי השנה על פי הקדוש ברוך הוא.

ברכת חודש טוב ומבורך לכולנו,

וברוכים תהיו!

תיעוד: מסגד הוצת הלילה באל בירה; רוססו כתובות בעברית

חלקים ממסגד הוצתו הלילה (ראשון) באל-בירה שליד רמאללה. השירותים וחלק מהקירות הפנימיים עלו באש ונותרו מפוחמים ועל אחד הקירות נכתב בעברית "מצור לערבים ולא ליהודים".

על פי מקורות פלסטינים חלקים מהמבנה עלו באש. גם על קיר פנימי, בתוך רחבת התפילה, נכתבה כתובת זהה. משרד ההקדשים הפלסטיני כינה את ההצתה "פשע גזעני" והטיל על ממשלת ישראל את האחריות למעשה.

מאות עמותות חסד חרדיות יקרסו בגלל משבר הקורונה

משבר הקורונה לא פוסח גם על העמותות, ויותר מאלף מהן צפויות לקרוס ולהיסגר. כך מתריע רשם העמותות לשעבר, עו"ד עמירם בוגט. הדבר ישאיר מאות אלפי משפחות ותושבים בלי הסיוע שהיו רגילים לקבל מאותן עמותות, במיוחד עמותות חסד במגזר החרדי. כך פורסם הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות'

"מעבר לתרומות שבבת אחת פסקו, הקשיים הבירוקרטיים שהעמותות נתקלות בהם יביאו מאות מהן לקריסה ואף לסגירה", טוען עו"ד בוגט, שאף פנה במארס לחשב הכללי באוצר בבקשה להקפיא את הדרישה מעמותות לאישור ניהול תקין עד לסיום המשבר.

בשבתו כרשם העמותות, לפני כעשרים שנה, עו"ד בוגט ניסח את כללי הניהול התקין לעמותות במטרה לוודא שכספי התמיכה הממשלתיים ישמשו למטרה לה נועדו. "בימים קשים אלה נפגעים מרבית ארגוני המגזר השלישי. פגיעה נוספת גם בהכנסות מהמדינה, אם מהתקשרויות חוזיות ואם מכספי תמיכות, רק בשל היעדר אישור ניהול תקין, תביא ארגונים חברתיים חשובים לכדי קריסה כלכלית ולהיעדר יכולת לספק שירותים הנדרשים דווקא בימים אלו לקהילה", התריע בשיחה עם העיתון

בבית החולים הדסה כבר נגמרו המיטות במחלקת קורונה

לאור הזינוק בתחלואת הגל השני בשבועות האחרונים יותר ויותר מחלקות קורונה בבתי החולים ברחבי הארץ פשוט לא עומדות בעומס. נכון לאתמול: כבר ארבעה בתי חולים חצו את רף מאה אחוזי התפוסה. המשמעות: בלית ברירה הם נאלצים להתחיל להעביר חולי קורונה לטיפול בבתי החולים באזור המרכז.

לפי הפרסום בעיתון 'ידיעות אחרונות' בבית החולים הדסה המצב חמור במיוחד: בית החולים מתמודד עם שיעור תפוסה של 164% במחלקות הקורונה ו־113% בתפוסה הכללית. בצל ריבוי החולים החלו בהדסה להעביר חולים למרכז הארץ. "בתיאום עם משרד הבריאות אנחנו מדי פעם מבצעים העברת חולים למרכז", מגלה פרופ' יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם.

"העברת חולים למרכז נעשית בגלל שאין לנו מקום. הבוקר הייתה לנו מיטה אחת פנויה בלבד בכל מחלקות הקורונה, ולמעשה ניצלנו את כל המקומות. אנחנו נערכים לפתיחת עוד מחלקת קורונה.

ברגע שאנחנו מלאים אנחנו מבצעים העברה של חולים לכיוון השפלה ותל־אביב". עם זאת, הוא מדגיש כי "ישנה הוראה מפורשת באשר לחולים במצב של סכנת חיים, והיא להעביר אותם למיון ולטפל בהם במחלקות הקורונה שלנו". לדבריו, גם בית החולים שערי צדק "במצב שאין להם מיטות יותר".

היום: הכנסת תצביע על המענק לכל אזרח; יו"ר ועדת הכספים מתנגד

תוכנית "מענק לכל אזרח" אושרה אתמול בממשלה ותובא כבר היום לאישור הכנסת; זאת, כדי להעביר את הכספים לאזרחים עוד במהלך השבוע.

