חודש: ינואר 2022

תחת מסווה של התפשטות נגיף הקורונה, מספר חברי כנסת מהקואליציה מבקשים לחולל שינויים דרמטיים בסטטוס קוו הקיים ולאשר לראשונה נישואים אזרחיים. ועדת הפנים של הכנסת צפויה לקיים דיון נרחב בנושא, ביום שלישי הקרוב.

מי שעומדים מאחורי היוזמה המסוכנת, הם חברי כנסת ממפלגות הקואליציה; העבודה, מרצ, כחול לבן ויש עתיד, שמבקשים לתקן בחוק, שזוג שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל, באמצעות תוכנת "זום", ייחשב חוקית כנשוי, על פי ספר החוקים של מדינת ישראל.

בדברי ההסבר כתבו הח"כים כי "התפשטות נגיף הקורונה וקיומן של הגבלות רבות על נסיעות, במיוחד בין מדינות, מציבות מגבלות על היכולת לקיים טקסי נישואין. למול אתגר זה, ישנן מדינות בארה"ב אשר החלו לערוך טקסי נישואין באמצעות תוכנות מחשב של ועידות וידאו מרחוק, כגון "זום". כך, זוג שמעוניין להינשא, יכול לתקשר עם גורם מחתן, ולשתף ביום הנישואים שלהם גם חברים ומשפחה אשר אינם יכולים להיות עימם פיזית".

"במהלך השנתיים האחרונות", הוסיפו הח"כים בדברי ההסבר לחוק שמבקש לאשר נישואין אזרחים, "בהן היו הגבלות רבות על היציאה והכניסה לישראל מ/אל מדינות זרות, ישראלים רבים בחרו להתחתן דרך מוסדות נישואים של מדינות אחרות באמצעות תוכנות מהסוג המתואר. אודה לקיום דיון מהיר בוועדת הפנים והגנת הסביבה על מנת לחדד את פרטי הליך הרישום ברשות האוכלוסין וההגירה של זוגות אשר נישאו מרחוק באמצעות תוכנות כגון "זום" במדינות בחו"ל".

אורן הניג, מנכ"ל מרכז ליב"ה הגיב ואמר כי "מזעזע לראות שהממשלה הנוכחית, שבראשה עומדים חובשי כיפות, מבקשת לנצל כל הזדמנות, כדי לעקור את המסורת היהודית שהשתמרה אלפי שנים. בנט וכהנא עובדים בשירות הרפורמים וזרועותיהם, ומחריבים בפועל את אבני היסוד של היהדות, הכשרות, הגיור, הנישואין וקדושת הכותל המערבי. אסור לתת להם לזרוע פילוג בעם ישראל, זה הזמן לבלום אותם בכל הכוח".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט החליט מוקדם יותר היום (חמישי) לסגור את התיק נגד השוטרים המעורבים במרדף שבו נהרג הנער אהוביה סנדק ז"ל.

בפרקליטות פרסמו תיעוד וידיאו מזמן אמת של מצלמת האבטחה בקטע הכביש בו ניתן לראות כיצד ניסו השוטרים להציב מחסום מאולתר באמצעות העמדת רכב המשטרה לרוחב הכביש, אך הרכב של הצעירים בו נסע הנער אהוביה סנדק ז"ל, מזהה אותם ונמלט תוך שהוא יורד לשול הכביש בנתיב הנגדי.

בהחלטת היועמ"ש שפורסמה מוקדם יותר היום נכתב כי ההחלטה לסגור את התיק היא משום שלפי חומר הראיות הייתה הצדקה למרדף אחר הרכב שבו היה מצוי סנדק ז"ל, אין ביסוס בחומר הראיות לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט ולא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.

ההסתדרות נערכת לאפשרות של השבתת מערכת החינוך ברשויות המקומיות על רקע המבוי הסתום במו"מ להסדרת זכויות הסייעות, כך התריע היום יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במכתב מיוחד ששיגר ליו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס והממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן.

יו"ר ההסתדרות הדגיש במכתבו את המשבר החמור שפוקד את הרשויות המקומיות בכל הקשור לתפעול גני הילדים בחינוך ובחינוך המיוחד, וציין כי "המערך חסר בכוח אדם באופן משמעותי, דבר הגורם לסגירת גני ילדים ומצריך מעבר סייעות מגן לגן. הסייעות קורסות תחת הנטל, והמחסור והמצוקה בכוח אדם מורגשים מדי יום".

