חודש: יולי 2020

לאחר חצות הלילה המשיכו המפגינים במאה שערים להפגין, הם הציתו פחי אשפה וחסמו את הכבישים, מתיעודים שפורסמו עולה כי המפגינים ספגו אלימות מהשוטרים ואנשי היס"מ

מהמשטרה נמסר "במהלך ההפגנה של הקיצונים הם פתחו דלתות רכב של אזרח שחלף בכביש בר אילן, האזרח חש כנראה מאויים ובמקום לעצור לחץ על דוושת הגז ונסע לעבר המפגינים החרדים תוך סיכון חיים אדם

 

המפגינים ממשיכים להתפרע ולהפר את הסדר הציבורי באזור בר אילן תוך שמציתים פחי אשפה במרכז הכביש במטרה להפריע לתנועה במקום, ואף מדרדרים אותם לעבר השוטרים" 

"תוך כדי הפגנה אזרח שככל הנראה נקלע לאזור עם רכבו, מפרי הסדר החלו להקיף אותו, לחסום את דרכו, ולפתוח את דלתות הרכב, והוא נמלט מהם תוך שפוגע באחד מפחי האשפה, שלצידו עמדו מפרי סדר שחסמו את ציר התנועה"

המשטרה פועלת לאיתור הנהג שכאמור סיכן חיי אדם לאחר שהותקף

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין החליטו למנות את מנהל בית החולים איכילוב, פרופסור רוני גמזו, לתפקיד פרויקטור הקורונה הלאומי ולמנהל מרכז השליטה.

פרופסור גמזו, בעל ניסיון ניהולי רב שנים במערכת הבריאות, כיהן בעבר גם כמנכ"ל משרד הבריאות, והקים בתחילת משבר הקורונה את פרויקט "מגן אבות ואמהות" להגנה על אנשי גיל הזהב מהקורונה.

מוקדם יותר אחרי שאיים להסיר את מועמדותו מתפקיד פרוייקטור הקורונה, פרופסור גבי ברבש הודיע כי הוא מוותר על המינוי.

מוקדם יותר דווח במהדורה המרכזית של חדשות 12 כי פרופסור ברבש מאיים להסיר את מועמדותו מתפקיד פרוייקטור הקורונה באם לא ימונה רשמית עוד הערב. ברבש הבהיר כי אם המינוי לא יוכרז סופית בשעות הקרובות ולא יוסדרו הסמכויות שיינתנו לו – הוא יוותר על המינוי.

בתוך כך הממשלה אישרה הערב במשאל טלפוני תוספת של 480 מליון שקל לתקציב חבילת מענקי הקורונה, וזאת כדי לממן את הגדלת המענקים לשכבות החלשות שעליה הוחלט בעקבות דרישת גוש כחול לבן. כעת עומדת חבילת המענקים על 6.48 מיליון שקל.

מאות קנאים מנצלים את חופש ההפגנה ויצאו בדקות הקרובות מרחבת בתי אונגרין להפגנה סוערת וחסימת כבישים.

ההפגנה מתקיימת לציון 100 ימים למעצר של האברך בנימין פרידמן. כוחות. גדלים של משטרה ויס"מ וסמ"ג מחוז י-ם בכוננות לפזר בכח את המפגינים.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

צילום: יאיר לוי – פלורליסט / רפי רודניק – המחדש

לפי הסקר הליכוד זוכה ב-35 מושבים, יש עתיד ב-18 והרשימה המשותפת מזנקת ל-16 מנדטים.

כחול לבן 12 מנדטים, ימינה 11 מנדטים, ש"ס 9, ליברמן 8, יהדות התורה 7 ומרצ 4.

גוש הימין מקבל בסקר 62 חברי כנסת ויכול להקים ממשלה צרה בעוד גוש השמאל וליברמן עומד על 58, כמובן בתמיכת המפלגות הערביות

עוד עולה כי נכון להיום, כ- 12% מהמצביעים מתלבטים למי להצביע. בערב הבחירות אחוז המתלבטים עמד על כ-3%.

מהסקר עולה שלוש מגמות מרכזיות בו: "יש עתיד תל"ם מתייצבות על כ- 18 מנדטים בתמיכת הבייס ופליטי העבודה, ימינה של בנט ממשיכה להיות האלטרנטיבה לימניים מאוכזבי ניהול משבר הקורונה, ומתייצבת על כ- 12 מנדטים, הזוכים מן ההפקר מכל הדרמה בכחול לבן הם הנדל והאוזר, שבאופן עקבי יציבים על כ- 2.5 מנדטים, ומתקרבים לאחוז החסימה עם יותר מ- 3 מנדטים".

המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות Direct Polls LTD, בתאריך ה- 22 ביולי 2020, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 1,118 משיבים בוגרים (18+) מכלל האוכלוסייה בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 3.9%+- בהסתברות של 95%.

השמיים יפתחו מוקדם מהצפוי? נציגי רשות שדות התעופה, אנשי המל"ל, משרד הבריאות ומשרד התחבורה ייפגשו מחר (חמישי) אחר הצהריים כדי לנסות ולגבש מתווה שבמסגרתו אמורות להיבנות מעבדות לבדיקת קורונה בנמל התעופה בן גוריון.

ההחלטה לא אמורה להתקבל כבר בסיומה אבל בימים הקרובים צפוי להתפרסם מכרז להקמת המעבדות וזאת לצד הבנה ותמיכה מצד שרים וחברי כנסת רבים במהלך. הפגישה אמורה לגבש עמדה בנוגע להמשך פעילות נתב"ג והפעילות האווירית מישראל ואליה.

חלק נכבד ממקבלי ההחלטות תומכים כאמור במהלך ואף מצהירים על כך בשיחות סגורות, המתנגדים העיקריים הם עדיין אנשי משרד הבריאות, אם כי מסתמן שהגישה שלהם בנושא התרככה מעט. מי שמנסה למצוא את הדרך לפתיחת השמיים תוך כדי מציאת פתרון שיתאים לכל הצדדים היא שרת התחבורה מירי רגב.

הקמת מערך הבדיקות אמור להיות כזה שבנוי ממערך שלם שהוא מעבר למעבדה בנתב"ג. אלון קצף, נשיא דייויד שילד, אחת החברות שיתמודדו להקמת מערך שכזה מסביר איך זה אמור לעבוד: "קודם כל לא יהיו עובדים שעובדים במעבדות ולא נשתמש בציוד של מדינת ישראל – אני מתחייב לזה.

המערך יתחיל מישראל וכאן יהיו עמדות היבדק וסע אליהן יגיעו נוסעים 72 שעות לפני הטיסה שלהם. במהלך הזמן הזה הם יקבלו את תוצאות הבדיקה לטלפון הנייד ובמידה והם שליליים הם יוכלו להגיע לנתב"ג ולהתכונן לטיסה שלהם.

לאחר מכן, ברגע שיגיעו לנתב"ג, הם יערכו בדיקה נוספת ואת תשובותיה יקבלו לאחר הנחיתה ביעד, כך שיוכלו להציג לכל מדינה שינחתו בה שתי בדיקות שליליות, מה שיאפשר לפתוח את השמיים מישראל כמעט בכל מדינה בעולם.

בכניסה לארץ יערכו הנוסעים בדיקת קורונה, יישלחו לבית מלון או לבתים לבידוד עד התשובות וכך בעצם בתוך זמן קצר יקבלו תשובה שתאפשר להם לצאת מבידוד או במידה והם נושאים את הנגיף, להמשיך בהליך הרפואי המקובל".

כזכור, בתחילת השבוע פרסמנו את הסיבות לכך שבישראל אין עדיין תוכנית להקמת מערך בדיקות. הסיבות היו בעיקר חשש למעבר של כוח אדם מהמעבדות השייכות למדינה לאלו הפרטיות תמורת שכר גבוה יותר ובמקביל, חשש לשימוש בבדיקות ששייכות למדינה שנחשבות למשאב לאומי. את שתי הטענות הללו שולל כאמור בהתחייבות נשיא אחת החברות שמבקשות להפעיל את המערך.

כעת, כאשר שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין מנהל את המערכה יחד עם מנכ"ל המשרד החדש חזי לוי, תולים אנשי הענף תקוות רבות בהחלטה לאפשר הקמה של מערך שכזה. במקביל, כמה חברות תעופה מהגדולות בעולם הגישו מכתבים לראשי מדינות ובכירים בממשלות וביניהם גם מייק פנס וזאת בבקשה להסדיר את כל נושא הבדיקות לפני טיסה

נכון לעכשיו הנושא חזר לשולחן הדיונים ונמצא בשלבים יחסים ראשוניים. עם זאת, מרגע צאת המכרז, ישנן כמה חברות שמוכנות לעשות הרבה כדי להיות אלו שיובילו את המהלך. בשיחות עם גורמים המעורבים בנושא הם מסבירים כי הקמה של מערך כזה נע בין 3-6 שבועות מרגע האישור לפעול.

