תיעוד מרגש: פתיחת 'זמן אלול' בפוניבז'
חודש: אוגוסט 2020
חיים אביטל – "מתפלל ושר"
בגיל 34 חיים אביטל עובר אל קדמת הבמה ומכוון גבוה עם סינגל הבכורה "מתפלל ושר". בדרך אל אלבום הביכורים, ומתכונן שירים במגוון סגנונות ומקצבים
"מתפלל ושר" – שיר קצבי ותוסס מלא באמונה, שמחה, ואופטמיות.
מילים ולחן: אלמוג פדאלי
עיבוד והפקה מוסיקלית: מאור חיים שעשוע
מיקס ומאסטרינג: יניב בלאס
מקהלות: חיים אביטל, יוסף לוי אגמי, מאור חיים שעשוע, יניב בלאס
הגר"מ שטרנבוך פתח את 'זמן האלול' בהיכל ישיבתו
היום (ראשון) מסר ראש הישיבה הגר"מ שטרנבוך "שיעור פתיחה" בסוגיא הנלמדת בישיבה במסכת כתובות – סוגיית "חיוב מזונות בהגעת זמן", וזאת לאחר שתלמידי הישיבה הכינו את לימוד הסוגיא הנלמדת בישיבה החל מיום רביעי שעבר – ביום פתיחת הזמן.
במהלך השיעור נרשמה אנקדוטה מעניינת, כאשר ראש הישיבה הגר"מ שטרנבוך הזכיר קושיא ששאל בצעירותו לפני כשמונים שנה בסוגיה הנלמדת בישיבה, ותיאר את התסיסה וה'ריתחא דאורייתא' שהיה בהיכל הישיבה לפני כשמונים שנה בימי המלחמה, כאשר בני הישיבה חגרו מלחמתה של תורה על הקושיה.
בסיום השיעור התייחס ראש הישיבה להרחבת הישיבה עם כניסת עשרות בחורים חדשים, ואמר: "לאחר שזכינו ברוך ה' להרבות את ספסלי בית המדרש, הרי האחריות מתרבה על כל אחד לבוא לסדרי הישיבה בזמן, שאם חס וחלילה מישהו מתרפה עכשיו בעבודתו הרי הוא גורם רפיון ליותר בחורים, וכבר אמר הקדוש ה'חפץ חיים' שאינו דומה 'שותף בעסק קטן לשותף בעסק גדול', וא"כ עכשיו לאחר הרחבת הישיבה שה'עסק גדול', נמצא שכל אחד מבני הישיבה שלומד הוא שותף בעסק גדול, וכל אחד יעשה את שלו ויראה לנצל את הזמן כראוי, ויגרום על ידי זה גם לחזק את חביריו".
כזכור, ישיבתו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א, היא מהישיבות הראשונות שפתחו את שעריהן בתחילת זמן קיץ הקודם במסגרת ה'קפסולות' תוך שמירת כללי זהירות למניעת התפשטות הקורונה, כאשר במסגרת השינויים בישיבה הועמד שער כניסה מיוחד לראש הישיבה הגר"מ שטרנבוך שליט"א הנכנס לישיבה ממקום נפרד – במקום מבודד מהתלמידים.
בשבועות האחרונים – לקראת פתיחת זמן אלול נעשו בישיבה פעולות נוספות לבטיחות התלמידים וראש הישיבה, כך שגם עם פתיחת זמן אלול זכתה הישיבה להיות מהחלוצים שפתחו שעריהם החל מיום רביעי שעבר למאות התלמידים.
עם פתיחת זמן אלול הורחב צוות הישיבה במינויים חדשים, והגאון רבי שלמה שפירא שכבר כיהן בעבר בצוות הישיבה מונה עם פתיחת הזמן למשגיח בישיבה, וכמו כן צורף לצוות הרבנים הרה"ג ר' נפתלי צבי יהודה לייב פיינשטיין בנו חביבו של הגאון רבי חיים פיינשטיין ראש ישיבות עטרת שלמה.
נתניהו בהצהרה משותפת עם מייק פומפאו "לא הסכמנו לעסקת נשק"
ראש הממשלה נתניהו התייחס להסכם עם איחוד האמירויות בהצהרה משותפת עם מזכיר המדינה האמריקני פומפאו. "הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל מסמלת שינוי. אני רוצה להודות שוב לנשיא טראמפ ולך על כל המאמצים בדרך".
