חודש: פברואר 2021

הסקר, שנערך מאז 1982, מדרג את כל 44 הנשיאים ב -20 קטגוריות שונות, ומספק דירוג של הטוב ביותר לגרוע ביותר על פי היסטוריונים, מדעני המדינה וחוקרי מוסד הנשיאות.

המומחים מדרגים את התכונות, היכולות וההישגים של כל נשיא. בנוסף, החוקרים בוחרים מבין 44 נשיאי ארה"ב מי מהם היו רוצים שיכהן היום בכדי לטפל בסוגיות המאתגרות בימינו, המומחים גם מתבקשים לדרג לאיזה נשיא הייתה השנה הראשונה הטובה או הקשה ביותר, ובין הנשיאים בתפקיד מאז 1968 אומרים האם ההיסטוריה תחליט בסופו של דבר אם העבירו את המדינה בדרך הנכונה או בכיוון הלא נכון בהיבטים מרכזיים של הנהגת ארצנו.

ולתוצאות הדירוג הנוכחי:

במקום הראשון כמובן הנשיא ג'ורג' וושינגטון שנלחם למען החוקה, בארה,ב הוא נערץ עד היום הזהף היה הנשיא הראשון שקבע את התקדים של פרישה לאחר כהונה שניה.

אחריו מיד הנשיא פרנקלין רוזוולט, נבחר בעיקר בזכות ניהול יחסי החוץ ועמד בראש מדינות הברית במלחמת העולם השניה, הוא היה הנשיא היחיד שנבחר ל4 קדנציות [באמצע האחרונה הוא מת ולא הספיק להשלים].
במקום השלישי הנשיא אברהם לינקולן, שהוביל את ארה"ב בתקופה המאתגרת של מלחמת האזרחים וחתום על האמנה לסיום העבדות. ההיסטוריונים מדרגים את לינקולן כראש וראשון בנשיאי ארה"ב.
הנשיא אייזנהאואר הגיע למקום השישי, והנשיא טרומן שסיים את מלחמת העולם השניה כשהורה על הטלת הפצצה האטומית על יפן מדורג במקום התשיעי.

גו'ן קנדי במקום ה10, ואילו רונלד רייגן מדורג במקום ה12. אובמה מדורג במקום ה18 בעיקר בגלל הרפורמה בבריאות שהוביל, ביחסי חוץ וניהול מדיניות בעולם נתנו לו המומחים ציון חלש.
ג'ורג' וו בוש עלה מעט מהסקר הקודם משנת 2018 החוקרים כיום מעריכים יותר את ביצועיו במדיניות חוץ והכלכלה ודורג עתה במקום ה33. זוכה לציון חלש בעיקר בגלל החלטתו על הפלישה לעירק.
דונאלד טראמפ זכה למקום ה43. ביכולת ניהול כללית קיבל ציון גרוע. את הציון 10 – הגבוה ביותר קיבל על מזל.

חותם את הרשימה במקום האחרון הוא הנשיא אנדרו ג'ונסון שירש את מקומו של לינקולן לאחר שנרצח, והיה הנשיא האמריקני שעמד בפני הדחה וניצל בזכות פער של קול אחד.
 

ישיבת הממשלה הסתיימה הלילה (ראשון) ללא החלטות לגבי צעדי היציאה מהסגר. השרים עוסקים במתווה לפתיחת מערכת החינוך וכן בפתיחת המסחר ומוסדות התרבות, בחידוש הטיסות לישראל וממנה ובהקלות שיינתנו למי שהתחסנו בשתי מנות החיסון. בשלב זה, ההטבה היחידה למתחסנים אשר חלף שבוע מאז שקיבלו את המנה השנייה היא פטור מבידוד במקרה של חשיפה לחולה מאומת. 

פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים הלאומי למאבק בקורונה, אמר בישיבה כי רק בסוף השבוע הבא נוכל לדעת כיצד השפיעה היציאה מהסגר על מקדם ההדבקה. לדבריו, העובדה שיש כ-400 אלף בני יותר מ-50 שאינם מחוסנים מייצרת פוטנציאל ל-30 אלף חולים קשים, מספר שיכול להביא לקריסת בתי החולים. בד בבד אמר כי "כמעט 20% מהתחלואה הם מתחת לגיל 50, ככל שנחסן מבוגרים נראה יותר תחלואה אצל הצעירים". עם זאת, הוא הוסיף כי "לא צריך סגר בכל מחיר", וציין כי הגיע הזמן ל"פתיחה אחראית" של מערכת החינוך ושל המסחר.

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, הצטרפה לחשש של בליצר מהתגברות התחלואה בקרב הצעירים: "אם יהיה עומס בבתי החולים ויהיו 1,500 חולים קשה, גם בן אדם בן 55 שהיה מסוגל לשרוד מחלה נמצא בסכנה", אמרה, "אם פותחים את המשק כשיש אחוז לא מבוטל של צעירים לא מחוסנים, זה לא טוב. לא מספיק לחסן רק בני 50+. עלול להיות כזה עומס שלא נצליח להציל את הצעירים". 

שר החינוך גלנט מפרסם הערב וידאו להורים ומורים: אנחנו עושים מאמצים לחסן את כולם, המאמץ הזה עלול לעכב את פתיחת הלימודים ואני מתנצל על כך.

