חודש: מרץ 2021

החורף שמסתיים בימים אלו רשם שיא נוסף לצד הקורונה: אפס דיווחים על מקרי שפעת, לצד היערכות שיא ורכש כמות גדולה במיוחד של 4 מיליון חיסונים.

לפי הפרסום בעיתון 'ישראל היום' קופות החולים ומשרד הבריאות משמידים בימים אלו כ־1.5 מיליון חיסוני שפעת שנשארו ללא דרישה

מידת העניין בחיסוני השפעת צנחה כאשר הגיעו חיסוני הקורונה, ולאור הדיווחים שאין מקרי תחלואה. לצד זאת, שיעור ההתחסנות בחורף הנוכחי לשפעת עמד על 25.6% מהאוכלוסייה, שיעור גבוה במיוחד, זאת לעומת 24.6% התחסנות בחורף שעבר, ו־18%-19% התחסנות בשנתיים הקודמות.

במשרד הבריאות נערכו לחורף שבו תהיה תחלואה משולבת של שפעת וקורונה (שזכתה לכינוי פלורונה). בדיעבד, מנתוני המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות עולה כי לא התגלה בבדיקות מעבדה אף לא מקרה אחד של שפעת.

לאורך כל העונה שיעור הפניות למרפאות, לחדרי המיון ולמחלקות הילדים בשל מחלות חורף דמויות שפעת היה נמוך. כך למשל שיעור הפניות למרפאות בגלל מחלות דמויות שפעת היה קרוב לאפס, לעומת שיעור של 20-15 מקרים ל־10,000 נפש בתקופה המקבילה בשנים האחרונות.

"שיעורי תחלואה נשימתית הם נמוכים. טרם זוהתה פעילות שפעת בקהילה בישראל", מציינים במשרד הבריאות.

אירוע הדריסה במאה שערים: איברהים חאמד, נהג ההסעות ממזרח ירושלים שדרס למוות את איתמר בן אבו בתחילת השבוע, שוחרר הערב (שלישי) למעצר בית. עם שחרורו אמר חאמד לכתבים: "אני כואב על ההרוג".

אתמול שוחרר חאמד מבית החולים ונחקר בידי המשטרה. הוא אמר לחוקרים כי התוקפים היכו אותו במכות ובאגרופים לאחר שזיהו כי הוא ערבי. לדבריו, לא התכוון לדרוס איש, ונמלט מהרכב בניסיון להציל את חייו. חאמד הוסיף כי הוא זה שהתקשר למשטרה והסגיר את עצמו.

כמו כן, אביו של הנהג החשוד הוא תושב מזרח ירושלים שנרצח בפיגוע דריסה בעיר לפני יותר משש שנים. הוא נעצר תחילה בידי המשטרה, לאחר שנחשד בטעות כמחבל.

אירוע הדריסה התרחש במקביל לפיזור הפגנה נגד השרים בבניין משרד החינוך הסמוך לשכונה, שם נערכה מסיבת עיתונאים, ותוך שיש במקום שימוש ברימוני הלם.

הערב (שלישי) החליטה הממשלה לאפשר בכל יום לכשלושת אלפים ישראלים לחזור מחו"ל אל הארץ, יצויין כי כחלק מהחלטת הממשלה האכיפה על הבידוד הבית תוחמר. את יו"ר ימינה זה לא סיפק והוא תוקף בחריפות את ההחלטה.

״ההחלטות הבהולות והתזזיתיות של ממשלת ישראל בנוגע לנתב״ג ולקורונה מהוות סכנה לחייהם ולפרנסתם של אזרחי ישראל, ‏אין בהן הגיון", תקף בנט.

"‏הממשלה אובדת עצות ואינה כשירה לנהל את ישראל, ‏לציבור הישראלי יש הזדמנות נדירה לפטר ולהחליף את הנהגת מדינת ישראל".

בסיום דבריו הדגיש כי למרות הסקרים הוא עדיין רץ לראשות הממשלה: "‏אנחנו ערוכים לקבל את המושכות".

