חודש: ינואר 2021

החל מהלילה נמל התעופה בן גוריון ייסגר לחלוטין עד לסוף החודש, לפחות, זאת בהתאם להחלטת הממשלה ובניסיון לעצור את התפשטות מגפת הקורונה בכלל וייבוא המוטציות השונות בפרט. התנועה האווירית צפויה להימשך גם אחרי חצות, שכן כל המטוסים הזרים שנמצאים בשטח הארץ יורשו לחזור ליעדם.

מהלילה ועד יום שני, השמיים ייסגרו ולא תותר כניסת מטוסים זרים לשטח ישראל, למעט טיסות מטען, טיסות לכיבוי אש וטיסות לפינוי חירום רפואי. מי שיוכלו לצאת מגבולות המדינה הם אלו הזקוקים להליך רפואי, או מי שנדרש להשתתף בהליך משפטי או בלוויה של קרוב משפחה.

למשרדי הבריאות והתחבורה הגיעו במהלך היום עשרות רבות של פניות מאנשים שביקשו אישור חריג לצאת מגבולות הארץ או לחזור לישראל. עד כה, רק טיסה אחת אושרה – טיסה של פועלים תאילנדים, שתשיב אותם למדינתם. בשלב זה, טרם ברור אם המדינה תפצה כספית את מי שרכש כרטיס טיסה לישראל או ממנה, שבשל ההנחיות – לא יהיה תקף יותר.

מוקדם יותר היום, ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס טענה בדיון בוועדת החוקה כי "סגירת נתב"ג לשישה ימים לא תספיק", וקראה לסגור את השמיים לחודש לפחות, "עד שקצב החיסונים יעלה ויאפשר אחרת".

"שישה ימים לא ישנו דבר מבחינת המוטציות", הסבירה אלרעי-פרייס. "נצטרך כמה שבועות כדי לאפשר למבצע החיסונים להתקדם בקצב מהיר, כדי שגם אם ייכנסו וריאנטים מדבקים, נוכל להשתלט עליהם. אנחנו מצמיחים את המוטציות בתל השומר ומנסים לראות אם החיסון עוזר. כרגע אנחנו לא יודעים למה החיסון לא יעיל ומניחים שלרוב המוטנטים הוא יעיל, אבל זה לוקח זמן".

אמש, במהלך הדיון על סגירת השמיים, אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי כי "חשוב שהשרים יבינו את הקשיים המשפטיים –  מניעת אפשרות לאזרחים לחזור ארצה עומדת בסתירה לכבוד האדם וחירותו. תהיה פה התמודדות משפטית לא פשוטה", התריע.

העומסים בבתי החולים הובילו למצוקה חדשה: אמבולנסים עם חולי קורונה, שהוזעקו לאחר קריאה דחופה, מצאו עצמם ממתינים שעות ארוכות בחניה – עד שיתפנה מקום בחדר המיון או במחלקה. על פי נתונים שחשפה הערב ענבר טויזר, מתחילת ינואר, 4,143 חולי קורונה שנזקקו לטיפול דחוף הועברו לבתי חולים ברחבי הארץ. בגלל העומסים על בתי החולים – כ-15% מהמקרים – הובאו לטיפול במוסד רפואי מרוחק מביתם.

לעתים מדובר במרחק נסיעה דרמטי שנאלץ לעבור האמבולנס, כמו למשל האירועים האלו שהתרחשו החודש: פינוי חולי קורונה מכרמיאל שבצפון לבית החולים שיבא במרכז, פינוי מהעיר חדרה לבית החולים קפלן ברחובות. מספר הפינויים הרב ביותר של חולים מחוץ למקום מגוריהם – נעשה בירושלים, שם תושבי העיר שמצבם הידרדר הועברו לבתי חולים כדוגמת איכילוב, שיבא ולניאדו.