נתניהו הדגיש כי הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות לא כלל הסכמה ישראלית לשום עסקת נשק. "אולי יש עסקת נשק בין ארה"ב לאיחוד האמירויות שנשקלת. שר החוץ פומפאו הבהיר לי שארה"ב מחוייבת בכל נסיבות שיהיו להבטיח את היתרון האיכותי של צה"ל באזור".
מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו אמר בהצהרה עם ראש הממשלה נתניהו: "נמשיך לכבד את היתרון של ישראל, בכל הנוגע ליכולת הצבאיות".
"סיפקנו לאיחוד האמירויות בעבר ציוד ביטחוני שהן נזקקו לו ואנחנו נמשיך לבחון ולעשות זאת בדרך שתשמר את היתרון של ישראל בתחום הצבאי", הוסיף.
מצמרר! "אותו ואת בנו" תמונת הקברים הטריים של האב ובנו
מצמרר: תמונת הקבר של הרב משה יוסף אוברלנדר זצ"ל שנפטר בתשעה באב, ולצידו קבר בנו יחידו הצעיר שנפטר בשבוע שעבר והשאיר יתומים רכים בביתו שבעיר אשדוד
הרה"ח רבי דוד אוברלנדר ז"ל הלך לבית עולמו בפתע פתאום לאחר תקופה קצרה שחלה בנגיף הקורונה, מותיר אחריו שישה יתומים בהם בחור בר מצווה שיושב 'שבעה' על אביו המנוח, כן, בחור בן שלוש עשרה בלבד שכבר יושב שבעה על אביו שהיה ואיננו. תדמיינו לעצמכם, ילד, כן רק ילד, בן שלוש עשרה בלבד, שרק לפני כמה חודשים עשה בר מצווה וכבר הוא יתום, יתום במלוא מובן המילה, ללא אבא, ללא מורה דרך, ככה יושב 'שבעה', פשוט עצוב, עצוב ומצמרר.
והנה התמונה המצמררת, הבחור היתום, יושב לו לבד בביתו, מתאבל על אביו שהלך בפתע פתאום לבית עולמו, רק לפני חודשיים הוא התהלך כאחד האדם, אבל אז באה המגיפה הנוראה הזו ולקחה ממנו את החיים.
לעזרה למשפחה לחצו כאן
רק לפני חודשיים היה הנער משתעשע עם אביו, לומד איתו יחד, חי איתו ילד, כמו בן ואבא, אבל אז ביום בהיר אחד האבא הלך לבית עולמו משאיר אחריו שורה של יתומים שהקטן שבהם עדיין בעריסה. תחשבו על הילד, על הילד היתום, שלא יראה יותר את אבא, שלא יזכה ללטיפה של אבא, למילה החמה של אבא, שפשוט לא יזכה לאבא יותר, תחשבו עליו, תחשבו על הצער, על האובדן, על הקושי. ועכשיו האלמנה זועקת לעזרה, גם ככה העול הכלכלי קשה מנשוא, עכשיו היא צריכה אותנו, עכשיו היא משוועת לעזרה, אסור לנו לשתוק, אסור לנו להישאר אדישים, אנחנו חייבים להיות חלק מהדבר הענק הזה, בואו הצטרפו עוד עכשיו. למען היתומים, למען האלמנה, למעננו ולמענם.
מתברר כי לאור גודל המצוקה גם סכום קטן יסייע לאלמנה תחי' לחצו כאן
הבן יושב שבעה לבדו 
הרב דוד אוברלנדר זצ"ל
צפו: מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד התנצל בפני ח"כ יוראי להב הרצנו
צפו:
טור דעה ב'המבשר': מח"ש מטפל בזריזות רק בתלונות של מפגיני השמאל
עיתון 'המבשר' תקף הבוקר (שני) את הזריזות המשטרתית בפתיחת חקירה במח"ש נגד השוטר שתועד כשהוא מכה מפגין בהפגנת השמאל.
"מפגינים התפרעו ושלושה שוטרים נפצעו; מח"ש מיהרה לפתוח בחקירה על האלימות המשטרתית", קראה הכותרת.
