נשיא ארה"ב ג'ו ביידן קבע היום (רביעי) יעד חדש לפיו 70% מהאמריקאים יחוסנו לפחות בזריקה אחת עד יום העצמאות האמריקאי ב-4 ביולי. הצבת היעד היא חלק מהניסיון להתמודד עם האתגר של אזרחים המביעים ספקנות בנוגע לחיסונים ואחרים שאין להם מוטיבציה להתחסן.
הביקוש לחיסונים ירדה באופן חד בארה"ב, כשבחלק מהמדינות יותר ממחצית ממכסת החיסונים לא הוזמנה. בניסיון להגביר מחדש את קצב ההתחסנות קרא ביידן למדינות השונות לאפשר התחסנות ללא הזמנת תור, והוא ינחה גם מרכזים רפואיים ובתי מרקחת לפעול באופן דומה.
הממשל פועל לראשונה גם להעברת מכסות חיסונים מאזורים בהן הביקוש חלש לכאלו בהם יש יותר עניין בחיסון.
"אתם בהחלט צריכים להתחסן" אמר ביידן מהבית הלבן בדיווח שנמסר ע"י סוכנות הידיעות איי. פי. "גם אם הסיכויים שלכם לחלות באופן קשה נמוכים, למה להסתכן? החיסון יכול להציל את חייכם או את החיים של מישהו שאתם אוהבים". לדבריו הטיעון בדבר ההגנה על אהובים הוא הדחיפה החזקה ביותר בעבור רבים להתחסן והוסיף שמדובר "בעניין של חיים ומוות".
משמעות היעד שהציב הנשיא היא להשלים זריקה אחת לפחות ל-181 מיליון מבוגרים, והשלמת חיסון מלא בן שתי זריקות ל-160 מיליון. זו הודאה מרומזת בעניין הדועך שמפגינים אמריקאים בחיסונים.
עד כה, יותר מ-56% מהאמריקאים הבוגרים קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון, וכמעט 105 מיליון בני אדם השלימו את הליך החיסון המלא. קצב החיסונים הראשונים עומד היום בארה"ב על כ-965 אלף ליום, מחצית הקצב שנרשם לפני שלושה שבועות.
ביידן מתכוון למקד את מאמצי החיסון בשלוש אוכלוסיות: מבוגרים הזקוקים לשכנוע נוסף על מנת להתחסן; מי שמתקשים או אינם חשים דחיפות להתחסן; ומתבגרים בגילאי 15-12, ברע שהרשויות ייאשרו חיסון של קבוצת הגיל הזו.
הממשל בוושינגטון שינה לאחרונה את מדיניותו מהכוונה להגיע ל"חסינות עדר", אל מדיניות של "כמה שיותר זריקות בכמה שיותר זרועות". לפי גורמים רשמיים, מדיניות החיסונים שמנהיג הנשיא עתידה לשאת פרי בדמות ירידה משמעותית בתחלואה במהלך הקיץ.
הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו ביקר את פצועי הפיגוע בצומת תפוח: אל הרב הראשי התלוו מנהל ביה"ח ערן רוטמן, רב שירותי בריאות כללית הרב מנחם לפקיבקר, רב ביה"ח ישראל בבציק ומנהל מחלקת טיפול נמרץ ד'ר פייר זינגר.
הרב הראשי ביקר את הפצועים במחלקת טיפול נמרץ, נשא תפילה להחלמתם וחיזק את בני המשפחה השוהים לצידם.
משפחות הפצועים התרגשו מאוד מביקור הרב הראשי והודו לרב על דברי החיזוק והתפילה.
חקלאי שנהג בטרקטור ביער בגבול בלגיה-צרפת הזיז מהדרך אבן גדולה שהפריעה לו. כך, ללא כוונה, הוא הזיז את הגבול בין שתי המדינות והגדיל במעט את שטחה של בלגיה.
הגבול בין צרפת לבלגיה, שאורכו 620 ק"מ, נקבע רשמית באמנת קורטרייק. האמנה נחתמה בשנת 1820, בעקבות תבוסת נפוליאון בקרב ווטרלו בשנת 1815. אבן הדרך שהפריעה לנהג הטרקטור היא משנת 1819 – כשהגבול בין בלגיה לצרפת נקבע לראשונה.
נהג הטרקטור הזיז את האבן לשטחה של צרפת. לפני כשבועיים הבחין תושב האזור שהאבן שמציינת היכן עובר הגבול זזה ממקומה – ונמצאת בצרפת, בעומק של 2.29 מטר מהגבול. בכך הגדיל למעשה את שטח הכפר הבלגי ארקולין, שנמצא ליד אותה אבן דרך. שטח הכפר גדל על חשבון היישוב בוסיניס סו-רוק – שנמצא בצד הצרפתי של הגבול. "אני שמח – היישוב שלי עכשיו גדול יותר", צחק דויד לאבו, ראש הכפר הבלגי ארקולין.
למרות השעשוע, לאבו ציין כי החוק מחייב את נהג הטרקטור להחזיר את האבן למקומה כדי לא לגרום ל"תקרית דיפלומטית". לאבו הוסיף: "אין ליישוב שלנו, או למדינה שלנו, שום אינטרס להתרחב. הוא הגדיל את בלגיה והקטין את צרפת, זה לא רעיון טוב".
מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי אמר בשיחות סגורות כי אינו יודע להצביע על דבר או פעולה כלשהי שעשה לפני ובמהלך האסון במירון ואשר היום היה עושה אחרת כך מדווח העיתונאי משה נוסבאום בחדשות 12.