המכרז שאמור לצאת יהיה מטעם רשות שדות התעופה, שעד כה הוכיחה את המדיניות האקטיבית והיעילה שלה, שעוד לפני רעיונות התו הסגול היא הכינה את נתב"ג לפיו וכעת ברשות רוצים להגיע מוכנים ליום שבו המל"ל ומשרד הבריאות יאפשרו הקמת מעבדות קורונה מבלי לבזבז זמן מיותר.

במידה ואכן יינתן אישור להקמת המעבדה ומערך הבדיקות לנוסעים ולחוזרים מחו"ל, ייתכן שכבר לקראת חודש אוקטובר ובתסריט אופטימי אולי גם קצת לפני, נראה אפשרות לבצע בדיקות שיאפשרו לנו לטוס לחו"ל בצורה בטוחה יחסית.

אפשרות נוספת שלא שוללים במשרד הבריאות היא השימוש במערך הקיים של חברת My heritage שכבר מחזיקה מערך שיכול לספק מענה לדרישות. נכון לעכשיו, הגורמים המקצועיים מכוונים למערכות שיצליחו להפעיל לכאלף בדיקות בכל שעה, אך גם בנושא הזה המספרים יכולים להשתנות ולא מחייבים.

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו היום (רביעי) 1,326 ישראלים אובחנו בקורונה מאז חצות. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 32,060 מתוכם 273 במצב קשה, 78 מונשמים. סך הכל, מאז פרוץ המגפה נדבקו 55,695. עד היום גבתה המגפה את חייהם של 430 בני אדם. 

על פי הנתונים, 29,077 בדיקות קורונה בוצעו אתמול. בחלוקה על פי אזורי ההתפשטות, בני ברק, ביתר עילית, טלמון, קלאנסווה והושעיה סווגו כערים אדומות. מיד אחריהן ירושלים ותל אביב.

כבר כמעט שלושה שבועות חלפו מאז הודעת שר הבריאות באשר למינוי ממונה על הקורונה ויממה מאז ההדלפה על מינויו של פרופסור גבי ברבש לתפקיד, אך נכון להערב (רביעי) טרם פורסמה הודעה רשמיתבדבר המינוי – זאת בשל מחלוקת סביב השאלה למי יהיה ברבש כפוף.

עם זאת, פורסם ב'חדשות 12', כי פרופסור ברבש כבר החל לעבוד. בשעות האחרונות הוא מתייעץ עם גורמי מקצוע, לומד את מערך החקירות האפידמיולוגיות שהוזנח ובוחן את קיצור זמני הבדיקות. על פי כל ההערכות, בזמן הקרוב תצא הודעה רשמית על מינוי ברבש לפרויקטור. נציין כי כבר ראינו מינויים שמתבטלים ברגע האחרון על רק אי הסכמות והעובדה שטרם יצאה הודעה רשמית בנושא מסמנת שהמינוי טרם נסגר סופית.

באחת מהופעותיו האחרונות של ברבש באולפן חדשות 12 הוא הביע את הסתייגותו מהליכה לסגר בשלב הזה. לדבריו, מדובר באופציה שנצטרך להגיע אליה, אם בכלל, רק בחורף – כלומר בגל השלישי.

דבריו של ברבש מעניינים במיוחד על רקע הדיווחים שמגיעים מתוך פורום ועדת השרים המצומצמת שכבר מחר תתכנס בפעם השנייה כדי לבדוק את נתוני התחלואה. בפורום המצומצם מתרחשים שני תהליכים מקבילים: מצד אחד מקדם ההדבקה יורד מעט, ומצד שני משרד הבריאות מבהיר לשרים שמספר החולים הקשים לשבועיים-שלושה הקרובים כבר נגזר וינוע בין 800 לאלף. בטווחים האלה, רומזים במשרד הבריאות, כבר יהיה לנו קשה לעבוד ולכן עלינו להחליט על סגר.

בשלב זה קשה להעריך מה אומרת ההצטרפות של פרופסור ברבש למערכה הזו, בהנחה שיוביל אותה, על הכוונה או אי הכוונה ללכת לסגר. פורום השרים המצומצם שיתכנס מחר לדיון דרמטי יצטרך להחליט אם ללכת לכיוון סגר בהתאם לעמדת משרד הבריאות ו"ללחוץ על הבלמים חזק". מנגד, ייתכן שהשרים יחליטו להמשיך בהגבלות הקיימות, לבדוק בעוד שבוע-שבועיים את השפעתן על התחלואה ולחשב בהתאם מסלול מחדש.