3,395 חולי קורונה, שחלה הידרדרות במצבם, נאלצו להמתין עד שעה בתוך האמבולנס כשהם ברחבת המיון של בית החולים. 748 חולים שחלה הידרדרות במצבם נאלצו להמתין בחניה מעל שעה. בשני מקרים במהלך חודש ינואר, אמבולנס של מד"א נאלץ להמתין יותר מ-6 שעות מחוץ לחדר המיון. שבעה מטופלים המתינו באמבולנס בין 5 ל-6 שעות, 32 חולי קורונה המתינו בין 4 ל-5 שעות וב-181 מקרים ההמתנה הייתה בין 3 ל-4 שעות. הנתונים מתייחסים למקרים דחופים בלבד שנוגעים לחולי קורונה, זאת כשבמקביל נמשכים הפינויים של פצועים וחולים אחרים במערכת הבריאות.
 

אהרון ברנע, פרמדיק במד"א, תיאר מקרה שחווה השבוע כשנקרא לטפל בחולה קורונה. "כבר בדרך לאירוע אנחנו שומעים אמבולנס אחר אמבולנס מחפש יעד פינוי למטופלים שלו ואלה נשלחים הרחק מעירם: לאיכילוב, לבילינסון ולתל-השומר", סיפר והוסיף: "המוקד מודיע לנו שגם אם החולה שלנו לא יציב ונשקפת סכנה לחייו, לא ניתן לפנותו לבית חולים בירושלים ואם לא תהיה ברירה ההנהלה הרפואית תנסה להתערב ולעזור. זה לא שהם לא רוצים לקבל מטופלים, הם פשוט לא יכולים. אין להם איפה להכניס עוד מטופל. אין מקום במחלקה או בטיפול הנמרץ. הם רוצים לעזור – אבל פשוט לא יכולים".
 

בתוך כך, גם היום נמשכה מחאת שבעת בתי החולים הציבוריים, לאחר שהמשא ומתן מול האוצר לא צלח. המרכז הרפואי הדסה, שערי-צדק, לניאדו, מעייני-הישועה ובתי החולים בנצרת הודיעו כי לא יקבלו לפתחם אמבולנסים – אלא אם מדובר במקרים "מצילי חיים".

על פי התוכנית המקורית הסגר אמור להסתיים ביום שני בלילה בשבוע הבא, אך מספר החולים הקשים בבתי החולים ממאן לרדת ובמערכת הבריאות ממליצים לממשלה על הארכת הסגר בשבוע נוסף. בדיון שנערך הערב בהשתתפות ראש הממשלה, הפרויקטור פרופ' אש הציע תחילה שתי אפשרויות: הארכת הסגר בשבוע נוסף ולאחר מכן פתיחה רחבה של המשק ומערכת החינוך, או פתיחה מצומצמת כבר החל משבוע הבא. במשרד הבריאות סבורים שיידרש עוד שבוע כדי להגיע לממדי תחלואה שיאפשרו את היציאה מהסגר והתחלת החזרה לשגרה.

ראש הממשלה נתניהו כינס את דיון בהשתתפות שר הבריאות יולי אדלשטיין, ראש המל"ל, מנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה ובכירים נוספים. הדיון עסק בניתוח מגמות התחלואה, קצב ההתחסנות, השפעת המוטציות על מצב התחלואה, תאריכים ליציאה מהסגר וסוגיות נוספות. בכירי משרד הבריאות הביעו חשש שגם בתום המועד הנוכחי של הסגר נישאר עם רמה גבוהה של תחלואה ועומס כבד מאוד של חולים קשים בבתי החולים. הצדדים עדיין לא הגיעו לסיכום ומחר יימשכו הדיונים.

על פי הערכה האופטימיות של משרד הבריאות ופרופ' נחמן אש, בסוף הסגר יעמוד מספר החולים הקשים על כ-1,100. עם זאת, הוא מסויג ומבקש לחכות לנתונים של מחר. ד"ר שרון אלרעי-פרייס ציינה  בדיון כי הנתונים לא יורדים כפי שציפו וכרגע אין אפשרות לפתוח את המשק.

