משאיות אושקוש של צבא ארצות הברית, עליהן תותקן מערכת כיפת ברזל, נחתו היום (שני) בישראל.
המשאיות הוטסו לארץ במטוס התובלה אנטונוב An-225 המכונה "מריאה", שהוא הכבד ביותר שנבנה אי פעם • צפו
צילום שרון עידן תאגיד השידור הציבורי כאן
משאיות אושקוש של צבא ארצות הברית, עליהן תותקן מערכת כיפת ברזל, נחתו היום (שני) בישראל.
המשאיות הוטסו לארץ במטוס התובלה אנטונוב An-225 המכונה "מריאה", שהוא הכבד ביותר שנבנה אי פעם • צפו
צילום שרון עידן תאגיד השידור הציבורי כאן
חברת הסקרים 'דייקרט פולס' פרסמה היום (שני) תוצאות סקר לקראת הבחירות לנשיאות המדינה הצפויות להיערך בכנסת בשנת 2021.
על פי תוצאות הסקר המועמדת המובילה היא כלת פרס ישראל, מרים פרץ, שקיבלה 44% מהקולות.
אחריה ניצב יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, שקיבל 18%, אחריו שר הבריאות יולי אדלשטיין עם 14% ואחריהם יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ עם 9%.
מנתוני הסקר עולה כי בעוד המעומדים המזוהים פוליטית זוכים לאהדה בקרב הגוש הפוליטי ממנו הגיעו, פרץ זוכה לאהדה בקרב שני הגושים
איש יחסי הציבור משה קלוגהפט ציין כי אלו נתונים לפני שנתניהו בעצמו אולי יתמודד על התפקיד
מוקדם יותר הבוקר דווח כי חברי כנסת במפלגות החרדיות מספרים שיו"ר מפלגת העבודה, השר עמיר פרץ, החל לשבת איתם בשיחות שכנוע אינטנסיביות בבקשה שייבחרו בו לנשיאות המדינה
עוד דווח כי השר וחבר הכנסת לשעבר, יצחק הרצוג יו"ר הסוכנות היהודית. גם הוא בודק מול חברי כנסת את סיכוייו להיבחר לתפקיד נשיא המדינה. הוא החל להגיע בשבועות האחרונים יותר ויותר לכנסת ומקיים גם הוא שיחות עם חברי הכנסת,
מדובר בביקור השני של המטוס בישראל, שנחת כאן לראשונה ב-2008. זה הוא המטוס הארוך והכבד בעולם, שמופעל באמצעות שישה מנועים, והינו בעל 30 גלגלים.
ח"כ משה אבוטבול (ש״ס) במליאה מביע צער רב וכאב על חילול בתי העלמין בתימן, ועל שלילת זכויותיהם ורכושם של היהודים במדינה. הח״כ קרא לשרי הממשלה לדאוג ליהודים ולקדם את העלייה מתימן.
בהמשך התקיים עימות חריף בין ח״כ אבוטבול לח״כ יואל רזבוזוב (יש עתיד):
״תפסיקו עם המתקפה על בני הישיבות שבאים מחו״ל, לפעמים נראה שאתם רוצים את המרק רק בשביל השקדי מרק, ותוקפים את המצב במדינה רק כדי לתקוף חרדים.
גם שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר אתמול שההסתה הפרועה נגד הציבור החרדי הינה אנטישמיות לשמה… והוא יודע מה זו אנטישמיות. אני מסכים איתו וזה חייב להיפסק״.
"לצערי, בישראל יש הרבה מפחי נפש בעבודה שבחרנו לעצמנו. אבל, לעתים יש גם הצלחות ובעיקר גאווה גדולה על צוות של אנשים יקרים ש'מתאבדים' על הטבע ברגע שהוא קורא לנו וזקוק לעזרה", אמר ד"ר גלעד פרידמן, מנהל הפרויקט לאתר 'ווינט'.
"אחרי שסיימנו את חלקנו במילוי החלל שהשאירה אחריה נקבת הנשר, נכנסנו ברגע אחד אל 'תקופת הפריחה' הארוכה של הנשרים, שבמהלכה אנחנו מקווים כי האב ימשיך להאכיל את הפרחון הטרי וימשיך לחזק אותו. אבל התקופה הזו גם טומנת בחובה סכנות רבות אחרות וזאת עקב חוסר ניסיונו המובהק במעוף בטוח. פציעות ושברים עקב תעופה לקויה, תשישות ורעב עקב חוסר ניסיון בהגעה אל אזורי ההאכלה, אינן תופעות נדירות, לצערנו.