בר-דוד הוסיף כי למרות מאמצי ההסתדרות והסכום שהקצו לכך הצדדים בעסקת החבילה, ועל אף ההכרה בחשיבות השינוי על ידי השלטון המקומי, כל התקדמות במו"מ נבלמת על ידי משרד האוצר שממשיך להתבצר בעמדותיו.

נזכיר כי במסגרת מאבק ההסתדרות למען הסייעות, דורש יו"ר ההסתדרות להפחית את שעות העבודה של הסייעות ל-35 שעות שבועיות שיוגדרו כמאה אחוז משרה, ולחזק את מעמדן באמצעות תיקון עיוותים והצעת פתרונות שמכירים בחשיבות המקצוע.

"כל אלה מתחייבים מן המציאות העגומה אליה הגיע סקטור הסייעות, נטישת העובדות והיעדר האפשרות לקלוט עובדות חדשות אשר גורמים לסגירת גנים בשל מחסור כוח אדם", כך כתב.

יו"ר ההסתדרות הדגיש בסיום מכתבו כי "ככל שלא יתקדם המו"מ כבר בימים הקרובים, נכריז על סכסוך עבודה ומיד עם שוך גל התחלואה, תפרוץ שביתה כללית במערת החינוך ברשויות המקומיות בישראל".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט החליט היום (חמישי) לסגור את התיק נגד השוטרים המעורבים במרדף שבו נהרג הנער אהוביה סנדק ז"ל.

היועמ"ש אימץ את עמדת פרקליט המדינה ומח"ש וקבע שלא ניתן לייחס אחריות פלילית לשוטרים המעורבים באירוע, בו מצא אהוביה סנדק ז"ל ולכן תיק החקירה בעניינם ייסגר.

הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה נמסרה לבאי-כוחה של משפחת סנדק וכן לבאי-כוחם של השוטרים החשודים.

בהודעת היועמ"ש נכתב כי ההחלטה לסגור את התיק היא משום שלפי חומר הראיות הייתה הצדקה למרדף אחר הרכב שבו היה מצוי סנדק ז"ל; אין ביסוס בחומר הראיות לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט; ולא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.

בצד זאת, ביקש היועמ"ש ממפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי לקיים תהליך הפקת לקחים סדור במשטרת ישראל, שבמסגרתו גם ייבחן הצורך בשיפור או הבהרה של ההוראות המבצעיות הרלוונטיות נוכח הסכנה המובנית הטמונה במרדפים רכובים.

הנימוקים להחלטה

החלטת היועמ"ש עסקה בשאלה משפטית אחת: האם התשתית הראייתית המקיפה שנאספה בחקירה הפלילית מלמדת על אחריות פלילית של מי מהשוטרים המעורבים למותו של סנדק ז"ל.

מחקירת המקרה עלה חשד, כי סנדק ז"ל וארבעה צעירים נוספים יידו אבנים בשעת צהריים באזור היישוב מעלה מכמש באיו"ש ופגעו ברכב פלסטיני, תוך סיכון חיי הנוסעים בו. לאחר מכן הם נמלטו ברכבם כשהם רעולי פנים. שוטרים שהיו בקרבת מקום הקימו מעין מחסום מאולתר באמצעות העמדת רכבם לרוחב הכביש, אך הרכב הנמלט ירד לשול הכביש בנתיב הנגדי ונמלט. בשלב זה התפתח מרדף, תוך שרכבי המשטרה הפעילו אור כחול מהבהב וסירנה, ואף כרזו לרכב הנמלט מספר פעמים, אך לשווא. מחומר החקירה עולה, כי לכל הפחות בשלבים המתקדמים של המרדף הם היו מודעים לכך שהרכבים הדולקים אחריהם הם רכבי משטרה, וכי הם מצויים בעיצומו של ניסיון הימלטות.

