חודש: יולי 2020

ענף התיירות בוונציה מנסה להשתקם מסגר הקורונה, ובעיר האיטלקית החליטו להגביל את מספר הנוסעים בגונדולות המפורסמות שלה לחמישה במקום שישה, כפי שהיה נהוג עד כה. כך לפי הפרסום בווינט

נשיא איגוד הגונדולות של ונציה, אנדראה בלבי, טען שמשקלם של התיירים עלה בעשור האחרון, ומשקל יתר מקשה על הגונדוליירים לנווט בתעלות. הוא הסביר כי הוחלט להגביל את מספר הנוסעים "במקום לשקול כל אחד לפני שהוא עולה".

ראול רוברטו, נשיא התאחדות הגונדוליירים המחליפים, ארגון המייצג את הגונדוליירים הפחות מנוסים, התבטא בצורה בוטה יותר. לדבריו, כשתיירים ממדינות מסוימות עולים על הסירות "זה כמו להעמיס פצצות". הוא הוסיף כי הסירות שוקעות ומים חודרים פנימה. "לשוט ככה, זה מסוכן".

בוונציה הגונדוליירים נדרשים לעבור בחינה קפדנית כדי לקבל רישיון, אך ניתן גם להעביר רישיון מאב לבן. כיום רשומים בעיר 433 גונדוליירים ועוד 180 מחליפים. לאחרונה קוצץ מספר הגונדולות הפעילות בשל הירידה התלולה בתיירים בעקבות המגפה.
הגונדוליירים של ונציה הם לא העובדים הראשונים בענף התיירות שעשו שינויים על בסיס משקלם של הלקוחות. לפני שנתיים אסרה יוון על תיירים מלאים לרכב על חמורים בסנטוריני אחרי שפעילים למען בעלי חיים התלוננו שהם פוגעים בעמוד השדרה של החיות.

משלחת ישראלית בהובלת מפא"ת (המנהל לפיתוח אמצעי לחימה) תבצע סדרת ניסויים בטכנולוגיות לאבחון מהיר של נגיף הקורונה בשיתוף פעולה עם הודו.

על פי הפרסום של טל שניידר ב'גלובס', על הפרויקט הופקדו משרדי החוץ, הבריאות והביטחון. מדובר במבצע גדול במיוחד, עם משלחת ישראלית שתצא להודו כדי לערוך את השלבים הסופיים במחקר. במשלחת יכללו שגריר ישראל בהודו, ד"ר רון מלכא, נספח צה"ל ומשרד הביטחון בהודו, אל"ם אסף מלר, פרופ' נתי קלר, מומחה למחלות זיהומיות במרכז שיבא תל השומר, ואיתי גורדון, ראש תחום החדשנות במשרד הבריאות. לצד אנשי מפא"ת יצטרפו למשלחת גם מהנדסים ומפתחים מהחברות שפיתחו את טכנולוגיות האבחון החדשניות.

ארבע הטכנולוגיות שייבדקו בהודו הן: ניתוח גלי קול, בדיקת ינשוף-זיהוי מבוסס גלי טרה-הרץ, זיהוי איזותרמי, בדיקת חומצות פוליאמיניות. המשותף לכולן הוא היכולת לאבחן את נוכחות הנגיף בגוף בצורה מהירה, לפעמים תוך דקות ספורות. פיתוח יכולות אבחון הוא יעד לאומי של ישראל ושל מדינות רבות בעולם, שכן זוהי הדרך היעילה ביותר לקטוע שרשראות ההדבקה, למנוע בידוד ממושך ולאפשר פתיחה מחודשת של הכלכלה העולמית.

הטיסה שתצא מישראל, תביא להודו טכנולוגיות ישראליות שנתרמו על ידי משרד החוץ והמגזר הפרטי ונועדו לסייע להודו להתמודד עם משבר הקורונה החריף במדינה. עוד על הטיסה מכונות הנשמה המיוצאות להודו באישור חריג.

טכנולוגיות ישראליות שנתרמו לשת"פ החדש בין הודו לישראל / צילום: דוברות משרד החוץ  

לפי הודעת משרד החוץ, מאז פרוץ המגיפה, בחנה מפא"ת עשרות רבות של טכנולוגיות זיהוי וגילוי. חלקן הבשילו ועמדו בהצלחה בניסויים בארץ, אך על מנת להשלים את המחקר ולהוכיח את יעילותן, יש לנסות אותן על היקף רחב של נבדקים וחולים מאומתים, שיש קושי לבצע במדינת ישראל בזמן קצר. שיתוף הפעולה בין ישראל להודו יאפשר למשלחת לאסוף עשרות אלפי דגימות בתוך עשרה ימים בלבד, ולהעבירן לפיענוח במערכות מחשב מבוססות בינה מלאכותית. דיגום מאסיבי זה יאפשר לקצר תהליכים ולקדם את אישור הטכנולוגיות. כל הבדיקות יתוקפו בעזרת בדיקת PCR.

