חודש: יולי 2020

בשיבא בתל השומר, נפטר הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד פרידמאן זצ"ל רב בית הכנסת בעלזא בלונדון, זקן רבני ויזניץ וזקן המשפיעים בדורנו, שהסתלק לבית עולמו בגיל 91.

המנוח חיבר את הספרים 'מפי ספרים וסופרים' על כל ספרי החסידות, על התורה, במשך שנים שימש כגאב"ד מלבורן באוסטרליה ולאחר מכן שימש כאמור כרב בית המדרש של חסידי בעלזא בלונדון עד לפני כחמש שנים, אז עלה להתגורר בארץ עד היום הזה

מסע הלוויה ייצא הלילה מבני ברק בשעה 11:00 מבית חתנו הרב ליברמן ברחוב ברטנורה 10 דרך ביהמ"ד מכנובקא בעלזא וביהמ"ד של חסידי ויז'ניץ, לבית החיים בטבריה; האדמו"ר מויז'ניץ השוהה למנוחה בצפת יגיע להשתתף בהלוויה 

פקחים מטעם ועדת הרבנים לפיקוח על שמירת כללי משרד הבריאות מטעם עיריית בני ברק הורתה בתחילת השבוע לסגור את בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא בבני ברק משום שהמתפללים בשטיבלאך לא שמרו על מסכות וכללי הרחקה, היום (חמישי) החליטו הרבנים להורות לפקחים לפתוח את בית הכנסת מחדש לאחר התחייבות הגבאים לשמירת הכללים

צלם 'המחדש' יצא לבדוק האם הכללים אכן נשמרים, ואכן לא נמצא מתפלל אחד בודד ללא מסכה

צפו:

• 

• 

• 

• 

• 

חבר הכנסת אליהו חסיד מ'יהדות התורה' התארח באולפן רדיו 'קול ברמה' ואמר למשה גלסנר כי "את התרגיל שנתניהו עשה לנו אפשר להסביר בשתי דרכים: או שהוא איבד שליטה וראינו את זה בכל הבלאגן בוועדות השבוע, או שהוא רוצה ללכת לבחירות בעוד חצי שנה".

חסיד הוסיף "נתניהו איכזב אותנו, הלכנו איתו יד ביד להתנהגות הזו לא ציפינו ממנו. הוא הפר את ההתחייבות אלינו, מה שהיה כבר לא יהיה"

החללית המריאה על גבי הרקטה הגדולה ביותר של סין, Long March 5 Y-4 בשעה 12:41 ממרכז שיגור החלל באי הדרומי הינאן. החללית צפויה להגיע לכוכב האדום בפברואר, אז היא תנסה לשלוח גשושית שתסרוק את השטח למשך 90 ימים.

אם המשימה של טיאנוון-1, "שאלות לגן עדן" – שם הלקוח משיר שנכתב לפני 2,000 שנה – תצליח, סין תהיה המדינה הראשונה שמשגרת, מנחיתה ומפעילה בשטח גשושית במשימה הראשונה שלה.

דובר המשימה, ליו טונג'י, אמר כי האתגר הגדול יהיה כשרכב החלל יתקרב למאדים. "כשהוא יגיע בסמוך למאדים, זה קריטי שהוא יוריד מהירות", אמר לכתבים לפני השיגור. "אם הליך ההאטה לא יהיה תקין, או אם הטיסה המדויקת לא תספיק, הגשושית לא תוכל להילכד על ידי מאדים", אמר בהתייחסו לכוח הכבידה שעל הכוכב. לדבריו, החללית תהיה במסלולו של מאדים במשך כחודשיים וחצי ותחפש הזדמנות להיכנס לאטמוספירה שלו ולנחות בצורה חלקה.

הוא אמר כי מדובר במשימה מורכבת מאוד, אך הוסיף כי בסין מאמינים שהוא יהיה מוצלח ושהחללית תנחת בבטחה. ניסיון קודם של סין מ-2011 נעשה בשיתוף פעולה עם רוסיה, אך החללית הרוסית לא הצליחה לצאת מכדור הארץ והתפרקה מעל האוקיינוס השקט.

החללית הסינית כוללת כמה אמצעים מחקריים שאמורים לחקור את האטמוספירה ואת פני השטח של הכוכב, כשהיא מחפשת סימנים למים ולקרח.

על פי הדיווח ב'מעריב' האימון התבצע בפיקוד מפקד היחידה, סגן-אלוף ע׳, בהובלת ״עוצבת האש״ בפיקודו של תת-אלוף ירון פינקלמן וזרוע היבשה בפיקודו של אלוף יואל סטריק, ובנוכחות הרמטכ"ל אביב כוכבי. מדובר צה"ל נמסר כי היחידה היא "אחת ההחלטות הראשונות שקיבל הרמטכ"ל בכניסתו לתפקיד".