במסגרת התוכנית, שעלותה הכוללת 6.5 מיליארד שקלים, יועברו לכל אזרח ואזרחית מגיל 18 ומעלה מענק של 750 שקלים. הורים לילדים עד גיל 18 יהיו זכאים, בגין שלושת הילדים הראשונים בלבד, למענק בסך 500 שקלים לכל ילד, כך שזוג עם שלושה ילדים, או יותר, יקבל 3,000 שקלים.

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים שאליה תובא התוכנית לאישור, כבר הודיע כי הוא מתנגד לתוכנית במתכונתה הנוכחית, שכן אינה מעניקה תוספת כספית למשפחות עם ארבעה ילדים ויותר .

"ח"כ גפני עומד בדרישתו החד־משמעית שלא להפלות את הילד הרביעי והחמישי מתוכנית המענקים", נמסר אתמול מלשכתו של גפני. "שינוי התוכנית בוועדה והוספת התקציב לפי מספר הילדים, לא יעכב אף לא ביום אחד את המענק לאזרחי ישראל".

במהלך ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה כי הוא חותר להעביר את התוכנית ב"חקיקת בזק בכנסת, כדי שהכסף יגיע אליכם, אזרחי ישראל, במהירות המרבית". לדברי נתניהו, בקנה מתוכננות "תוכניות נוספות לעידוד המשק ולהזרמת כספים למי שנפגעו מהקורונה".

סקירה מיוחדת לימי חורבן הבית: השער האטום המוביל להר הבית

המבקר במנהרות הכותל, נתקל בצד הצפוני בשער אטום. השער מוביל להר הבית והוא אחד מארבעה שערים שהיו בכותל המערבי בימי בית שני. שער זה מכונהם בשם 'שער וורן' על שם החוקר הארכיאולוג הבריטי סיר וורן, שחקר את הר הבית.

כפי הידוע מאחורי השער האטום בנויה מבואה ארוכה וחלל בגובה של 10 מטר. המבואה מובילה אל מדרגות שבהם היו עולים ממפלס הרחוב אל רחבת ההר.

אחרי כיבוש הצלבנים הם אטמו את השער והפכו את המבואה לבור מי גשם. וורן מנה את הבור מס' 30 מתוך רשימה של 34 בורות מים בהר וסביבותיו.

הרב זלמן קורן מגדולי החוקרים של הר הבית ומקום המקדש וגם ארכיאולוגים שונים, סבורים שבתקופת הגאונים שימשה המבואה כבית הכנסת מרכזי בירושלים בשל הקרבה למקום קודש הקדשים. ומזהים את מערת השער עם בית הכנסת המכונה במקורות התקופה: 'המערה', כאשר בתקופה זו הכניסה לבית הכנסת עוד פנתה לרחוב, ובית הכנסת נקרא 'מערה' כנראה על שם שהיה שקוע בפנים הר הבית.

בית כנסת זה שימש את יהודי ירושלים במשך כ-400 שנה עד לכיבוש ירושלים בידי הצלבנים.

החוקרים מתבססים בקביעתם על מכתבים מ"הגניזה הקהירית" [נמצאו לפני כ־120 שנה בעליית גג בבית הכנסת העתיק "בן עזרא" בקהיר] שבהן מוזכרים "המערה" ו"שער המערה". חלק מהן מכתבי בקשה של יהודי ירושלים מיהודי מצרים לסייע להם כספית בשיקום בית הכנסת המערה שחרב ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בירושלים בשנת 1033. האיגרת המרכזית מהגניזה הקהירית, שכבר נחשפה ונחקרה, שמורה כיום באוניברסיטת קיימברידג'.

היא נשלחה ב־1035 על ידי שלמה בן יהודה, ראש ישיבת ירושלים, ל"רבי אפרים החבר בסנהדרי גדולה" שבקהיר ובו ביקש סיוע בשיפוץ המערה, שהתמוטטה ברעש האדמה הגדול שפקד את העיר שנתיים קודם, ופגע גם בכותל המערבי. ראש הישיבה כותב באיגרת שהוא זקוק ל־62 קורות עץ ול־600 נסרים.

בית הכנסת נזכר, גם במגילת אחימעץ (מגילה שחיבר אחימעץ בן פלטיאל באיטליה בשנת 1054) מסופר שם על רבי שמואל בן פלטיאל התורם "שמן למקדש בכותל מערבי למזבח שבפנים".