ממשלת הודו מעמידה לטובת הניסוי צוות מקומי המונה כ-100 אנשי מקצוע לתמיכה בפעילות, ועשרות אנשים בשלב הקמת מתחמי הבידוק שיתופעלו במשותף ע"י צוותים ישראלים והודים.

שר הביטחון בני גנץ אמר היום כי "משרד הביטחון כולו מגויס למאבק בקורונה. אנו מקווים כי המחקר והפיתוח המאומץ שמובילה מפא"ת יחד עם האקדמיה והתעשיות יביאו לפריצת דרך שתשנה את האופן שבו אנו מאבחנים את הנגיף ונלחמים בו, ויהיו 'שובר שוויון' בהנעת הכלכלה מחדש".

שר החוץ גבי אשכנזי אמר: "מתחילת משבר הקורונה העולמי משרד החוץ פועל לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים ומתן סיוע להתמודדות עם המגיפה. אני רואה חשיבות עצומה בשיתוף הפעולה עם הודו במאבק בקורונה. המבצע הזה מעביר מסר של ידידות וסולידריות ומהווה הזדמנות לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי ייחודי שיכול לסייע לישראל, להודו ולעולם כולו להתמודד עם המגפה ועם המשבר הכלכלי המתלווה אליה. אני מודה לאנשי משרד החוץ שיזמו את המבצע וריכזו ההכנות והוצאתו אל הפועל".

מנכ"ל הרכבת מיכה מייקסנר פנה היום (חמישי) לעובדים במכתב: "אם קצב ההדבקה הנוכחי יימשך, בעוד זמן קצר לא נוכל להפעיל את החברה, וקיים סיכוי שהממשלה תכפה עלינו הפסקת פעילות״. מנתונים שפירסמה רכבת ישראל עולה כי כ-50 מעובדי הרכבת נמצאו חיוביים לנגיף מלבדם, מעל 250 עובדים נכנסו לבידוד.

בין הנדבקים עובדים ומנהלים, רבים מהם בתפקידים תפעוליים הקריטיים להפעלת הרכבות: נהגי קטר, אנשי תפעול ותחזוקה ועובדים רבים בתחום המבצעים. כבר בראשית השבוע היה חשש שקווים מסויימים ידוללו, אך כעת – עם 300 עובדים חסרים קיים קושי ממשי בתפעול תנועת הרכבות הסדירה.

בעקבות משבר קורונה חלה ירידה בתנועת הנוסעים ברכבות – ובימים אלה משתמשים בשירותי הרכבות כ-65-70 אלף נוסעים בממוצע ליום, זאת לעומת קרוב ל-300 אלף לפני פרוץ מגפת קורונה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין פנה הבוקר (חמישי) לממשלה, ואמר במהלך מפגש הוקרה לעובדים הסוציאליים בתום שביתתם: "אני מבקש לפנות מכאן- אל חברי הממשלה כולם. אני, כמו יתר אזרחי המדינה, עוקב בדאגה רבה אחר ההתפתחויות בכנסת ישראל, המטלטלות שוב ושוב את השותפות השברירית ממילא, בין כל סיעות הקואליציה".

הוא הוסיף: "מכאן, אני קורא לכולכם, אזרח ככל האזרחים- המדבר אליכם בשמם. המדבר אליכם מגרונם- התעשתו! חדלו מהשיח על הקדמת בחירות. הרפו מהאפשרות האיומה הזו בימים אלה, והישמרו לכם ממנה! מדינת ישראל אינה בובת סחבות הנשרכת אחריכם, בעודכם מתקוטטים ללא הרף".

"אזרחינו, כולם, זקוקים לכם ממוקדים, בהירים, פועלים לפתרון המשבר חסר התקדים אליו נקלעה מדינת ישראל והאנושות כולה. בידכם הדבר לעשותו- הוכיחו לנו זאת"

התוכנית לחלק מענק חד פעמי לכל אזרח עולה שלב. באישון לילה הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק בנושא, ולפי הפרסום של קרן מרציאנו בחדשות 12 הוא מגלה כמה חידושים. ראשית, תקציב התוכנית יעלה בכחצי מיליארד שקל מהתכנון המקורי – 6 מיליארד שקל. בנוסף, תזכיר החוק חושף שלא כולם יקבלו את הכסף בצורה ישירה וכי גם בעלי השכר הגבוה יקבלו מענק מצומצם.

