חודש: מאי 2021

האיחוד האירופי סגר אתמול (שני) את המרחב האווירי לחברות תעופה בלארוסיות ואסר עליהן את השימוש בנמלי התעופה של 27 מדינות הגוש. כמו כן, מנהיגי האיחוד קראו לכל חברות תעופה אירופאיות להפסיק לטוס לבלארוס ולהימנע מטיסות בשמי המדינה. החרם נגד בלארוס מגיע לאחר שהרשויות במינסק אילצו מטוס של חברת "ריינאייר" האירית לנחות במדינה כדי לעצור את איש האופוזיציה הבלארוסי רומן פרוטאסביץ'.

המטוס שבו טס פרוטאסביץ', מבקר חריף של נשיא בלארוס אלכסנדר לוקאשנקו, עשה שלשום את דרכו מאתונה לווילנה ובשעה שטס במרחב האווירי של בלארוס אולץ להסתובב ולנחות במינסק, צעד שמנהיגים באיחוד האירופי כינו כ"חטיפה". מטוס קרב בלארוסי מסוג מיג-29 הוזנק וליווה את מטוס הנוסעים, אקט של מפגן כוח של לוקאשנקו ששולט בארצו מאז 1994. הרשויות בבלארוס טענו כי קיבלו דיווח מחמאס על פצצה שמונחת במטוס ולכן הנחיתו אותו במינסק.

נוסעי המטוס הורדו ממנו ונערכו חיפושים במטוס אולם לא נמצאה כל עדות לפצצה. עם נחיתת המטוס, פרוטאסביץ' וחברתו הורדו ממנו ונעצרו, וטיסת "ריינאייר" מספר 4978 המריאה רק כעבור כמה שעות ליעדה המקורי – וילנה. לוקשאנקו אמר אתמול כי החמאס הם שהודיעו לו על הפצצה, אולם גורמים בחמאס הכחישו את דבריו. בעולם המערבי לא מאמינים לגרסה הרשמית של בלארוס ומתייחסים לכל הפרשה כחטיפת מטוס. "לא נסבול שמישהו מנסה לשחק ברולטה רוסית עם חייהם של אזרחים חפים מפשע", אמר נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, במפגש של ראשי הגוש שנערך אתמול.

"מנהיגי האיחוד האירופי פעלו בתקיפות בתגובה למעשיו המקוממים של המשטר בבלארוס. אנחנו סוגרים את המרחב האווירי שלנו למטוסים מבלארוס וקוראים לחברות תעופה באיחוד האירופי שלא לטוס מעל המדינה. סנקציות כלכליות נוספות יוצגו בקרוב", אמרה נשיאת המועצה האירופית, אורסולה פון דר ליין.

פרוטאסביץ', בן 26, חי בגלות בליטא וניהל משם ערוץ טלגרם פופולרי שמילא תפקיד מרכזי בארגון הפגנות המחאה נגד לוקאשנקו בשנה שעברה לאחר שזה נבחר שוב לנשיא באופן שנוי במחלוקת. פרוטאסביץ' סייע לפרסם מיידע על חטיפת מנהיגות האופוזיציה ועל כליאתן..

הטלוויזיה הממלכתית של בלארוס שירה אמש סרטון קצר שמתעד את העיתונאי ממקום מעצרו בכלא במינסק. פרוטאסביץ' ישב עם ידיים שלובות על שולחן ואמר למצלמה שהוא במצב בריאותי משביע רצון ושהטיפול שהוא מקבל במעצר "בהתאם לחוק".

תרגום דבריו: "אחר הצהריים טובים, שמי הוא רומן פרטוסביץ'. אתמול נעצרתי על ידי אנשי משרד הפנים בשדה התעופה הבינלאומי של מינסק", אמר. "כעת אני מוחזק בכלא מספר 1 במינסק. אני יכול להצהיר שאין לי בעיות בריאות, כולל עם הלב שלי או איברים אחרים, הגישה של העובדים כלפיי היא נכונה ככל האפשר ובהתאם לחוק. אני גם ממשיך לשתף פעולה עם החקירה ולתת הודאות על ארגון התפרעויות המוניות במינסק".

