חודש: יולי 2020

מספר החולים החדשים במצב קשה צפוי לגדול בחודש הקרוב לעשרות רבות ביממה ומספר המתים למאות רבות, זאת על סמך היקף התחלואה הנוכחי וללא שינוי מגמה משמעותי. כך מעריכים באגף המודיעין בצה"ל בדו"ח שחיברו במסגרת "מרכז הידע הלאומי למערכה בקורונה".

בדו"ח הם מציינים כי "התחלואה במדינת ישראל בגל השני של המגפה מפושטת ורחבה, באופן אשר מקשה מאוד את ההשתלטות עליה ואת בלימתה. ישראל בולטת לשלילה בהיבט זה, גם בהשוואה לשאר מדינות העולם המערבי". לדברי החוקרים התמתנות העליה בתחלואה בימים האחרונים אינה "אמיתית" וקשורה למספר בדיקות מועט יותר.

מגמה נוספת שבאה לידי ביטוי בדו"ח קשורה לעליה שהתרחשה בחודש יולי במספר הבדיקות, שנושק ל-30 אלף בדיקות ביום. הם מציינים כי "אין מקום לספק, גם אם העליה בהיקף הבדיקות הביאה לעליה משמעותית במספר המאובחנים, ולכאורה לעליה מלאכותית, הרי שבמקביל נרשמה עליה במספר החולים החדשים שמצבם קשה". הם מציינים שעליה זו אינה נובעת מהיקף הבדיקות, אלא להתפתחות המחלה ולכן היא מדד משקף.

עוד הם מדגישים כי במחצית הראשונה של חודש יולי, היו 130 חולים קשים חדשים בשבועיים, מספר גבוה יותר מאשר שיא הגל הראשון, אז היו בשבועיים כ-115 חולים חדשים קשים.

במקביל, משרד הבריאות עידכן הערב על כך שנוספו 1,854 נשאים מאומתים חדשים לנגיף ביממה האחרונה מתוך 27,299 תוצאות בדיקות שהתקבלו אתמול. נכון לשעה זו ישנם 53,559 חולים מאומתים מאז פרוץ המגפה, כשמתוכם כעת יש 30,488 חולים פעילים, לראשונה מאז 30 אלף פעילים מאז תחילת המגפה במדינה.

עוד עידכנו משרד הבריאות כי כעת ישנם 256 חולים שמצבם מוגדר קשה, 77 חולים מונשמים, ולאחר שנפטרו ארבעה בני אדם ביממה האחרונה, מספר הנפטרים המצטבר עומד על 424 בני אדם.

עוד מציינים בדו"ח של מרכז המידע והידע שיעור הנדבקים בני 60 ומעלה עמד בגל הראשון על כ-18 אחוזים, ואילו כעת הוא עומד על 10. ההערכה היא שהדבר נובע הן ממודעות של האוכלוסייה לנושא ושמירה טובה יותר על אוכלוסיית הקשישים, והן משום שבתחילת הגל השני, התפרצות התחלואה המשמעותית החלה בבתי הספר.

בד בבד, אחוז החיוביים מקרב החולים, שעולה בהתמדה, מהווה מדד נוסף. השיעור עמד על חצי אחוז לפני חודשיים, ובתחילת חודש יולי עלה ל-5 אחוזים, וכעת הגיע כבר לנתון מדאיג של בין 7 ל-8 אחוזים.

"שינוי מגמת התחלואה באופן שיאפשר להימנע מהטלת סגר כולל הוא בר השגה", מציינים ב"מרכז הידע הלאומי". לגישתם, שינוי המגמה יושג באמצעות קבלת החלטות סדורה ועקבית, הסברה ברור והצגת דוגמה אישית מצד דמויות ציבוריות. "ניתן יהיה להימנע מסגר כולל, אם תהיה היענות ציבורית מיידית ורחבה לריחוק חברתי ועטיית מסכות", כך מעריכים כאמור בדו"ח אגף המודיעין בצה"ל בנושא היקף התחלואה בקורונה בגל השני.