"במקרה של נער בעל מוגבלויות שהוכה בברוטאליות ונאזק על לא עוול בכפו לקח למשטרה שבועות ארוכים עד לפתיחת החקירה שהסתיימה בלא כלום". נכתב
בהתייחס להפגנה תהה כותב המאמר על היד הרופסת של המשטרה כלפי המפגינים האלימים. "פרשים? מכת"זיות? בואש? שוטרי יס"מ פורצים להמון עם אלות? לא בהפגנות שמאל!".
בעיתון צוטטו אישי ציבור במגזר החרדי שהביעו אתמול תמיהה על הזריזות המפתיעה שגילתה המחלקה לחקירות שוטרים.
"בלא מעט מקרים שהתרחשו בשנה האחרונה מול מפגינים מהציבור החרדי, 'גררה' המחלקה רגליים עד לפתיחת חקירה, ובוודאי שלא החליטה בתוך שעות ספורות על הרחקת קצין משטרה. כך למשל באירוע שתועד באזור חג הפסח ברחוב מאה שערים במסגרתו נראה שוטר תוקף אדם חרדי על לא עוול בכפו, כשהוא משליך אותו בעוצמה על הכביש. עד פתיחת החקירה התמשכו כמה שבועות, כשעד לרגע זה לא פורסמה שום החלטה בנושא", נאמר.
בטור דעה קרא פרשן העיתון מאיר ברגר למגר את האלימות הפוליטית. "הצביעות הנוטפת של התקשורת המסחרית בישראל אינה יודעת גבולות. מזה שנים שהמשטרה מתעללת במפגינים בעלי חזות חרדית בכל אמצעי אפשרי וקשר השתיקה נשמר.
"בסיום כל הפגנה כזו אנשים מאבדים ידיים ורגליים פשוטו כמשמעו. חלקם מאושפזים בבתי חולים, חלקם נזקקים לגבס לאחר שספגו שברים בחלקי גופם, רבים אחרים סופגים מכות יבשות קשות המעטרות את פניהם זמן רב לאחר ההפגנה. רק אגרוף בפרצוף? עבורם זו הפגנת גן-עדן. מישהו יודע על כך? מישהו שומע על כך?
"ומה הפלא שמח"ש לא ממהרת לחקור. בהיעדר סיקור תקשורתי, וכשהאלימות המשטרתית נעלמת מגלי האתר בשל חוסר עניין לאנשי החדשות, המשטרה מצטרפת לחגיגה וסוגרת שוב ושוב תיקי אלימות משטרתית המופעלת כלפי מפגינים חרדיים.
"כשמגיע אירוע זוועתי דוגמת האלימות המשטרתית המחרידה שהופעלה כלפי ילד בעל מוגבלות התקשורת המסחרית יצאה מגדרה וסיקרה את האירוע. אולם גם שם התוצאה העגומה לא איחרה לבוא: כעבור כשנה מאז התרחשות המקרה, התיק במח"ש נסגר כלפי השוטר האלים. כשהכל מתנהל סביב החונטה הלבנה הנכונה זה כל כך צפוי.
הכותב מסכם "הגיע הזמן להסיר את מסכת הצביעות מעל פרצופה של המשטרה. אלימות היא אלימות ולא משנה כלפי מי היא מופעלת ועל איזה רקע ההפגנה מכונסת. שוטר אלים צריך לתת את הדין, מפגין אלים צריך להיעצר. לאלימות משטרתית אסור שיהיה צבע. למפגין הלבן אסור שתינתן פריבילגיה. המצב הנוכחי הוא מסוכן. לא האלימות הפיזית מסוכנת, אלא האלימות הפוליטית. והיא כואבת הרבה יותר".
רחוק ממגבלות הקורונה: ביקור האדמו"ר מסאטמר במחנה הקיץ בפנסילבניה
צילום ארי ק.