בשיחה עם מקורביו אמר המפכ"ל שבתאי כי טיפל בכל נושא שעליו היה אחראי או שבה נדרשה מעורבתו. עוד אומר המפכ"ל שנדרשת ועדת חקירה או בדיקה בראשות שופט – וממילא זו לא יכולה להיות בדיקה של מבקר המדינה.
באותה שיחה ציין מפכ"ל המשטרה שהוא לא רואה שום בעיה בהמשך תפקודם של כל מי שהיו מעורבים מקרב השוטרים והמפקדים באסון בכל הדרגים. לדבריו, כולם יכולים וצריכים להמשיך לכהן בתפקידיהם ורק אם יימצאו או יתבררו ממצאים אחרים – יתקבלו החלטות בהתאם.
התנערות המפכ"ל מגיעה למרות התיעודים שפורסמו משנים קודמות על כך שמסדרון המוות (שביל ר' דב) היה סגור למעבר בגלל הסכנה הטמונה בו, כך גם השנה על פי תכנון המהנדס שאישר את האירוע השביל היה מיועד למעבר חירום בלבד אלא שהשוטרים בשטח לא עודכנו בכך כלל.
הלב נקרע בין העצב הגדול על הסתלקותם של 45 הקדושים, לבין שמחת חתן וכלה.
בעקבות כך יצא חננאל אוחיון מפיק אירועים, במיזם מרגש לזכר הנספים, "ממשירים לזכרם".
במסגרת המיזם המדהים נקראו זמרי החתונות בכל העולם להקדיש 5 דקות מהאירוע לשירת השיר כרחם אב (חמול) הכל כך מרגש של ר' שרגי גשטטנר ז"ל מהרוגי האסון.
חננאל אוחיון יוזם הפרוייקט מספר להמחדש: מיד לאחר האסון הקשה במירון חזרנו לעבוד באולמות ביום ראשון ואני כמנהל אירועים בקשר עם האמנים והזמרים, הם היו קרועים נפשית מלעבוד, מצד אחד חייבים להמשיך בשגרה, ומצד שני המראות מהאסון הנורא קשים לשכחה, חלקם מכירים את הנפטרים וחלקם היו במקום ונשארו עם זיכרונות איומים וקשים לשכחה. היו אמנים שנכנסו למטבח בוכים שוטפים פנים ואומרים לי חננאל אין לנו כוחות להמשיך לשיר, קצת משתחררים וחוזרים לבמה עם צער גדול בלב…
לכן חשבתי על משהו שיאחד את כולם דווקא במקום הזה בחתונות שהם מופיעים שם יום יום להתאחד ולהתכנס כולם כל אחד היכן שהוא מופיע ובשעה 9 בלילה לעצור ולשיר את כרחם אב של שרגי גשטטנר ז"ל. ודווקא בשיר הזה בחרנו שבורא עולם ירחם על עשרות בניו שנותרו יתומים לאחר האסון הקשה הזה.
וכאן המקום להודות לכמה אנשים מאחורי הקלעים שלקחו חלק במיזם האדיר, סטודיו גרין והמנכ"ל חזקי גרין שנידב את עצמו למלאכת הגרפיקה והמסתעף ללא תמורה ובהתנדבות מלאה, כמו כן לאיש השיווק שרוליק רוזנפלד, וכן לאברימי ג'י שכתב תווים עבור התזמורות.
במיזם השתתפו עשרות זמרים מכל העולם ובשעה 21:00 עצרו את השמחה הגדולה וביצעו את השיר על הבמות השונות.
חבר הכנסת לשעבר, אורן חזן, אומר בשיחה מיוחדת ל'המחדש' כי הוא לא מאמין שגוש השינוי יצליחו להקים ממשלה, חזן טוען כי גם אם השמאל יצליחו להקים ממשלה עם נפתלי בנט, תוך שבועות בודדים הממשלה תתפרק: "גם הכסאות לא יצליחו להדביק אותם יחד באותה ממשלה", דברי חזן.
חבר הכנסת מימינה, עמיחי שיקלי, הודיע הבוקר (רביעי) כי הוא מתנגד להקמת ממשלה יחד עם השמאל, שאלנו את חזן מה הוא אומר על הצעד הזה: "אני מצדיע לעמיחי שיקלי, עד היום לא הכרתי אותו, שמעתי את שמו לראשונה היום, אבל הוא החזיר לי את האמון במערכת הפוליטית, אמון שאבד לי בשנים האחרונות, הוא אדם שעומד במילתו, אני מעריץ אותו".
במידה ויוצאים למערכת בחירות נוספת, האם התקיימו פריימריז בליכוד?
חזן: "אני מעריך שלא יהיו פריימריז בגלל שיקולים פוליטיים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכל מקרה אני הולך לחזור לליכוד ולכנסת, יש לי סבלנות ובעזרת השם אגיע לפה בחזרה".
בשנים האחרונות נדמה שאין דבר שאי אפשר לקנות. באופן טבעי, מגפת הקורונה העצימה את המגמה, ולאחרונה פורסם שהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי באינטרנט של הישראלים זינק בכמעט 15 אחוז ב-2020. עם זאת, לחופש שמציע האינטרנט יש גם חסרונות משמעותיים, ולאחרונה נחשף שמזה זמן רב מתבצע בפייסבוק סחר-מכר ענף של "מוצר" יוצא דופן ובעייתי מאוד: שטחים עצומים ביערות הגשם באמזונס.