כל שנותר לנו הוא לקוות שהפרחון הטרי ימשיך לאכול ולהתחזק, ונאחל לו הצלחה רבה ושינהג במשנה זהירות בכל אשר יפנה".באמצע החודש שעבר אמו של הגוזל, K70, התחשמלה למוות יחד עם נשר נוסף באזור הנגב. בעקבות הטרגדיה, עובדי רשות הטבע והגנים וצוות הפרויקט לא נשארו אדישים למצבו של הגוזל היתום, ובמהירות התחדדה ההבנה כי האב נותר לבדו להאכיל ולטפל בגוזלו.

לבסוף, הוחלט לספק לגוזל מזון על ידי רחפן מיוחד, שיישא מזון אל תוך הקן, אבל כיוון שדבר כזה מעולם לא נעשה, אנשי רשות הטבע והגנים פנו לחברת XTEND, המפתחת טכנולוגיות לממשק אדם מכונה, שפיתחה מערכת הפעלה ייחודית המאפשרת הטסה של רחפנים בסביבות מורכבות ובתמרונים מסובכים.
יחידת יהל"ם נרתמה גם היא למשימה, ולוחמיה הפעילו את הרחפנים במיומנות מקצועית. המזון האיכותי הגיע מ-Negev Zoo והוא הועשר בוויטמינים ובתוספי מזון שסופקו על ידי גרעין הרבייה לנשרים של פרויקט "פורשים כנף".

אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, הוסיף כי "ההתרגשות כפולה ומכופלת: ראשית, נשר זה הוא עוד תוספת עתידית לאוכלוסיית הנשרים הנמצאת בסכנת הכחדה ונמצאת בשלב קריטי להמשך קיומה, ומכך גם עתידו של המין במזרח התיכון. כמו בכל אוכלוסייה קטנה – כל פרט חשוב. שנית, בפעם הראשונה הצלחנו להביא לפריחה גוזל שאיבד, בגלל האדם, את אחד מהוריו, ללא צורך להוציאו מסביבתו הטבעית, התערבות שמקטינה את סיכויי שרידתו בטבע".
דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, סיכם: "הגוזל שפרח הוא סמל למאבק הבלתי מתפשר לשימורם של הנשרים בישראל. בזכות מצלמת אונליין ורחפן, הגוזל המיוחד הזה פרח השבוע מהקן. זה עוד לא מבטיח לו חיים ארוכים, אבל את השלב הראשון והקשה הוא סיים בהצלחה. פרויקט 'פורשים כנף' חרט על דגלו לשמור על הנשרים והדורסים בישראל והסיפור הזה ממחיש עד כמה רחוק נלך כדי לשמור על הנשרים שלנו", הוא אומר.


קינון הנשרים, כמו קינוני העקב העיטי, החיוויאי והאוח העיטי, הם חלק מפרויקט "עופות דורסים בשידור חי", פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן המורשת, קרן דוכיפת, חברת חשמל ופרויקט "פורשים כנף", שהוקם באביב 2016 וחושף, באמצעות מצלמות אונליין המשדרות 24/7 את עולמם החבוי של הדורסים הגדולים והמסתוריים המקננים בישראל. עד כה, נחשפו עשרות מיליוני צופים מ-104 מדינות לחייהם המרתקים של העופות הדורסים, אך גם לקשיים ואתגרים שהם חווים – חמיסת ביצים, הרעלות, התמודדות עם טורפים, פגעי מזג אוויר, שריפות ועוד.
"אנחנו לא נחים לרגע", אמר נתניהו בפתח ישיבת הסיעה. "שר האוצר ואני, פרופ' שמחון והיועצים הכלכליים שלנו, מנכ"ל ראש הממשלה. אנחנו נביא עוד ועוד תוכניות, עוד וכעוד כסף לאזרחי ישראל והעסקים כדי להניע את הכלכלה. וזו הסיבה שצריך להעביר תקציב מיידי, כדי שנוכל להעביר עוד כסף לאזרחים. כדי שנוכל לתת עוד ודאות ויציבות למשק הישראלי".לדבר נתניהו, מדובר ב"דבר חיוני.
צריך להבין מה המשמעות של אי העברת התקציב. זה באמת פוגע, כפי שאמרו, בדירוג האשראי של ישראל, בדרך שבה מסתכלים עלינו, בשווקים הבינלאומיים. צריך להבין מה המשמעות של העברת תקציב דו-שנתי. המשמעות היא לעסוק בקיצוצים מאוד משמעותיים, בגזירות כלכליות.