במקביל, ראש צוות המומחים מאוניברסיטת בן-גוריון פרופ' דב שורץ, לשעבר המדען הראשי הוועדה לאנרגיה אטומית, התייחס לצעדים ההכרחיים להשתלטות על גל הקורונה והתריע: "אני קורא לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי וליו"ר ועדת הקורונה של הכנסת – תתעשתו, אנחנו כפסע מקטסטרופה".

עוד הוסיף פרופ' שורץ כי אנחנו: "בישורת האחרונה והתוצאות האחרונות מצביעות על כך שאנחנו ממשיכים לדהור לעבר התהום, בה לא נוכל להימנע מהגעה למצב בו מערכת ההנשמה של חולי הקורונה תגיע לתפוסה מירבית, ורופאים יצטרכו להחליט מי ילך להנשמה ומי למוות. מרחק העצירה שלנו, גם במצב בו מיידית נפעיל סגר מלא, הוא כ-3 שבועות. זה גם הזמן שייקח להגיע לתפוסה מירבית. כבר שרפנו את כל הימים הרזרביים בגלל כל העיסוק הפוליטי, הוועדות והדיונים האינסופיים על מסעדות, חדרי כושר, בריכות ומקוואות".

בתוך כך, מוקדם יותר דווח כי מסתמן שפרופ' גבי ברבש, מי שהיה בעברו מנכ"ל משרד הבריאות, ימונה לתפקיד הפרויקטור למאבק בנגיף. האלוף אמיר אבולעפיה עידכן הבוקר את שר הביטחון, בני גנץ הרמטכ"ל אבי כוכבי, כי הסיר את מועמדותו לכהן כפרויקטור הלאומי לטיפול במשבר הקורונה ואיחל את מלוא ההצלחה לפרופ׳ ברבש.

בתוך כך בכאן 11 דווח כי ‏המל"ל ממליץ למשרד הבריאות להגביר מוכנות ולהיערך לכמות גדולה של חולים קשים בטווח של השבועיים הקרוביםבין היתר מסמנים במל"ל כמה ערים אדומות – בני ברק, ביתר עילית, וירושלים – שם נדרשת פעילות ממוקדת על רקע העלייה בתחלואה.

אחרי ההצהרות החגיגיות של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ, קיים ספק גדול אם כל האזרחים יקבלו את הכסף שהובטח בתוכנית המענקים, כך לפי הפרסום של קרן מרציאנו. קיימים קשיים טכניים ומשפטיים בהעברת הכספים למי שאמורים לקבל אותו.

במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר והביטוח הלאומי מקיימים דיונים קדחתניים בניסיון להתגבר על כל הקשיים, המשפטיים והטכניים, כדי להוציא לפועל את תוכנית המענקים שהובטחה. 

מהדיונים בין המשרדים עולה כי לביטוח הלאומי אין פרטי חשבון בנק של 2 מיליון ישראלים. כעת, לא ברור איך יועבר המענק לחשבונותיהם.

בנוסף, קיים קושי טכני באיתור שכירים ועצמאיים שמרוויחים מעל 640 אלף שקלים בשנה. בממשלה הציעו למסות מאותם אנשים את הסכום שיתקבל מאותו מענק, אך קיים קושי לזהות מי מהם מרוויח על פי הקריטריון שהוצב. הנתונים שבידי המדינה מבוססים על השנה שעברה, שנת 2019, ולא ברור מה יעשה עם אזרחים שההכנסה שלהם בשנת 2020 ירדה או שהוצאו לחל"ת בעקבות משבר הקורונה. 

במשרד האוצר עדיין לא ברור כיצד יעבור המענק ל-2 מיליון הישראלים שאין את פרטי חשבון הבנק שלהם. בנוסף, קיים קושי באיתור שכירים ועצמאיים שמרוויחים מעל 640 אלף שקלים בשנה. בממשלה הציעו למסות את הסכום שיתקבל במסגרת המענקים מאותם אנשים שמרוויחים מעל לסכום הזה.
במקביל, הוחלט כי ההנחיה לא לתת למענק לבכירים במגזר הציבורי, עם שכר של יותר מ-30 אלף שקלים, תבוטל בעקבות קושי משפטי.