הממשלה צפויה לאשר את פתיחת המסגרות לגיל הרך (3-0) בכל הארץ באופן מלא, ללא חלוקה לקבוצות. לפי המתווה המוצע לחזרה ללימודים, מיום שלישי ייפתחו גני הילדים וכיתות א'-ד' וי"א-י"ב ביישובים צהובים וירוקים. ביישובים כתומים ואדומים יפעלו מוסדות החינוך – לרבות גני הילדים – בקפסולות של חצאי כיתות, כך שכל תלמיד יגיע לבית הספר לסירוגין פעם ביומיים, והלימודים יתקיימו באוויר הפתוח בלבד. תלמידי כיתות ה'-י' ימשיכו ללמוד מרחוק בכל היישובים. הלימודים בתל אביב צפויים להתחדש לפי חלוקה פנימית לשכונות, בהתאם למצב התחלואה, וההחלטות לא יתקבלו על כל העיר באופן גורף. 

בשלב זה לא ברור כיצד יפעלו המסגרות לגיל הרך ביישובים הכתומים והאדומים. משרד הבריאות דורש כי גני הילדים שבאחריות משרד החינוך יפעלו באזורים הללו באוויר הפתוח בלבד, אך עבור תינוקות ופעוטות הפתרון הזה אינו אפשרי. "אולי מצפים שנשכיב את התינוקות לשנת הצהריים בחוץ", תהתה היום עובדת באחד ממעונות היום המפוקחים.

שאלה נוספת נוגעת להפעלת הצהרונים בגני הילדים ובכיתות הנמוכות. בשנת הלימודים הקודמת תוקצב פיצול כיתות ג'-ד' במהלך יום הלימודים באמצעות העסקת "תומכי הוראה" על ידי הרשות המקומית. עם זאת, לא הוקצה תקציב  עבור הפעלת הצהרונים באותה מתכונת. המשמעות היא שבשעות הצהריים יחזרו הכיתות לפעול במתכונת מלאה, והקבוצות שהופרדו בשעות הבוקר – יתערבבו. שאלה דומה עולה גם בנוגע להפעלת מערך ההסעות.

שמונה חודשים וחצי לאחר שהתייצב בפעם הראשונה בבית המשפט המחוזי שבירושלים, יגיע מחר בבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב לאולם שברחוב צלאח א-דין לדיון התשובה שלו לכתב האישום. לאחר התשובה לכתב האישום, ידון בית המשפט בטענת נתניהו כי לא ניתן אישור של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לחקירה נגדו, ובדרישתו למחוק סעיפים מכתב האישום.

נוסף על כך, עורכי דינו של נתניהו יבקשו שהדיון המשפטי הבא יתקיים אחרי הבחירות, בעוד שהפרקליטות תבקש לקיים אותו כמה שיותר מהר. על רקע החלטה זו סומן קו ההתקפה מצד תומכיו של נתניהו, כאשר יו"ר הכנסת יריב לוין ניסה לאותת כי קביעת שלב ההוכחות לפני הבחירות – עלול לשבש אותן.

לדיון מחר יגיעו גם שאר הנאשמים – מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, ובעלי "וואלה" לשעבר שאול אלוביץ' ורעייתו איריס. במקביל השופטים והתובעת ליאת בן ארי יגיעו תחת אבטחה כבדה. הפעם, נתניהו יצא בקריאה לתומכיו להימנע הפעם מהגעה אל בית המשפט כדי לשמור על ריחוק חברתי בתקופת הקורונה ותמונות כמו שראינו בפתיחת המשפט כשנתניהו מוקף בשרים ובחברי כנסת, כנראה לא נראה שוב.

עם זאת, ספק אם הבקשה הזאת תיענה בקרב התומכים הגדולים. בפעם שעברה, נתניהו ניצל את הבמה למתקפה חריפה על מערכת אכיפת החוק. בהנהלת בתי המשפט ינסו הפעם למנוע נאום שכזה, כאשר בבתי המשפט התארגנו ממושכות להגעתו של ראש הממשלה. לצורך הדיונים חוברו שני אולמות לאולם גדול אחד, אולם מספר 315. במהלך הדיון מחר יהיו באולם 27 אנשים בהם נתניהו ושאר הנאשמים, עורכי דינם, נציגי הפרקליטות ושני נציגי כלי התקשורת. שאר הנוכחים יראו את הדיון במעגל סגור באולם אחר – כך מדווח אביעד גליקמן.

בחודש שעבר הודיע בית המשפט המחוזי כי דיון התשובה לכתב האישום של ראש הממשלה יתקיים ב-8 בפברואר. זאת, לאחר שהיה אמור להתקיים ב-13 בינואר – אך נדחה בשל הידוק הסגר. בסוף השבוע שלפני כן הוחלט על דחיית ההליך, כאשר שר המשפטים בני גנץ התייחס אז להחלטת בית המשפט, ומסר: "למען הסר ספק – בתי המשפט פתוחים ומתפקדים. בשל הסגר, נעתר מנהל בתי המשפט לבקשות השופטים, עורכי הדין והציבור, ואיפשר לשופטים להפעיל שיקול דעת בדחיית דיונים".

הודעת הדחייה של הדיון הגיעה ימים ספורים לאחר שדחו השופטים את פניית פרקליטו של נתניהו, אשר ביקשו לדחות את אותו הדיון בשל תיקון כתב האישום – אולם, כאמור, סורבו. בבקשתם טענו הפרקליטים כי עליהם ללמוד מחדש את התיקון והזמן שנותר לא מספיק עבורם, שכן ארבעה מהם היו לאחרונה בבידוד. בנוסף, עורכי הדין כתבו כי לאחר שקיבלו את כתב האישום החדש, החל נתניהו לשקול בקשת חסינות.