דמיטרי פרוטאסביץ', אביו של העיתונאי העצור, אמר שהדברים שאמר בסרטון לא נאמרו מרצונו החופשי אלא היו תוצאה של כפייה. "סביר להניח שהאף שלו נשבר משום שהצורה שלו השתנתה ויש עליו הרבה אבקה. בכל הצד השמאלי של פניו יש אבקה", הוא אמר בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס מוורשה, פולין, שבה הוא מתגורר ביחד עם רעייתו.

"אלה לא המילים שלו, זו לא אינטונציית הדיבור שלו. הוא מתנהג בצורה מאופקת מאוד ואפשר לראות שהוא מתוח. וזו לא חבילת הסיגריות שלו על השולחן, הוא לא מעשן אותן. אז אני חושב שכפו עליו לדבר", אמר האב. "הבן שלי לא יכול להודות ביצירת מהומות המוניות משום שהוא פשוט לא עשה דבר כזה".

במפגש של ראשי האיחוד האירופי אתמול הוחלט להטיל סנקציות אישיות על גורמים בבלארוס שהיו מעורבים בהסטת מטוס "ריינאייר" ממסלולו, על ענף התעופה הבלארוסי וכן על עסקים המעניקים למשטר של לוקשאנקו גיבוי כלכלי. בריסל קראה לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) לפתוח בחקירה על התנהלותה של בלארוס, התנהלות אותה השוו לטרור מדינתי או לפיראטיות.

כמה חברות תעופה אירופאיות כבר הסיטו את טיסותיהן כדי שלא לעבור מעל בלארוס. חברת בריטיש איירווייז הבריטית, שבימים שבת וראשון טסה מעל בלארוס, עקפה אתמול את השטח האווירי של המדינה ובמקום זאת השתמשה במרחב האווירי של רוסיה, כך לפי אתר המעקב אחר טיסות Flightradar24. אייר פראנס הצרפתית ו-KLM ההולנדית פעלו בצורה דומה.

בשנים האחרונות, עם ההתקדמות הטכנולוגית, במאה שערים ובאזורים החרדים הסמוכים, מחפשים פעם אחר פעם רעיונות ויוזמות חדשים איך להתמודד מול פגעי הטכנולוגיה, ולשמור על הציבור מחשיפה לאינטרנט.

עיקר הבעיה היתה מול אנשים שעובדים וחייבים את שירות הרשת לצורך עבודתם, כך גם כשכיום עיקר הפעולות מול הרשויות נעשות מול הרשת. לצורך כך הוקמו רשתות מסוננות וחסומות, כך גם חדרי מחשבים בתוככי השכונות, כשהאינטרנט שם מסונן בקפידה.

אך בגלל העובדה הנפוצה, שישנם אנשים שלא סומכים על אותם חדרי מחשבים מסוננים וכלל לא רוצים לנגוע במחשב, או מי שאין לו זמן להגיע פיזית לאותם חדרי מחשב, במאה שערים פתחו במיזם מעניין של כעין 'גוי של אינטרנט' דהיינו כל מי שנצרך לחפש דבר מה ברשת האינטרנט או במנוע החיפוש גוגל, יתקשר למספר טלפון מסויים, יבקש את מה שרוצה לחפש, ומספר אברכים שיושבים מול מחשבים מסוננים יחפשו בשבילו את מה שצריך, בעבור סכום סמלי קטן.

יש במאה שערים שמחמירים אף יותר ודורשים שגוי יחפש עבורם באינטרנט כדי לא להכשיל אף אדם, גם שירות זה קיים בחנות.

הפסוק אותו רצה להקריא חבר הכנסת: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה (ישעיהו ב ד)

אין זכות לערער על מתן צו חיפוש במחשב או בטלפון סלולרי, ובית המשפט ידון תמיד במעמד צד אחד בבקשות לצו חיפוש שכזה. כך קובע לראשונה בית המשפט העליון, ברוב דעות של השופטים ניל הנדל וענת ברון מול דעת מיעוט של השופט יוסף אלרון את הדיווח הביא איתמר לוין ב-News1.

