חודש: פברואר 2021

אמש, פורסם לראשונה ב"חדשות 12" כי הממשלה מתכוונת לפצות בתשלום חד-פעמי את המשפחות מפרשת חטופי תימן, שרבים מהם מתו או נעלמו בנסיבות מסתוריות לפני כשישה עשורים. עם זאת, הבוקר המשפחות קמו בתחושות מורכבות וזעמו. "במקום להודות במה שקרה ולעזור לנו למצוא אותם, הם דוחפים לנו כסף".

אחת הנשים – ציונה דמארי מספרת: "ילדתי את הבן הבכור שלה ושל בעלי יוסף ז"ל, שנפטר לפני שלושה חודשים בחודש יולי – לפני 65 שנה. הלידה התרחשה באמבולנס, בדרך לבית החולים בחדרה, ובאותם רגעים קשים ומרגשים, לא ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה שאראה אותו. בבית החולים בישרו לי שהוא מת. אך היינו היו בטוחים כל השנים שכמו ילדים אחרים של יוצאי תימן שנעלמו, הוא נחטף"..

ציונה לא איבדה מעולם את התקווה לפגוש את הבן האבוד. לפני 5 שנים הם עשו בדיקת DNA של חברת myheritage, כדי לנסות ולהתחקות אחר עקבותיו. אך התוצאה שלה קיוו לא הגיעה, וכל שנותר להם הוא לחכות שלפחות המדינה תכיר ותודה באירועים שקרו, תחשוף את כל המסמכים ותעזור להם לחפש את הילדים האבודים.

למרות התקווה, הבוקר המשפחות התעוררו לבשורה אחרת לגמרי מהממשלה. "מכיוון שאחיי ואני לא חונכנו לחומרנות וגם בגלל הסיטואציה אני ממש לא שמח", מציין הבוקר אמנון דמארי בנם של ציונה ויוסף. "הקונוטציה לפיצוי מדברת בעד עצמה ומזכיר (להבדיל אלף הבדלות) את הפיצויים ששילמה ממשלת גרמניה לניצולי השואה. בראש וראשונה היינו מצפים להכרה רשמית. סוגרים פיות בכסף, וממש לא מפתיע שזה סמוך לבחירות".

על פי המסמך הממשלתי, כל משפחה שאחד מילדיה מת ללא מידע על כך בעת האירוע, תקבל מהממשלה 150 אלף שקלים, ומשפחה שאחד מילדיה נעלמו – 200 אלף שקלים.

"מי יפצה את אמא שלי שעד יום מותה לא הפסיקה לבכות על אחותי", מציין ‏שלמה תם‏. "חושבים שבכסף הזה אנחנו נשכח את הצער שעשו לכולם? במקום לבוא ולהודות שזה קרה, לדבר על ליבנו ולהציג לנו ראיות איפה הילדים והאחים שלנו, המציאו שהם נפטרו וכל מיני שקרים.

אני מתבייש בכל אותם ראשי ממשלות וחברי הכנסת שמנסים להסתיר את העוולה שנעשתה למשפחות. לצערנו ההורים שלי ושל כולם כמעט אינם בחיים היום, אבל אני לא אשכח עד יום מותי את אמא שלי מקוננת על אחותי".

מעמותת "עמר"ם – חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן" נמסר: "אומנם, מדובר בצעד שמבקש לבוא לקראת המשפחות, אולם הוא חלקי בלבד ואינו מספק מענה ראוי וכולל בפרשה. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות הידברות של עמותת עמר"ם והעמותות הפעילות בנושא מול גורמי ממשלה, אך אלה לא צלחו, על רקע סירובה של המדינה לקחת אחריות באופן מלא על חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן.

ההחלטה הצפויה להתקבל היום, חסרה את המרכיב המשמעותי ביותר בתהליך לקיחת האחריות – התנצלות רשמית של המדינה בפני משפחות ילדי תימן, מזרח ובלקן. בהקשר זה, יש לציין כי ההחלטה הנוכחית התקבלה ללא דיאלוג עם המשפחות והעמותות הפעילות בנושא, ובלי מרכיב זה לא ייתכן תהליך של תיקון וריפוי".