על פי חשיפת ה-BBC, השטחים שנמכרים מבוראים או מוצתים באופן בלתי-חוקי. מדובר בתעשייה שהתנהלה עד כה באין מפריע ושגלגלה סכומי עתק. חשוב לציין שלא מדובר בסיפור תמוה או בניסיון מתיחה תמים, אלא ברשת מסועפת שבמסגרתה נמכרו שטחים בהיקף אדיר – חלקם אף מיושבים על ידי אוכלוסיות ילידיות.
אל מודעות המכירה האלו אפשר להגיע בקלות, על ידי חיפוש הערכים "יערות הגשם" או "אזורים מיועדים לכריתה" בשפה הפורטוגזית במנוע החיפוש של Facebook Marketplace, פלטפורמת הסחר המקוון של פייסבוק. אל מרבית המודעות מצורפות מפות וקואורדינטות GPS, לצד מסמכים שמוכיחים בעלות על הקרקעות בהתאם לחוק הברזילאי. שטחם של חלק מהקרקעות שהוצעו למכירה שווה ערך לזה של אלף מגרשי כדורגל.
סוחרי הקרקעות, שמרביתם הם אנשי עסקים מקומיים ממעמד הביניים, טוענים שהם ממשיכים בשלהם בעיקר משום שאין מי שמונע מהם לעשות זאת. לדבריהם, עקב כך שמדובר בשטחים מבודדים ומרוחקים, הם נדרשים לתת את הדין על עסקיהם לעתים נדירות, אם בכלל. מתחקיר ה-BBC עולה שמרבית הסוחרים הם תושבי מחוז רונדוניה שבצפון מערב ברזיל, שסמוך לאמזונס – מחוז שהיקף בירוא היערות בו הוא הגבוה ביותר מכלל המחוזות במדינה.
מחדל בחסות הממשל
מפייסבוק, הגוף שאפשר את המחדל, נמסרה תגובה פושרת למדי, ובהודעה רשמית מטעמם נאמר שהם מוכנים לעבוד בשיתוף עם הרשויות המקומיות כדי למגר את התופעה הפסולה. עם זאת, לא נראה שבכוונתם להסיר באופן וולונטרי את המודעות הבעייתיות. יתרה מכך, גורמים בחברה אף התנערו מהאחריות לנושא, בטענה שכלל המשתמשים בשירות מחויבים לציית לכללים הקבועים בחוק.
התגובה המתחמקת של ענקית הטכנולוגיה, לצד האדישות שהממשל בברזיל הפגין בנושא, הציתו ביקורת ציבורית חריפה כלפי המתרחש, בעיקר בקרב מנהיגי האוכלוסיות הילידיות שמתגוררות באזורים שנמכרו כלאחר יד. אחת הטענות החריפות ביותר כלפי הממשל הברזילאי היא שלא רק שגורמים מטעמם לא מוכנים למגר את התופעה, אלא שהם אף מעודדים אותה כדי להיטיב עם לובי מגדלי הבקר במדינה.
השר הברזילאי לענייני סביבה, ריקרדו סאלס, התייחס לנושא וטען שנשיא המדינה, ז'איר בולסונרו, תומך בעמדה של אפס-סובלנות כלפי כל סוגי הפשיעה במדינה, לרבות עבירות שנוגעות לנושאים סביבתיים. עם זאת, המדיניות שמוביל בולסונרו בשנים האחרונות מספרת סיפור שונה לגמרי, ובמסגרת כהונתו הורה הנשיא על קיצוץ של 40 אחוזים בתקציב שמוקצה לסוכנות הממשלתית שאחראית על חקירת אירועי כריתת יערות במדינה.
הביקורת כלפי הממשל הוסיפה להתחזק נוכח העובדה שחלק מהסוחרים בפייסבוק הודו במהלך התחקיר בפה מלא שהם עובדים תוך תיאום מלא עם הפוליטיקאים, במטרה שאלו יסייעו להם להשיג בעלות לא-חוקית על קרקעות גנובות באזור.
אם זה לא מספיק, גם מגפת הקורונה, שפגעה בברזיל פגיעה אנושה, הסיטה את תשומת הלב מהמתרחש באזורים הנידחים יותר במדינה. לטענת השר סאלס, משבר הקורונה עיכב את הוצאתן לפועל של פעולות אכיפה חדשות בתחום הסביבתי, לרבות פעולות שמיועדות למנוע כריתה או הצתה של יערות.
תפקיד מרכזי במיתון משבר האקלים
כך, שעה שהסוחרים והפוליטיקאים גורפים את הרווחים אל כיסיהם – העולם כולו משלם את המחיר. בירוא היערות באמזונס, שנתפסים כ"ריאות הירוקות" של העולם, הוא תופעה נפוצה מזה שנים רבות, והיא הולכת ומחמירה: קצב כריתת היערות באזור ב-2020 היה הגבוה ביותר בעשור האחרון (זאת לאחר מגמת ירידה והתמתנות בבירוא היערות, ששררה בין שנת השיא ב-2004 ל-2016).
מעבר לפגיעה בזכויות האדם של הילידים שמתגוררים ביערות, לכריתה הנרחבת של יערות הגשם, השטח בעל המגוון הביולוגי הגדול ביותר ביבשה, יש השלכות אקולוגיות ואקלימיות הרות אסון. שטחים מיוערים הם בעלי חשיבות סביבתית גבוהה מאוד, בין היתר משום שהם קולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה ומקבעים אותו לצמחייה, ובכך תורמים למיתון משבר האקלים. "יערות הגשם הם בעלי שטח וביומסה גדולה – כלומר, יש בהם צמחייה רבה, ולכן יש להם תפקיד מרכזי מבחינה עולמית", מסביר פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "ליערות הגשם יש יכולת לקבע כ-20 אחוז מהפחמן העולמי". יכולת זו נפגעת קשות עקב בירוא היערות הנרחב, מה שמוביל להחרפתו של משבר האקלים.