ההכרזה על פרופסור גבי ברבש כממונה הקורונה הייתה אמורה להתקיים אמש, אך בוטלה ברגע האחרון. העיכוב נובע ככל הנראה בשל הסיכום על הפרטים האחרונים בדבר סמכויותיו של ברבש.

ברבש נפגש עם נתניהו בלשכתו כדי לסגור את הפרטים האחרונים, אך ההודעה הרשמית טרם יצאה, בעיקר בעקבות מחלוקת על הפרטים האחרונים. ליבת המחלוקת נוגעת לשאלה למי יהיה כפוף ברבש – לשר הבריאות או לקבינט הקורונה כולו. בלשכת ראש הממשלה אומרים שכתב המינוי של ברבש נמצא בשלב הניסוחים, אך הדבר מהווה פתח לקשיים של הרגע האחרון. העיכוב במינוי הפרויקטור נבע מלכתחילה בשל ויכוח על סמכויות ועל אופן חלוקתן.

ברקע הדיווחים על מינוי ברבש לממונה על הקורונה, הודיע אמש האלוף (במיל') אמיר אבולעפיה על פרישתו מההתמודדות על התפקיד, בנימוק שלא יקבל מספיק סמכויות לניהול ראוי. עם ההודעה על פרישתו, איחל לגבי ברבש את "מלוא ההצלחה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט שלא להעביר את תקציב המדינה לשנת 2020 ובכך להקדים את הבחירות ל-18 בנובמבר – כך עולה משיחות עם גורמים ששוחחו עמו ועם מקורביו.- כך לפי הפרסום של חיים לוינסון ב'הארץ'.

לדברי הגורמים, נתניהו מבקש ליצור אווירה של תוהו ובוהו בקואליציה, כדי לעורר בציבור תחושה ש"ככה אי אפשר להמשיך" ולהכשיר את דעת הקהל לפירוק הממשלה. במצב שבו מגפת הקורונה לא תאפשר לקיים בחירות, נתניהו ימשיך לכהן בתפקידו. 

מה שהכריע את הכף מבחינת נתניהו הוא החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ששלב ההוכחות במשפטו יחל בינואר והדיונים בו יתקיימו שלוש פעמים בשבוע. הוא משוכנע כי לקראת מועד זה תוגש לבג"ץ עתירה שתבקש לכפות עליו נבצרות, בטענה שאינו יכול לנהל את המדינה בעודו מבלה חלק ניכר מזמנו על ספסל הנאשמים.

נתניהו מאמין גם כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יתמוך בעתירה, ויקל על שופטי בית המשפט העליון לקבל אותה. זהו גם הרקע להתקפות האחרונות של השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, על מנדלבליט.

ועדת הכספים אישרה היום נוהל המסדיר את הכנסת העמותות תחת סעיף 46 – הסעיף המאפשר לתורמים זיכוי ממס על תרומות שלהם עד 30% מההכנסה החייבת.

לאחר שבשנים האחרונות נוצרו מחלוקות קשות בוועדת הכספים בנוגע לעמותות שונות, בעיקר כאלה המזוהות עם השמאל, נקבע כי במסגרת הנוהל, דחייה של בקשת עמותה לקבלת הקלות בשל "מחלוקת ציבורית עמוקה" תצריך רוב מיוחד של שני שלישים מחברי הוועדה – שליש מהם מהאופוזיציה, בניגוד לרוב הרגיל הנדרש כיום. כך פורסם היום ב'כלכליסט'

במסגרת הנוהל נקבע, כי לבקשת חבר ועדת הכספים תקיים הוועדה דיון נפרד לעניין עמותה ספציפית, ואם יושג הרוב הנדרש, עילת דחיית הבקשה תהיה בנימוק ש"מטרותיה של עמותה מסוימת או פעילותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה באופן כזה שמביא לכך שלדעתם אין זה ראוי לאשר תקצוב עקיף דרך סעיף 46".