לדבריהם, "ההחלטה כוללת כשלים מהותיים כגון הפרדה שרירותית ומדירה בין משפחות אשר פנו לוועדות וזכאיות להגיש בקשה לפיצויים, לבין משפחות אשר לא עשו כן. על המדינה להציע פתרונות אשר כוללים את כל המשפחות שילדיהן נעלמו לאחר שנלקחו ע"י מוסדות המדינה, שכן רבות מהמשפחות לא פנו לוועדות מתוך אי-אמון בממסד או מתוך תום ליבן בשעת פעולת הוועדות. יש לציין, כי הוועדות אף הגבילו את נגישותן למשפחות על רקע גילי הילדים, ושנים מסוימות שנקבעו מראש".

עוד נמסר, כי "עמותת עמר"ם שבה ודורשת ממדינת ישראל לקחת אחריות על העוול הקשה שנגרם למשפחות יוצאות תימן, מזרח ובלקן. תהליך זה יכלול הכרה מצד המדינה והתנצלות בפני המשפחות, הקמת מערך סיוע לחיפוש נעדרים ואיחוד משפחות הכולל פתיחה מלאה של תיקים וארכיונים, הטמעת הפרשה בתוכנית הלימודים במערכת החינוך, הקמת אתר מחקר והנצחה, ניקוי שמו של הרב עוזי משולם ז"ל ומיסוד יום זכרון ומודעות בלוח השנה".

המדינה תממן: הסדר הכספי למשפחות ילדי תימן

צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת בחופי ישראל, הוצא היום (ב') לבקשת המשרד להגנת הסביבה. 

הצו, שעליו חתם השופט ד"ר זיאד פלאח מבית משפט השלום בחיפה, נוגע לחקירה המתנהלת ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, ועניינו זיהום ים וחופי ישראל מזפת.

אמש, בריאיון לחדשות ווינט, פירטה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על אודות החקירה ועל כך שיש עשר ספינות חשודות, שהיו בקרבת מקום בזמן שהחומר המזהם נפלט לים. היא גם סיפרה שאחת הספינות נבדקה בנמל אשדוד והתברר כי היא אינה קשורה לזיהום.

יו"ר סיעת ימינה, איילת שקד מפרסמת היום (שני) את תכנית הדיור של ימינה, היא מציגה 11 צעדים להצלת שוק הדיור.

הצעד הראשון הוא, פירוק רשות מקרקעי ישראל: יש להוציא את מערך ניהול הקרקעות מידי רמ"י ולהעבירו במיקור חוץ לחברות פרטיות שייבחנו ויתוגמלו בהתאם למדדי ביצוע ושביעות רצון. 

2. חיזוק הועדות המחוזיות והתניית תכנון בתקצוב: יש לחזק את הועדות המחוזיות, להופכן ל"וואן סטופ שופ" – הגוף שיוזם הקמת שכונה חדשה לא צריך להתרוצץ בין כל משרדי הממשלה. 
3. תכנון מפורט ופיתוח על ידי גורמים פרטיים: יש לאחד את כל עבודות התכנון, הפיתוח והבנייה של דירות המגורים ואת מוסדות הציבור השונים, לזוכה אחד במכרז שיתחייב להשלים את הבניה והפיתוח בזמן קצוב. 
4. תיקון עיוותים בשרשרת הערך של השלטון המרכזי: יש להכפיף את משרד השיכון למשרד הפנים ולייצר סינרגיה בין רשויות התכנון, מקטעי שיווק וניהול הקרקעות והאחריות על פיתוח וניהול הרשויות המקומיות כדי לצמצם עיכובים בהליך.
5. תיקון העיוותים בשרשרת הערך של השלטון המקומי: נושא הדיור ומוסדות התכנון והביצוע הרלוונטיים ירוכזו תחת האשכול האזורי להם תהיה עצמאות בקביעת שיטת המיסוי העירוני. בכל מקרה, נקטין את הפער בין ארנונה למגורים ועסקים ונעודד את הרשויות המקומיות לקדם דיור למגורים.
6. סגירה מהירה של פער ההיצע באמצעות הסבת משרדים למגורים: יש לאפשר ליזמים להסב משרדים למגורים ללא הגבלה. 
7. תיקון חוק התכנון והבניה: צמצום דרסטי של הדרישה לקבל היתר בניה והיתר לשימוש חורג. במקום אישורים בירוקרטיים יקבעו כללים ברורים ורזים לתכנון מבנים, במקום הדרישות המפורטות והבלתי מסתיימות שקיימות היום. 
8. החלטת ממשלה שתורה על תיקון תכניות בניין עיר (תב"ע):