פרופ' אש הבהיר במהלך הדיון לרה"מ נתניהו שבכל מקרה אי אפשר ללכת לפתיחה של החינוך והמסחר כפי שתכננו תחילה ביום שני הבא. הפרויקטור הציג למעשה שני פתרונות אפשריים ליציאה מהסגר: האפשרות הראשונה היא שבשלב הראשון תהיה פתיחה מצומצמת של מערכת החינוך והמסחר ולאחר מכן לפתוח בצורה נרחבת יותר. האפשרות השנייה היא להמשיך את הסגר ההרמטי בשבוע נוסף ואז לאחר מכן לעשות פתיחה משמעותית יותר – של חינוך ומסחר בלבד.

כל החלטה שתתקבל לא תעבור בקלות. שר האוצר ישראל כ"ץ הבהיר שהוא רוצה לפתוח את המסחר באופן מלא כבר ביום שני הקרוב. כ"ץ גם הבהיר לנתניהו שהוא לא מתכוון לקדם את תוכנית המענקים אלא אם המסחר ייפתח בשבוע הבא. לחץ נוסף הגיע מצד שר החינוך גלנט, ששוחח הערב עם ראשי רשויות והודיע להם כי עליהם להיערך לפתיחת מערכת החינוך בשבוע הבא.

הדרישה של משרד הבריאות להאריך את הסגר או לצמצם את הפתיחה היא תוצאה של שורת התייעצויות שנערכו הערב בעקבות נתוני התחלואה.

במשרד הבריאות עלתה ההבנה שלמרות שיש ירידה במספר המאומתים השבועי וירידה במקדם ההדבקה – מספר החולים שבמצב קשה עדיין גבוה. על פי הערכה, המוטציה הבריטית היא זו שמונעת את הירידה הדרמטית במספר החולים, לה ציפו בעקבות הסגר.

על פי ההערכה העדכנית של משרד הבריאות, בלילה שבין ראשון לשני בשבוע הבא, בו אמור להסתיים הסגר, אנחנו עדיין נהיה עם כ-1,100 חולים במצב קשה. עם זאת, ישנה עדיין איזושהי ציפייה שמספר החולים הקשים ירד עד אז כתוצאה ממבצע החיסונים.

בניתוחים שבוצעו ב"מגן ישראל" ובמשרד הבריאות רואים את ההתרופפות במדד המגעים. כלומר, אנשים מרגישים שהסגר עוד מעט נגמר ולכן הם מתקהלים ונפגשים יותר.

בהתייעצויות פנימיות שערך קודם לכן הפרויקטור הוא ציין כי "הציבור עייף ושחוק ויש חשש שהוא לא ישתף פעולה עם הארכה נוספת של הסגר – צריך להתחשב גם בזה בקבלת ההחלטות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו דן כעת במשרדו בתוכנית היציאה מהסגר, יחד עם גורמים ממשרד הבריאות וממונה הקורונה פרופ' נחמן אש. הפרויקטור מציג בפני נתניהו שני תרחישים – יציאה מיידית אך מתונה מהסגר, או הארכת הסגר, ויציאה מהירה ממנו.

אם הסגר לא יוארך, משרד הבריאות מציג מתווה לפיו בשלב הראשון במערכת החינוך ייפתחו רק הגנים וכיתות א'-ב', ובמסחר ייפתחו רק חנויות רחוב. רק ענפי המשק שאינם מקבלים קהל יוכלו לחזור לפעילות, לצד טיפולים פרטניים של אדם אחד בכל זמן, כגון מספרות.

בשלב השני, על פי המתווה, תותנה קבלת שירות בתו הירוק שיינתן למחוסנים ולמחלימים, שיוכלו להיכנס לאירוע תרבות וספורט. רק בשלב ג' ייפתחו שאר הענפים במשק, כולל מסעדות, חתונות וחדרי כושר. משרד הבריאות מעדיף את החלופה של הארכת הסגר ויציאה יותר מהירה ממנו. ההחלטה תתקבל לפי מספר החולים הקשים.