אימון זה מהווה צעד משמעותי בתהליך מבצוע היחידה, ובמהלכו תרגלו והפעילו לוחמי היחידה שיטות לחימה חדשניות, רב-זרועיות ורב-ממדיות. שיטות אלו פותחו ביחידה, בזרועות ובמערכים שונים בצה״ל, ובהם חיל-האוויר, יחידות אגף המודיעין, יחידות אגף התקשוב וההגנה בסייבר ויחידות נוספות להפעלת אש. כחלק מהאימון הפעילו הלוחמים יכולות פורצות דרך שפותחו בשיתוף מגוון תעשיות ביטחוניות. שיטות ויכולות אלו, יוטמעו בהמשך התר״ש בחטיבות מתמרנות בצה"ל.

במהלך ביקור פורום מטכ"ל באימון בוצעה בפעם הראשונה תקיפת מטרות באש חיה על פי טכניקה חדשה שפותחה ביחידה, בה מתבצעת תקיפת המטרות באמצעות מטוס קרב אשר מופעל על ידי צוות הלוחמים בשטח בזמן קצר. בנוסף, תורגלו יכולות לחימה יחידתיות המבוססות על יכולות עתירות אש, הנדסה ושריון. בהמשך, תתקיים סדרת אימונים נוספת כשבכל אחד מהאימונים תוסיף היחידה כשירויות מבצעיות נוספות ליכולותיה הקיימות.
 

באימון, הפעילו הלוחמים כלי טיס שונים, ביניהם טייסות מטוסי קרב ״העמק״ ו״הסילון הראשונה״, טייסת מסוקי קרב ״מגע הקסם״, טייסת ״המל״טים הראשונה״ ויחידת זיק של חיל התותחנים.הרמטכ"ל אביב כוכבי במהלך אימון "יחידת רפאים" (צילום: דובר צה"ל)

היחידה עתידה להילחם בכל זירות הלחימה ובכל תוואי שטח בהתאם למאפייניו ולאתגריו המשתנים, תוך שהיא משמשת ככוח מתמרן רב-זרועי, בעל כושר לחימה גבוה לאיתור, לחשיפה ולהשמדת אויב. האימון תוכנן מראש כחלק מגרף האימונים לשנת 2020.

הרמטכ"ל אביב כוכבי במהלך אימון "יחידת רפאים" (צילום: דובר צה"ל)

מפקד ״עוצבת האש״, תת אלוף ירון פינקלמן אמר: "במהלך השנה האחרונה, התבצעה עבודה מעמיקה במטרה לוודא כי היחידה תממש את ייעודה. אימון זה מהווה אבן דרך משמעותית בהליך מבצוע היחידה ומציג התקדמות בפיתוח יכולות ושיטות לחימה חדשניות לצד שילוב כוחות יבשה, אוויר, מודיעין ותקשוב. נמשיך ללמוד, להשתנות, להשתפר ולהגביר את מוכנות כוחות היבשה למלחמה הבאה".

ראש להק השתתפות ומסוקים, תת אלוף נעם ריף התייחס לשיתוף הפעולה בין חיל האוויר לחילות היבשה: "חיל-האוויר שותף מלא ביחידה הרב מימדית ומהווה חלק אינטגראלי בבניין הכוח ובבניין הכשירויות. ביחידה משולבים צוותי אוויר, מפעילי כטמ״ם, ולוחמי כוחות אוויר מיוחדים יחד עם הטייסות המובילות המייצגות את מגוון הכלים שעומדים ברשות חיל-האוויר.  באימון, השתתפו קצינים רבים מהיחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ), יחד עם הטייסות החוברות וקציני אוויר שהוצבו ביחידה הרב מימדית, והביאו לידי ביטוי את כלל היכולות שחיל האוויר מספק ללחימה במתאר אורבני, זה שצה״ל צפוי להיתקל בו במערכה הבאה".

אימון "יחידת רפאים" (צילום: דובר צה"ל)

לפי דו"ח שפירסמה הקרן הבינלאומית לחיות בר (WWF), בכל שנה מגיעים לים התיכון כ-0.57 מיליון טונות של פלסטיק (כמות השקולה להשלכת 33.8 אלף בקבוקי פלסטיק לים בכל דקה). אולם, למרות הנוכחות המסיבית של פלסטיק בים, המדענים מתקשים להעריך כמה זמן לוקח לפסולת הפלסטיק להתפרק במים – מדד חשוב כדי להבין את חומרת הבעיה ואולי אף לפתח בסיס למחקר על סוגי פלסטיק שמתפרקים בים תוך זמן קצר יותר מאחרים.

