מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, התייחס הבוקר (שלישי) בריאיון לגלי צה"ל לאפשרות של הטלת סגר כללי במדינה כדי לבלום את התפשטות מגפת הקורונה. "סגר חלקי או סגר מוחלט הן עדיין אפשרויות", אמר. במקביל פורסמה בגלי צה"ל ביקורת חריפה של שרים מתוך הקבינט: "גמזו צריך עכשיו להתמודד עם המספרים האמיתיים והוא נראה קצת אובד עצות".
על פי העדויות מתוך קבינט הקורונה, משרד הבריאות לא הגיע עם מתווה מגובש וחבילת צעדים בניסיון למגר את התחלואה – ועל כן השרים לא הגיעו להסכמות. הממונה על הקורונה, פרופ' רוני גמזו, ונציגי משרד הבריאות טענו שהם צריכים עדיין לבצע עבודת מטה. הם לא הצביעו על צעדים מסוימים ולכן נאלצו לקבוע דיון נוסף שיתקיים מחר.
שרים בממשלה אמרו לכתבת גלי צה"ל מוריה אסרף וולברג: "מה שקרה אתמול בקבינט היה מביך. הדברים שנאמרו, נאמרו ברובם כבר בשבוע שעבר מול הטלוויזיות, סיסמאות ריקות ועקרונות רחבים בלי שום הצעה קונקרטית". לטענתם, הפרויקטור "לא מוצא שום דרך להוריד את המספרים ומסתכם רק בדיבור על הקלות וסגר מקומי".
בנוגע לטענות על בלבול בקרב מקבלי ההחלטות ועל התנהלותו של הממונה פרופ' גמזו, הדגיש הבוקר מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי: "גמזו עובד במרץ רב ובמסירות רבה עם כולנו כדי לגבש את הכלים ולהביא אותם. אני לא חושב שהוא אובד עצות, אנחנו מתמודדים עם נגיף, השיקול של הקלות או הגבלות מול הסיכוי לעלייה בתחלואה הוא כבד מאוד. אנחנו לא מחפשים לבוא ולהכביד על הציבור, אבל צריך לראות מה כל צעד יכול להביא".
במהלך הריאיון אמר לוי: "צריך לנסות ולראות אם ניתן להטיל סגרים או הגבלות במקומות שמראים באופן יציב תחלואה הולכת וגדלה – נדון בכל האפשרויות בדיון עם ראש הממשלה מחר". פרופ' לוי אף חזר על הערכתו מהימים האחרונים: "לא יהיה חיסון לקורונה בחורף הקרוב".
המרכז הסורי לזכויות אדם דיווח הבוקר (שלישי) כי 15 אנשי מיליציה פרו איראנית נהרגו הלילה שבוצעה אתמול על ידי מטוסים לא מזוהים, סמוך לעיירה בוכמאל במזרח סוריה.על פי מקורות, שהוגדרו על ידי הארגון כמהימנים, מטוסים לא מזוהים ביצעו סדרה של התקפות על עמדות ובסיסים של משמרות המהפכה האיראניים והמיליציות השיעיות מסביב לעיירה בוכמאל הסמוכה לגבול סוריה-עיראק.
עוד דווח כי המתקפה פגעה בעמדות ומחסני נשק של הארגונים השיעים. כלי רכב של המיליציות נראו במעברי הגבול כשהם מובילים את גופותיהם של ההרוגים לעיראק, דיווח ארגון זכויות האדם. עוד דווח כי כל 15 ההרוגים הם זרים. כלי תקשורת המזוהים עם המורדים דיווחו על היערכות מוגברת של המיליציות הפרו איראניות באזור לאחר התקיפה.
כולנו תפילה ואמונה שהניתוח של מורנו הרב שליט"א עבר ועובר על כולנו לחיים טובים ולשלום, ובקרוב נזכה לבשר אתכם בבשורות טובות.
תודה רבה לכל המתפללים, תודה רבה לכל המקבלים על עצמם קבלות, ותודה רבה לכל המקדישים את המצוות והמעשים הטובים שלו להצלחת הניתוח ולרפואתו של הרב.