תחילת 'זמן אלול' בישיבת מיר • גלריית וידיאו וסיקור מיוחד
שלב אחר שלב, כך החל זמן אלול בישיבת מיר, במבצע מורכב ולוגיסטי חוצה יבשות, ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל עמל על מתווה שעלותו מאות אלפי שקלים כדי להביא את בחורי הישיבה מחו"ל ארצה ולפתוח את הזמן בבטחה
עבור בחורי חו"ל שכרו מלון בעין גדי, הם סגורים בחדרים בכל חדר שישה בחורים, מחיצות פלסטיק שקוף בפתח החדר, הדבר המיוחד במלון שנבחר הוא שבכל חדר ישנה מרפסת וכך שלוש פעמים ביום יוצאים הבחורים למרפסות ומתפללים, מנין של עשרה אברכים מגיע מירושלים לעין גדי כדי לקיים מנין ברחבת המלון וללמוד עם הבחורים מאחורי המחיצה
ביום הראשון הגיע הגרא"י פינקל למתחם בעין גדי ונשא דברים בהתרגשות רבה "זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו, שובי השולמית, ונחזה בך" וציין את ההשקעה האדירה כנגד כל הסיכויים להביא את הבחורים היקרים לארץ ישראל ללמוד תורה למרות הקשיים והמגיפה העולמית
ובנתיים בהיכל הישיבה בשכונת בית ישראל הלימוד מתקיים בקפסולות מיוחדות בלוגיסטיקה מיוחדת שמאפשרת את קיום זמן אלול בישיבה הגדולה בתבל, העלות הכוללת של פתיחת הזמן היא למעלה מ-3 מיליון שקל
היום בשידור חי: מעמד מיוחד סליחות באסווארה שבמרוקו
אירוע מיוחד יתרחש היום יום שני, לקראת יום הזכרון של רבי משה פינטו זיע"א, אבי של הגה"צ רבי חיים פינטו שליט"א רבה של אשדוד, וחתנו ה"בבא מאיר", וסבו של רבי יאשיהו בעיר אסוארה שבמרוקו, כאשקר האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א יוצא ממיטת חוליו במסע מפרך אל העיר אסואורה שם טמון סבו הגדול רבי חיים פינטו הגדול, בציון הידוע ומסוגל לישועות.
לשידור החי של מעמד הסליחות לחץ כאן
למסירת שמות לברכת הצדיק, במעמד הקדוש >>> 03-7922-548
הרב, שביקש להתפלל לישועת עם ישראל, ולעורר רחמי שמים, הקדיש את הנסיעה לתפילה למען הכלל והפרט, כאשר השידור והתפילות יועברו בשידור חי, ויכללו תפילות מיוחדות ושיעור תורה בנוסף לסליחות שיאמרו ברוב עם.
במעמד ישתתפו תלמידי ישיבת "שובה ישראל" בקזבלנקה, השוקדים על תלמודם במהלך כל השנה במרכז הרוחני אותו הקים הרב פינטו במרוקו, בבר4כת ליווי ועידוד בית המלוכה המרוקני, כאשר מלבד בית מדרש פעיל, הוכשרו חלק מתלמידי הישיבה בידי צוות שוחטים מומחים ומנוסים מהארץ, ללימוד השחיטה המהודרת, ומאז הם דואגים במסירות נפש לשחוט ולספק בשר מהודר לכלל יהודי מרוקו, ולאורחים רבים יהודיים המגיעים מחו"ל, בני הישיבה יצאו בתקופות הכי קשות של ה"קורונה", לבית המטבחיים, ודאגו לבשר מהודר ליהודי הממלכה.
בין המשתתפים בשיעורי הרב, ישנם יהודים מכל רחבי העולם היהודי, כשביניהם בולטים תלמידי "שובה ישראל" מעשרות בתי מדרשות ברחב י העולם, כאשר, ביניהם למעלה משישים בתי מדרשות ברחבי העולם, בהם שבעה בתי מדרש באשדוד, ארבעה בתי המדרש באשקלון, שתי בתי מדרש בתל אביב, בתי מדרש ברמת גן, נתניה, גני תקווה, בת ים, קריית מלאכי, אילת, מושב רוויה, ובעוד ערים וישובים, ובישיבות בחו"ל בהם בתי המדרש במנהטן, ניו יורק, ברוקלין, ניו יורק, קווינס, ניו יורק, אורלנדו, פלורידה, פורט לודרדייל, פלורידה, מיאמי ,פלורידה, לוס אנג׳לס, קליפורניה, לאס וגאס, בתי המדרש בצרפת, הישיבה הגדולה ישיבת שובה ישראל בקזבלנקה שבמרוקו ועוד. כאשר כבר מחיר מוקם בית מדרש חדש נוסף בראשון לציון, ובקרוב תחל הקמת הישיבה הגדולה במרקש המיועדת בשלב הראשון לכמאתים לומדים בחורים ואברכים.