כדי שיוכלו לעקוב בקלות אחר הפלסטיק, החוקרים מאוניברסיטת פלימות' שבאנגליה השתמשו בפריט שעשוי מפלסטיק שתמיד בולט בים ולכן קל יותר לעקוב אחרי התפרקותו: קוביות לגו. חלקי הלגו, שעשויים מפולימר בשם ABS, ניתנים לזיהוי גם אחרי שהייה ממושכת במים, זאת בגלל המבנה הקבוע שלהם. תוצאות המחקר שלהם פורסמו בפברואר 2020 בכתב העת Environmental Pollution.

החוקרים השתמשו בחתיכות לגו שנאספו על-ידי מתנדבי ניקוי חופים באנגליה במהלך העשור האחרון. הם שקלו את חתיכות הלגו והשתמשו בקרינת רנטגן כדי לקבל סיגנל פלורסנטי (X-ray fluorescence – XRF) מהן ובאמצעותו יכלו לזהות את ההרכב הכימי שלהן. בדיקה זו מאפשרת הערכה של החומרים המרכיבים את הלגו – הכוללת גם את הרכב הפיגמנטים, המשמשים לצביעה של חתיכות הלגו – על מנת לקבוע את גילו.

המרכיבים של הלגו התפתחו והשתנו במהלך השנים בגלל שינויים בעלויות חומרים, שינויים טכנולוגיים ותקנות סביבתיות. כך, למשל, בתחילת שנות השבעים ועד תחילת שנות השמונים השתמשו בצבעים מבוססי קדמיום, לצביעת לגו – כיום, צבעים אלו אסורים לשימוש מטעמי בריאות. משום שהתוספים הכימיים ששימשו לייצור לגו השתנו עם הזמן, הרכב כל לבנה מכיל רמזים לגבי תאריך היווצרותה. בעזרת טביעת האצבע הכימית של חתיכות הלגו, החוקרים יכלו להעריך מתי הן יוצרו.

החוקרים השוו את חתיכות הלגו שנמצאו בים עם אוספים שנשמרו בתנאים טובים מאותן שנים, ובחנו את ההשפעות הפיזיות והכימיות של הסביבה הימית על פלסטיק. הם הסיקו שבלייה של פלסטיק גורמת לשינויים בצבע, לעיוותים ולשברים במבנה הפלסטיק ולמעבר של תוספים ופיגמנטים מהפלסטיק אל מי הים, והעריכו שהפלסטיק של הלגו יתפרק כעבור 100 ל-1,300 שנה –בהתאם לסוג ולעובי שלו.

אגב, חברת לגו דווקא נחשבת למתקדמת מבחינת חשיבתה על ההשפעה של מוצריה על הסביבה והיא אף הודיעה לאחרונה על כוונתה להשיק קווי מוצרים המבוססים על תחליפי פלסטיק מהצומח.

אמנם, המחקר בדק את ההשפעה של כוחות הבליה של הים (כגון חמצון, שחיקה על ידי תנועת הגלים, התיישבות עליו של אוכלוסיית צמדה ̶ כגון אצות, בלוטי-ים, ספוגים ובעלי חיים אחרים ̶ ופירוק על ידי קרינת UV של השמש) על פיסות הלגו, אבל ממצאיו נוגעים גם לסוגי פלסטיק אחרים, בעיקר אם לקוחים בחשבון את היקף הבעיה של פסולת הפלסטיק בים. "הפלסטיק נמצא כבר בכל מקום, כולל באיים מרוחקים ובאזורים הכי עמוקים בים, כמו שקע מריאנה שבאוקיינוס השקט שממוקם כ-11 קילומטר מתחת לפני הים", אומרת פסטרנק.

"כמות הפלסטיק הגדולה ביותר מגיעה דרך נחלים ותעלות ניקוז אל הים", מציין ד"ר נועם ואן דר האל, חוקר מיקרופלסטיק ועמית בתכנית ממשק של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "הפלסטיק מגיע דרך ביוב שנשפך לנחל, דרך פסולת שמגיעה לנחל אחרי שיטפונות של גשמים, או מתעלות ניקוז של הערים שגם הן במקרים רבים מוצאות את דרכן אל הים".

"יש מחקרים חדשים לא מעטים שמצביעים על המצאות פלסטיק באוויר, פלסטיק בבריזה מהחוף, פלסטיק בגשם ובשלג, המגלים עולם חדש של מעבר חלקיקי המיקרופלסטיק מהים בחזרה אל היבשה", אומר ואן דר האל.

אז מה בעצם הסכנות הנשקפות מהפלסטיק שכל כך נוכח בים? לפי ואן דר האל, "לפלסטיק יש מספר יתרונות שהופכים לחסרונות ברגע שהוא הופך לפסולת. הפלסטיק לרוב קל ממי הים ובעל גוונים שונים, לכן הוא צף במים ובעלי-חיים עלולים לזהות אותו כמזון. פלסטיק הוא גם מוצר זול ולכן נעשה בו שימוש רב. מוצרי פלסטיק גם דוחים מים, מה שגורם לחומרים אחרים שהם גם דוחי מים להיספח אליהם. החומרים הנספחים לפלסטיק הם בדרך כלל רעילים וכוללים חומרי דישון והדברה למיניהם שגם בעלי קצב פירוק איטי מאוד".