תזכורת, היום בלילה סוף זמן קידוש לבנה, היום בלילה במהלך כל הלילה ניתן עדיין לברך את ברכת הלבנה.
והנה שאלה שלכם!
אני מאוד מאוד חוששת מהתקופה, יש לי פחדים ואני אפילו לא מוכנה לצאת עם בעלי לטיולים, גם לא למקומות שנראים בטוחים, יש בי פחד עצום. איך ניתן להתגבר על הפחד הזה?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אדם הגיוני ונורמלי אמור בתקופה הזו לרעוד מפחד, אתה נלחם באויב שאתה לא רואה אותו, יתכן שהאדם שנמצא מולך, גם אם הוא מבני משפחתך ואולי אפילו הילד הקטן והמתוק שלך, נושא בחובו נגיף שיכול לחסל את חייך.
זה מפחיד, זה איום ונורא! אדם נורמלי והגיוני אמור לחיות בפחד.
יש רק אדם אחד שיכול לחיות שלא בפחד, והוא האדם שמאמין בקדוש ברוך הוא.
ה' ציווה כל אחד מאיתנו לשמור על עצמו, ציווה כל אחד מאיתנו להזהר, אבל עד הגבול אותו אנחנו יכולים לשאת, מה שמעבר לכך אנחנו אמורים לסמוך על ה' יתברך.
דוד המלך אומר בתהילים (כג, ד): "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי", גם אם אני הולך על שפת תהום, אני כבר רואה את צילו של המוות, זה קרוב אלי, אני שומע אותו, מריח אותו, לֹא אִירָא רָע, אני לא מפחד.
למה? כִּי אַתָּה עִמָּדִי.
כל אחד מעם ישראל מרגיש מעורסל בידיו של הקדוש ברוך הוא.
"יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (שם קכא, ה), ה' מחזיק אותך יד ביד, אתה מאמין בקדוש ברוך הוא? קפוץ למים, קח את הפחד שיש לך, תשמור אותו ותקפוץ איתו ביחד למקום החדש, תשבור את הפחד על ידי הבנה שה' נמצא פה איתך, לא להסתגר בבית, לא להישאר בחדרים חשוכים.
לצאת, לקפוץ למים, ורק במקרים חריגים להיעזר אפילו בשירות רפואי.
כל אחד מאיתנו סומך על הקדוש ברוך הוא, קופץ למים, מתחיל את חייו מחדש וזוכים לביטחון המלא בהשגחה פרטית יום יום ושעה שעה.
בימים בהם מציינים 15 שנה להתנתקות, הגיש יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) יחד עם ח"כ בצלאל סמוטריץ (האיחוד הלאומי) הצעת חוק לביטול חוק ההתנתקות, כך פורסם בעיתון 'ידיעות אחרונות'.
הצעת החוק קוראת לבטל את הסעיף בחוק ההתנתקות שהגביל את חופש התנועה של ישראלים באזורים שפונו בצפון השומרון – בעיקר שטח היישובים גנים, כדים, חומש ושא־נור.
מדובר ביישובים שבניגוד לגוש קטיף, נותרו כולם בשליטה ישראלית מלאה.
הצעת החוק לביטול חוק ההתנתקות עלתה כבר מספר רב של פעמים וגרמה לא מעט בעיות, כשראש הממשלה מנסה לדחות אותה פעם אחר פעם.
העובדה שיו"ר הקואליציה עומד מאחוריה, נותנת להצעה תוקף משמעותי יותר.
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שפונה בעצמו משא־נור ופועל שנים על מנת לקדם את ביטול החוק אמר, "אין יום ואין לילה שאני לא כואב את הגירוש. הגירוש היה פשע, וחוק ההתנתקות הוא אות קין בספר החוקים של מדינת ישראל".
"אני קורא לראש הממשלה לאמץ את הצעת החוק הזו. אין תשובה נכונה יותר לרצחנות מעזה ולרצחנות מסוריה, אין תשובה נכונה יותר לשונאי ישראל", דברי דגן.