 בהתאם למגמות העולמיות שוק התעסוקה העתידי ידרוש עירוב שימושים, כלומר מתחמים בהם יש מגורים, משרדים, תעשיה נקיה, מסחר, חינוך ותרבות במרחקי הליכה. יש להוציא החלטת ממשלה שתיישם את גישה זו.

9. דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה: שינוי הדרגתי במדיניות הבנייה של הדיור הציבורי והחלפת הדיור הציבורי בסיוע לשכר דירה, יוביל למצב בו נוכל להכפיל את מספר הזכאים הזקוקים לסיוע בשכר דירה מבלי להוציא מיליארדים על בנייה של דירות חדשות.
10. תוכנית ממשלתית לחידוש מרכזי הערים בפריפריה: תוכניות לחידוש ושיקום מרכזי הערים וביצוע פרויקטי תמ"א 38 ופינוי בינוי בכל ערי הפריפריה בתוך 3 שנים, באמצעות הקצאת קרקע משלימה וניוד זכויות באזורי ביקוש להשלמת הפער הכלכלי עבור היזמים.
11. תנופת בנייה – בנייה נרחבת באזור גוש דן מזרח, והקמת עיר נוספת ממזרח לראש העין.

ח"כ איילת שקד: "אפשר להפוך את המשבר הכלכלי לאקזיט!

בשנים האחרונות ניסו למכור לנו פתרונות קסם פופוליסטיים לשוק הדיור, מניפולציות זולות שרק ייקרו עוד יותר את הדירות בישראל ועד היום אנחנו משלמים עליהן".

היא הוסיפה: "תכנית שקד לדיור היא בשורה של ממש שתהפוך את חלום קניית הדירה בישראל למציאותי. התוכנית המקיפה תחולל שינוי יסודי, תפתור מהשורש את הבעיות בשוק הדיור הישראלי ותטפל בכל המקטעים שנוגעים לקרקעות במדינת ישראל. היא תשנה את דרך ניהול, תכנון ושיווק הקרקעות ותביא לירידה משמעותית במחירי הדיור.

אין סיבה שיעברו 20 שנה בין ההחלטה על הקמת שכונה חדשה ועד שהטרקטורים עולים על הקרקע".

"לאזרחי מדינת ישראל מגיע פתרון אמיתי לבעיית יוקר הדיור".

העיתונאי מיכאל שמש מפרסם בכאן כי בימים האחרונים מתפתחת מתיחות חריפה בין לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין לשכת שרת התחבורה מירי רגב: בלשכת נתניהו יש זעם גדול על רגב, בין היתר בעקבות כך שהיא מתנהלת בצורה עצמאית בקמפיין ובשבוע שעבר היא הגדילה לעשות כשירדה מדף המסרים של המפלגה. בלשכת רגב ובלשכת נתניהו הכחישו את הדיווח.

שמש מספר כי רגב ביקרה בהסתדרות ושם, לצד יו״ר ההסתדרות, אמרה שהגיע הזמן שיהיה פנקס כחול במקום הפנקס האדום המיתולוגי שנתפס כפותח דלתות לחברי המועדון הסגור של מפלגת מפא״י ההיסטורית.

על פי הדיווח בלשכת ראש הממשלה לא אהבו את הדברים האלה בכלל. בכיר בקמפיין אמר שרגב עושה ״נזק גדול״ וכל זה קורה כשברקע – היחסים בין נתניהו לרגב בשפל. גורם שבקיא ביחסים בין השניים אומר שראש הממשלה מאוכזב מההתנהלות של רגב לאחרונה, בין היתר גם בנושאים של מינויים פוליטיים.