בעוד רבים מחכים למענק שעשוי לסייע להם להתמודד עם המשבר הכלכלי, עדיין קיים ויכוח על הנתונים – כמה מובטלים יש כיום במשק. ישנם גופים שונים שמסקרים ומפרסמים מספרים והפער – גדול. שירות התעסוקה הכריז שישנם בישראל 862 אלף דורשי עבודה, כ-21% אבטלה. בביטוח הלאומי טוענים שישנם רק 555 אלף דורשי עבודה לפי חודש יוני, כ-14% אבטלה. 

בבדיקה שעשו בביטוח הלאומי גילו את הסיבה לחלק מהפער הזה: 205 אלף ישראל לא היו מובטלים בפועל, אלא רק הצהירו שהם כאלה. 100 אלף מהם חזרו למשרה חלקית ולא הודיעו – כנראה כדי להמשיך ולקבל את המענקים ודמי האבטלה.

צמרת משרד האוצר דנה אתמול בתוכנית המענקים ובדרכים להוציאה אל הפועל. שם העמיקה עוד יותר המתיחות בקרב בכירי המשרד. ראש אגף תקציבים שאול מרידור סיפר בדיון על הקשיים בהעברת המענקים. בתגובה, שר האוצר כ"ץ נזף בו על התבטאויותיו התקשורתיות.

"ההתבטאות הפומבית שלך נגד הממשלה חמורה. את מה שיש לך ולאחרים להגיד – תגידו בתוך החדר", תקף השר כ"ץ בדיון. "אם אתה רוצה להתבטא באופן פוליטי ופומבי, אז לך לפוליטיקה".

ההכרזה על פרופסור גבי ברבש כממונה הקורונה הייתה אמורה להתקיים הערב (שלישי), אך בוטלה ברגע האחרון.   לממונה על משבר הקורונה. בימים האחרונים דווח כי פרופ' ברבש היה אחד המועמדים הבכירים לתפקיד יחד עם האלוף אמיר אבולעפיה, שעם ההכרזה על המינוי איחל לברבש בהצלחה בתפקיד.- כך לפי הפרסום ב'חדשות 12".

ברבש נחשב למומחה רפואי בכיר – ואחד המנהלים הרפואיים המוערכים בישראל. הערב תתקיים מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה נתניהו – בה הוא צפוי להכריז על המינוי. 

ברבש נפגש עם נתניהו בלשכתו כדי לסגור את הפרטים האחרונים, אך ההודעה הרשמית טרם יצאה, בעיקר בעקבות מחלוקת על הפרטים האחרונים.

ליבת המחלוקת נוגעת  למי יהיה כפוף ברבש– לשר הבריאות או לקבינט הקורונה כולו.

בלשכת רה"מ אומרים שעובדים על הניסוחים על כתב המינוי של ברבש, אך הדבר מהווה פתח לקשיים של הרגע האחרון. העיכוב במינוי הפרויקטור, נבע מלכתחילה בגלל הוויכוח על הסמכויות, וגם על אופן חלוקתן.

עד כה סוכם כי ברבש יהיה מפקד מרכז השליטה ויהיה אחראי על הקשר בין מערכת הביטחון למערכת  הבריאות. כמו כן, הוא יהיה אחראי על מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות – אך הדבר יצריך אינטגרציה עם שאר האנשים במשרד הבריאות .

פרופ' ברבש ששימש בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל בית החולים איכילוב, מהווה קול משמעותי נוסף בעד השימוש בכלי הסגר במקרי קיצון.

עם מינויו עולה הסיכוי להטלת סגר בחורף, ולא מופרך שיוטל סגר כזה עכשיו. בשורה התחתונה – הטלת סגר בחודש אוגוסט היא לא אפשרות מופרכת. 