המענקים מהמדינה החלו להיכנס הבוקר (שלישי) לחשבונות הבנק של מחצית ממקבלי הקצבאות הזכאים – כ-400 אלף איש. מחר צפויים עוד 400 אלף זכאים לקבל גם הם את המענק המוגדל על סך 1,500 שקלים. מדובר במי שזכאי לקבל גמלת סיעוד, גמלת נכה נזקק, הבטחת הכנסה ועוד.
לפי הפרסום בחדשות 12 המענק על סך 750 שקלים לשאר האזרחים צפוי להתחיל להיכנס לחשבונות מחר. הזכאים הם בוגרים מעל גיל 18 ללא הבחנה אם הם רווקים, נשואים וכו'. הכסף יועבר ישירות למי שיש לביטוח הלאומי את פרטי חשבונות הבנק שלהם. לפי הביטוח הלאומי חלוקת כלל המענקים תסתיים במהלך השבוע הבא. מי שאין לו כלל חשבון בנק יוכל להגיע לבנק הדואר ולקבל את המענק במזומן.
עבור מי שפרטי חשבון הבנק שלו אינם מעודכנים, באתר הביטוח הלאומי מדגישים כי אפשר לעדכן את חשבון הבנק במערכת או על ידי חיוג למספרים *8321, 02-5393733 או באתר הביטוח הלאומי. למעבר לעדכון חשבון הבנק באתר הביטוח הלאומי – לחצו כאן.
האוצר צופה אבטלה: בגל שני בחורף שיעור האבטלה יזנק ב-50% ושיעור האבטלה יגיע ל-15% והמשק יתכווץ ב-7.2% • במידה ולא יהיה גל נוסף צופים ששיעור האבטלה ירד ל-9.7%. בפעם האחרונה שמצב האבטלה בישראל היה כה קשה זה היה בשנת 2003 וחלפו 5 שנים עד שהמשק הבריא.
ירידה של 17% בהכנסות הקניונים ומרכזי הקניות לעומת חודש יולי אשתקד.
הגל השני של הקורונה קטע את החזרה לשגרה בהרגלי הקניות של הישראלים ובחודש יולי נרשמה ירידה בהכנסות הקניונים. כעת ממתינים בתקווה לנתוני חודש אוגוסט עם האטת התפשטות הקורונה ולמעלה ממיליון ישראלים שנותרו השנה בארץ.
מחיר למשתכן: זוגות רבים היו מאושרים כשזכו בדירות זולות אך הקורונה הותירה אותם ללא עבודה והכנסה וללא יכולת לשלם את המשכנתא. לשכת עורכי הדין דורשת ממשרד השיכון לשנות את התנאי בחוזה ולאפשר לזוכים למכור את הנכס מיידית, ולא בתום חמש שנים מהאכלוס.
גם זה בגלל הקורונה: החברה המוערכת ביותר בארה"ב היא יצרנית האקונומיקה כלורוקס. מתוך דירוג שנתי של 100 התאגידים בעלי מוניטין הטוב ביותר בארה"ב זינקה כלורקס למקום הראשון על רקע השימוש הגובר במוצרי הניקיון והחיטוי של החברה.
עיסקה מרחוק: אדם רכש אי פרטי עם בית ענק באירלנד ב-6.5 מיליון דולר בלי לבקר בו אפילו פעם אחת, העיסקה נסגרה בוואסטאפ, הקונה שזהותו לא נחשפה צפה באי בסרטונים שנשלחו אליו.
השקעות שלא צלחו: חברת אלעד גרופ של יצחק תשובה הפסידה עשרות מיליוני דולרים, בהשקעות שלא צלחו במט"ח ומכשירים פיננסיים אחרים. בנוסף, נרשמה ירידה בשווי הנכסים בעקבות משבר הקורונה. בעקבות זאת ההון העצמי של החברה פחת ב110 מיליון דולר והסתכם בשווי של 403 מיליון דולר. החברה צריכה לפרוע לבעלי האג"ח ולבנקים עד סוף השנה 800 מיליון דולר.
