חודש: אוגוסט 2021

צעיר בשנות ה-20 לחייו נהרג לפנות בוקר (שישי) מפגיעת רכב בעת שחצה את כביש 6, בסמוך למחלף דניאל לכיוון צפון. הנהג הפוגע נמלט מהמקום והמשטרה פתחה בסריקות אחריו. בתאונה נפצעו 2 נוספים באורח בינוני וקל.

בהודעת המשטרה נכתב: "במוקד המשטרה התקבל לפני כשעה דיווח על רכב פרטי שפגע בשלושה הולכי רגל בעת שחצו את כביש 6 בסמוך למחלף דניאל לכיוון צפון ונמלט מהמקום. בוחני המשטרה החלו בחקירת נסיבות התאונה ובסריקות לאיתור הרכב הפוגע".

לפי עדויות מהשטח ההרוג בעל חזות דתית צעיר שמתגורר באחד ההרים במרכז הארץ. גופת המנוח הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר להמשך בדיקה.

מדוברות זק"א נמסר: ״סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר התקבל דיווח במוקד זק״א על הולך רגל שנפגע מרכב בכביש 1 ממחלף דניאל לבן שמן ונהרג״.

אלחנן רוט קמב״ץ זק״א שפלה שטיפל בזירה: ״מדובר בתאונה קשה מאוד, שלושה הולכי רגל כבני 20 שהיו בשולי הכביש הסואן ככל הנראה נפגעו מרכב שחלף במקום, מעוצמת ההתנגשות שניים מהם עפו לתעלה בצד הכביש מעבר למעקה הבטיחות, אחד מהם שכב מחוסר הכרה עם פגיעה רב מערכתית, לצערי פראמדיק מד״א נאלץ לאשר את מותו במקום, השניים האחרים פונו במצב בינוני וקל לבית החולים תל השומר. צוות מורחב של מתנדבי זק״א שפלה טיפלו בכבוד המת בזירה הקשה״.

חיים וינגרטן ראש אגף מבצעים בזק״א, אמר: "חובה לציין את הסכנה בהליכה בצד כביש ראשי וסואן, הנפגעים ככל הנראה היו בדרכם חזרה בטרמפים מנתב"ג לאחר שהזמינו דרכונים לקראת טיסה לחו"ל״ .

ההתחסנות במנת השלישית נגד נגיף הקורונה: אמש (רביעי) פירסם משרד הבריאות נתוני היעילות של חיסון הבוסטר, לפיהם חלה עלייה דרמטית ברמת ההגנה מהנגיף. כשבוע לאחר מועד קבלת החיסון, יעילותו עולה ל-86%, ולאחר 16 ימים היעילות מזנקת ל-95% אחוזים במניעת הדבקה ו-97% אחוזים במניעת תחלואה קשה בנגיף הקורונה, כך דווח הערב חדשות 13.

הבוקר פורסם מחקר בנושא בטיחות חיסון הקורונה שערך מכון ‘כללית’, ע"פ המחקר נצפו מעט תופעות לוואי לאחר החיסון לעומת שיעור גבוה של תופעות לוואי חמורות לאחר הידבקות בנגיף הקורונה בקרב לא מחוסנים.

"מחקר זה מפרט לראשונה את תופעות הלוואי המשמעותיות של חיסון הקורונה. מכיוון שמדובר בניתוח מקיף יותר המבוסס על רשומות רפואיות אלקטרוניות, מדובר בהערכות מהימנות יותר מאלו שפורסמו עד היום, שהסתמכו על מערכות דיווח פעיל מרצון", הסביר דר׳ דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה אשר היה שותף למחקר.

עוד דווח בחדשות 13 כי חברות תיירות עתרו לשנות את התקנה המחייבת בידוד לחוזרים מחו"ל גם ממחוסנים מנה השלישית, כרגע בישראל ישנם כשני מליון בני אדם שכבר התחסנו במנה השלישית אך עדיין מחוביים בבידוד ממלא אם שבו מחו"ל.

בין התומכים בשינוי ההנחיה גם גורמים מקצועיים בכירים. פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, טען כי "ניתן לקצר את הבידוד כי אנחנו יודעים שזמן ההפרשה של הנגיף של אנשים שהם מחוסנים הוא הרבה יותר קצר. אנחנו יכולים לשלב את זה עם, למשל, מניעה של התו הירוק למשך כמה ימים כדי שאותו אדם אולי לא יהיה בבידוד אבל מצד שני לא ילך לאירועים המוניים או אירועים שהם מחוללי הדבקה, כדי להקל, בכל זאת לתת יתרון למי שמחוסן, כי ברור שיש לו יתרון בריאותי בעניין הזה".

פיצוץ עז אירע באזור שדה התעופה בעיר קאבול שבאפגניסטן, סמוך למלון ששימש בעיקר ללינת כוחות אמריקניים בריטיים.

ארה"ב מסרה כי מדובר בפיגוע התאבדות של אחת מזרועות דאע"ש. מחקירה ראשונית מתברר כי מחבל מתאבד עמד בתור יחד עם חיילים אמריקנים ובריטים, ובשלב כלשהו פוצץ את עצמו.

על פי דיווחים מקאבול לפחות 60 בני אדם נהרגו ועוד כ-120 נפצעו , בין ההרוגים לפחות 12 חיילים מכוחות המארינס של צבא ארה"ב. ה'הפנטגון' אישר הערב כי מספר אנשי שירות אמריקאים נהרגו במתקפת הטרור בשדה התעופה בקאבול.