על אף התועלת הסביבתית שהאנושות מפיקה מהיערות – היא גם האחראית הבלעדית לחורבנם. "מדובר בתהליך שנמשך עוד משנות ה-70, והעולם המערבי אשם בו", מסביר פרייס. "אנחנו זקוקים לקרקע שעליה צומחים העצים הקרקע לבנייה, לגידול בקר, סויה, וקני סוכר ולהקמת מכרות פחם וזהב. ככל שיש יותר ביקוש – כך יש יותר הרס וכריתה".
לדבריו, להרס המוגבר באזור יש סיבות כלכליות מובהקות, שקשורות גם לרמת העוני הגבוהה בברזיל ולאינטרסים הבינלאומיים שלה. חברות גדולות גוזרות כיום רווחים משמעותיים משימוש במשאבי יערות הגשם, מה שמשפיע על כלכלת המדינה ועל כן זוכה לתמיכת הממשלה.
על אף היתרונות הכלכליים שיש כביכול לבירוא היערות, קיימות כיום הוכחות רבות לכך שאפשר גם אחרת. בקוסטה ריקה, למשל, הבינו שאפשר להרוויח היטב מהתיירות האקולוגית שיערות הגשם מביאים, והיא צומחת כיום במדינה. כך נוצר מצב שבו כולם מרוויחים: הכלכלה ממשיכה להתפתח, בעוד רובו המוחלט של הנזק הסביבתי נחסך.
"מתבצעים כיום מאמצים לשיקום יערות הגשם, למשל על ידי הקמת קרנות ירוקות מטעם האו"ם, אך בעיקר קיימת ההבנה שבמקום להרוס את היערות – אפשר לשמור עליהם ולטייל בהם", מסכם פרייס. "חלק מהמדינות נוהגות כך, וזה רווחי יותר משום שלא מדובר בהכנסה חד-פעמית שמבוססת על משאבים קיימים בלבד – אלא במערכת יחסים מתמשכת".
הכתבה פורסמה באתר "זווית" סוכנות הידיעות למדע וטבע
עליית השכר הריאלי הממוצע הגבוהה ביותר בעשור האחרון נרשמה במערכת הבריאות: עלייה של 24% בעוד שהשכר הממוצע בכלל הגופים הציבוריים המתוקצבים והנתמכים עלה ב-14% לעומת 22% בקרב עובדי משרדי הממשלה (שאינם במגזר הציבורי) ו-20% בממוצע בכלל המשק. למרות שאותם עובדים מהווים פחות מ-12% מסך עובדי המגזר הציבורי, הם מקבלים כמעט 28% מהשכר המשולם לאותו מגזר (23.2 מיליארד שקל מתוך כ-83 מיליארד שקל). כך עולה מדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם אתמול באתר doctorsonly ונתוניו נכונים ל-2019. יש להעריך כי בשנה הבאה, בדו"ח ל"שנת הקורונה" 2020, יופיעו בדו"ח שנתי זה נתונים גבוהים יותר.
לפי הדו"ח, שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בעשור האחרון בכ-37% במונחים ריאליים. שכר ברוטו ממוצע של רופא עומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה. שכר דומה של עובדי הסגל הבכיר באקדמיה: כ-38,870 שקל בחודש.
עוד עולה מהדו"ח כי השכר הגבוה ביותר במערכת הבריאות נרשם בשירותי בריאות כללית-קהילה. השכר הממוצע עמד על 24,828 שקל. בין העובדים, רופאים בעלי שכר גבוה לצד עובדי מנהלה. לפי הדו"ח, קופת חולים כללית העסיקה 12 בעלי תפקידים בכירים, ביניהם רופאים-מומחים, בשכר חודשי של כ-82,600 שקל ובעלות העסקה של יותר מ-100,000 שקל למשרה.
פרק הדו"ח המתייחס לעובדי מערכת הבריאות הציבורית כשיאני השכר בכלל המגזר הציבורי מצביע על כך שהשכר הממוצע שלהם העומד על כ-24,434 שקל עוקף את עובדי החברות הממשלתיות שניצבו לאורך שנים בפסגה.
85,921 עובדי מערכת הבריאות הציבורית כוללים את כלל עובדי קופות החולים, בתי החולים של ה"כללית", התאגידים שליד בתי החולים הממשלתיים (קרן מחקרים) ובתי החולים הדסה בירושלים (בית חולים עצמאי), בית החולים איכילוב (מוסד עירוני) והמרכז הרפואי בני ציון.
לפי הדו"ח, 12 מעובדי ה"כללית" בתפקידים הבכירים קיבלו את השכר הגבוה ביותר – 82,631 (כאשר עלות המעביד מסתכמת ב-104,318 שקל); 54 מעובדי בית החולים בני ציון השתכרו 50,459 שקל (עלות מעביד: 63,400); 43 עובדי מכבי שירותי בריאות קיבלו שכר של 57,764 (עלות מעביד: 75,371); 33 עובדי "מאוחדת" קיבלו שכר של 53,761 (עלות מעביד: 70,658) ו-14 עובדי "כללית" בקהילה: 76,311 (עלות מעביד: 98,114).