עם הדיווחים על מינויו המסתמן של ברבש לתפקיד, פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, בירך על המהלך: "מינויו המסתמן של פרופ' גבי ברבש לפרויקטור הקורונה הוא מצוין. מדובר באיש הנכון במקום הנכון! זוהי ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה הממשלה בעת הנוכחי של המשבר הזה. אני מכיר את גבי היטב. הוא נחרץ, נחוש, יורד לפרטים, לא מקבל 'אי אפשר', יודע לכבד ולכעוס יחד".

לדברי גמזו, ברבש "לקח את האירוע ברצינות מתחילתו, למד את הפרטים כמו שהוא יודע ללמוד והתמיד בקו אחיד. לכן הוא האיש הנכון לפרויקטור הקורונה. כל הכבוד לפרופ' חזי לוי על זה שהכיר שהוא כמנכ"ל לא יכול לרדת לכל פרט ובאמת לעשות שינוי והוא צריך אנשים בדמותו של גבי. יש לי כבוד גדול לגנרלים – אבל הם לא במטרייה שלנו ויהיה להם קשה למול ציוץ של כל פרופסור".

עוד טען: "ישראל יכולה לחסל את הקורונה, לחזק את הכלכלה וכל זה בלי סגר – בניהול נכון ובהסבר לציבור. נוכל להראות לעולם שאפשר לחסל קורונה גם בלי סגר".

בניגוד לגמזו, ראש המוסד לשעבר, דני יתום, התנגד למינוי רופא לתפקיד החשוב: "המשבר חורג הרבה מעבר לבדיקות מעבדה ומיטות אשפוז, הוא נוגע בכל משרדי הממשלה שאת פעילותם צריך לתאם ולעקוב אחרי ביצועיהם, יש ברשימת השמות מועמדים מתאימים יותר".

לחדשות 12 נודע כי אלוף אמיר אבולעפיה משך את מועמדותו לתפקיד פרויקטור הקורונה לאחר שהבין שהצעתו להקמת מטה בין משרדי בעל סמכויות למאבק בנגיף הקורונה לא מתקבלת בשל שיקולים פוליטיים. ההצעה של אבולעפיה הייתה להקים גוף בין משרדי, מעין מטות משולבים שירכז את המאמץ ויפיעל מכלולים שיעבדו 24/7.

ברגע שהבין שהדרג הפוליטי לא בשל להתארגנות כזו, במסגרתה הסמכויות מרוכזות במקום בין משרדי, ממלכתי, כל אחד מסיבותיו הוא, הוא הסיר בצער את מועמדתו. אלוף אבולעפיה היה נכון לעמוד בראש ולהוביל את המאבק בקורונה ואולם הוא סבור כי ללא קשר לזהות העומד בראש, הענקת הסמכויות למטה משולב בין משרדי היא הצעד הנכון להתמודדות עם המגפה.

אמש פרסם ניר דבורי ב'חדשות 12', כי גם ראש המוסד יוסי כהן היווה אחד המועמדים לתפקיד הממונה על המשבר, זאת לצד האלוף אמיר אבולעפיה. בעבר גם הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט הביע נכונות להתמנות לתפקיד, אך לדבריו – "לא השיבו לו". גם לאלוף במיל' רוני נומה הוצע התפקיד – אך הוא סירב בנימוק שלא יחזיק בסמכויות שיאפשרו לו לנהל את המשבר כראוי.

העיתון 'ישראל היום' פרסם היום חשיפה של מרכז המידע על ישראל בהולנד (CIDI), ממנו עולה כי ממשלת הולנד מימנה מחבלים עם "דם על הידיים", ביניהם רוצחי הנערה רנה שנרב לפני כשנה

השרה לסחר חוץ ופיתוח בהולנד, זיגריד קאג, הודתה כי מימון הולנדי הגיע לארגון לא ממשלתי ברשות הפלשתינית בשם "איגוד העבודה החקלאי (UAWC)".

בארגון זה, הועסקו שניים מחברי החוליה שרצחו את רנה שנרב באוגוסט 2019 במעיין דני, סמוך לדולב. "הקבינט מודע לכך ששני עובדים לשעבר של UAWC חשודים בפיגוע ב-23 באוגוסט", כתבה השרה קאג בתשובה לשאילתא מבית הנבחרים.