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) בקשת רשות ערעור שהגישו יהודים שעלו לישראל ממרוקו, המבקשים שיכירו בהם כניצולי שואה. המבקשים רצו לערער על פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה, שדחה את תביעתם, אך שופטי העליון פסקו כך על פי הדיווח בהארץ, כי עוצמת שלילת החירות וההגבלות שהוטלו על יהודי מרוקו במלחמת העולם השנייה אינן עומדות בתנאים שדורש חוק נכי רדיפות הנאצים.

עו"ד דוד ידיד, המייצג את המבקשים, אמר לעידו אפרתי ב"הארץ" שלמרות פסיקת העליון הוא חש ש"המאבק המשפטי שניהלנו במשך עשר שנים עבור ההכרה בסבלם של יהודי מרוקו תחת הכיבוש הנאצי לא היה לשווא", שכן במהלכו הסכימה המדינה להכיר בסבלם ולפצות אותם באופן חלקי. הכרה כניצולי שואה היתה מקנה למבקשים קצבה חודשית.

שופטי העליון – ניל הנדל, דוד מינץ ויוסף אלרון – תיארו בפסק דינם את הסבל שנגרם ליהודי מרוקו כשהמדינה נשלטה על ידי משטר וישי הצרפתי, שלחץ על השלטון המרוקאי ליישם חקיקה אנטישמית בשטחו. "בתקופה הנזכרת הוצאו במרוקו צווים אשר צמצמו את היכולת של חברי הקהילה היהודית להשתלב בתחומים של דיור, השכלה ותעסוקה", כתבו השופטים.

המבקשים, שעלו לישראל אחרי השואה והגישו תביעה נגד הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר, טענו כי ההגבלות האלה "נתנו לגיטימציה לפגיעה ביהודי מרוקו", ושהן "מעידות על כך שנשללה חירותם וכי הם זכאים להכרה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים בשל ההגבלות שהוטלו על הקהילה, והפחד והמתח הקיצוניים שמהם סבלו".

השופטים קבעו אמנם בפסק הדין ש"אין עוררין על כך שיהדות מרוקו סבלה מהתעמרות שלטונית אשר יסודותיה אנטישמיים", אולם הבהירו שהמבקשים אינם זכאים להכרה לפי החוק הקיים. "הפגיעה התמקדה בעיקרה בהצרת היכולת להשתלב בשוק העבודה ולרכוש השכלה מחוץ לקהילה היהודית, לצד פגיעה באפשרותם של חלק מחברי הקהילה לבחור את מקום מגוריהם. מגבלות אלה, שלא הוטלו בשטחי הרייך הגרמני אלא על אדמת מרוקו, אינן עונות על דרישות הדין הרלוונטיות לצורך הכרה במבקשים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים", נכתב בפסק הדין.

השופטים השתכנעו כי "השלטון במרוקו ניהל מדיניות אכיפה וחקיקה נפרדת מזו של משטר וישי המרכזי, וכי השפעתה של גרמניה עליו היתה חלשה", ועל כן דחו את טענת המבקשים כי משטר וישי במרוקו היה גרורה של המשטר הנאצי. "בין היתר", נימקו, "משום עצמאותו בקבלת החלטות שלטוניות ודחיית חלק מן הבקשות הגרמניות שהגיעו אליו בתקופה זו".

אחת המחלוקות המרכזיות בין התובעים לרשות לזכויות ניצולי השואה עסקה בשאלה אם ההגבלות שהוטלו על יהודי מרוקו עולות לכדי "מעין שלילת חירות". בית המשפט המחוזי פסק בסוגיה לטובת הרשות, ושופטי העליון בחרו שלא להתערב בכך. מחלוקת נוספת עסקה בנזק גופני או בריאותי שנגרם לכאורה לתובעים בשל הפחד מהנאצים. "לצד הדרישה לתחושה סובייקטיבית של פחד, דרשה הפסיקה גם הוכחת תשתית אובייקטיבית לסבירותו של פחד זה, והדגש הוא על המבחנים האובייקטיביים", כתבו שופטי העליון, והוסיפו כי ערכאות משפטיות קודמות לא השתכנעו שקיימות הוכחות לכך.

השופטים סיכמו את פסק הדין באמירה כי "תפקידו של ההיסטוריון ותפקידו של בית המשפט שונים זה מזה, וטוב שכך". לדבריהם, "מבחן ההיסטוריה הוא רב משתתפים, ואף חשוף לתמורות ועדכונים שאינם מתאימים לדלת אמותיו של ההליך המשפטי הקונקרטי. המשפט, לעומת זאת, מתנהל על פי כללים נקודתיים, על היתרונות והחסרונות שבכך".

בשנים האחרונות הכירו שתי רשויות באופן חלקי בסבלם של יהודי מרוקו במלחמת העולם השנייה. ב-2015 החליט משרד האוצר להעניק הטבות כלכליות לניצולי שואה יוצאי מרוקו ואלג'יריה, שסבלו מ"הגבלות בתחומי חיים שונים", שעיקרן מענק שנתי של כ-4,000 שקל. שלוש שנים לאחר מכן החליטה ועידת התביעות – הפועלת לקבלת פיצויים ולהשבת רכוש לניצולי שואה וליורשיהם – להעניק ליהודי מרוקו פיצוי חד-פעמי של כ-2,500 אירו.

עו"ד ידיד, המייצג את המבקשים, אמר בהתייחס לפסיקת העליון כי "המדינה מביאה לאפליה בין קורבנות המשטר הנאצי בגלל שיקולים תקציביים", והוסיף כי ישקול להגיש בקשה לדיון בהרכב מורחב בסוגיה. הוא הזכיר בהקשר זה כי יהודים מלוב ומתוניסיה זכו להכרה כניצולי שואה.