בשלבים הראשונים של המרדף, בהם הכביש היה מפותל ושדה הראייה היה מוגבל, נמנעו השוטרים מלהשלים עקיפה של הרכב הנמלט, נוכח תנאי הדרך, וכן נוכח העובדה שהרכב הנמלט זיגזג מספר פעמים, על מנת למנוע כל ניסיון עקיפה מצד השוטרים. אך כאשר הכביש הפך ישר, התרחב ושדה הראייה נפתח, ניסה הרכב המשטרתי לעקוף את הרכב הנמלט, בין היתר, במטרה לעוצרו. או אז, אירעה התנגשות בין הפינה הימנית קדמית של הרכב המשטרתי לבין הפינה השמאלית אחורית של הרכב הנמלט. בעקבות ההתנגשות סטה הרכב הנמלט אל השול השמאלי, והתהפך לתעלה בצד הדרך. כתוצאה מכך, סנדק ז"ל, שככל הנראה לא היה חגור, נפלט החוצה מהרכב.

גופתו של סנדק ז"ל נמצאה מתחת לרכב ההפוך רק לאחר שפצועים פונו מהזירה ובחלוף למעלה משעה ממועד ההתהפכות. כפי שעולה מחומר הראיות, בשלב מסוים ניגשו השוטרים בשטח לרכב ההפוך כדי לאסוף מוצגים, ואז הזדעזעו לגלות את גופתו של סנדק ז"ל. מהחקירה עולה, כי שאר יושבי הרכב הנמלט לא אמרו לאיש בשטח כי ישנו אזרח נעד

בתום בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית ועריכת השלמות חקירה, קיים פרקליט המדינה מספר ישיבות בראשותו עם הגורמים הרלוונטיים, ואף ערך סיור במקום התאונה כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מתוואי השטח המדובר. בסוף ההליך קיבל פרקליט המדינה את המלצת מח"ש, והמליץ לגנוז את התיק נגד השוטרים.

היועץ המשפטי לממשלה קיים דיון נרחב בנושא עם כל גורמי התביעה הרלוונטיים, וכן קיים התייעצויות נוספות. בנוסף, היועץ ערך אף הוא סיור בזירה, שבו בחן מקרוב את תוואי השטח בכלל ואת אזור ההתהפכות בפרט, כדי להעריך באופן בלתי אמצעי את סבירות התנהלותם המבצעית של השוטרים החשודים בתנאי השטח הקונקרטיים, לרבות את ההחלטה לצאת לעקיפה באזור ההתנגשות. לאחר כל אלה מצא היועמ"ש שלא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהשוטרים בגין מותו של סנדק ז"ל.

היועמ"ש כתב בהחלטתו, כי התשובה לשאלת האחריות הפלילית נגזרת מן הראיות. בהחלטת היועמ"ש נקבע, כי בחומר הראיות אין ביסוס לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט.

עוד נאמר בהחלטת היועמ"ש, כי גם לאחר בחינה מדוקדקת של חוות הדעת של בוחני התנועה, ובהן הבוחן מטעם משפחת סנדק, נמצא שלפי חומר הראיות לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.

עוד כתב היועמ"ש בהחלטתו, כי החלטת השוטרים לצאת למרדף בנסיבות העניין עולה בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה בנוהל המרדפים המשטרתי. זאת, מכיוון שנוסעי הרכב הנמלט נחשדו, בין היתר, בביצוע עבירות חמורות, לאחר שלכאורה יידו אבנים שפגעו ברכב פלסטיני וסיכנו את חיי נוסעיו. לפיכך, קיום המרדף במקרה זה היה מוצדק בנסיבות העניין.

על יסוד המלצת פרקליט המדינה וגורמי מח"ש פנה היועמ"ש למפכ"ל המשטרה, כדי שיקיים תהליך סדור של הפקת לקחים במשטרת ישראל. זאת, נוכח המורכבות המובנית במרדפים רכובים של משטרת ישראל, והסכנה לאובדן חיי אדם הטמונה בהם, בין היתר כמשתקף מנסיבותיו של המקרה הטראגי ותוצאתו הקשה. כן סבר היועץ כי נכון יהיה לבחון, בעקבות תהליך זה, האם יש מקום לתקן או להבהיר את הנוהל המשטרתי שלפיו מבצעת משטרת ישראל מרדפים רכובים.