משלמים יותר עמלות לחברות כרטיסי אשראי מאשר לבנק על ניהול חשבון עו"ש.
לפי דו"ח של בנק ישראל, עלות משק בית על ניהול חשבון עו"ש מסתכם בכ-12.4 שקל בממוצע לחודש בעוד שעל השימוש בכרטיסי אשראי תשלם אותה משפחה כ-14.5 שקל לחודש.
משחקי קופסה: אם שאלתם את עצמכם כיצד ראש הממשלה ושר האוצר חורגים שוב ושוב ממסגרת התקציב בחודשים האחרונים כאשר בימים כתיקונם המסגרת היא 'בלתי נפרצת'. התשובה נעוצה ב'קופסא' – מסלול עוקף תקציב המאפשר לראש הממשלה ולשר האוצר להקצות מליארדים מחוץ למסגרת התקציב. כלכלנים מזהירים כי שימוש יתר ב'קופסא' נראה גרוע בעיני חברות דירוג האשראי ועלול לפגוע בישראל.
בענף הביטוח מבקשים: לייקר את סעיף הביטוח נגד הצפות בדירה ב־20%. בעקבות עליה של תביעות ביטח בגין הצפות גשמים מחשבים בחברות הביטוח מסלול מחדש ומבקשים לייקר את הפוליסה לבתים צמודי קרקע ודירות בקומות תחתונות. בתקציב משרדי הממשלה [חקלאות ואוצר] מצוי תקציב של כמעט מליארד שקלים לטיפול בהצפות אך הפרוייקטים תקועים מחמת בירוקרטיה.
הבנקים לאומי ודיסקונט הודיעו על הארכת התקופה להקפאת משכנתא.
בנק ישראל פרסם נוהל המאפשר הקפאת משכנתאות עד סוף השנה. בכלכליסט דווח כי הבנקים הלכו השבוע צעד נוסף והודיעו על הארכה נוספת. בנק לאומי מאפשר הארכה של עד שנתיים של תשלום הקרן [את הריבית צריך לשלם] בנק דיסקונט מאפשר הקפאה של שנה של הסכום כולו והארכת תקופת המשכנתא ל12 חודשים נוספים [בכדי שהסכום החודשי להחזר יוותר כשהיה].
ביטוח נסיעות לחו"ל: אם אתה מעל גיל 60 לא בטוח שתבוטח בטיסה הבאה לחו"ל. הפוליסה החדשה בחברת ביטוח הנסיעות לחו"ל פספורטכארד קובעת כי מי שהוא מעל גיל 60, נחשב לקבוצה בסיכון גבוה, ולא יבוטח. גם נסיעות לברזיל ארה"ב ועוד מדינות עם תחלואה גבוהה בקורונה אינה מבוטחת, חברות ביטוח נוספות הודיעו שיילכו בעקבותיה ולא יכסו מבוטחים מעל גיל 60.
לאחר דיווחים שונים על תקיפה בדרום סוריה, דובר צה"ל מוסר כעת, כי לפני זמן קצר, מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו מטרות של צבא סוריה בדרום סוריה בתגובה לאירוע הנחת המטען, שסוכל אמש בדרום רמת הגולן.
המטרות שהותקפו כוללות עמדות תצפית ואמצעי איסוף מודיעין, תותחי נ"מ ואמצעי שליטה ובקרה בבסיסי צבא סוריה.
לדברי דובר צה"ל צה"ל רואה במשטר הסורי אחראי לכל פעולה הנעשית בשטחו, וימשיך לפעול בנחישות נגד כל פגיעה בריבונות מדינת ישראל.
סוכנות הידיעות הסורית דיווחה כי מסוקים ישראלים שיגרו טילים הערב (שני) לעבר עמדות של צבא סוריה באזור הגולן.
