בשנים האחרונות מאז סיומו של מבצע צוק איתן התריעו גורמי בטחון שונים מפני התעצמותו השקטה והקטלנית של ארגון הטרור חמאס – בניית כוח צבאית שלתוצאותיה החמורות אנו עדים בימים אלו נוכח מתקפת הטילים שנחתה על ישראל במסגרת סבב הלחימה הנוכחי.
מאחורי מנגנון ההתעצמות הצבאית של חמאס עומד מנגנון כספי משומן היטב אשר מממן את כל הפעילות המיליטנטית של ארגון הטרור. איראן, על פי ההערכה המבוססת של גורמי מודיעין ובטחון רבים, היא התומכת העיקרית ב-׳עז-א-דין אל-אקסם׳, הזרוע הצבאית של חמאס והיא עושה זאת על ידי הזרמת מאות מיליוני דולרים מדי שנה.
בשנה האחרונה הגביר שלטון האייתוללות את תמיכתו הכספית בארגון הטרור באופן משמעותי ומתקציב שנתי שנאמד בכ-100 מיליון דולר קפצו היקפי המימון ללמעלה מ-350 מיליוני דולרים לשנה.
שלא במפתיע המדינה השיעית הקיצונית היא גם הספונסרית הגדולה של ארגון הטרור השני בעוצמתו ברצועה – ׳הג׳יהאד האיסלאמי׳, כשעל פי ההערכות מוזרמים לידי הארגון כ-100 מיליון דולר בכל שנה.
איראן כאמור היא המממנת העיקרית של הפעילות המיליטנטית של חמאס, אך לא היחידה. חמאס עצמו, כפי שהצביע ראש השב״כ ארגמן לא אחת, מנתב חלק גדול ממשאביו הכספיים העצמאיים למטרות טרור – כמו בניית מערך הטילים ומנהרות התקיפה – וזאת על חשבון השקעה בשיפור מצבם הקשה של העזתים. למרבה האירוניה את מקורותיו הכספיים שואב ארגון הטרור מאותה אוכלוסייה עליה הוא שולט מאז השתלטותו על הרצועה ב-2007.
בתחקיר בינלאומי מיוחד של ׳פורבס ישראל׳ אשר דירג את ארגוני הטרור העשירים ביותר בעולם דורג ארגון החמאס במקום השלישי עם הכנסות של כ-700 מיליון דולר בשנה.
למרות המצב הקטסטרופלי של תושבי הרצועה וחרף הכלכלה הקורסת, מצליח ארגון חמאס לייצר מקורות מימון רבים מהאוכלוסייה הענייה והמרודה של עזה והוא גורף לקופתו עשרות מיליוני דולרים מדי חודש. כאוטוריטה השלטונית היחידה מטיל הארגון מיסים והיטלים שונים על מוצרי צריכה וסחורות שנכנסים לרצועה, כמו סיגריות, דלק וכלי תחבורה, וגובה אגרות רישוי על רכבים, אופנועים ואפילו על עגלות.
על סיגריות למשל גובה חמאס מכס המגיע עד ל־50% ומניב לו, על פי ההערכות, קרוב ל־10 מיליון דולר בחודש. יבואני סחורות מחויבים במכס של 50 שקל על כל מוצר חשמלי, 100 שקל בממוצע על כל טון של פירות וירקות ועד 300 שקל על ייבוא צעצועים.
כל משאית החוצה את דרך סלאח־א־דין, עורק תחבורה ראשי ברצועה, מחויבת במס של 100 שקל. על העברת מזוודה באחת מהמנהרות הלא חוקיות שעדיין פעילות בגבול מצרים־עזה ישנו תשלום של 300 שקל ועל ייבוא רהיטים מישראל נקבע תעריף “מכס” של לא פחות מ־700 שקל. לחמאס יש אף רשות מקרקעין, הגובה מס רכישה של 17% על כל עסקת נדל”ן המתבצעת תחת תחום שלטונה.
רשת המיסים המסועפת שטווה חמאס גורפת גם נתחים נכבדים מההון הזורם לעזה כסיוע הומניטארי – בעיקר במימון קטארי אשר על פי הערכות מגיע היקפו לכ-300 מיליוני דולרים בשנה. כך למשל, גובה הארגון מס על חברות החלפנות, הממירות את הכסף הזר שנכנס לשקלים, ומשלשל לכיסו עשרות מיליונים. כמו כן מנהלת תנועת חמאס מאות עסקים, ופעילותה העסקית חולשת על מגוון תחומים, החל בעסקים בענף הנדל”ן והביטוח, דרך עסקי הבנקאות ועד עסקים בענפי המלונאות ותיירות.
מצבם הקשה של הפלסטינים החיים בעזה אינו מהווה שיקול במערכת האינטרסים של חמאס – להפך. באופן אירוני וציני למדי דווקא בשנים האחרונות, ולמרות מצוקתם הגוברת של התושבים הכפופים למרותו, העלה חמאס את המיסים ושכלל באופן מיוחד את מנגנוני הגבייה, הכוללים כיום גם מיסים בגובה של אלף דולר בשנה, המוטלים על העסקים הפועלים ברצועה – בתי קפה, מסעדות או בתי מלון למשל.
בשנים האחרונות קפצו הכנסות חמאס ממיסים ועל פי נתוני מתאם הפעולות בשטחים, מפיק בכל חודש עשרות מיליוני דולרים ממיסים בלבד, המצטברים לכדי מאות מיליוני דולרים בשנה.
הנתונים הופיעו באתר פורבס ישראל