שבועיים לפני חג פורים התברר כי מנהלי קרנות הת"תים (תומכי תורה ל'עזר נישואין') בעולם הישיבות – מתקשים להגיע לנדיבים הקבועים, ההורים והבוגרים, ההתרמה הטלפונית הניבה רק 30% מהתוצאה השנתית, לאור פניות שהחלו להגיע, מערכת 'חדשות המוקד' החליטה להתגייס ולסייע, החדשות של המוקד מגיעות מידי יום לעשרות אלפי גולשים באינטרנט הכשר והמסונן, קל היה להעריך כי זהו אותו קהל יעד של בוגרי ישיבות – קהל יראי השם הצורך אינטרנט חסום וכשר

מערכת 'חדשות המוקד' בדוא"ל ובWhatsApp פרסמה פנייה למנהלי הקרנות תוך הבטחה להגיע לקהל היעד הרצוי, בהמשך נעתר אתר 'המחדש' לאתגר והתגייס למשימה החשובה 

מנהל הפרוייקט יהושע רודניק סיפר "חשבנו על ביקוש של עשר ישיבות מקסימום, ולכך יצרנו תכנית פעולה שמתאימה למספר מצומצם של ישיבות, אך 24 שעות לאחר שנפתחה ההרשמה היו בידינו בקשות מכ-50 ישיבות בלע"ר, למרות הקושי הגדול עמדנו ביעד ויצרנו דף כזה שמעניק לגולש אפשרות להגיע לכל ישיבה וישיבה בלחיצת כפתור ותרומה בטוחה באשראי" 

סופו של דבר כמעט 70 ישיבות הצטרפו לפרוייקט, והסכום שנכנס הוא עצום – 476,500 שקל נתרמו על ידי 22 אלף תורמים מהארץ ומחו"ל 

"מודים ל-22 אלף תורמים שהתגייסו והבינו את גודל השעה, ולמרות השעה הדחוקה הפרישו מהונם לצדקה ראויה ומיוחדת זו למען בחורי ישיבה נזקקים. יהי רצון שתמיד תהיו מהנותנים" מסכם רודניק

עד כמה הגדילה מגפת הקורונה את התמותה בישראל? שקלול של כלל מקרי המוות בישראל בשנת 2020 עם הגידול באוכלוסייה מגלה עלייה של כ-7% בתמותה, אך כשמביאים בחשבון גם את הצמצום שהיה צפוי בתמותה, מדובר בעלייה של כ-10% – כך עולה ממחקר של פרופ' אלכס קוגן ממרכז טאוב שפורסם הבוקר ע"י אסף צבי באתר 'דבר'.

לפי המחקר של פרופ' קוגן, מתחילת ספטמבר עד תחילת אוקטובר עלה שיעור התמותה הכולל ב-2020 לרמה שנצפתה לאחרונה בשנות התשעים של המאה הקודמת, כשתוחלת החיים הייתה נמוכה בכארבע שנים. עם זאת, שיעור התמותה העודפת בישראל נמוך מהצפוי לפי מבנה הגילים ודפוסי ההידבקות של הישראלים בנגיף הקורונה.

התוצאה היא ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים בלידה, וירידה של כמעט שלושה חודשים בתוחלת החיים בגיל 65. עם זאת, שיעורי ההידבקות והתמותה הגבוהים בקרב החרדים והערבים יביאו לעלייה משמעותית יותר של תמותה עודפת באוכלוסיות אלו ולירידה חדה יותר בתוחלת החיים שלהן.

הבחירה בהשוואת שיעור התמותה הכולל נובעת מכך שזיהוי התמותה הקשורה לקורונה היא משימה מאתגרת למדי. ראשית, קשה לדעת אם הנגיף היה הסיבה העיקרית למוות, גורם תורם או מאפיין ברקע, ואם החולה היה על סף מוות או שבהיעדר קורונה היה חי עוד שנים רבות. בנוסף, ייתכן שאנשים מסוימים מתו כתוצאה מנגיף הקורונה על אף שלא אובחנו. אתגר נוסף הוא להבחין בין ההשפעות הישירות של הנגיף על התמותה להשפעותיו העקיפות – כמו הסבת עיקר המשאבים של מערכת הבריאות לטיפול במגפה וגריעה מהמשאבים המיועדים לטיפול ומניעה של מצבים רפואיים אחרים.

פרופ' וינרב בדק את ההבדלים בשיעורי התמותה בישראל מכל הסיבות בין שנת 2020 לשנים שקדמו לה, ומגמות בשיעורי התמותה לפי קבוצות גיל. מהמחקר עולה כי למרות שהתמותה יורדת לאורך שנים רבות, בשנים האחרונות ניכרת האטה בירידה, ככל הנראה כתוצאה מעלייה במצבים בריאותיים נפוצים כמו סוכרת והשמנת יתר. ואולם, בתחילת שנת 2020 התמונה שונה לגמרי: במשך החודשיים הראשונים של השנה היו שיעורי התמותה בישראל הנמוכים ביותר אי פעם – פחות מ-11 מקרי מוות ל-100,000 תושבים בשבוע – ירידה של 7% לעומת אותה התקופה בשנים 2017–2019.