על פי הדיווח, כתוצאה מן התקיפה נגרם נזק לרכוש בלבד ולא היו נפגעים.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה היום (שני) בהצעת חוק ממשלתית במסגרתה יוסמך שר העבודה והרווחה להורות על גיוס כפוי של עובדים בעקבות התפשטות הקורונה. ההצעה תחייב עובדים ממפעלים חיוניים או מפעלים למתן שירותים קיומיים להתייצב לעבודה בכפוף להכרזת הממשלה על מצב חירום.- כך לפי הפרסום ב'חדשות 12'.
מטרתו המוצהרת של החוק היא למנוע מחסור חמור בכוח אדם בתחומים חיוניים ומהותיים כמו בתחום הרפואה במקרה של התפרצות חמורה של המגפה. רביב מלאכי, מנהל כוח אדם לשעת חירום במשרד העבודה הסביר כי אם תהיה התפרצות נוספת "יכול להיות שיהיה צורך בגיוס בכפייה של עובדי רפואה וסיעוד למשל מהמגזר הפרטי לציבורי – צו 8 אזרחי לעובדים במדינת ישראל".
יו"ר הוועדה שדנה בחוק, חבר הכנסת חיים כץ, התייחס להצעה החריגה ואמר: "מדובר בחוק קיצוני שמדבר על עבודה בכפייה. אתה לוקח אזרח ומכיל עליו צבא. לפני שאני מעביר אותו אני רוצה לדעת איך המדינה תטפל בשכר של אותו עובד, בחזרה שלו אחר כך למקום העבודה וכל מה שצריך לדעת כדי שבמצב כזה העובד יפגע כמה שפחות. מפה לא יצא חוק עם חורים".
דקלה חורש, הממונה על הייעוץ המשפטי במשרד העבודה הסבירה כי החוק נועד לספק "צורך קיומי של המשק". עוד אמרה חורש כי תפקידו של השר יהיה לשקול את נחיצות החוק ורק בעת צורך אמיתי – לכפות על עובד להתייצב במקום העבודה.
היום י"ג מנחם אב הילולא של בעל ה'מגלה עמוקות' – רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקראקא. כבר בחייו החשיבוהו כאחד מגדולי עולם, מסופר כי "בעת שערך תיקון חצות לפי כוונות האר"י, ושר בשירים וניגון, שמנגנים שרפי עילא, בשלוש משמרות הלילה, כאשר אליו נגלה איש לבוש אדרת שער כולה והגיד לו דברי אלה: "כך וכך מקוננים פמליא של מעלה" ועין בעין ראה אותו ניצב וקמה". (כך העיד בנו).
חותנו שהיה עשיר בנה במיוחד בעבורו בית עם מקוה ובית כנסת "על הגבעה", ובו היה רבי נתן יושב תדיר ועוסק בתורה יומם ולילה.
ואמרו, שבחלונותיו לא כבה האור מעולם.
נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקראקוב [בית העלמין בו קבורים גדולי עולם כהרמ"א והב"ח]. על מצבתו נכתב: "פה נטמן איש אלקי קדוש מן הקדמונים. מגלה עמוקות ורזין ומטמונים. הוא שאומרים עליו שדיבר אתו אליהו פנים אל פנים".
מצבת בעל ה'מגלה עמוקות'
בסמוך לקברו הייתה מצבה ועליה נוסח אפוף מסתורין: "ציון לנפש חיה פה מצאנו, לדעת שמה לריק יגענו, יען נמצא קבור באשמנים, ותמחנה אותותיו מרוב שנים, כן יגיד עלי' רעו גאון עוזנו מגלה עמוקות ומגיה חשכנו, כי רב כבודו בשם תפארת, להשאר בדור דורים למזכרת, גבאי הח"ק זאת אל לבם השיבו, ומצבה חדשה על קברו הציבו, תקב"ץ לפ"ק לבריאת ארץ ושמים"
במהלך מלחמת העולם השנייה נעקרה המצבה ממקומה והושחת הכיתוב שעליה. רק מופיע באופן בולט הכיתוב: "יגיד עליו רעו".