עוד מתוך הדו"ח: שכרם של עובדי קופות החולים חצה את ה-20.7 אלף שקל בחודש, יותר מאשר 18.9 אלף שקל בממוצע במערכת הבריאות בשירות המדינה (בעיקר בתי חולים). רופאי קופות החולים שבקהילה מרוויחים מעט יותר מרופאי בתי החולים: 37,749 שקל בבתי החולים הממשלתיים לעומת 39,930 שקל, לא כולל 202 רופאי הסגל הבכיר ב"הדסה", המשתכרים כ-60 אלף שקל בחודש בממוצע, לפי הדו"ח.
21% מעובדי מערכת הבריאות הם רופאים, 20% אחיות ואחים ו-26% עובדי הדרג המנהלי.
שכר הרופאים עלה ב-45% בעשור האחרון
שכר הרופאים עלה בשיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון – 45%. לעומת האחיות ששכרן זינק בעשור האחרון ב-37%. השכר הממוצע של רופאים העובדים בחוזים אישיים מגיע ל-40 אלף שקל, בעוד השכר הממוצע של רוב עובדי המערכת, לרבות סטז'רים, סטודנטים, עובדים מינהלים, עובדים במקצועות פרה-רפואיים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ופסיכולוגים, אחיות בריאות הציבור, הנדסאים, רוקחים, טכנאי רנטגן, עומד על פחות מ-20 אלף שקל.
פער השכר הממוצע בין רופאים לרופאות הוא כ-12% (שכר הרופאות נמוך) והוא מוסבר בשוני בתחומי העיסוק: רופאות נוטות לבחור בתחומים מכניסים פחות מכניסים כמו רפואת משפחה, בהיקף עבודה נוספת קטן יותר ובשונות באיוש במשרות בכירות. שכרם הממוצע של הסטז'רים הוא 8,570 שקל.
לפי הדו"ח, בעשור האחרון חלה עלייה של כ-29% במספר העובדים בגופים הציבוריים בתחום הבריאות, לעומת גידול של 19% בלבד באוכלוסיית ישראל.
פערי שכר גדולים בין רוקחים ותיקים לצעירים
הממונה על השכר מזהיר בדו"ח מפני מחסור מתמשך ברוקחים בגופים הציבוריים. ב-2019 עלה השכר הממוצע שלהם בכ-2%, לכ-18 אלף שקל, ובעשור האחרון עלה בכ-9% ריאלית. מקצוע הרוקחות מאופיין בפערי שכר גדולים מאוד בין ותיקים לצעירים, בין אזורים שונים, בין בתי חולים למרפאות שבקהילה ובין גברים לנשים. רוקח משתכר 19.6 אלף שקל בחודש בממוצע, בעוד רוקחת רק 17.1 אלף שקל. לגברים ייצוג רב יותר בתפקידי ניהול.
התופעה הבעייתית עליה מצביע הדו"ח: בעשור האחרון חלה עלייה שנתית ממוצעת של 3.5% במספר הרוקחים בקופות החולים. אולם, בעקבות קיטון במספר הרשיונות החדשים הניתנים בשנים האחרונות ביחס לגידול באוכלוסיה, עלול להיווצר מחסור. המחסור בא לידי ביטוי גם בשנת הקורונה כאשר הקופות ורשתות מסחריות שבהן בתי מרקחת ניסו לגייס גם רוקחים בפנסיה. הפתרונות המוצעים: יצירת משרת עוזר רוקח להקלה על העומס ושיפור בתנאי השכר ההתחלתיים.
מאות נכי צה"ל חוסמים לסירוגין את התנועה בצומת גשר המיתרים בכניסה לירושלים, בדרישה להעברה מידית של רפורמה בטיפול בנכי צה"ל. כוחות משטרה נמצאים במקום, ומפנים את הנוסעים בכביש 1 אל כביש 9.
המפגינים הפגינו מול בניין משרד האוצר, והחלו לצעוד לעבר הכנסת כשהם תוקעים בשופרות וצועקים 'בושה'. חלק מהמפגינים ניסו לפרוץ את מחסומי הכניסה לכנסת, ונבלמו בידי אנשי משמר הכנסת. לאחר מכן הם החלו לצעוד בכבישי העיר ,לכיוון גשר המיתרים.
על פי הדיווח באתר 'דבר', הרפורמה שהציג שר הבטחון בני גנץ נתקלה בהתנגדות משרד האוצר ולא עלתה לאישור הממשלה למרות הבטחת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון בני גנץ להעביר אותה עד יום ראשון השבוע. במקביל הפגינו כשלושים נכי צה"ל במאהל המחאה הסמוך למשרדי אגף השיקום בפתח תקווה.
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קליימן התייחס למקרה בו הצית עצמו איציק סעידיאן, נכה צה"ל המתמודד עם הלם קרב, מול משרדי אגף השיקום לפני כשלושה שבועות. "איציק סעידיאן, שהוא בשר מבשרנו, מעבר לזה שאני מאחל לו החלמה מהירה ושיחזור למשפחתו, לא השתגע. זו תופעה רווחת באגף השיקום כבר שנים. זו שיטה שאותה אנחנו נחושים לעצור. קליימן הוסיף: "מדברים איתנו על תקנות או מקורות. אף אחד מאיתנו לא יצא לקרב עם פנקס צ'קים או רואי חשבון. אנחנו דורשים מממשלת ישראל היום לכנס ישיבת ממשלה למצוא את המקורות התקציביים איפה שהם רוצים."