בשיעוריו של הרב שנמשכים לאורך כל תקופת ה"קורונה", מחזק הרב את רבבות השומעים כאשר לאחרונה הוא שב ותיאר הרב את מצבו את מצב העם ואת הציפיה לישועה כשכאמור היום יערך מעמד תפילות וסליחות מיוד בו יועברו שמות לתפילה על הציון במרקש.
התפילה תתקיים כאמור ביום ההילולא של רבי משה אהרון פינטו, שהיה עשירי בשושלת הקודש של צדיקי משפחת פינטו, , עשרה דורות של קדושי עליון, בן אחר בן, עד רבינו הגדול רבי יאשיהו פינטו זיע"א הידוע בכינויו "הרי"ף דעין יעקב"
מסופר כי בליל ה' האלול תשמ"ה, יצאה נשמתו של רבי משה אהרון, בקדושה ובטהרה, מזוככת מכל סיג, ועלתה בסערה השמימה, השמועה עשתה לה כנפים ברחובות אשדוד, ושעה לאחר מכן, הגיע לבית החולים אחד מתושבי העיר, מהמקורבים אליו, חיים דבדה שמו, ובידו מעטפה, לדבריו, לפני כשנתים, קרא לו רבי משה אהרון זצ"ל, הפקיד בידו את המעטפה, ואמר: מעטפה זו תשאירנה סגורה, ולאחר פטירתי תעבירנה לבני, הערב, כשהשיגה אותו הידיעה המרה, הזדרז למלא את השליחות, והנה המעטפה לפניכם, בני המשפחה מיהרו לפתוח את המעטפה, והוציאו מתוכה פתק, שהיה כתוב בכתב ידו של רבי משה אהרון, וכך נכתב שם: "נראה לי עת פקידה, ביום ה' באלול…"
יצויין כי כמה מצדיקי הדור התבטאו כי ום פטירתו של רבי משה אהרון היא בבחינת: "יודע ה' ימי תמימים, ונחלתם לעולם תהיה" (תהלים לז, יח), כלומר, תאריך הסתלקות הצדיק מהעולם הזה אינו סתמי, אלא מנין ימיהם הוא בעל משמעות רבה, ובמה דברים אמורים?
בדיקה פשוטה בלוח השנה תעלה את העובדה הבאה: י"ח באייר יום פטירתו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי – ט"ו בתמוז יום פטירתו של רבינו חיים בן עטר "האור החיים הקדוש – כ"ו באלול יום פטירתו של רבינו חיים פינטו הגדול – וה' באלו יום פטירתו של רבי משה אהרון בעל ההילולא, לעולם יחולו באותו יום בשבוע, לדוגמא שנה – תש"פ, חלו ימי פטירת כולם ביום שלישי, וכך הדבר בכל שנה ושנה. שהרי רבי משה אהרון כל כך היה דבק בדרך זקנו רבינו חיים פינטו הגדול זיע"א, ובדרך ה"אור החיים הקדוש", ובעיקר בתורת הזוהר הקדוש, תורתו של האלקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, שהיה שגור על פיו, ובו עסק יומם וליל.
עוד בטרם מלאו לרבי משה אהרון עשרים שנה, התחיל את תקופת ההסגר המפורסמת שלו, כשהיה סגור בין כתלי ביתו, בחדר מיוחד, אין זרים אתו, עוסק כל יומו בתורה בעמל רב, עובד את קונו בתפילה ותחנונים, אותם היה נושא מתוך ערגה לידבק בו.
בין קירות החדר הספוגים בתורתם ויראתם של רבי חיים בן עטר – "האור החיים הקדוש" וזקנו רבינו "חיים פינטו הגדול", התבודד, למד וקנה סדר קדושה, מנותק מהוויות העולם ודרכי בני אדם, הצליח להפריד את צרכי גופו ממחשבותיו, והאזין רק למשאלות הנשמה, מעט שינה, ומעט אכילה, הרבה תורה, והרבה תפילה, עד שזכה לדבוק בבוקר עולם ללא הפרעה.