כאשר נכנסו הצלבנים לירושלים הם רצחו באכזריות את תושבי העיר היהודים, טבח אכזרי במיוחד נערך בתוך הר הבית בתחילת חודש אב באותה שנה, יהודי ירושלים ברחו אל בית הכנסת, והצלבנים שרפו אותם חיים בתוכו. הציתו באש את בית הכנסת וכל היהודים שנמלטו אליו. וכך מתאר חייל צלבני מאז: "מה אירע במקדש שלמה? אם אספר לכם את האמת לא תאמינו לי. מספיק לומר כי במקדש שלמה אנשים רכבו על סוסים ודם מגיע עד לברכיים ועד למושכות". ככל הנראה הצלבנים הם אלו אשר סתמו את השער, והפכו את חלל בית הכנסת לבור מים.

אחרי מלחמת ששת הימים במהלך החפירות במנהרות הכותל רב הכותל הרב גץ, סבר שהדרך מעבר לשער תוביל אל מקום גניזת ארון הקודש וכלי המקדש, ועל כן החליט לפתוח את איטום השער.

עובדי משרד הדתות פתחו את השער והחלו בעבודות ניקיון של המבואה מן המים והרפש שהצטברו בו, על מנת להתקין בו שוב בית כנסת ולהציב בו ארון קודש. אחרי כחודש וחצי של עבודות פורסם הדבר בכלי התקשורת. הערבים השתלשלו לתוך הבור מתוך הר הבית, תקפו את אנשי משרד הדתות והתחילו לסתום בבלוקים את הכניסה לשער. במשך כמה ימים לא שככו המריבות האלימות בין המוסלמים שנכנסו לבור דרך רצפת הר הבית ובין היהודים שהיו במנהרות הכותל, עד ששר המשטרה והדתות ד"ר יוסף בורג נאלץ להורות לעיריית ירושלים לאטום את פתח שער וורן. מן הצד הפנימי יצקו הערבים קיר בטון עבה, וכך נותר הדבר עד היום. הרב גץ הקים בית כנסת בסמוך לשער האטום, בית הכנסת קיים עד היום ונקרא בית הכנסת של הרב גץ. הגישה אליו היא דרך מנהרות הכותל.

הסיפור שלא סופר: מה אמר הגאון ר' עמרם זצ"ל שנפטר אמש לבניו של אריק שרון?

בירושלים נפטר אמש (מוצאי שבת) הרה"ח רבי עמרם בלוי ז"ל, מראשי וועד הכשרות של 'העדה החרדית' והוא בן 88 בפטירתו, הוא הובא למנוחות בשעת לילה מאוחרת בירושלים.

מחותנו הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ' סיפר סיפור מופלא ביותר כיצד הסביר לבניו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל שרק תפילה היא הישועה במצב שרופאים לא יודעים לתת מענה רפואי

בעבר היה ר' עמרם במצב קשה ביותר עד שהוגדר צמח במשך תקופה ארוכה וכולם כמעט אמרו נואש, אך לאחר תפילות רבות של גדולי ישראל ובני משפחתו – לפתע התעורר בנס

לאחר שהתעורר הגיעו לביתו גלעד ועמרי הלא הם בניו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון ז"ל, הרב בלוי התפלא מה להם ולו, עד שהם הסבירו כי טובי הרופאים לא יודעים למצוא מזור לאביהם שמונח כצמח שאין לו הופכין כבר כמה שנים בבית חולים, ולכן הם באו לבקש לדעת כיצד הוא הצליח להתעורר ולילך כאחד האדם.

לאחר מחשבה רבה אמר להם ר' עמרם זצ"ל: "דעו נא היטב, מבחינה רפואית כנראה עשיתם אתם הרבה יותר ממה שהיה בכוחי לעשות, כל מה שניסיתי אני, בוודאי ידוע לכם מכבר… ולא אוכל לחדש בפניכם בתחום הרפואה מאומה! – אולם דבר אחד בלבד יש לי, שאותו לא תוכלו להשלים בשום אופן!

יש לי כמה מאות נכדים כ"י, שהתפללו עבורי בלב קרוע ומורתח מדי יום ביומו! בכל אותה עת שחליתי, תפילות – זהו הסוד הגדול שכנראה אין לכם עדיין… זהו הפיצוח והפענוח המדויק של החלמתי בנס ברור בחסדי שמים מגולים, ממלך יושב על כסא רחמים!"

כך סיים ואמר ר' עמרם זצ"ל לבניו של ראש הממשלה שעזבו את הבית בנימוס

הגר"צ דרבקין: מה זה שנאת חינם בימינו? שחייבי בידוד לא שומרים!