בד בבד, גורמי הבריאות המקצועיים חוששים היום מביטול הסגר, שכן הם חוששים שלא יהיה היכן לאשפז חולים נוספים. למעשה, כבר היום במחלקות קורונה רבות נמצאים במצב שהרופאים בוחרים את מי להנשים ואת מי לאשפז בטיפול נמרץ, בשל מחסור ועומסים. בתוך כך, במשרד הבריאות מוטרדים מפתיחת השמיים בשל הפרות בידוד רבות, ושוקלים להציע פתרון אלקטרוני שיוודא שמירה על הבידוד.

במקביל, קיימים גם סימנים חיוביים. מקדם ההדבקה נמצא מתחת 1 כבר ימים רבים. העובדה שבימים האחרונים חלה ירידה משמעותית במספר הבדיקות, על אף שקופות החולים לא מיישמות את ההנחיה לבדוק רק אזרחים עם הפניה, מסמנת שקיימת ירידה בהדבקה. שכן, ייתכן שאין נבדקים רבים משום שרבים לא נחשפו לחולים ולא חשו בתסמינים.

יממה אחרי שזכתה ברוב קולות בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי דורשת הערב משני חבריה למפלגה להתפטר מהממשלה. כזכור, ח"כ מיכאלי סירבה להיכנס עם שני חבריה לממשלת נתניהו ונשארה כאופוזיציה בתוך המפלגה.

"ההחלטה הראשונה שלי כיושבת ראש מפלגת העבודה היא כמובן שהעבודה עוזבת את ממשלת גנץ-נתניהו המושחתת והגרועה בתולדות המדינה", אמרה יושבת הראש החדשה. "הודעתי לעמיר פרץ ואיציק שמולי שעליהם להתפטר מתפקידיהם בממשלה לאלתר".

יושב הראש היוצא עמיר פרץ מכהן כשר הכלכלה והתעשייה ואילו איציק שמולי מכהן כשר הרווחה והשירותים הכלכליים. השניים נחשבים חלק מגוש כחול לבן בממשלה ובעצם מקבלים את ההחלטות בתיאום עם יו"ר המפלגה גנץ.

ח"כ מרב מיכאלי ניצחה אמש בפריימריז לראשות המפלגה וזכתה ל-77% מקולות המצביעים – 7,483 קולות מתוך 9,651. שיעור המצביעים הכולל בפריימריז עמד על 26% ממתפקדי המפלגה, שלפי כל הסקרים בשנה האחרונה מתרסקת אל מתחת לאחוז החסימה.

קלפיות הפריימריז נפתחו ב-11:00 ונסגרו ב-19:00. על תפקיד יו"ר המפלגה התמודדו שבעה מועמדים: ח"כ מרב מיכאלי שסירבה להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ והובילה קו תקיף ועצמאי נגד החלטת יו"ר המפלגה עמיר פרץ להיכלל בה, איש העסקים אבי שקד שנחשב למקורבו של היו"ר הפורש עמיר פרץ, יצחק טיים, גיל ביילין, נאוה כץ, דוד לנדסמן ועופר סגמן.

שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין נאם בסיום הדיון על חוק הקנסות שהגיש לכנסת.

"מדהים אותי לראות אנשים שלא מצייתים, מסכנים את עצמם ואת הבריאות של הסובבים אותם. ולכן צריך להעביר את החוק שמגדיל את הקנסות ויעזור לנו בהרתעה".

"אנחנו מחוייבים כחברה להוקיע את כל העבריינים. ומי שלא מבין בטוב יקבל גם קנסות בהתאם", דברי אדלשטיין.

"תופעות הלוואי הכי חמורה והכי קשה היא, שאנשים מערערים על מה שגדולי ישראל פסקו, על הרופאים שנתנה להם הרשות לרפא"
"אנשים מעיזים לקעקע את יסודות האמונה ועבודת השם, מי שם אותם לשופטים לבוא בריש גליה לדבר על דברים שהם לא יודעים ולא מבינים בהם מאומה. הם ממציאים עלילות ומפחידים את הציבור, זה הדבר הכי חמור והכי קשה. בושה שאנשים כאלו עוד מעזים לדבר."