"לאחר מעצרם, UAWC הפסיקו את העבודה איתם והפסיקו לשלם את שכרם".ממשלת הולנד מימנה את ארגון UAWC בשנים האחרונות בכ-20 מיליון דולר, למרות שכבר במאי 2019 הזהיר משרד החוץ ההולנדי את משרד הפיתוח כי יתכן שיש לארגון קשר עם החזית העממית לשחרור פלשתין – שמוכר כארגון טרור באיחוד האירופי. בממשלה ההולנדית התקבלו מכתבים מטעם עורכי דין בבריטניה, מהם עלה כי חברי החזית העממית לשחרור פלשתין עובדים ב-UAWC. עאמר סרביד, מנהיג חוליית המחבלים שרצחה את שנרב ז"ל היה המנהל הפיננסי של UAWC בשנת 2016. 

"ההחלטה על הפסקת המימון לארגון אינה סופית". השרה למסחר חוץ ופיתוח, זיגריד קאגבתשובתה אמרה השרה קאג כי במהלך השיחות באוקטובר בין הנציגות ההולנדית ברמאללה לבין UWAC, הארגון הכחיש כי שני החשודים בטרור היו מעורבים בפרויקט שמימנה הולנד. "עם זאת, בבחינה מדוקדקת יותר של החומר נמצא כי הם קיבלו חלק ממשכורתם מהארגון", הודתה השרה. 

ולא מדובר רק בתשלום: "בשנת 2017, שני האנשים (המחבלים, א.ר.ג.), כמו עובדים אחרים של ארגונים לא ממשלתיים הנתמכים על ידי הולנד, קיבלו תעודות מעבר למשך תקופה של שנה מהנציגות ההולנדית ברמאללה, איתה היו יכולים להזדהות כעובדי ארגון שותף של הנציגות ההולנדית", הוסיפה קאג.בתגובה לממצאים החדשים, החליטה השרה קאג לעצור מיידית תשלומים נוספים ל-UAWC. עם זאת, לדבריה החלטה זו אינה בהכרח סופית: "תיערך חקירה חיצונית בנושא הקשר בין החזית העממית ל-UAWC, ורק אז תתקבל החלטה בדבר שיתוף פעולה עתידי עם UAWC", אמרה השרה.

מ-CIDI נמסר בתגובה כי: "הידיעה על כך ששני מחבלי החזית העממית קיבלו כסף מכספי מיסים הולנדים – ואף נשאו תעודת מעבר ממשרד הנציגות ההולנדי ברמאללה היא מזעזעת, אך זה לא מפתיע אותנו. CIDI מפנה את תשומת לב הציבורית בהולנד לנושא זה מזה חודשים, וראוי לציין כי שר החוץ בלוק והשרה קאג שללו בתוקף סובסידיות לארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים המזוהים עם החזית העממית. יש לנקוט בצעדים קונקרטיים בכדי למנוע מימון טרור פלשתיני נוסף בכספי מיסים הולנדים בעתיד".

שר הביטחון בני גנץ, הגיע היום (ג'), ביחד עם ח"כ משה ארבל, מפקד פיקוד העורף אלוף אורי גורדין, ובכירי משרד הביטחון, לסיור במלונית פרימה בירושלים המותאמת לצרכי המגזר החרדי. עד כה, אוישו 11 מלוניות קורונה המותאמות לצרכי הציבור החרדי, בהן שוהים כ-4,000 חולים ומבודדים, ועד סוף השבוע ייפתחו עוד שתי מלוניות המותאמות לצרכי ציבור זה.

גנץ אמר בסיום הסיור: "אנחנו מרחיבים את פעילות מלוניות הקורונה ומנגישים אותה לציבור החרדי ולכלל הציבור הישראלי, מתוך מטרה להעלות הילוך במלחמה בקורונה. מערכת הביטחון כולה רתומה לאתגר בכדי להציל חיי אדם".