"ארגון נכי צה"ל ישב שישה צוותים במשך חצי שנה וכתב תורת שיקום שלא היתה לאגף מעולם. ועכשיו כשאנחנו באים ליישם את הרפורמה אנחנו נתקלים באנשים שלא מבינים כלום בשיקום ואומרים לנו שאין מקורות תקציבים. אנחנו לא זזים מפה עד שהרפורמה הזו הולכת לביצוע. אנחנו גמרנו עם ועדות. אף אחד לא יגיד לנכה צה"ל מה הוא צריך, רק אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים, ואיך הכי טוב לשקם אותנו. אנחנו נחושים ללכת עד הסוף".
לאה סעידיאן, אחותו של איציק שעדיין מאושפז בבית החולים שיבא בתל השומר: "אני מאוד מקווה שהפעם זה יהיה הסוף ויקשיבו לנו ויעזרו לאנשים שבזכותם יש לנו מדינה. שידעו שיש להם אבא ואמא שזה משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל. מבקשת להתפלל למען יצחק חיים סעידיאן".
בהפגנה השתתף חבר הכנסת עמר בר לב (העבודה), חבר ועדת חוץ וביטחון שאמר: "כחבר כנסת אני מתבייש שאני ואתם צריכים לעמוד כאן היום רק אחרי שאחד מכם איציק הצית את עצמו מול מדינת ישראל. אחרת זה לא היה קורה. וזה אומר שיש עשרות שנים של בושה וחרפה, של בזיון. לא סופרים אתכם, לא סופרים את החברים שנפגעו במהלך הקרבות. יש במדינת ישראל רשות מבצעת קוראים לה ממשלת ישראל. אני לא חלק ממשלת ישראל ראש הממשלה התחייב תוך שבועיים למצוא את ה-300 מיליון שקל שחסרים."
אריאל לוי מירושלים, הוא בחור צעיר, בסך הכל בן 25 אבל כבר מגיל קטן התחבר למוסיקה, מהתפילות בבית הכנסת כחזן והאירועים המשפחתיים.
למרות הרצון העז לשיר ולשמח, החליט אריאל להמתין קצת, לבנות ולהיבנות מבחינה אישית ורק לאחר מכן לצאת לעולם המוסיקלי.
לפני כשנה כשהרגיש שהבשיל הזמן, אריאל הוציא את הסינגל הראשון עליו עמל והשקיע רבות. מהתגובות הוא הבין שהוא חייב להמשך וזה בדיוק מה שהוא עשה.
הופעות לייב בזמן הקורונה, חתונות בהתאם לנהלים, שידורי רדיו, סינגלים חדשים וביצועים מיוחדים, כולל הלהיט האיכותי 'תאוריות' כל אלו ליוו אותו בשנה החולפת.
כעת, כשמדינת ישראל יוצאת מהמשבר ומאות אלפים עדיין שואלים 'לאן' מגיע השיר שמעלה את השאלה הכל כך מהותית שפוגשת כל אדם בכל שלב בחיים.
על הלחן הטורקי, כתב אריאל לוי את המילים וכשהוא עומד על הסלעים עליהם מתנפצים הגלים, עם הידיים מושטות כלפיי מעלה, קשה שלא לראות את הדמיון בין הקליפ של 'לאן' לקליפים של גדולי הזמר הטורקי, כדוגמת איברהים טטליסס. כך שהשאלה לאן יצעד אריאל לוי בעתיד ברורה: "רק לשמח ולעשות טוב לאנשים…"
קרדיטים:מילים: אריאל לוי | לחן: טורקי | עיבוד והפקה מוסיקלית: אילן לבקלידים ותכנותים: אילן לב | גיטרות: שמעון יחיא | בס: אבי יפרחקלרינט: stavros pazarentsis | עוד, סאז ובגלמה: איציק ריקן | מיקס ומאסטרינג: אלי מלמדצילום, עיצוב עטיפה והפקת קליפ: ישראל קדוש | הפצה דיגיטלית: Mobile1 Musicלהזמנות אירועים ומופעים: 050-7842000
לכבוד חתונת בנו משה עם בת זוגו שרה, מוציא אריה סינגל חדש נפלא בשם "ישימך". השיר הולחן והופק על ידי המלחין המצליח איצי וואלדנר כברכה שתושר תחת החופה לזוג הצעיר.
יהי רצון שכולנו נזכה לגדל את ילדינו כאפרים וכמנשה ושנרווה מהם רק נחת ושמחה.
אחת הדרכים בהם מבטא חנן את רגשותיו הם דרך כתיבת מילים, כך גם הפעם הוא כתב מזווית הראיה שלו על האסון הנוראי וכבר בתחילת השבוע נכנסו הילדים לאולפן כדי להקליט את השיר המרגש: על אלה אני בוכיה.
לאחר פקיעת המנדט להרכבת ממשלה, אותו קיבל בנימין נתניהו, הבוקר (רביעי) המליצו המפלגות על המועמד שלהם להרכבת הממשלה. יאיר לפיד ונפתלי בנט נפגשו עם הנשיא, וכל אחד ביקש המלצה על עצמו. גוש הימין המליץ להחזיר את המנדט לכנסת, ובגוש השינוי המליצו על יאיר לפיד
ברשימה המשותפת הודיעו כי הם בוחרים להמליץ על יאיר לפיד שיקבל את המנדט להרכבת הממשלה, נציג בל"ד לא הצביע.
הליכוד, יהדות התורה, ש״ס והציונות הדתית, ביקשו מנשיא המדינה להעביר את המנדט לכנסת. ההחלטה הגיעה לאחר שבנט סירב להתחייב בפניהם שהוא יקים ממשלת ימין והתעקש להמשיך במו״מ להקמת ממשלת שמאל.