"לדעתי זה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות", אמר נתניהו, אף שמרבית הכלכלנים תומכים בהעברת תקציב דו-שנתי, ולא ליתרת השנה הנוכחית. "לכן, לא צריך לעשות את זה. זה לא הזמן לקיצוצים, זה הזמן להזין כסף לאזרחים. אנחנו צריכים להמשיך לרווחת אזרחי ישראל. לפתוח את שנת הלימודים בזמן. להעביר למערכת הבריאות את המשאבים שהיא זקוקה לו. וכל זה נשיג באמצעות תקציב מיידי.
"זהו צו השעה, וצו השעה הוא אחדות. אף אחד לא רוצה בחירות ואין סיבה שיהיו בחירות", אמר ראש הממשלה. בתחילת ישיבת הסיעה אמר נתניהו כי "אנחנו מנסים להימנע מסגר כללי בכלל המדינה. יש שלוש אפשרויות אחרות – סגרים מקומיים, סגרים ליליים וסגרי סוף שבוע".
על פי הדיווח בווינט, לפני נתניהו הוצג חבר הכנסת החדש עמית הלוי, שנכנס לכנסת במקום השר אמיר אוחנה. "עמית, אל תיגע במיקרופון", ביקש נתניהו מהלוי, שדיבר לפניו. בחלק הסגור של הישיבה, אמר ח"כ קרעי, מיוזמי המהלך להדחת מיקי זוהר מתפקיד יו"ר הקואליציה, כי "אי אפשר לבנות אחדות עם יסודות רקובים". קרעי פנה לנתניהו ושאל אם הוא היה זה שאפשר לזוהר "להטיל סנקציות בשקר", כלשונו.
זוהר השיב לדברים ואמר כי "גזרתי על עצמי גזירה קשה שלא להגיב לדבריו של שלמה קרעי. אמשיך לנקוט עמדה זאת ולא אגיב לדבריו", והעביר את רשות הדיבור לח"כ ברק.
ראש עיריית טבריה לשעבר רון קובי מתלונן כבר במשך כמה שנים על כל שגורם עלום שורף לו את הרכב, או מנקב לו את הצמיגים, כל פעם סיפור אחר, וברוב הפעמים מצלמות האבטחה במקרה או שלא, לא עובדות בעת ביצוע המעשים
רון קובי הידוע בשנאתו לחרדים מאשים את החרדים במעשים, בפעם האחרונה מצלמות האבטחה עבדו וצמיגי רכבו נוקבו
לדברי העיתונאי שמעון כהן מהעיתון מקומי טבריה – המשטרה חשדה בבחור חרדי תושב הקריה החרדית בטבריה, אך זה שוחרר לאחר 40 דקות של חקירה מאחר ולא נמצאו שום ראיות הקושרות אותו למעשה
"הם הפכו את הבית של חרדי תושב קרית שמואל, חיפשו חולצה אדומה ולא מצאו אפילו בכביסה, הוא הורחק מביתו של רון קובי לחודש ושוחרר אחרי חקירה של 40 דקות"
צפו
השרים דנו בישיבה באופן כללי על הגדרת ערים אדומות וסגר דיפרינציאלי. סוכם שהפרויקטור רוני גמזו יבוא עם הצעה מפורטת ליום רביעי, בהתחשב במה שעלה בישיבה הנוכחית. בדיון היום הציע גמזו גם לקבוע מדד אחיד למספר האנשים שיכולים לשהות יחדיו בחלל סגור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה כי "רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם. אלה החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבשבועיים האחרונים בערך, אנחנו נמצאים ב'פלאטו'". לדברי נתניהו, "שני הנתונים הנוספים – מספר החולים הקשים נטו, הוא מצטבר באופן איטי, לא באופן כזה שברגע זה הוא מאתגר את המערכת, ונשמע על כך מגורמי הבריאות שמשתתפים בדיון. הדבר השני, הוא שמספר המתים עולה. מספר המתים כרגע, בשבוע החולף, היה 68 וזה עולה. זה עולה במדינת ישראל, וזה יכול לעלות למספרים גדולים. במקביל לבניית היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה, אנחנו חייבים להוריד את מספר החולים".
השר אמיר אוחנה הציע סגר מלא ואילו ראש הממשלה נתניהו הציע סגר לילי. ראש המל"ל הוסיף: שוקלים סגר כללי בסוף אוגוסט. עם זאת, כלום לא הוחלט, הצוותים המקצועיים החליטו לנתח את כל ההצעות ולחזור עם המלצות עד יום רביעי הקרוב לישיבה נוספת.