על נסיבות המצבה האלמונית, הנקבר ונסיבות הקבורה, מופיע בספרי החברא קדישא בקרקוב:
באחד הימים הופיע בקרקוב אברך צעיר אלמוני שפנה אל ראש החברה קדישא ובקשה מוזרה בפיו, מבקש אני שתקברוני במקום הפנוי הסמוך לקברו של בעל ה'מגלה עמוקות'. והציע תשלום גבוה מאד עבור חלקת הקבר.
גבאי החברה קדישא שלל זאת מכל וכל מאחר ורבי נתן נטע שפירא ציווה להותיר את חלקת הקבר סביבו ריקה, ואף נזף בו איך עלתה על דעתו של אברך צעיר אפילו לבקש להיקבר במקום קדוש שכזה.
האברך האלמוני הפציר שוב ושוב והעלה את מחיר התמורה, לבסוף נעתר לו הגבאי מתוך מחשבה שמלבדם אין מי שיודע על כך, ומפאת גילו של האברך סביר כי יילך לעולמו אחר הגבאי וממילא לא יצרך למלא את דבריו.
לתדהמת ראש ה'חברא קדישא' ביום המחרת נפטר אותו אורח אלמוני, ומחמת הוד קדושתו של ה'מגלה עמוקות' החליט הגבאי להתעלם מההתחייבות. האברך האלמוני נקבר בשטח צדדי בבית הקברות, כשעל מצבתו מצוין תאריך פטירתו בלבד. הדבר היחידי שהיה ידוע עליו.
בלילה, בא הנפטר האלמוני אל הגבאי בחלום בתביעה על שלא קיים את ההסכם. והודיע לו כי הוא דורש שיעלה לבית דין של מעלה על מנת שיוכל לתבוע אותו שם. הגבאי התעורר בבהלה מהחלום והמשיך בשגרת יומו.
כשחזר החלום שוב ושוב בלילות שלאחר מכן פנה הגבאי אל רב העיר, הב"ח, רבי יואל סירקיש זצ"ל, וסיפר לו את הדברים. הב"ח הורה לו כי בפעם הבאה שיבוא אליו האלמוני בחלום, יאמר לו כי הוא חפץ לדון עמו בבית דינו של הב"ח. בלילה הבא בחלום הסכים הנפטר להצעה וקבעו ביניהם מועד לדין בבית דינו של הב"ח.
ביום המיועד, נועדו חברי בית הדין לדין, ייחדו מקום מיוחד אחורי פרגוד עבור הנפטר. בשעה היעודה נשמע קול אחורי הפרגוד, הנפטר סירב להזדהות לבקשת בית הדין לדון על טיבו, וכך הכריע הב"ח: חברא קדישא יותירו את הנפטר בקברו ומצווה אני אותם לחפור מקום קבורה ריק לצד קברו של ה'מגלה עמוקות' ולהותירו פתוח. אם הנפטר ראוי להיקבר על יד הרבי הקדוש יעבור הוא עצמו למקום זה. אנשי החברא קדישא יעוד באותו יום יצאו והכינו קבר פתוח והמתינו לבוקר.
למחרת עם שחר נחרדו אנשי החברה קדישא לגלות את קברו של הנפטר ריק, ועל הקבר שליד קברו של רבי נתן נטע שפירא מופיעה תלולית עפר.
קברו של האברך
הקימו הגבאים מצבה על קבר האלמוני ובה נכתב: "פה נטמן האברך לא נודע מיהו, כן יגיד עלי' רעו גאון עוזנו מגלה עמוקות ", לאמור: "יעיד על הנקבר זה שקבור לידו". עם השנים טושטש הכתב והוסיפו עליו הנוסח דלעיל.
מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי הזהיר היום (שני) בישיבת קבינט הקורונה: "את החורף הקרוב נעבור בלי חיסון לקורונה". לוי גם קרא להיערך לתחלואת שפעתבמקביל למגפת הקורונה – ואמר שיש להצטייד בחיסוני שפעת נוספים.