"פלסטיק עלול לפגוע פיזית בבעלי החיים. שקית או רשת דיג נטושה שמגיעות לאזור סלעי או לשונית אלמוגים עלולות לפגוע באותו בית גידול, משום שהן מונעות מעבר של חומרים או של בעלי חיים לבית הגידול או ממנו החוצה. לא מעט בעלי-חיים מסתבכים בחוטי וברשתות דיג או בשקיות פלסטיק", מסבירה פסטרנק. "בנוסף, בעלי חיים אוכלים פלסטיק בשוגג. כך, למשל, מינים מסוימים של צבי ים שניזונים ממדוזות, אוכלים שקיות ניילון. הן משום שהפלסטיק חצי שקוף וזז במים והן משום שהחזר האור של הפלסטיק במים דומה להחזר האור של מדוזות".

מיקרו וננו פלסטיק
בהתחשבות בהיקף הנוכחות של הפלסטיק בים וזמן ההתפרקות הרב שלו, נשאלת השאלה איך בדיוק מתרחש תהליך ההתפרקות שלו. "קיימים שלושה מרכיבים המעורבים בהתפרקות של פלסטיק, מרכיבים פיזיקלים וכימיים הכוללים את קרינת השמש, המגע עם המים, הטמפרטורה, הלחות, המליחות, חיכוך עם החול והשפעה של זרמים", מסביר ואן דר האל.

"מרכיבים ביולוגיים גם יכולים לגרום להתפרקות פלסטיק והם כוללים חיידקים ואצות שמתיישבים על חלקיקי הפלסטיק, נעים אתם, ויכולים לגרום למשיכה של יצורים פלנקטונים נוספים ולבלייה של הפלסטיק", הוא מוסיף. "הפלסטיק מתפרק לחלקים יותר ויותר קטנים, אבל הוא מתכלה רק אחרי מאות שנים. נוצרת תופעה של התפרקות לחלקיקי מיקרופלסטיק זעירים ואף ננופלסטיק קטן עוד יותר (בגודל של מיליוניות המ"מ). כך, כמויות חלקיקי הפלסטיק בים הן הרבה יותר גבוהות מהכמויות שניתן לראות בעין".

"כיוון שלפלסטיק לוקח מאות שנים להתפרק, ופלסטיק קיים בצורה מסחרית כ-70 שנים, מעריכים שכל הפלסטיק שהגיע לים עדיין נמצא שם", מציינת פסטרנק. "המחקר החדש על אורך החיים של הלגו בים מהווה הצצה ראשונה לתהליך הבליה של הפלסטיק בסביבה הימית, ומכן גם אפשרות לנבא את קצב הפירוק של סוגי פלסטיק שונים בהמשך. נדרש מחקר רב להבנה של ההתנהגות של הפלסטיק בסביבה הימית, ובעיקר השפעתו על הסביבה".

המחקר ממחיש ביתר שאת את הבעיות שיוצרת פסולת הפלסטיק – גם כשמקור הפלסטיק ידוע, כמו לגו, הרי שההרכב המדויק שלו משתנה בין מוצרים שונים וקצב הפירוק משתנה בין סביבות שונות.

עתיד הפלסטיק
אז מה ניתן לעשות כדי להקטין את זיהום הפלסטיק בים? "הקטנת זיהום הפלסטיק בים מתחלקת לכמה רמות, רמה אישית, רמה מוניציפלית, מקומית, רמה ארצית, ורמה בינלאומית", אומרת פסטרנק. "ברמה האישית, כדאי לצרוך כמה שפחות כלים חד-פעמיים. ברמה מוניציפלית, רשויות מקומיות צריכות לנקות את החופים ולמנוע הגעה של פסולת לים ולחופים. כך, למשל, ניתן להקים מלכודות פסולת ביציאה מנקזים בעונת הגשם, ולדאוג שמסעדות ועסקים שפועלים לאורך חוף הים יצמצמו את השימוש והמכירה של כלים חד-פעמיים".

"ברמה הארצית, נדרשת חקיקה מתאימה שתצמצם את השימוש בפלסטיק או שתדחוף לכיוון של פלסטיק מתכלה, או לפחות כזה שניתן למחזר אותו", מציעה פסטרנק. "יש המון דברים שניתן לעשות, אבל צריך להתחיל קודם בהבנה שיש כאן בעיה שצריכה טיפול וכולם צריכים להיות שותפים לפתרון שלה: תעשייה, כלכלה, אזרחים וממשלה".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ופורסם באתר 'ווינט'