רגב, האישה הראשונה בליכוד מי שנחשבה בעבר למקורבת מאוד, בימים אלה קצת מורחקת מהסביבה הקרובה.

מלשכת רגב נמסר בתגובה: "אין לדברים כל שחר. השרה רגב הדגישה בדבריה את דרכו של הליכוד, שמאז ומתמיד ידע לאפשר לכל עובד העסקה בכבוד תוך הגנה על זכויות העובדים, לצד שמירת השוק החופשי והתחרות. אין ולא הייתה כל מתיחות בנושא בין השרה רגב ללשכת ראש הממשלה"

סגן שר הבריאות יואב קיש קורא להטלת עוצר לילי בחג. "צריך לחתוך היום או מחר. אני ממליץ על עוצר לילי בפורים, זה מחויב המציאות על רקע כמות המסיבות", אמר סגן השר קיש בריאיון באולפן האתר ynet. "אי אפשר להמשיך בפורים כרגיל וכנראה שלא תהיה ברירה אלא לעוצר, המסיבות עלולות להיות מקור הדבקה עצום".

לדברי קיש, "מי שיחליט על עוצר לילי זה הדרג המקצועי במשרד הבריאות. אם הוא יחליט כך, אני מניח שיהיה לזה רוב בממשלה". סגן שר הבריאות אמר זאת על רקע הירידה המשמעותית בתחלואה בימים האחרונים, וביקש להבהיר: "יש לנו עדיין אלפי נדבקים ביום, ולא על כולם אנחנו יודעים בזמן אמת. בקרב הצעירים, אנחנו עדיין באחוזים נמוכים של חיסונים. לא נראה מסיבות של בני 70 עד שתיים בלילה, ואת המסיבות של הצעירים צריך למנוע".

קיש ציין כי הוא סבור שהכיוון הוא אכן עוצר לילי בפורים, "ונקבל את ההחלטה בימים הקרובים. אנחנו בשבוע קריטי אחרי היציאה מהסגר, ואם נפרוק כל עול אין לי ספק שהתחלואה תעלה. חייבים להמשיך ולשמור על מגמת הירידה, ואם כולם יהיו עם כולם ובלי מסכות כאילו שנגמר הסיפור, המגמה תשתנה".

הוא מתח ביקורת על מרד הערים הגדולות לקיום לימודים בחטיבות הביניים: "גם אירופה וגם ארה"ב בסיטואציה של ירידה בעיקר בגלל סגרים וחיסונים, כמו בישראל. בסוף יש הנחיות שאותן יש לקיים, ופורום 15 הרשויות עושה דין לעצמו. מעניין מה היה קורה שאם במקום פורום ה-15 היו קוראים להם המגזר החרדי. אף ראש עיר לא יכול לעשות דין לעצמו, זה מוביל לאנרכיה"

הממשלה תאשר היום החלטה היסטורית לפיצוי כל המשפחות שילדיהן נעלמו בפרשת חטיפת ילדי תימן. הפיצוי יעמוד על סך של בין 150 ל-200 אלף שקלים, כך מדווח העיתון 'ישראל היום'.
ההצעה תוגש על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ וצפויה להתקבל ברוב מוחץ.

מדובר בהחלטה דרמטית, שכן מעבר לפיצוי מדובר בלקיחת אחריות ממסדית ראשונה מסוגה באחת הפרשות העגומות שידעה המדינה וממשיכה להוות פצע פתוח בחברה הישראלית.

על פי ההצעה, "ממשלה ישראל מביעה צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה, ומכירה בסבלן של המשפחות אשר ילדיהן היו חלק מפרשה כאובה זו". כחלק מלקיחת האחריות מוצע כי בני המשפחות שנקבע באחת משלוש הוועדות שעסקו בפרשה (ועדת חקירה לגילוי ילדי תימן, הוועדה לבירור גורל ילדי תימן הנעדרים וכן ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948‬) שילדם נפטר או שלא נודע גורלו, יוכלו להגיש בקשה לפיצוי כספי בין יוני לנובמבר השנה.

