מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון מחדש את היקף תכניות ההאצה למשק, ולהשוות אותם לאלו במדינות אחרות, כך נכתב בדו"ח המבקר שפורסם היום (שלישי), העוסק בהתנהלות התקציבית של המדינה בזמן משבר הקורונה.
הוא מציין כי תקציב תכניות ההאצה נמוך מאד ביחס למדינות אחרות בעולם וקורא להגדיל את שיעור ההוצאה על מנועי צמיחה ליציאה ממשבר הקורונה.
כשל הטיפול בנתב"ג
מבקר המדינה גם מציין כי לעומת שיעור הביצוע של סעיפים הנוגעים לקצבאות בחבילת הסיוע של הקורונה, שיעור הביצוע של הסעיפים הנוגעים להאצת המשק עומד בשיעור נמוך במיוחד. מבקר המדינה מציין כי שיעור המיצוי של סעיף "יציאה מהמשבר- תשתיות, טכנולוגיה ודיגיטציה" עומד על 67% בלבד מהתקציב, וסעיף "מטרות אחרות" בתכנית הסיוע עומד על 49%. הוא ממליץ לבחון מדוע סעיפים אלו סובלים משיעור נמוך כל כך, ולמצות את התקציבים שהוקצו.
מדוח המבקר עולה כי בגלי התחלואה הראשון והשני התקבלו הערכות משרד הבריאות על פי תחזית תחלואה בלבד – בלי שהוצגו לממשלת נתניהו חלופות, ובלי לערוך דיון על ההשלכות בתחומים נוספים כמו חינוך או כלכלה.
בהמשך, מתייחס אנגלמן למה שלימים קיבל את השם "מחדל נתב"ג". המבקר קבע כי החל ממאי 2020, לא נקבעה חובת בידוד במלונית לשבים מחו"ל, וגם לא שולבו בדיקות לנכנסים מחו"ל או נבחנו חלופות נוספות – וזאת למרות ההבנה שהנסיעות לחוץ לארץ הן הפתח ל"ייבוא תחלואה". עוד ביקר אנגלמן את העובדה כי לממונה הקורונה לא הוגדרו סמכויות, ומינויו לא לווה בכתב מינוי, מה שפגע לדבריו בהתמודדות עם הנגיף.
"מתחילת המשבר ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פתרון לסוגיית ההדבקה מנתב"ג", כותב אנגלמן. "הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית. הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה".
בנוסף, מבקר הדו"ח את התמיכה במלונות ובמוסדות מגזר שלישי, שלא התקבלה בזמן רלוונטי.
לעומת זאת, הדו"ח מציין את המענקים האוניברסליים כסעיף שבוצע באופן הנרחב ביותר מבין כל צעדי הסיוע, שעמד כמעט על 100%. מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה לבחון את הסיבות לביצוע הגבוה לעומת סעיפים אחרים. כמו כן, מבקר המדינה ממליץ לבחון את יתרונות וחסרונות הצעד, ויבחנו גיבוש כללים ליישום תוכנית מעניקים לאוכלוסייה רחבה בזמן משבר.
מבקר המדינה גם מציין את העובדה שלא הייתה היערכות כלכלית מוקדמת לסיכון של מגיפה, ולא הייתה תכנית מגירה שניתן היה ליישם בעת התפרצות משבר הקורונה. מבקר המדינה קורא למשרד האוצר לבחון את הצעדים שנעשו במסגרת המשבר ולגבש תכנית כלכלית לזמני משבר מסוג זה.
כשל במדיניות האכיפה
מבקר המדינה מצא כי קבינט הקורונה לא דן באופן הטיפול בערים במיקוד, גם לא לקראת פרוץ גל התחלואה השני ולאחריו, והדיונים בצמצום תחלואה עסקו בהיבט של הגבלות ברמה הארצית, כמו הגבלת התקהלות, או בהיבט של אזורים מוגבלים. "אין הלימה בין המקומות שבהם הייתה התפרצות נגיף הקורונה ובין האכיפה במקומות אלו. כך נמצא כי היקף הדוחות בירושלים ובבני ברק בתקופת הביקורת לא תאם את רמת התחלואה הגבוהה", כתב מבקר המדינה.
עוד צויין כי עד נובמבר 2020 לא היו קריטריונים לסיום הכרזה על אזור מוגבל, וכי עובדה זו הביאה לעיתים לסיום ההכרזה עוד לפני שהושגה ירידה בתחלואה.
לדבריו של מבקר המדינה אנגלמן, "משבר הקורונה חשף את הליקויים בקשרים של השלטון המרכזי עם השלטון המקומי. בביקורת עלה שלא מומשה המדיניות לטיפול באזורים במיקוד לשם בלימת התפרצויות תחלואה לפני התפשטותה, וכי באזורים שבהם התפשטה התחלואה לא ניתן טיפול יעיל".
