חודש: אוגוסט 2020

אחרי שלפני חודשים אחדים חגג את הולדת בנו בשעטו"מ, החליט בעל המנגן הצעיר עקיבא גרומן לערוך שוב 'שלום זכר' רבתי, פתוח לרווחה לקהל הרחב, כשהפעם הוא בוחר לארח בשיר וזמר את ידידיו הגדולים בתעשיית המוזיקה: מקהלת 'מלכות' – שמנצחה פנחס ביכלר מופיע גם ברשימת הסולנים, הצמד מאיר אדלר ואהרל'ה סאמט, ענק הזמר מנדי ווייס וגם יואלי דווידוביץ.

לצדם, סביב השולחנות הערוכים, מסובים החבר'ה מהשטיבל, החברים הקרובים של קיבע, שלא פסק פומייהו מגירסא ומגריסה… השף ומפיק האירועים ריבי בארד הפיק קולינרית והעמיס במיני מתיקה, משקאות וניחוחות שבתיים.

מתחם היוקרה 'אצולת אירופה' של מתי רוזנצוייג פתח את שעריו בצפת העתיקה למשתתפים הרבים, ורשת "ג'י אנד ג'י" העולמית הלבישה בקולקציית פרחוניים הדורים את החבריא. ולקונספט: פנחס ביכלר בכובעו השני 'מאסטרטגיה' כמובן, כתב את התסריט, מאיר אדלר הבריק עם הרעיון, לייבי שצרנסקי – ('תשמחו על לייבי' כבר אמרנו?) פיקד על המלאכה ומאסטר ה'מיוזיק-וידיאו' החסידי הרשי סגל, הפיק צילום ובימוי וערך.

צפו:

עיבד מוזיקאלית: בני לאופר. הקליטו: אולפני M.W של מיכאל ויינברגר ו'טנור' של מיכאל צי. עיצב גרפיתSDR פרסום – שמעון רוכמן. הסאונד של אברומי רוזנפלד והמיקס של חיים גוטסמן. על הדיגיטל והיח"צ: פרסום בחזית.

מנכ"ל דונאט רובוטיקה, טאיסוקה אונו הסביר לרשת CNN שהמסכה עשויה פלסטיק וסיליקון ונועדה ללבישה מעל המסכה הסטנדרטית. יש לה מיקרופון שמתחבר לסמארטפון של הלובש באמצעות Bluetooth. המערכת יכולה לתרגם בין יפנית, סינית, קוריאנית, וייטנאמית, אינדונזית, אנגלית, ספרדית וצרפתית.

חברת Donut Robotics פיתחה את תוכנת התרגום לרובוט שנקרא Cinnamon – אך כאשר המגפה פגעה, פרויקט הרובוט הוקפא ומהנדסי הצוות החליטו להשתמש בתוכנה שלהם במסכת הפנים.

מנכ"ל החברה סיפר שבלשב הראשון המסכות יופצו ביפן בלבד, כשהוא מקווה שכבר בדצמבר הקרוב כ-5,000 עד 10,000 מסכות יהיו זמינות לציבור. לטענתו הוא זכה להתעניינות רבה במוצר גם בבריטניה ובארצות הברית.

אונו סיפר ל CNN ששבב ה- Bluetooth יכול להתחבר לסמארטפונים שמרוחקים מהמסכה עד 10 מטרים. הוא סיפר גם שהוא מקווה שהמסכה תקל על התקשורת בבתי חולים ובמשרדים ותאפשר לשמור על כללי הריחוק החברתי בצורה טובה יותר.

משרד הבריאות יגיש לקבינט הקורונה בדיון הקרוב את פרטי המתווה שגובש להחזרת נמל התעופה לפעילות. כך נחשף היום בדיון בוועדת הקורונה לדברי יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) "צריך לזכור שלא מדובר רק על נתב"ג והעובדים בו אלא יש כאן הרבה מאוד מעגלים של אנשים שמתפרנסים מהעולם הזה ועלינו לדאוג לפרנסתם.

אנחנו כאן כדי לראות איך אנחנו מקדמים את זה במיוחד לנוכח הפעולות האחרונות שננקטו בממשלה. צריך לייצר פתרון כולל לענף ולא לעסוק בפתרונות מקומיים לקבוצות כאלו או אחרת. שיהיה דין אחד לכולם".

איתן בן דוד, המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, השיב כי "מצב התחלואה בישראל מהגבוהים בעולם ביחס למספר התושבים, והיא מוגדרת "מדינה אדומה". לכן רוב מדינות העולם לא מכניסות ישראלים. מתווה התעופה שגובש יובא בימים הקרובים לקבינט הקורונה, והוא יאפשר לישראלים לצאת לכעשר מדינות ירוקות, כמובן בצורה הדדית. ישראלים שיצאו למדינות אלו ויחזרו –לא יהיו חייבים בבידוד.

ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות: "מצב התחלואה שלנו הוא פי עשרה מהסף של מדינה 'ירוקה'. איננו ממציאים הגדרות לישראל, אך בגלל הגדרות האיחוד האירופי איננו יכולים להיכנס למדינות האיחוד. אנו מגבשים מתווה לכניסת תיירים לישראל ממדינות ירוקות, ובקבינט הקורונה הקרוב יוצג מתווה לנסיעת ישראלים. כניסת ישראלים ממדינות אדומות לישראל – היא רק לאחר 14 יום בידוד. מומחים או אנשי מקצוע נכנסו לישראל בהליך מוקפד, ויצרנו סלון פגישות לאנשי עסקים בנמל התעופה, אך ברור כי אין מדובר בפתרון מיטבי". לדבריו, המשרד עדיין מתלבט בהפעלת מעבדה בנתב"ג, כיוון שבדיקות לא מחליפות באופן מלא את הצורך בבידוד. לגבי הוא שלל את ההיתר ליציאה לאומן "כי באירוע של 30 אלף איש ברחוב וחצי, אין דרך לשמור כללים, וזו גם עמדת ממשלת אוקראינה, אך גם שם יש אינטרסים כלכליים. 15 אלף הסטודנטים ותלמידי הישיבות שאושרו להיכנס לישראל הותנו בתנאי בידוד עד 6 אנשים בקפסולה סגורה ו-12 פקחים יוודאו את יישומו.

דן קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, הזהיר כי "הכלכלה הישראלית לא תוכל לחזור לצמוח ללא הקשרים והסחר עם העולם, ומאבדת את מקומה בשווקים. השקעות זרות בישראל נפגעות, היכולת של החברות הישראליות להשתתף במכרזים בעולם מצטמצמת. הנזק הכלכלי רק ילך ויחמיר אם לא תמצא הדרך לפתוח מחדש את השמיים".

לדברי עו"ד דוד שפרכר, מומחה ברגולציה תעופתית, גובש מתווה לפתיחת הענף בהתייעצות עם ארגון הבטיחות התעופתי האירופי ומינהל התעופה האמריקאי – ובלי הבחנה בין מדינות אדומות לירוקות. לדבריו, הבחנות אלו הם וולנטריות לכל מדינה, ובתוך האיחוד האירופי עצמו ההחלטה היא רק בגדר המלצה. הוא המליץ על עריכת בדיקות 72 שעות לפני ההגעה לנתב"ג, וטען כי אחוז ההדבקה בטיסות הוא נמוך.

לדברי אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, "מתחילת המשבר הבאנו למעלה מאלף עולים חדשים, כי מדינת ישראל החליטה שזה חשוב – ובין אלף אלו התגלו שני נשאים. ללא ניהול סיכונים, ימותו יותר אנשים. יש מעבדות בכל נמלי התעופה המובלים בעולם – ודווקא בנתב"ג זה מתעכב בגלל ויכוחים פוליטיים".
רונן קרסו, סמנכ"ל השיווק בחברת הנסיעות איסתא, קרא לבטל את חובת הבידוד לשבים לישראל, טלי לאופר, מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות, הזהירה כי "ישראל התנתקה מהעולם, וחייבים לצאת לדרך, להתנסות ולגבש דרך. העולם יפסיק לשלוח לכאן תיירים", וזוהר אשכר, מהמטה להצלת תיירות חו"ל, "הקורונה כאן כדי להישאר, וחובה לגבש דרך להחיות את הענף גם לצידה".

מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים, הציע לפתוח מהר את הענף, לתכנן שנה קדימה כולל תופעות החורף, לגבש אלגוריתם נכון, ולשלב גורמים אזרחיים נוספים לבדיקות וביטוח הנסיעות.

צפו בתיעוד כתב המחדש מהביקור במודיעין עילית

• 

• 

• 

• 

דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול על תכנית הבינוי הענקית של המוסד-ארגון הביון הישראלי מעלה ליקויים ביישום תקציבים בהיקף של מליארדי שקלים, ומתקציב מקורי של מיליארד וחמש מאות מיליוני שקלים, הוא עשוי לתפוח לשני מיליארד ושש מאות מיליון. זאת במדינה שמונה פרוטה לפרוטה בתקציבי הרווחה שלה למשל. כך דווח ב'גלובס' על ידי העיתונאי דני זקן.

ממצא מדהים של המבקר בדוח על התכנית מעלה כי תכנית האב לבינוי ותקציב הפרויקט לא הובאו לאישור בפני ראש הממשלה כשר הממונה ולאחר מכן התכנית ותקצובה לא הובאו לאישור ועדת שרים לעניין אישור תכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון כנדרש לגבי פרויקטים שעלותם נאמדת בסכום העולה על 500 מיליוני שקל (בתקציב רב-שנתי). כלומר המוסד התנהל כאן בהתאם להחלטה ראשונית של ראש הממשלה ומשם פעל במנגנון עצמאי ונפרד וללא כל בקרה ליישום התכנית.