ההצעה אושרה למרות התנגדות משרד המשפטים. נציגת המשרד, לירון נעים, אמרה בדיון כי "אנחנו רואים קשיים משפטיים משמעותיים בנוהל, שעלולים אפילו לעלות כדי מניעה משפטית. הקריטריון של 'מחלוקת ציבורית עמוקה' ואחרים עלולים להוביל לפוליטיזציה לגבי עמותות ספציפיות. אני מזכירה שבג"ץ ויפסאנה הורה למדינה לקבוע קריטריונים כדי למנוע הפעלה שרירותית של הסעיף, והקריטריונים האלה עלולים להזמין, ואולי להכשיר, הפעלה והכשרה שרירותית ומפלה של הסעיף". עוד הוסיפה כי "זה מוזר שאני אומרת פוליטיזציה של החלטות כשאנחנו יושבים בכנסת, אבל זה כי סעיף 46 הוא חריג. בדרך כלל הכנסת קובעת נורמות כלליות, היא לא קובעת את עניינו של אדם ספציפי או של תאגיד ספציפי. פה הכנסת דנה בפרטים ספציפיים, לכן החלטה כזו צריך לקבל באופן שוויוני, באופן שלא יפלה. אישור או אי-אישור בשני שלישים עלול להחריף את הבעיה. זה יכול להראות שהעמותה מייצגת איזה מיעוט, או משהו שעושה כאב בטן".

יש לציין כי לפי המצב הקיים היום רוב פשוט היה מספיק בשביל לדחות את האישור לפי סעיף 46, כך שבמידה רבה התנגדות משרד המשפטים אמורה להיות גם לגבי המצב הנוכחי. האישור הפרטני של ועדת הכספים בנוגע לעמותות הוא אכן חריג. שכן הכנסת לרוב מחוקקת עקרונות שמיושמים על ידי הרשות המבצעת, הממשלה. אולם כאמור מדובר בסעיף חריג.

במהלך הדיון אמר ח"כ עודד פורר כי "חשוב לשמור על כך שהוועדה תוכל לקבל החלטה. ההגדרה הזו נכונה למחלוקת ציבורית עמוקה, שהיא בעצמה מכניסה פרמטרים מאוד גמישים. אז אתה אומר אם יש רוב של שני שלישים, כנראה שבאמת יש מחלוקת ציבורית עמוקה. לדעתי לא צריך גם שליש מהאופוזיציה. בנוסף, ישנו סעיף לעניין חרם, שנותן לשר האוצר סמכות לפסול את סעיף 46. אני חושב שאותה סמכות צריכה להיות גם בידי הוועדה. חוק החרם חוקק, ומאז 2011 לא נקבעו תקנותף והשר אינו מפעיל אותו".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אמר כי "להשיג רוב גדול על דברים שנויים במחלוקת צריך מאמצים רבים. להגיע לרוב של שני שלישים זה באמת צריך להיות משהו חריג. בסעיף 46 נהגנו תמיד במשורה ובזהירות מירבית, וכמעט אף פעם לא פסלנו עמותה. מנציגת משרד המשפטים הייתי מצפה, שאם את אומרת שזה לא מדד, תגידי את, איך את רוצה למדוד מחלוקת ציבורית עמוקה. או שאת אומרת שאין לנו סמכות?".

במהלך הדיון אמרה יועמ"ש ועדת הכספים, שגית אפיק: "מה שבפניכם הוא נוהל עבודה שיהיה תקף לכנסת הזו. הוועדה עשתה בעבר נוהל עבודה לסעיף 46, אחרי ועדת פריש, שהיו בה החלטות לעניין ועדת כספים. הוועדה בחרה לעשות נוהל לצורך העבודה שלה. הנוהל התעורר כתוצאה משאלה שעלתה על גדר שיקול הדעת של ועדת הכספים, שמקבלת את רשימת העמותות מרשות המסים.

במשך השנים הוועדה אישרה את העמותות כפי שהובאו. נשאלו שאלות, ואז התקבלה הכרעה. לאחר שהוצא הקריטריון של מטרה ציבורית ששנויה במחלוקת עמוקה, שהיה קיים בעבר, שמנו לב שהגיעו לוועדה בקשות של עמותות, שבעבר לא היו מגישות. יכול להיות שזה ללא קשר, אך יש עמותות שהוועדה רוצה לקיים לגביהן דיון נוסף. כך נולד הנוהל הזה. איך הוועדה יכולה להפעיל את הקריטריון הזה? פה המחלוקת בינינו לבין משרד המשפטים. אמרתי שאני מסכימה שסעיף 46 הוא חריג בחקיקה, שהוועדה מאשרת עמותה-עמותה אך כל עוד הסעיף לא שונה, והוועדה עומדת על זכותה לאשר עמותה-עמותה, נוכח החשיבות וכך שמדובר בתקציב עקיף שיוצא מאוצר המדינה כדי לשלם לעמותות האלה."