לאחר כמה שנות פרישות, בהיותו באמצע שנות העשרים לחייו, עלו הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, באותו זמן החליט אביו רבינו חיים פינטו זיע"א, לעקור ממוגאדור היא אסווארה ולעבור לקזבלנקה, רבי משה אהרון נשאר להתגורר בביתם העתיק במוגאדור, וראה את השמירה על בית אבותיו הקדושים יחד עם בית הכנסת ששכן בו ועם מנורת השמן בה דלק נר תמיד לעילוי נשמת רבינו חיים פינטו הגדול זיע"א, כחלק מתפקידו.
טרם נסיעתו, קרא רבי חיים פינטו לבנו, והטיף לו תוכחת מוסר, כדרך אב הנפרד מבנו, בסיימו את דבריו, פנה אל בנו ואמר: "חש אני כי עבים שחורים מכסים את שמי היהדות, צרות וגזירות נוראות מאיימות עלינו, וחוששני מאד מפני הבאות, על כן מוטל עלינו להתחזק שבעתיים בעבודת השם, להתפלל להתחנן ולהתפלש בעפר, להעביר את רוע הגזירה או לכל הפחות להקל אותה ולו במעט".
רבי משה האזין לדברי אביו אוהב ישראל בקשב רב, והחליט כי למען כלל ישראל יגביר את פרישותו מעניני העולם הזה, ירבה בתפילה הרבה יותר מכפי הרגלו, יפציר וישווע לפני בורא עולם שיעביר את רוע הגזירה, וכך, מאותו יום הוסיף תעניות על תעניותיו, וסיגופים על סיגופיו, והירבה להעתיר לבוראו שיעביר את רוע הגזירה.
קצת פחות משנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה נקרא אביו רבינו חיים פינטו זיע"א לישיבה של מעלה, ובדברי צוואתו לבנו רבי משה אהרון אמר לו כך: "אני אעלה למעלה ואשתדל להמליץ טוב על ישראל, ואתה תעמוד למטה בתפילה ותחנונים, ותהיה שליח ציבור עבור הכלל, להעביר את רוע הגזירה"
כשפרצה מלחמת העולם השניה, הוסיף רבי משה אהרון עוד סיגופים על סיגופיו, מיום שפרצה המלחמה לא החליף את מלבושיו, בכל ערב שבת קודש היה עולה לגג ביתו, ומכבס את מלבושיו לכבוד שבת קודש, כך נהג במשך חמש שנים! בתקופה זו, אכל רק לחם טבול בשמן זית, ולא יותר! לא רחץ את גופו כלל, אלא אחת לששה חודשים, ומעניין לציין, שמשמשו מאותה תקופה היה מספר, כי למרות כך, אף פעם לא נדף מגופו ריח רע, כך נהג עד תום המלחמה, בסיומה הופיע אליו אביו בחלום, וביקש ממנו כי יחליף את בגדיו, ויפסיק לצער את עצמו כל כך, שכן כבר נגמרה המלחמה האיומה.
כתוצאה מהתעניות הרבות והסיגופים הרבים, הייתה בריאותו רופפת, והוא סבל הרבה מכאובים וייסורים, אך כל זאת הוא קיבל בשמחה, והיה אומר, שייסורים אלו יהיו לרפואת וישועת עם ישראל. הוא מאוד דאג וכאב את כאבו של הזולת, ביתו היה פתוח לרווחה לכל מר נפש, אשר בא להשיח את צרותיו, והוא היה מאזין להם במאור פנים ומברכם.
גמזו טוען: פוליטיקאים חרדים, ביקשו ממני לשלוח מכתב לנשיא אוקראינה
מקורביו של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הדפו היום (שני) את הטענות לפיהן הוא "חרג מתפקידו" כששיגר מכתב לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בו הביע חשש להגעת חסידי ברסלב לאומן. המקורבים אמרו בשיחה לעיתונאי יקי אדמקר באתר החדשות וואלה! כי המכתב נשלח לאחר ש"פוליטיקאים בכירים, בהם חרדים, ביקשו את זה ממנו", כלשונם.