שינוי נוסף שנחשף הוא שהמענק לא יינתן באופן אוטומטי לכולם. בתזכיר נכתב כי "כיוון שבידי המוסד לביטוח לאומי לא קיימים נתונים לגבי תושבים שאינם מקבלים קצבאות שונות (ילדים, נכות וכד'), ולכן לא ישתלם המענק באופן אוטומטי, מוצע לקבוע כי המעוניין בקבלת המענק יידרש להגיש למוסד בקשה הכוללת את הפרטים הרלוונטיים. בנוסף, כדי להקל את הנטל הבירוקרטי על הזכאים למענק ולפשט את הליך הגשת התביעה למענק, מוצע כי תביעה לקבלת מענק תוגש בטופס מקוון". את הבקשה ניתן יהיה להגיש עד 12 חודשים לאחר שהצעת החוק תתקבל.‎

זו אמנם הגרסה העדכנית ביותר, אך גם היא רחוקה להיות סוף פסוק. כעת הכנסת תידרש לדון בה, ושם צפויות לצוץ התנגדויות ודרישות לשינויים. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, עשוי להיות ציר מרכזי בהעברתו, והוא כבר הודיע כי בכוונתו לדרוש שהמענק בגובה 500 שקל עבור כל ילד לא יוגבל לעד שלושה ילדים – כך שמשפחות מרובות ילדים לא יקופחו.

לאחר מותו עלי כאמל מוחסן ג'וואד, בתקיפה שיוחסה לישראל בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק, הוחלט הבוקר (חמישי) בצה"ל על תגבור נקודתי של פיקוד הצפון בכוחות חיל רגלים (חי"ר), זאת בהתאם להערכת מצב שהתקיימה בצבא. 

ההחלטה מגיעה על רקע הודעתו של מזכ"ל ארגון הטרור, חסן נסראללה, שהכריז כי הרוגים השייכים לארגון במהלך המתקפה האמורה או כל תקיפה אחרת המיוחסת לישראל בסוריה, תוביל לתגובה מצד הארגון בגבול לבנון.

 בצה"ל הדגישו שמדובר בתגבור נקודתי למשימות ההגנה מהמוצבים לאורך הגבול, והשגרה נמשכת כשגרה בגליל, לחקלאים ולמטיילים, ללא הגבלות.

"כל יום שעובר ללא תקציב מאושר משאיר לממשלה פחות כלים ודרגות חופש להתמודד עם המשבר. חייבים לאשר תקציב. אין לי בעיה עם תקציב דו־שנתי או תקציב רק ל־2020, מה שחשוב הוא שיהיה בהקדם תקציב שישפיע בצורות הנכונות". כך אומר לעיתון "מעריב" נגיד בנק ישראל אמיר ירון

לדבריו, "אם יוחלט שיהיה תקציב דו־שנתי, חשוב שתהיה אפשרות לעדכן אותו בתחילת 2021 חשוב שבמעט הזמן שנותר נספק לממשלה את הכלים ליציאה מתקציב המבוסס על הוצאה של 1:12 מהשנה הקודמת. חשוב ביותר שהתקציב יכלול דרגות חופש שיאפשרו את התכנון קדימה".

על רקע היעדר תקציב מאושר הנובע מהמחלוקת החריפה בין הליכוד לכחול לבן, מזהיר הנגיד מפני הגדלה מבוקרת של הגירעון התקציבי. "בישיבת הממשלה השבוע הבהרתי שבעת הזאת השווקים הפיננסיים מאפשרים לנו לממן ולגייס, אבל אין פה עולם ללא ודאות. 

"אנחנו מנהלים סיכונים. אנחנו תומכים בסטייה ממתווה הגירעון לטובת הנתינה", אמר פרופ' ירון והוסיף: "אבל ככל שמתקדמים עם התוכניות וכבר מגיעים ליחס חוב־תוצר של 78%, אי אפשר להגדיל את ההוצאה והגירעון בלי גבול. לפנינו החודשים נובמבר ודצמבר, שבהם מדברים על סכנת חיבור הקורונה והשפעת. צריך לשמור 'כדורים פיננסיים' גם לאירוע זה".

הנגיד מסתייג בדבריו מהאפשרות המסתמנת של הטלת סגר מוחלט על המשק הישראלי. לדבריו, "אם נכנסים לסגר אזי העיתוי הנוכחי של המענקים אפקטיבי פחות. אני מקווה מאוד שלא נצטרך ללכת לסגר מלא. המחיר של סגר מלא הוא אובדן תוצר של 750 מיליון שקל בסוף שבוע אחד. חשוב להכין כבר כעת את המהלכים של האצה המשק".