מדובר בהוריו או באחיו של אותו ילד, ומשום הזמן הרב שחלף, ומרבית ההורים נפטרו, יהיו רשאים גם יורשיו של אותו בן משפחה להגיש את הבקשה. הצעת ההחלטה מחלקת את סכום הפיצוי על פי הנסיבות: ‭ 150‬ אלף שקלים במקרה שהילד נפטר אך לא נמסרה למשפחה את סיבת הפטירה, או מקום קבורתו לא אותר

או שאותר באיחור ניכר. או ‭ 200‬ אלף שקלים במקרה שלא נודע מה עלה בגורל הילד. הפיצוי הוא לכל ילד, כך שמשפחות שבהן יותר מילד אחד נעלם, יקבלו פיצוי בעבור כל ילד בנפרד. קבלת הפיצוי תחייב בקבלת הודעה בכתב כי המשפחה מוותרת על כל תביעה כספית בעניין הפרשה. בסך הכל המדינה הקצתה 162 מיליון שקלים לפיצוי המשפחות. המדינה מכירה, כך נכתב בהצעה, כי "אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות".

ביולי 2017 פורסמו בישראל לראשונה עדויות לניסויים בילדים חיים ועדויות העשויות לאשש חטיפת ילדים מתוך הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית ותמונות של ניסויים לכאורה, שלא נראו מעולם

מחר תאשר הממשלה את ההסדר הכספי למשפחות ילדי תימן, שאיבדו את יקיריהם בשנות ה-50 – כך פורסם הערב בחדשות 12. הממשלה מתייחסת לאבל המשפחות בהצעת המחליטים: "ממשלת ישראל מביעה צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה ומכירה בסבלן של המשפחות שילדיהן היו חלק מפרשה כואבת זו". הממשלה מקווה שתוכל להקל על כאבן של המשפחות שסבלו כל כך הרבה שנים וחיכו להכרה הערכית והכלכלית.

וזהו ההסדר שיובא לאישור השרים: משפחותיהם שילדיהם נפטרו אבל לא נמסר להם מידע על דבר פטירתו בזמן אמת – ובכלל זאת מידע על סיבת הפטירה – יקבלו 150 אלף שקלים מהמדינה כסכום חד פעמי. משפחות שלא ידוע מה עלה בגורל ילדיהם – יקבלו 200 אלף שקלים.

החלוקה תהיה למשפחות שאחת הוועדות שהוקמו לנושא דנה בעניין ילדיהן – וקבעה כי הילד נפטר או שאין ממצא שמעיד על גורלו. משפחות שלא פנו עד כה לא יהיו זכאיות לפיצוי.

את הבקשה ניתן יהיה להגיש מ-1 ביוני 2021 ועד ל-30 בנובמבר 2021. אם מדובר בכמה ילדים מאותה משפחה, הסכום החד פעמי יינתן עבור כל ילד ועל כן הסכומים שתקבל כל משפחה יכולים להיות גבוהים יותר. הסכום הכולל שתקצב הממשלה לפרשה: 162 מיליון שקלים

"קבלת הסכום הכספי לכל אחד מבני המשפחה תותנה במסירת התחייבות שלו בכתב על ויותור וסילוק מכל תביעה כספית בעניין זה", הדגישו בממשלה. ההחלטה מגיעה בעקבות תביעה נגד המדינה של משפחות עולי תימן. סיקרנו בתוכנית "פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח את הפרשה ואת מאבק המשפחות להכרה ולפתיחת התיקים.

עוד נכתב במסמך כי "פרשת ילדי עולי תימן, המזרח והבלקן היא פרשה כואבת בתולדות מדינת ישראל. הנושא ממשיך ללוות את סדר היום הציבורי עשרות שנים ומהווה פצע פתוח בחברה הישראלית".

"אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות", הודו בממשלה. "עם זאת מדינת ישראל מקווה שיהיה בו כדי לסייע להליך השיקום והאיחוי של הפצע החברתי שפרשה זו יצרה בחברה הישראלית".