גמזו שיגר בסוף השבוע האחרון מכתב לנשיא זלנסקי ובו הביע בפניו חשש מכך שההמונים שיגיעו למדינה לקראת ראש השנה ידביקו את המקומיים באומן בנגיף. במכתב כתב בין היתר כי "ישראל עדיין מתמודדת עם שיעורים יומיים גבוהים של אנשים נגועים בקורונה". עוד ציין גמזו במכתב כי "למרות הצעדים הקשים שננקטים על ידי הממשלה בישראל, שיעור החולים נותר גבוה, עם שכיחות גבוהה במיוחד של המחלה בקהילות חרדיות".
עוד ציין פרויקטור הקורונה במכתבו כי חגיגות בלב העיר אומן שבה קברו של רבי נחמן מברסלב, שם יתקהלו עשרות אלפי אנשים בתנאי צפיפות קשים, יובילו "להשלכות חמורות לטווח הקצר והארוך על הקהילה המקומית באומן ומעבר לה, כמו גם למדינת ישראל".
החיזוק היומי – למה להתעלל בעצמך? • צפו:
שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם, שאלה שהגיעה משני כיוונים שונים לחלוטין, מגבר בפני עצמו ומאשה בפני עצמה.
שניהם, כל אחד לגופו של עניין, עבר מספר בדיקות.
לשניהם נאמר על ידי הרופאים שמשהו כאן לא כשורה, לכל אחד מכיוון אחר, לכל אחד באיבר אחר, ולשניהם קראו לסדרת בדיקות מעמיקה יותר.
אבל לשניהם מאותו רגע חייהם אינם חיים, כמו שאומרים.
הם לחוצים, הם מפוחדים, הם מסתכלים על המשפחה ואומרים: "אוטוטו אני הולך לעזוב את העולם", והפחד מחלחל, מצב הרוח מתחת לכל ביקורת והם שואגים: "אנא הושיעה נא".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
דבר ראשון, למה להמית על עצמינו שואה בטרם היא הגיעה אלינו על ידי הקדוש ברוך הוא?
הרי עוד לא ברור שיש כאן את האסון האיום והנורא, אז למה אנחנו כבר רוצים להיות עצובים ומדוכאים על החשבון הלא ברור הזה? תמיד אנחנו חיים על חשבון הדברים העתידיים שלנו, משלמים בתשלומים בכדי להנות עכשיו מהחיים על חשבון העתיד.
באותה מידה, למה אנחנו צריכים לקחת בדיוק להיפך את הצער שאולי אמור להיות בעתיד ואולי לא ולחיות איתו כבר מעכשיו? עוד אין תשובה ברורה, אז בואו ונתמקד בטוב.
מעבר לכך, גדולי ישראל מלמדים אותנו שהתפילה לפני הבדיקות יש בכחה להושיע הרבה יותר מהתפילה שלאחר הבדיקות, כי לאחר הבדיקות אם חלילה וחס מתברר שיש כאן מחלה קשה, הרי שצריכים נס גלוי.
לפני הבדיקות המדובר הוא בנס שאינו גלוי וקל יותר לפעול אותו.
והדבר האחרון, הצער ועוגמת הנפש, הדיכאון והעצבות, הם אלו שהורסים גם את הגוף ולא רק את הנפש, הם מייבאים מחלות, הם קוראים לנגיפים ולחיידקים.
מרגע זה והילך מתמקדים בשמחה עצומה.
תפילה ושמחה אלו שני הדברים היחידים שאנחנו אמורים לעשות במצב הזה ולסמוך על הקדוש ברוך הוא שהוא יודע טוב יותר מאיתנו מה הכי טוב, ואיך לצאת מכל בעיה.
רפואה שלמה, הצלחה רבה,
וברוכים תהיו!
צפו: פומפאו נחת בישראל – יבקר גם בסודן, בבחריין ובאמירויות
ההודעה על הסכם כינון היחסים עם איחוד האמירויות, שהושג בתיווך אמריקאי, נחת היום (שני) מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, בישראל. פומפאו צפוי לדון עם בכירים ישראלים, בהם רה"מ נתניהו, השרים גנץ ואשכנזי וראש המוסד יוסי כהן, בנושאים הקשורים בהסכם נרמול היחסים עם איחוד האמירויות, כמו גם במערכת היחסים עם איראן ועם סין.
בהודעה מטעם משרד החוץ האמריקאי נמסר כי במהלך ביקורו, הוא "ידגיש את תמיכת ארה"ב בהעמקת היחסים עם ישראל". הוא צפוי לבקר במהלך השבוע גם בסודן.