ככלל, בקשות למתן צו חיפוש נדונות במעמד צד אחד – דהיינו, שלא בנוכחות בעלי הרכוש לגבי מתבקש הצו. השופט אלרון סבר, כי יש לקבוע הלכה חדשה לגבי מחשב וטלפון נייד, ולפיה אם אין חשש לשיבוש הליכים – יש לקיים את הדיון במעמד שני הצדדים. הנדל חולק עליו: "ממכלול דברי החקיקה ומתכליותיהם עולה כי על בית המשפט לדון בבקשה למתן צו חיפוש במעמד צד אחד ולתת את החלטתו לאחר שקילת נימוקי המשטרה והחומר שהוצג לו. כך עולה מלשון החוק במקום אחר, מהליכי החקיקה של הפקודה ומתכליותיו צו החיפוש והחקירה במרחב הדיגיטלי. זוהי גם התמונה החד כיוונית שמצטיירת מעיון במשפט המשווה".

בשל העדר התייחסות מפורשת בחוק לאופן הדיון בצו חיפוש במחשב ובטלפון נייד, פונה הנדל לבחינת הקשר החקיקה. בשנת 2005 נקבע בחוק, כי על בית המשפט להביא בחשבון את פרטיותו של בעלי המכשיר בעת מתן הצו – אך לא נעשה שינוי באופן הדיון בבקשה. מטרת השינוי "הייתה לחייב פיקוח של בית המשפט – אך לא של בעל המחשב – על ההליך, תוך הנחיה לשקול את הפגיעה בפרטיות בעל המחשב. ההנחה של המחוקק כל העת הייתה כי גם צו חיפוש במחשב ניתן במעמד צד אחד ככל צו חיפוש אחר".

גם תכלית החקיקה מובילה לאותה מסקנה, ממשיך הנדל, שכן מדובר בשלב החקירה. "ההליך המשפטי מתנהל לאור השמש, או לפחות לעיניו הבוחנות והמפקחות של בית המשפט, תוך מתן זכות טיעון לנאשם. החקירה, לעומת זאת, מתנהלת פעמים רבות הרחק מעין הציבור ומעין הנחקר. זהו ייחודה. לא מדובר בערך עקרוני אלא באילוץ מעשי. התקדמותה של חקירה תלויה פעמים רבות בחשאיות, במהירות ובהחלטיות. ניהול החקירה תוך מתן שליטה לנחקר על קצב ניהולה עלול לגרום לפגיעה קשה בחקירות רבות".

הנדל עומד באריכות על הנזק העלול להיגרם לחקירה אם דיון יתקיים במעמד שני הצדדים, ודוחה את הצעותיו של אלרון למנוע אותו, ובראשן תפיסת החומר אך עיון בו רק לאחר דיון במעמד שני הצדדים. הנדל אומר כי בזמן הביניים עלול החשוד או מי מטעמו למחוק חומר תוך שימוש במיחשוב ענן או באחסונו במקום אחר, או לשבש את ההליכים על-ידי תיאום עדויות. לדברי הנדל, שינוי כזה באיזון בין השיקולים מחייב חקיקה ולא יכול להיעשות בידי בית המשפט.

הנדל סבור, כי השאלה המרכזית היא האם ניתן להגיש ערר (בפני שופט תורן בערכאה הדיונית) או ערעור (בפני שלושה שופטים בערכאת הערעור) על מתן צו חיפוש במחשב ובטלפון נייד. הוא קובע, כי אין זכות לאף אחד מן ההליכים. "כלל גדול הוא שאין זכות ערר, אלא אם הדבר כתוב בחוק בצורה מפורשת. חוק מפורש כזה אינו קיים ביחס להחלטה בעניין צו חיפוש" ואין דרך לצלוח העדר זה.