בישיבה הסגורה של קבינט הקורונה צינן לוי את ההתלהבות סביב האפשרות להשגת חיסון בזמן הקרוב – או אפילו בחורף הקרוב. מנכ"ל משרד הבריאות אמר: "את החורף הזה נעבור בלי חיסון לקורונה. לא צפוי חיסון זמין בזמן הקרוב – לפחות עד סוף פברואר", כך לדברי לוי.
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' חזי לוי // צילום: Flash 90
בנוסף ציין לוי כי להערכתו 10% מחולי הקורונה בישראל יחלו גם בשפעת. המשמעות היא בעיקר צורך בהרחבת מלאי חיסוני השפעת בארץ.
במשרד שואפים להגיע לכמות של 5 מיליון חיסונים זמינים, כשכרגע יש 3 מיליון בלבד.
הקושי בהשגת חיסוני שפעת לא נוגע לבעיות תקציב – אלא למחסור עולמי בחיסון. בישראל שואפים לחסן אוכלוסיות סיכון כבר בחודשים הקרובים.
לצד זאת, נקודה מעניינת היא שבחצי הכדור הדרומי – שם חווים כעת את עונת החורף – נתוני התחלואה משפעת נמוכים יחסית לחורפים קודמים. הסיבה היא בין היתר העובדה שאנשים מקפידים על מסכות, היגיינה וריחוק חברתי.
עובד בבית חולים גדול במרכז הארץ, שנדבק בנגיף הקורונה ושהה באשפוז ביתי, הפר את הבידוד וטס אתמול לאוקראינה דרך טורקיה, כך פורסם הערב לראשונה ב'חדשות 12'.
בקופת חולים "מכבי" התקשרו אל ביתו בבת ים כדי לשאול לשלומו, במסגרת המעקב השוטף שלהם אחרי עשרות אלפי חולים שנמצאים באשפוז ביתי. כשאשתו ענתה להם לטלפון, הם נדהמו מתשובתה: הוא טס לאוקראינה.
לפני כשבועיים וחצי דווח על ישראלי, תושב הצפון, שטס לנופש בטורקיה למרות שהיה אמור להיות בבידוד עקב מגע עם חולה מאומת בקורונה. רק לאחר שנחת בטורקיה, התברר שהוא חולה מאומת בעצמו.
במקרה הזה מדובר במקרה חמור עוד יותר – החולה שטס לאוקראינה ידע שהוא חולה מאומת כבר כשעלה על המטוס. לכן, בנוסף לקנס של 5,000 שקלים, ייתכן והוא יועמד לדין בעבירה של הפצת מחלה ביודעין. העונש על עבירה כזאת הוא עד 3 שנות מאסר.
במשרד ראש הממשלה בוחנים מענק נוסף לאזרחים לפני חג הסוכות, כך פורסם הערב (שלישי) לראשונה ב"חדשות הערב" בכאן 11. הבחינה נעשית על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון, שקידם גם את המענקים הקודמים.
המטרה היא לבדוק ככל הניתן אם הכסף שניתן במענקים באמת הופנה לצריכה, או ש"נספג" בחשבונות הבנק של הציבור. במקרה שהכסף אכן יועד לצריכה, הדבר יהווה תמריץ להעברת מענק נוסף.
בתקופה האחרונה הצליח הביטוח הלאומי לאסוף מידע על הציבור, וייתכן שהדבר יאפשר לתת מענק בצורה מדוייקת יותר, למי שזקוק לו במיוחד. ועדיין, בדרג המקצועי ממשיכים להתנגד לחלוקת מענקים באופן ספציפי.
בד בבד, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים הופתעו היום בזמן ישיבת קבינט הקורונה כשהתברר שממונה הקורונה, הפרופסור רוני גמזו, לא הציג מתווה ספציפי להצביע עליו. נתניהו אמר לגמזו ואנשי משרד הבריאות בדיון: "הציעו הצעות קונקרטיות, דברים ספציפים להורדת מספר החולים". בסוף הישיבה דרש ראש הממשלה מהממונה: "תגיעו עד יום רביעי עם הצעה קונקרטית להצביע עליה".