מוקדם יותר סיעות יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מרצ והעבודה הממליצות על יו"ר ׳יש עתיד׳, ח״כ יאיר לפיד לקבלת משימת הרכבת הממשלה.יו״ר ימינה ח״כ נפתלי בנט המליץ על עצמו.
עדיין לא ברור האם ימליצו בגוש הימין על מועמד מסויים, ואם כן אז על מי, בשעות האחרונות מתדרכים בליכוד כי לא ימליצו על אף מועמד, אך זה עדיין לא סופי.
אהרון בן הרוש שהוביל ארבעה פצועים מאסון מירון, באמבולנס שבו הוא נהג, מתאר בראיון ל'המחדש' אירוע מקומם ביותר, במהלכו אנשי משטרה סגרו בפניו את הצירים המובילים לבתי החולים, איימו עליו באי ציוט לשוטר, תוך כדי שהוא מסביר לשוטרים כי בנוסף לשלושה פצועים, יש לו פצוע קשה שמדמם וכל דקה היא קריטית, אך לא נענה.
וכך מתאר בן הרוש את השתלשלות הדברים:
"קצת אחרי חצות הוכרז אר"ן, מוקד איחוד הצלה מבקש שאגש עם אמבולנס לזירת האירוע.
בלי לחשוב פעמים אני מדליק אורות ומעלה את צוות חובשים ונוסע לכיוון.
כאן מתחיל הסיוט הגדול!!
שומע בקשר אמבולנסים של איחוד הצלה- "מוקד אני בהחייאה" מייד אחרכך דיווח נוסף- עוד החייאה "מוקד 7 החייאות", "מוקד מעל 12 החייאות ו6 X (מתים)ועשרות פצועים בגילאים שונים.
שחור בעניים אין לי ריכוז בנהיגה.
ממשיך לסוע וברקע דיווחים מלאי רעד של כוננים שמתחננים לעזרה ועוד ועוד פצועים. הלב שלי פועם בחוזקה, דופק בשמיים- ועכשיו… מתחיל המלחמה.
לא- עוד לא מלחמה על חיים של פצועים. קודם- צריך להלחם בשביל להגיע בכלל להר.
בתור קצין משמרת בחפ"ק של איחוד הצלה תרגלתי היטב ואני יודע את כל הדרכי מילוט ופינוי שיועדו למקרים קשים חלילה.
אבל מה שבפועל קרה עדיין קשה לי לעכל.
ציר ראשון אני ביחד עם עוד אמבולנסים, ואמבולנסים של טיפולי נמרץ ונתקלים במחסום משטרתי.
שוטרים מכווינים אותנו ימינה, מאה מטר אחר כך שוטרים עוצרים אותנו ומכוונים שמאלה, מחסום למחסום, מעל עשרה מחסומים, כאוס, כל מחסום משטרתי מחזיר אותך לאחור במעגלים ואף שוטר לא יודע באמת את הדרך.
אני מסביר לשוטרים שאני מכיר את הציר מילוט ושיתנו לי לעבור , חבל על הזמן, והם מסרבים ומוליכים אותנו – כעשרה אמבולנסים- במעגלים.
בנתיים בקשר כוננים משוועים לעזרה! מתחננים שיגיעו לאסוף פצועים אבל הדרכים חסומות ואין גישה לאמבולנסים!מכל הארגונים!
כעבור מספר דק משמעותיות הגענו לקרבת מקום ופשוט פרקנו רגלית ורצנו למקום האירוע.
לקחתי איתי כמות פצועים למלא את האמבולנס, חבל על הזמן!
מי שאפשר להציל ויש כיסא בשבילו עולה. על המיטה פצוע קשה בכיסא פראמדיק פצוע בינוני ועוד פצוע קל וחובשים והתחלתי לפלס דרך הכי מהירה לבית חולים זיו כשבראש שאני מתפלל לבורא שלא יתן לעוד אנשים למות, לא אצלי.
החובשים במכשיר הקשר אני ממשיך לשמוע אמבולנסים נוספים מעדכנים על הפצועים שלהם. "54 אני מפנה כבן 17 תוך כדי החייאה".
ועוד אמבולנס "מוקד אצלי שתיים בנוני" לא אמשיך לפרט את פריסת הדיווחים המזעזעים כיוון שפשוט לא רציתי לשמוע יותר וכך אני בטוח שגם אתם.
בשביל להגיע לבית חולים זיו צריך ליסוע שמאלה(ביציאה מישוב מירון), עומד שם שוטר וחוסם את הכביש!! חוסם!! עכשיו גם חסמו את הדרך לבית החולים!!
אני בתחנונים מבקש מהשוטר שיתן לי ליסוע. אם אסע בדרך שמאל אגיע בתוך 20 דק לבית החולים ואם בימין העיקוף כלכך גדול שהנסיעה תיקח לי 40 / 50 דק ויותר.
אבל אף אחד לא היה מוכן להקשיב ולמרות שידעתי שדרך שמאל זה הציר פינוי של האמבולנסים לא הצלחתי לשכנע את השוטר לעזור לי ולהזיז את החסימה כדיי שאוכל לעבור.
כל העת הוא טען שמדובר בהוראות מלמעלה והוסיף גם באיום שיתן לי דוח על אי ציות לשוטר.
כך המשכתי אני ואמבולנסים נוספים ליסוע בדרך הארוכה, תלולה ומסובכת עם פצועים במצבים נוראים דקות ארוכות יותר מידיי לבית החולים.