לדברי הנדל, "באותו תיקון שבו נקבעו ההגנות על פרטיותו של אדם בעת מתן צו חיפוש בחומר מחשב, הרחיב המחוקק גם את זכות הערר לפי הפקודה, בשים לב לצורך להגן על זכויות של הנחקר. ברם, המחוקק בחר להרחיב את זכות הערר אך ורק ביחס להחלטות בית המשפט לפי פרק התפיסה, ולא להחלטות לפי פרק החיפוש… המחוקק לא התעלם מהאפשרות של זכות ערר ביחס לצו חיפוש, אלא בחר שלא להעניקה. יוצא כי הכלי הדיוני המתבקש – לו חפץ המחוקק לאפשר בדיקה נוספת של ההחלטה בידי ערכאת הערעור – אינו בנמצא.

"מדוע, אם כן, נוצרה הבחנה בין צווי תפיסה, שביחס אליהם יש זכות ערר, ובין החלטות ביחס לצווי חיפוש, שאינן בנות ערר? הסבר אחד נעוץ בשוני הגדול שבין דיון בעניינו של חפץ שנתפס בעבר ויש לקבוע מה ייעשה בו בעתיד, לדיון בעניינה של בקשה לבצע חיפוש שטרם בוצע. ההחלטה מה לעשות בעניינו של חפץ תפוס היא החלטה בעלת אופי אזרחי, שקשורה בעיקר לזכויות הקניין של בעל החפץ". ואילו זכות ערעור איננה קיימת, משום שההחלטה על צו חיפוש איננה פסק דין.

עוד אומר הנדל: "האפשרות להגיש ערעור (או ערר) עלולה לסכל גם צווי חיפוש שאין מחלוקת כי מוצדק להוציאם מלכתחילה במעמד צד אחד, למשל כשהחקירה סמויה בשלב מתן צו החיפוש ו'פורצת' עם תפיסת הטלפון של החשוד… הדבר עלול להוביל, לפחות בחלק מהמקרים, לעיכוב קריטי בחיפוש בטלפון. האפשר להגיש ערעור (או ערר) בזכות אינה מתיישבת אפוא עם מהות ההליך של מתן צו חיפוש – גם בחומר מחשב".

כאמור, ברון מסכימה עם הנדל – בעוד דעתו של אלרון שונה: "בהעדר יסוד סביר לחשש מפני סיכול החיפוש או שיבוש הליכי חקירה, אין לקיים דיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב, ובטלפון נייד חכם בפרט, במעמד צד אחד; וכי על החלטה בבקשה למתן הצו קיימת זכות ערעור. מסקנה זו נגזרת, בין היתר, מהפגיעה החמורה הכרוכה בפרטיותו של אדם כתוצאה מביצוע חיפוש במחשב ובטלפון נייד; הוראותיו הייחודיות של סעיף 23א המסדיר את אופן ביצוע החיפוש במחשב ובטלפון נייד חכם בפרט; פערי הכוחות שבין בעל המחשב לרשויות החקירה; וחשיבותה של זכות הערעור המעוגנת בחוק יסוד השפיטה ובחוק בתי המשפט".

המגעים להרכבת ממשלה. בצל הנסיונות של גוש השינוי ויאיר לפיד להגיע להסכמות לקראת הקמת ממשלה, בגוש מקווים שנפתלי בנט יצטרף אליהם ברגע האחרון, אך ממידע שהגיע ל'המחדש' עולה כי ימינה במגעים מתקדמים עם הליכוד.

גורמים במערכת הפוליטית אומרים ל'המחדש' כי ימינה והליכוד עומדים לקראת חתימה על הסכם לריצה משותפת. על פי ההסכם המתגבש- מפלגתו של בנט תקבל 7 שיריונים ב-35 המקומות הראשונים של המפלגה, המיקומים שחברי ימינה יקבלו בליכוד – 2, 5, 11, 21, 24, 30, 35. גורם בליכוד הוסיף כי "המפלגות היו לפני חתימה".