בשבוע שעבר פורסם כי מחליפה המסתמן של פרופ' סיגל סדצקי בתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הוא ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת ומומחה לבריאות הציבור ולמינהל רפואי. אלא שהיום (שלישי) נחשף בחדשות n12 כי זרקא החליט לוותר על התפקיד, וצפוי להודיע על כך לשר הבריאות יולי אדלשטיין.

נוסף על כך, מאז הפרסום על מועמדותו קיבל ד"ר זרקא פניות מראשי רשויות בצפון שביקשו ממנו לא לעזוב את תפקידו בבית החולים זיו, ואף שלחו לו מכתב עם בקשה שיסרב לתפקיד במשרד הבריאות. כעת ההערכה היא שייקח זמן רב עד שיימצא מחליף לסדצקי, ובינתיים היא נשארת בתפקידה בלית ברירה.

ד"ר זרקא מתגורר בפקיעין ולמד רפואה בטכניון. הוא בעל תואר שני בבריאות הציבור ותואר שני במדעי המדינה וכיהן בעבר כמפקד שירותי הבריאות של צה"ל, וכמפקד בית החולים ההומינטרי של צה"ל בגבול סוריה ברמת הגולן. כמו כן, בין השנים 2008-2011 הוא כיהן כמפקד הרפואה של פיקוד צפון.

בשנה שעברה השיא ד"ר זרקא משואה ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל. הוועדה לבחירת מדליקי המשואות נימקה את החלטתה בטיפול שהעניק בית החולים ליותר מ-1,000 פצועים שנפגעו במלחמת האזרחים בסוריה. בתגובה להודעה על בחירתו להדלקת משואה אמר ד"ר זרקא כי "הצוותים הרפואיים שלנו הוכיחו ערכיות ורוח נשגבים עת העניקו טיפול רפואי מציל חיים לאויב הסורי על הגבול, בבית החולים הצבאי ובמרכזים הרפואיים בצפון".

לפני כשבועיים הודיעה פרופ' סדצקי על התפטרותה בפוסט מפורט שפרסמה ברשתות החברתיות, לאחר שהייתה מאלו שהובילו את ההתמודדות נגד הקורונה בגל הראשון. בדבריה תקפה ראש שירותי הבריאות הציבור את תהליכי קבלת ההחלטות בהתמודדות נגד הנגיף וטענה כי דעתה המקצועית אינה זוכה לביטוי במדיניות.

"לצערי, מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגיפה איבד כיוון", טענה. "למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות, ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות הולך ואוזל. על רקע זה הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת – אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף".

על פי מכתבי השימוע, בתקופה הרלוונטית כיהן מאיר תורג'מן במגוון תפקידים בעירייה: חבר מועצה, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים וכחבר בוועדה המקומית לתכנון ובניה; משנת 2013 ועד לתחילת החקירה הגלויה בפרשה בשנת 2018, כיהן תורג'מן בתפקיד חבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית ירושלים; החל משנת 2014, שימש תורג'מן גם כיו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובניה והחל מנובמבר 2015 ועד פרוץ החקירה כיהן תורג'מן בנוסף גם כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה. בנוסף, במהלך השנים 2004 -2016, היה מאיר תורג'מן מורשה החתימה ומיופה הכוח הבלעדי של חשבון הבנק של בית הכנסת "תפילת ישראל", בו נהג להתפלל.

עוד מואשמים בתיק הם, משה הבא, הינו יזם ואיש עסקים שפעל בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים משמעותיים בירושלים, ובין היתר, בעליו של מלון כורש בעיר, שהינו נכס לשימור מחמיר.

דוד בוזגלו, הינו איש עסקים ויזם בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים עסקיים בעיר ירושלים.
לורנט לוי הינו איש עסקים ויזם, שפעל לקדם את עסקיו ונכסיו הממוקמים סמוך ומסביב למתחם "כיכר המוזיקה" בירושלים.

דוד קליינר, הינו עובדו ושלוחו של הבא, ופעל עבורו מול גורמים בעיריית ירושלים, בפרט מול תורג'מן, שהיה חברו של קליינר משך עשרות שנים.  קליינר ניהל את פרויקט מלון כורש ופעל מול גורמים בעירייה לקדם את בקשותיו של הבא, וכן להגיש בקשות להיתרים לפרויקט, בין היתר, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות הרישוי.