לאחר מכן יבקר מזכיר המדינה גם בסודן, בבחריין ובאיחוד האמירויות.
לא הולכים לבחירות: הפשרה אושרה לקריאה ראשונה ושלישית
ועדת הכנסת אישרה את חוק דחיית התקציב לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע שהעברת התקציב תידחה לתקופה של 120 ימים.
מוקדם יותר ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: דחיית המועד האחרון להעברת התקציב ב-120 ימים
המועד הקובע להעמדת התקציב, יהיה ה-23 בדצמבר 2020. במסגרת התיקון, סיכמה ועדת הכספים עם שר האוצר על תוספת של 11 מיליארד ₪ לתקציב המדינה לשנת 2020, נוסף על ההצמדה למדד המחירים לצרכן
סה"כ יעמוד התקציב המועדכן על 411 מיליארד ש"ח. התקציב נועד לממן בין השאר תוכניות וצרכים שונים שמומנו בשנת 2019 ולא נמצא להם מקור תקציבי בשל התקציב ההמשכי, לצד תוספות תקציביות ותוכניות נוספות – התוכנית המלאה לשימושי התקציב תוצג בפני ועדת הכספים עד ל-13.9
בתום ליל דיונים ארוך, למעלה מ-100 הסתייגויות, רביזיות, טענת נושא חדש ודיון מעמיק, אישרה לפנות בוקר ועדת הכספים, את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) (הוראת שעה) של חבר הכנסת צבי האוזר, לקריאה שנייה ושלישית. את הדיון ניהל ח"כ יצחק פינדרוס.
סעיף 36א(ב) לחוק יסוד: הכנסת קובע, בין היתר, שבשנה בה התקיימו בחירות אחרי המועד להגשת חוק תקציב, יהיה היום הקובע שלאחריו יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר כהונתה – 3 חודשים מיום תחילת שנת הכספים או תוך 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר. בהצעת החוק נקבע, כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 יהיה היום הקובע 220 ימים מיום כינון הממשלה ולא 100 ימים כאמור.
בדברי ההסבר נכתב: "מדינת ישראל מתמודדת עם משבר לאומי כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. המשבר מנוהל על-ידי ממשלת אחדות וחירום לאומית שהוקמה בפרט לצורך התמודדות עם השלכות התפרצות המגפה כאמור. מאפייני המשבר והשלכות ארוכות הטווח שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. על זאת מתווסף אתגר לאומי, בו ישראל עלולה להתמודד לראשונה בחורף הקרוב עם אירוע המשלב התפרצות נגיף הקורונה יחד עם התפרצות נגיף השפעת.
מצב מיוחד וחסר תקדים זה מצריך מסגרת זמנים שונה לשם גיבוש תקציב מדינה מזו הקבועה בחוק היסוד. פיזור הכנסת בעת זו יפגע פגיעה של ממש באיתנות משקי הבית, ביציבות הכלכלית הישראלית באינטרס הציבורי הכולל"
במהלך הדיון שונתה ההצעה ונקבעה על 120 ימים, במקום 100 ימים בחוק המקורי. המועד הקובע למניין תום 120 הימים יהיה ה-23 בדצמבר 2020.
כמו כן, נקבע במסגרת הוראת שעה כי לעניין התקציב ההמשכי לשנת 2020, שר האוצר יביא לאישור הממשלה הצעה לתוספת התקציב, לפיה הממשלה תהייה רשאית להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 של התקציב השנתי הקודם, בתוספת מדד המחירים לצרכן ובתוספת 11 מיליארד ₪, ובלבד ששר האוצר יביא לאישור של ועדת הכספים תכנית פעולות מפורטת לשימוש בהוצאה הממשלתית המותרת לתקופת 120 הימים, לרבות פעולות ותמיכות.
התוכנית תובא לאישור הוועדה עד ל-13 בספטמבר. כל עוד לא אישרה ועדת הכספים את תכנית הפעולות המפורטת, לא תהיה רשאית הממשלה להוציא את 11 מיליארד השקלים. שינוי בגובה של מעל 15 אחוזים בתוכנית זו, ידרוש את אישור ועדת הכספים.
תיעוד: הגרי"א דינר והאדמו"ר מקוזמיר בקבר השל"ה