החשש בקרב המפלגות הוא שחברי הליכוד הממוקמים אחרונים ברשימה ינסו להפעיל לחץ על חברי המרכז שלא יאשרו את מיזוג המפלגות.

 במפלגת הליכוד הגיבו ל'המחדש' כי הם מכחישים את הידיעה. בימינה טענו שמדובר בפייק ניוז מוחלט. 

פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, התראיינה הבוקר לאולפן ynet בעקבות ההחלטות לבטל את החובה לעטות מסכות ואת מדיניות התווים ואמרה כי "צריך לעשות את זה: לאט-לאט לשחרר. אבל צריך להיזהר בנתב"ג ובמעברי הגבול, כי העולם עדיין במגפה, ומשם עלולים להגיע הווריאנטים. בתוך המדינה אנחנו בסיטואציה אחרת – בזכות החיסונים, ללא ספק.

"זה הזמן להקל", ממשיכה פרופ' רגב, "כי אם נמשיך להחמיר בדברים שלא צריך להחמיר בהם כרגע, נאבד את אמון הציבור. אבל אנשים צריכים להיות זהירים, ואני מניחה שיהיו כאלה שימשיכו להשתמש במסכות – אנשים עם דיכוי חיסוני, אנשים מאוד מבוגרים שלא תמיד החיסון מספיק יעיל אצלם".

פרופ' רגב נשאלה אם היא רגועה לגבי ההיערכות בנתב"ג, ואם היא חושבת שמערך הבדיקות שם חזק מספיק כדי למנוע כניסת וריאנטים. תשובתה: "זה המקום שמדאיג אותי. הנושא של שדה התעופה ומעברי הגבול הוא בעייתי, כי כרגע ההנחיות לא מספיק חמורות בהקשר הזה. כל מי שנוסע, צריך להיבדק. אנשים נבדקים לפני העלייה למטוס בחו"ל וכשהם חוזרים לארץ, אבל זה לא מספיק, כי ייתכן שהם דוגרים על המחלה ויתחילו להדביק כעבור מספר ימים. לכן, חשוב לבדוק שוב כעבור חמישה או עשרה ימים. מאוד קל לחייב דבר כזה: למשל, לגבות תשלום בעת הקנייה של כרטיס הטיסה ולהחזיר אותו אחרי ביצוע הבדיקה. אנחנו בשיבא מחייבים את העובדים שלנו לעשות שתי בדיקות נוספות אחרי שהם חוזרים מחו"ל – ביום החמישי ובעשירי".

לדעתה, כדאי גם לאפשר לאזרחים לבצע בדיקות קורונה עצמיות בביתם. "אפשר לשים בדיקות מהירות בבתי מרקחת ולתת לאוכלוסייה לבדוק את עצמה", היא אומרת. "נניח שמישהו קצת מנוזל – הוא יוכל לעשות בדיקה בבית. חשוב לאתר עלייה בתחלואה, אם חלילה תהיה".

על חיסוני הילדים אמרה: "עמדתי האישית בנושא הזה מאוד השתנתה. לפני שהתחלנו לחסן בצורה מסיבית, חששתי שעד שלא נחסן גם את הילדים, לא נוכל להתגבר על המגפה. המציאות טפחה על פנינו – ולטובה, כמובן. הגענו במדינת ישראל לחסינות עדר בלי לחסן את הילדים. כלומר, אין צורך לחסן את הילדים כדי למנוע את המגפה. הילדים חזרו לבית הספר, והתחלואה שם נמוכה סך הכול. הם גם חולים בצורה קלה. הכול בזכות העובדה שהאוכלוסייה הבוגרת מחוסנת בשיעור כל כך גבוה.

"מצד אחד, אני חושבת שאין צורך לחייב הורים לחסן את ילדיהם; אפשר לשחרר. מצד שני, עדיין יש המלצה לחסן את בני הנוער – אז כל אחד יכול לקחת את זה ברמה האישית. יכול להיות שיהיו כאלה שיגידו שהם חייבים לחסן את הילדים שלהם, אבל אני חושבת שאין את הלחץ שהיה בזמן המגפה".