מוקדם יותר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום בפתח ישיבת סיעת הליכוד כי הדרך לצמצם את מצב התחלואה היא סגר כללי על המדינה וכן סגרים בסופי השבוע. "מצב התחלואה בישראל גבוה אבל יציב, אנחנו חייבים להוריד אותו כדי שלא יהיה עוד יותר גבוה. מה שדיברנו בקבינט זה צמצום המגעים על ידי כמה אפשרויות – אחת, סגר כללי על כלל המדינה, האפשרות השניה זה סגרים על ערים אדומות, תהיה הידברות עם ראשי הערים. מדברים גם על סגרים ליליים וגם סגרים בסופי שבוע".
כ-2.6 מיליון תושבים, המהווים כ-28% מאוכלוסיית המדינה, חיים ללא מיגון תקני, כך מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח ביקורת נוקב על היערכות פיקוד העורף מפני איום טילים ורקטות שפורסם היום (שני). מחברי הדוח מתריעים עוד, כי תכניות הפינוי בעת הצורך בחירום לכ-50 אלף תושבים המתגוררים בשדרות ובקרית שמונה, טרם הושלמו.
מהממצאים גם עולה, כי כ-50 אלף תושבים מתגוררים עד תשעה ק"מ מגבול הצפון, חיים ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. בנוסף, כ-231,650 תושבים בישראל מתגוררים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. לכ-8,000 תושבים המתגוררים ב-17 יישובים סמוך לגבול אין יעד קליטה בעת הצורך בחירום. מהדו"ח עולה עוד, כי בישראל קיימים 12,601 מקלטים וכ-20% מתוכם (2,494) אינם כשירים (נכון לשנת 2019).
"מקלטים ציבוריים ביישובים הסמוכים לקו הגבול, שתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם זמן ממושך, יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף, למרות שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהות ממושכת", מתריעים עוד מחברי דו"ח הביקורת, וטוענים כי "הצפיפות במקלטים פרטיים משותפים עלולה לא לאפשר שהות ממושכת בתוכם".


אנגלמן ממליץ שמשרדי האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים ופיקוד העורף ישלימו את גיבושה של התוכנית למיגון העורף שנקבעה בהתאם להחלטת הקבינט מדיני-ביטחוני מיולי 2018 בעלות כוללת של חמישה מיליארד שקל.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק הופך על ידי שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים, במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם את תהליכי החקיקה ועם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מציין בדו"ח שפורסם היום ועוסק בין השאר בשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי, כי חלק ממערכות המידע בארגון מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנה ויותר. כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים, זקנה ושארים ונכות כללית, הוא 47 ו-34 שנים. לא פלא אומרים במשרד המבקר כי הביטוח הלאומי מתקשה להעביר לאזרח את הכספים המגיעים לו
מבקר המדינה בדק את פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב בביטוח הלאומי, שהוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. הביקורת התבצעה בחודשים פברואר עד נובמבר 2019.

המבקר מציין, כי הביטוח הלאומי יישם כמה מערכות חשובות ומתקדמות במסגרת הפרויקט, אולם מדובר רק בחלק קטן מהמערכות שתוכננו במקור ב-2009: מ-31 מערכות בתחום הליבה יושמו בחלוף עשר שנים מתחילת הפרויקט רק חמש מערכות, ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון. חרף הביצוע החלקי של התכולות, התקציב שנוצל בעת סיום הביקורת היה דווקא גבוה בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי. נוצלו כ-755 מיליון שקל, ואילו התקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון שקל.
עם זאת, המבקר מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה במעורבותה של ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי בפרויקט. מי שמעיין בדו"ח, יכול להתרשם, כי בכל מקרה, מערכות מחשוב בנות 47 שנה ראויות כנראה יותר להיות מוצג במוזיאון מאשר לשמש את המוסד הסוציאלי הגדול במדינת ישראל.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת מעיד על השיפור הניהולי שחל בשנים האחרונות בכל הנוגע למערך קבלת ההחלטות, הפיקוח והבקרה התקציבית הנוגעים לפרויקט תבל. בשנה האחרונה נדבך נוסף של המערכת הוטמע בכ-50% מסניפי הביטוח הלאומי כשכעת הוא מוטמע ביתר הסניפים. הנהלת הביטוח הלאומי התייחסה בכובד ראש להערות דו"ח המבקר בנוגע להתנהלות המערכת בעניין תבל מאז שנת 2009. במסגרת זו, הופקו לקחים, הוסקו מסקנות והתקבלו החלטות שימנעו הישנותם של כשלים אלה בעתיד".