בבית החולים היה שקט, שקט של הלב שלי ששמח שהצלחתי להגיע עם פצועים חיים לבית החולים.
עוד לא הספקתי להכניס את המיטה בחזרה לאמבולנס והמוקד שלי עולה מולי ומבקש שנחזור להר לפנות עוד פצועים.
150(!!) פצועים, היה נראה שהלילה לא הולך להגמר לעולם.
כשהגעתי לכניסה למירון אני נתקל ב17 אמבולנסים מכל הארגונים עומדים בצד הדרך.
תמיהה גדולה עלתה לי בלב. עכשיו זה זמן לנוח?? אני בא לעלות קדימה להמשיך בנסיעה ובמחסום המשטרתי הבנתי למה כולם עומדים שם בחוסר מעש.
שוטרי מתנא קיבלו הנחיה מלמעלה לסגור את הציר. לסגור את הציר!! גם לא לאפשר לאמבולנסים להגיע!!
17 אמבולנסים שזה עתה חזרו מפינוי פצועים והגל ממשיך לבקש עזרה ואנחנו מחכים במשך שעתיים ורבע שיאשרו לנו לחזור להר.
אמבולנסים!!!
כאוס טוטאלי.
בנתיים ניידות משטרה עוקפות אותנו ואנחנו רק יכולים להתפלל שאף אחד לא ימות בזמן שמחכה לפינוי.
אני כותב והלב שלי שותת דם. כמה פצועים התעכבו בפינוי בגלל אוזלת היד הזאת?? אני לא מפנה אצבע מאשימה על אף גורם אבל מדינת ישראל צריכה לחקור באופן מעמיק את האירוע הקשה הזה ולא לתת לו להיקבר ביחד עם המתים.
לבנתיים אנחנו צריכים לקום מהאבל הנורא ולרוץ לאירוע הבא". אמר.
"גם אם תבחרו לא לקרוא את כל המכתב, חשוב שתקראו ולו רק את הפסקה הבאה, על מנת שלא יגיד אדם בעוד חודש, שנה או עשור – "לא ידעתי", כתבו המומחים. "הנתונים והמחקר מראים בבירור שהסיכון לילדים ממחלת הקורונה נמוך ממחלות חורף שגרתיות, וכי הם גורם שולי בהפצת המגפה, במיוחד בעת זו אשר בה רובה המכריע של האוכלוסייה המבוגרת מחוסנת. במקביל, קיים ידע מועט על בטיחות החיסון בילדים, לאור העבודה שהחיסון אינו מאושר FDA אלא קיבל היתר לשימוש חירום בלבד".
"מעבר לכך, חשש בטיחותי אמיתי עולה מדוח הועדה שמינה משרד הבריאות, המציג קשר בין החיסון לבין אירועי מיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב)", הוסיפו במכתב. "העובדה ש-90% מהמקרים אירעו לאחר החיסון השני הופכת את ההנחה כי מדובר בקשר אקראי לבלתי הגיונית".
ראשי כלל המפלגות קיבלו הבוקר (רביעי) מכתב מטעם מועצת החירום הציבורית למשבר בקורונה, שבו הפצירו בהם להתעמק שוב בנתוני התחלואה לפני קבלת ההחלטה על חיסון ילדים בגילאי 12 עד 15 בישראל, בכפוף לאישור ה-FDA. הסיבה: תופעות לוואי חריגות שהתגלו בקרב מתחסנים. "לא מדובר בקשר אקראי בין החיסון לתופעות", התריעו.
לפי הדיווח של יואב אבן הרקע למכתב הוא דוח ממצאי הביניים של הוועדה לבחינת תופעות לוואי חריגות מהחיסונים – הם פונים הבוקר לראשי כל המפלגות בישראל, בדרישה לבחון היטב את נתוני התחלואה לפני קבלת החלטה על חיסון ילדים בישראל.
בתחקיר חדשות 12 נחשף כי על פי הדוח, 62 ישראלים לקו בדלקת בשריר הלב ובדלקת בקרום שריר הלב, רובם גברים בגילאי 18-30, ואצל כולם זה קרה תוך 30 יום לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון של פייזר. שני החולים מתו, אבל בדוח נקבע כי עדיין נדרשת בדיקה נוספת כדי להבין האם סיבת המוות אכן הייתה דלקת שנגרמה מהחיסון.
"גם אם תבחרו לא לקרוא את כל המכתב, חשוב שתקראו ולו רק את הפסקה הבאה, על מנת שלא יגיד אדם בעוד חודש, שנה או עשור – "לא ידעתי", כתבו המומחים. "הנתונים והמחקר מראים בבירור שהסיכון לילדים ממחלת הקורונה נמוך ממחלות חורף שגרתיות, וכי הם גורם שולי בהפצת המגפה, במיוחד בעת זו אשר בה רובה המכריע של האוכלוסייה המבוגרת מחוסנת. במקביל, קיים ידע מועט על בטיחות החיסון בילדים, לאור העבודה שהחיסון אינו מאושר FDA אלא קיבל היתר לשימוש חירום בלבד".
"מעבר לכך, חשש בטיחותי אמיתי עולה מדוח הועדה שמינה משרד הבריאות, המציג קשר בין החיסון לבין אירועי מיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב)", הוסיפו במכתב. "העובדה ש-90% מהמקרים אירעו לאחר החיסון השני הופכת את ההנחה כי מדובר בקשר אקראי לבלתי הגיונית".