ראש הממשלה החליט בפברואר 2013 "להשאיר את מטה המוסד במקומו תוך הבטחת יכולתו לפעול". באוגוסט 2014 נחתם הסכם 'משולש' (המוסד, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל) לביצוע שלב א' של תכנית אב לבינוי ולמימונה; קדמה לכך עבודה שגיבש המוסד למימוש צרכי הבינוי והתשתית שלו עד שנת 2040 במסגרת "תכנית אב 2040".

תכנית האב כוללת פרויקט רחב היקף ועתיר משאבים שפרטיו לא נמסרו ואפשר רק לנחש כי מדובר בהיבטים טכנולוגיים של עבודת הביון. עלות ההסכם 'המשולש' לביצוע שלב א' של תוכנית האב עמדה על 1.5 מיליארד שקל.

אלא שהמוסד, כך על פי המבקר, לא סיכם עם משרד האוצר עד למועד סיום הביקורת את מלוא תקציב הפרויקט: זאת, על אף שהתוכנית תוקצבה מלכתחילה, כאמור, בסך של כ-1.5 מיליארד שקל. אם יממש המוסד את כל התכולות אותן הציג, אזי לעלויות תכנית האב יתווספו כ-1.081 מיליארד שקל ועלויותיה צפויות להסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל.

מבקר המדינה מצא עוד כי במסגרת תוכנית האב לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו, ונמצאו ליקויים בהתוויית כח האדם של המוסד כבסיס לתוכנית האב. המבקר קובע כי המל"ל לא עשה את תפקידו "לשמש עין בוחנת של הפרויקט ברמה הלאומית" – ולמעשה לא היה בתמונה בעת התכנון והביצוע של הפרויקט עתיר המשאבים "למרות חשיבותה המבצעית ובה בעת נוכח עלותה הכספית הגבוהה – של התכנית". עוד נקבע כי המוסד לא סיכם עם משרד האוצר עד למועד סיום הביקורת את מלוא תקציב הפרויקט.

בדוח נאמר כי הגם שהמוסד הכין תוכנית רב שנתית לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו המתבססת על תכנית רב-שנתית מפורטת לגידול בכוח האדם. בחינה זו של עלויות הקיום היא נדבך בסיסי להתוויית המענה אותו אמורה תכנית האב לספק לצורכי המוסד ולדרישותיו לשנים לבוא. עוד נמצאו ליקויים בהתוויית צרכי כח האדם של המוסד כבסיס לתוכנית האב, אשר אמורה לספק מענה לגידול במספר העובדים בו.

וכך, המוסד ביסס את תחזיותיו באשר לגידול הצפוי בנתוני כוח האדם על מאפייני הגידול בפועל במשך השנים שעברו, ולא בחן את צרכי הגידול באנשים אל מול המשימות, אותן הם אמורים לבצע. בפרט, לא עלה שנותחו העיסוקים, או שנבחן עומס העבודה המוטל על המועסקים במגוון התפקידים, ולא נמצא שנעשה ניתוח משימות – שממנו אמור להיגזר מספר בעלי התפקידים הייעודיים הדרוש לביצוע אותן המשימות, אנשי המטה והתמיכה הנדרשים.

בחלק המסקנות מבקר המדינה אנגלמן ממליץ, כי המוסד יביא פרויקטי בינוי מרכזיים תומכי לחימה בעלויות המחויבות לאישור השר הממונה – ראש הממשלה – ובאמצעות המטה לביטחון לאומי לאישור ועדת שרים רלוונטית. כמו כן, ממליץ מבקר המדינה לאשר את מלוא עלויות פרויקטים טרם היציאה לדרך, גם במקרים של תקציב לפי שלבים.

חסרה כאן המסקנה המתבקשת של פיקוח מיניסטריאלי או פרלמנטרי על תכנית בהיקף כזה של מיליארדי שקלים – גם אם מדובר בגוף ביון חשאי.

תגובת המוסד: "המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים הוא גוף מרכזי בקהילת הביטחון של מדינת ישראל וזוכה להכרה מצד הדרג המדיני והביטחוני.

"עקב התגברות האיומים הביטחוניים על ישראל ובשל תרומתו הייחודית והמכרעת, גדל חלקו של המוסד במערכה על הביטחון הלאומי ומשימותיו הלכו והתרחבו בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, קיבל המוסד תוספות של משאבים ותקנים, על מנת שיוכל לממש את ייעודו לפעול באופן מיטבי למען ביטחון המדינה.

"תכנית האב לבינוי של המוסד נכתבה לאחר תכנון מעמיק ונוהלה בשקיפות ובפיקוח מלא של משרד האוצר, בכפוף לתקציב המאושר של המוסד, תוך הקפדה שלא ליצור התחייבויות שאינן מאושרות תקציבית על ידי משרד האוצר.