בזמן שישראל חווה את המשבר הכלכלית החמור ביותר בתולדותיה, דו"ח המבקר חושף כי העלות המוערכת של פרויקט הקמת משרד ומעון חדשים לראש הממשלה תגיע ל-1.2 מיליארד שקלים. כשהמיזם אושר בשנת 2009 העלות הוערכה בחצי, 650 מיליון שקלים. הפרויקט תקוע ואנגלמן מפנה אצבע מאשימה גם על העיכוב וגם על בזבוז משאבים.
פרויקט "אלמוג" לבניית מתחם חדש בקריית הממשלה בירושלים ובו משרד ראש הממשלה ומעון רשמי אושר עוד בימי ראש הממשלה לשעבר אולמרט. בתחילת כהונתו היה זה רה"מ נתניהו שהקפיא את המיזם ואולם ב-2014 החליטה ממשלתו לשוב ולקדם אותו. ארבע שנים לאחר ההחלטה כי המתחם יוקדם "במועד קרוב", עת ביצע מבקר המדינה את הביקורת תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם החלו בבנייה וההיתכנות שלו לצאת בכלל אל הפועל מוטלת בספק.

את האשמה על העיכוב בפרויקט מטיל אנגלמן במידה רבה על שירות הביטחון הכללי. מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018, גילה המבקר, גיבש שב"כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007 ושלא כולל את השינוי בכניסה לעיר והרכבת הקלה. שב"כ התוודע לשינויים רק בסוף 2018, אז הסתבר לו כי הם גורמים קושי ביטחוני, הפרויקט הוקפא וכעת נשקלת הקמתו במקום חלופי
המבקר הטיח ביקורת לא פשוטה גם על המל"ל ומשרד האוצר על כך שלא סיפקו לאדריכלים את המידע המלא לתכנון וכן מצא המבקר כי הוועדה להסרת חסמים שהוקמה ב-2014 לקידום הפרויקט לא קיימה שום ישיבה עד למועד הבדיקה ב-2019. זאת, על אף שעולה מהביקורת כי ישנם חסמים משמעותיים בפני בניית המתחם החדש למשרד ולמעון ראש הממשלה.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד בפתח ישיבת סיעת 'יש עתיד' בכנסת אמר "יש פרוייקטור למחלה, צריך פרוייקטור לכלכלה. הכלכלה לא מטופלת. אנחנו במשבר הכלכלי הגדול ביותר מזה שלושה עשורים. לא היה כשלון ניהולי כזה בתולדות המדינה. צריך פרוייקטור כלכלי, כי ממשלה של 36 שרים ו-16 סגני שרים לא תטפל במשבר כלכלי. היא רק מחמירה אותו".
ראש הממשלה נכשל. הוא לא מר כלכלה, הוא תקלה. עסוק רק במשפט שלו, בשנאה והסתה והתקפות על התקשורת והמפגינים.
האבטלה פי שלושה מאירופה. חצי מהמובטלים צעירים עד גיל 34. הגירעון עלול להגיע ל-15%. אנחנו ממשכנים את העתיד של הילדים שלנו.
שיעור הגידול בסגירת עסקים בישראל, הוא הגבוה בעולם. זה לא דיבורים, זה מדדים. מספרים קשיחים. העצמאים קורסים. אולמות האירועים, התרבות, המסעדות, החנויות. אנשים לא גומרים את החודש. אף אחד לא מבין את ההנחיות.
שמנו על השולחן תוכניות עבודה. תוכנית לאומית לטיפול באבטלה. תוכנית לאומית לטיפול בעצמאים ובעסקים. עבדנו מול כל גורמי המקצוע הרלוונטיים. בנק ישראל, המעסיקים, ארגוני העצמאים. יש מה לעשות. רק לא עושים.
ממשלת המנותקים לא תטפל בכלכלה. היא לא יכולה. בסוף מישהו יצטרך לנהל את זה. כמו שהם נשברו ומינו פרוייקטור לבריאות, לא תהיה להם ברירה – הם יצטרכו פרוייקטור לכלכלה.
הכלכלה הישראלית זקוקה לוודאות. אנשים צריכים להבין מה יקרה פה עוד שבועיים. מה התוכנית לעוד חודשיים.
בעקבות התדרדרות במצבו, טס הבוקר (יום ב) הרב פינטו לטיפול רפואי דחוף, כשתלמידיו בבתי מדרש ברחבי העולם מתאספים לתפילה ולבקשת רחמים, לרפואתו של הרב פינטו – רבי יאישהו יוסף בן זהר
צפו בח"כ אביגדור ליברמן בישיבת הסיעה