ראש ישיבת גרודנא הגר"צ דרבקין נשא דברים בפני בחורי הישיבה בבאר יעקב במוצאי שבת פרשת דברים

בדבריו האריך בחובת התיקון למידות ושנאת חינם שהיה בבית שני, תוך שהוא מקשר זאת לזמנינו אנו "לא הבנתי למה זה 'שנאת חינם' מסתמא לכל אחד היה סיבות למה הוא שנא את השני, למה זה נקרא חינם, אלא אני אומר, אדם אחד שנא את השני לא מרוע לב, אלא כמו הסיפור בגגנת מפתח תקוה, שנפטרה מהקורונה, כי הורים שלחו לגן ילדים שצריכים בידוד, זה רוע לב ואכזריות שאין דומה לה, רציחה!"

"אבל היסוד הוא שאדם לא שם לב, אדם פועל רק מה שטוב לו והוא צריך, ומעבר לצורך שלו לא חושב ע"ז בכלל ולא עולה בדעתו, הוא יודע שהוא צריך לשלוח את הילד לגן אז הוא שולח, ולא חושב בכלל, זה שנאת חינם, שאדם חושב רק על מה שהוא צריך, זה מפעיל אותו ולא חושב בכלל על האחרים" אמר ראש הישיבה

יו"ר הכנסת לוין: "ההסתה החמורה לרצח רה"מ מחייבת תגובה נחרצת"

יושב ראש הכנסת, ח"כ יריב לוין (הליכוד) התייחס הערב (ראשון) להפגנות נגד ראש הממשלה וטען כי רשויות אכיפת החוק נוקטות במדיניות של היעדר תגובה, בהן גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. "ההסתה החמורה לרצח רה"מ מחייבת תגובה נחרצת", כתב לוין.

לוין כתב כי ההפגנות "מנוצלות לביזוי סמלי המדינה, לאיומים קשים ברצח ולהסתה חסרת תקדים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו, להתפרעויות אלימות, למקרים של תקיפת המפגינים עצמם על ידי קיצונים ולהתקהלויות המתעלמות במכוון מהוראות משרד הבריאות".

"דווקא כאשר אנו זקוקים לנחישות מצד רשויות אכיפת החוק, אנו נתקלים בהיעדר תגובה של ממש מצדן ובכלל זה מצד היועץ המשפטי לממשלה", כתב לוין והוסיף כי "ראוי היה שרשויות התביעה ינהגו כפי שנוהגים השוטרים בשטח, שהינם היחידים שעומדים בנחישות אל מול ההפגנות האלימות".

ימים אלו אינם פשוטים לכולנו, ולכן דווקא עכשיו נדרשות מאיתנו נחישות ואחריות, כדי למנוע מגורמים קיצונים את ניצול המצב לרעה…

לטענתו, "האכיפה הבררנית זוקפת שוב את ראשה המכוער", טען יו"ר הכנסת והדגיש כי "הפעם זה על חשבון הבריאות והבטחון האישי של כל אחת ואחד מאתנו. על כן, זוהי שעת מבחן לכל רשויות אכיפת החוק. עליהן להפסיק את החידלון ולפעול בעוצמה כדי להגן על כלל אזרחי ישראל".

גם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה התבטא בנושא, כפי שפורסם כאן ב'המחדש'. כי "הפגנות נגד השלטון תמיד היו, זה בסדר. אבל אנחנו אוסרים על אנשים לקיים מופעי תרבות, להתפלל ולעשות דברים שבשגרה – כל זה כדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה בישראל". בהמשך אמר השר כי הוא "מודאג מהשנאה שבאוויר. חסימות כבישים נהפכו להיות 'באופנה' והן חלק מהאלימות כלפי הציבור".

זוהי אינה ההתבטאות הראשונה של אוחנה בנוגע למחאות. בשבוע שעבר נפגע עם דיירי רחוב בלפור המתגוררים סמוך למעונו של נתניהו ובסיום המפגש נמסר מטעמו: "בניגוד מוחלט לנטען בדיווח, השר אוחנה לא הורה לאסור קיום הפגנות, אלא הנחה את המשטרה לבחון כל דרך ולאמץ פרשנות של הדין שתאפשר לאזרחים לחזור למסלול חייהם הרגילים, כולל בחינת האפשרות של העתקת מקום ההפגנה לאזורים שבהם לא מתגוררים תושבים".