יצחק תורג'מן, הוא בנו של מאיר תורג'מן. במשך השנים, ליווה יצחק את חייו הפוליטיים של אביו והיה יד ימינו, איש סודו ואמונו. בין השאר, שימש יצחק בשנים 2008 ו־2013 בתפקיד בכיר במערכות הבחירות של מאיר למועצת העיר ירושלים. בהיותו בנו של סגן ראש העירייה, נהנה יצחק ממעמד בלתי פורמאלי בעיריית ירושלים. נוכח מעמד זה, ראו בו גורמי עירייה שונים כעוזרו של מאיר תורג'מן וידו הארוכה ואף נענו לבקשות והוראות שהועברו להם מעת לעת מיצחק

על פי מכתבי השימוע, משה הבא העניק למאיר תורג'מן ו ערבות בנקאית לצורך הלוואה בסך 200 אלף ₪ (שלא הוחזרה עד למועד פתיחת החקירה) לטובת קמפיין הבחירות למועצת העיר בשנת 2013. הערבות ניתנה לתורג'מן על מנת שזה יסייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש בעירייה, שנדרש לאישורים מיוחדים בשל היותו מבנה לשימור בעל ערך היסטורי.

ואכן, תורג'מן  סייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש ובתוך כך, פעל אף בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שהיה עובדו של הבא בפרויקט מלון כורש וכן, כאמור, חברו הקרוב של תורג'מן מזה שנים רבות. לכן, תורג'מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו של קליינר. חרף האמור, תורג'מן לא דיווח על ניגוד העניינים בו הוא מצוי מול קליינר (עד לשלב מאוחר) והציב עצמו בניגוד עניינים חריף. תורג'מן פעל באופן חריג ומתמשך לטובתם של הבא וקליינר תוך שסטה מן השורה במסגרת מילוי תפקידו. 
 
עוד על פי מכתבי השימוע, הבא פעל לשבש חקירה ולבדות ראיות לאחר שהועלו חשדות בעיתונות הארצית ובעירייה, באשר לטיב יחסיו עם תורג'מן. הבא החליט ליצור מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן, בין היתר, על ידי יצירת מסמכים (אותם שלח למעורבים בפרשה תוך שאיים בנקיטת הליכים נגדם, דבר שלא קרה עד לפתיחת החקירה הגלויה.   
 
עוד עולה ממכתבי השימוע  כי בתמורה לקידום ענייניו של דוד בוזגלו בעיריית ירושלים, העסיק ושילם בוזגלו ליצחק תורג'מן משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות כאשר בפועל יצחק כמעט ולא עבד אצל בוזגלו. במקביל, יצחק, פעל כדי לסייע לבוזגלו במסדרונות העירייה תוך שימוש בשמו של אביו ובידיעתו.   
 
בנוסף עולה כי מאיר תורג'מן פעל לטובת קידום ענייניו של לורנט לוי בתמורה לכספים שלוי העביר לתורג'מן, שיועדו כתרומות לנזקקים. כך, בתמורה לסך של 91 אלף ₪, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה בירושלים וניסה לעכב את ההליכים הפליליים שננקטו נגדו ביחס לבנייה הלא חוקית שהתבצעה על ידו בכיכר.
 
בנוסף, על פי מכתבי השימוע, מאיר תורג'מן חשוד שהשתמש שלא כדין בכספי בית הכנסת שבו התפלל, בו הוא שימש כאחראי על קופת בית הכנסת. על פי החשד, תורג'מן עשה שימוש אישי בביתו הפרטי בכספים שנתרמו למטרת שיפוצים בבית הכנסת. 
 
מאיר תורג'מן חשוד אף כי השמיט הכנסה מרשויות המס על הכספים שאותם קיבל ככספי שוחד והכספים שגנב מבית הכנסת.
 
החקירה בוצעה על ידי יאח"ה בלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות מס הכנסה ברשות המיסים.