השפעת הקורונה על שיעורי התמותה החלה להיות מורגשת מסוף מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר, והובילה לתמותה עודפת ניכרת. פרופ' וינרב מציין כי בין הגלים חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות מכפי שהיו בשנים 2017–2019.

בסוף דצמבר עמד מספר מקרי המוות הרשמי מקורונה על 3,338 (המספר עודכן מאז, ולפי לוח הבקרה של משרד הבריאות כיום עומד מספר הנפטרים ב-2020 על 3,365). בהיעדר קורונה, אומר פרופ' וינרב, ובהינתן צמצום של 7% בתמותה במהלך 11 השבועות הראשונים של השנה, הייתה חלה ירידה של כ-2.5% במהלך כל השנה לעומת הרמות בשנים 2017–2019. במקום זאת, מסוף יולי עד תחילת אוקטובר עלתה התמותה העודפת בישראל לשיא של 30%, והעלתה את שיעור התמותה הכולל לרמה שלא נצפתה בעונה זו מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כשתוחלת החיים בישראל הייתה נמוכה בכארבע שנים מהיום.

פרופ' וינרב מציין כי אם מביאים בחשבון גם את הצמצום שהיה צפוי בשיעורי התמותה בהיעדר קורונה, ההערכות של התמותה העודפת עולות. בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה בלבד, גל תמותה זה בעידן הקורונה הגדיל את מספר מקרי המוות בכ-7%, אולם אם מביאים בחשבון גם את הצמצום הצפוי בתמותה בהיעדר קורונה, המגפה העלתה את מספר המתים בכ-10%. פרופ' וינרב מציי כי אמנם מדובר בעלייה משמעותית, אך נמוכה מבמדינות אחרות (למשל 18% בארה"ב, שבה שיעורי התמותה היו גבוהים מישראל גם לפני מגפת הקורונה).

בבדיקה לפי קבוצות גיל מצא פרופ' וינרב כי בקבוצות הגיל שמעל 55 היו שיעורי תמותה נמוכים במיוחד בחודשיים הראשונים של השנה, בעיקר בקרב בני 65 ומעלה. שיעורי התמותה בקבוצות אלו עלו מאמצע מרץ עד אמצע יולי לרמות שהיו בשנים 2017–2019, ולאחר מכן הוסיפו ועלו לשיאים לא אופייניים, בעיקר בקרב בני 65–74.

בקרב צעירים התמונה שונה: בקרב בני 0–19 הייתה התמותה במהלך 2020 נמוכה ב-23% מבשנים 2017–2019, ובקרב בני 20–29 בכ-4%.

פרופ' ויינרב מסביר שאת התמותה לפי קבוצות גיל יש לבחון גם ביחס לשיעור ההידבקות בכל קבוצת גיל, המבטא את יכולתה של החברה להגן על קבוצות הסיכון. מאז פרוץ המגפה, החולים המאומתים היו בעיקר מקבוצת הגיל 20–55. אשר למבוגרים, שיעור החולים המאומתים בקרב בני 80 ומעלה בזמן הגל הראשון היה גבוה ב-40% משיעורם באוכלוסייה, עד ספטמבר הוא צנח לכ-60% משיעורם באוכלוסייה, באוקטובר עלה שוב, ואז שב וירד. בקרב בני 60 ומעלה נצפתה מגמה דומה. מגמות אלו מלמדות על הצלחה מסוימת בהגנה על מבוגרים מפני הידבקות.

המחקר מראה כי אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילים בישראל, היו בישראל 31% יותר מקרי מוות. אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילים במדינות ה-OECD, היה מספר מקרי המוות כפול.

הנתונים הקיימים אינם מאפשרים לאמוד במדויק את ההשפעה לפי קבוצות אוכלוסייה במשך כל השנה, אולם עולה מהם כי כמחצית מסך כל הנדבקים בקרב בני 65 ומעלה עד אמצע אוקטובר היו מהאוכלוסייה החרדית, ושיעורי התמותה מסיבות הקשורות לקורונה בקרב החרדים היו גבוהים פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית. לפיכך ניתן לצפות שהירידה בתוחלת החיים תהיה מרוכזת באופן לא פרופורציונלי באזורים חרדיים. גם בקרב האוכלוסייה הערבית עשויה התמותה העודפת להיות גבוהה יותר, אך לא בגלל שיעורים גבוהים במיוחד של הידבקות אלא בשל מחלות רקע, בעיקר סוכרת ומחלות לב שנפוצות יותר בקרב אוכלוסייה זו.