התגובות להחלטת היועמ"ש

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "יום שחור לדמוקרטיה בישראל. היועץ המשפטי לממשלה משאיר כמה ימים לפני לכתו הביתה, רישיון לשוטרים להרוג נערי גבעות ותוקע סכין בלב הוריו של אהוביה ז"ל שדורשים חקירה אמיתית".

ח"כ בן גביר הוסיף: "היושר, האמת והחתירה לצדק נעדרים מהמערכת שמחפה באופן נפשע על הניסיון להוציא את האמת לאור והדבר פוגע באימון הציבור במערכת".

ח״כ משה ארבל מסר: "סגירת תיק החקירה כנגד השוטרים שגרמו למותו של אהוביה סנדק ז״ל התאפשרה הודות לרפיסותה של מח״ש והעומדת בראשה. שיבוש ההליכים התקיים והתאפשר מתחילת הדרך והביא לתוצאה המרסקות את אמון הציבור במערכות אכיפת החוק".

ח"כ מוסי רז ממרצ תקף: "כך נראה טיוח. החלטה שערורייתית, נער נהרג מפגיעת מכונית משטרה ברכבו ואיש לא נותן על כך את הדין."

מארגון בצלמו נמסר: "מדובר בעוול וטיוח. אין כל ספק שכבר ברגע הראשון של התאונה ההחלטה הייתה כתובה וברורה מראש.
מצער מאוד שבמקום להעמיד לדין את המעורבים לקחת אחריות על המקרה ולהפיק לקחים שדבר כזה לא יקרה משטרת ישראל והפרקליטות שוב מטייחת. כנראה שבישראל צדק זה רק שם של כוכב. נמשיך לפעול לשמירת זכויות האדם של אזרחי ישראל גם עם יש להם כיפות גדולות ופאות מאחורי האוזניים".

שלושה תליונים, שעליהם מופיעה דמותו של משה רבינו האוחז בלוחות הברית, ובצדם השני תפילת "שמע ישראל", נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות המנוהלות בעשור האחרון במחנה סוביבור.

את החפירות מוביל צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

מראה התליונים, העשויים מתכת, שונה זה מזה, ונראה כי הם צוירו בעבודת יד. מחקר שהתבצע בשנה האחרונה העלה כי מקורם היה במזרח אירופה – בלבוב שבאוקראינה, בפולין ובצ'כיה.

"בסיפור צובט הלב הזה של התליונים, רב הנסתר על הגלוי", אומר יורם חיימי, מנהל החפירה מרשות העתיקות. "אנחנו מזהים פה מן דפוס, אולי אופנה שהיתה מקובלת בקרב הקהילה היהודית במזרח אירופה – תליונים שמצד אחד שלהם מופיעה קריאת שמע ומהצד השני, מופיעים משה ולוחות הברית, אבל לא ידועה לנו סיבת החיבור המסויים הזה. האם תליונים שכאלה חולקו בבית הכנסת ע"י הקהילה היהודית? האם הם יוצרו ע"י צורפים בהזמנה פרטית? המחקר עדיין מתנהל, ואנחנו מזמינים את הציבור להוסיף לנו מהידע שברשותו".

תליון אחד מבין השלושה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צריף בו היו יהודים לפני כניסתן לתאי הגזים רח"ל. על מרצפת הצריף נפלו עשרות תכשיטים וסיכות שיער, ובהן גם התליון. תליון נוסף, בו מופיעים על לוחות הברית מספרים בכתב לטיני, התגלה ברחבה במחנה II. תליון שלישי, ממנו השתמר רק הצד של קריאת שמע, נחשף בסמוך לאחד מקברי האחים.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות סיפר: "התגליות המצמררות, האישיות והאנושיות, חושפות בפנינו את החוט המקשר בין יהודים לאורך הדורות – למעשה, זהו חבל עבות בן אלפי שנים, של תפילה ואמונה. החשיפה המרגשת מזכירה לנו, שוב, את חשיבות הישיבה במדינה משלנו, ואת חובתנו לחשוף את העבר, להכיר אותו וללמוד ממנו. אני מברך את ארכיאולוג רשות העתיקות, יורם חיימי, על יוזמתו לערוך חפירה ארכיאולוגית במחנה ההשמדה, ובכך להביא את השואה לכדי מוחשיות, למול מופעים של הכחשה ושנאה".

משטרת ישראל זימנה היום (חמישי) לחקירה את ח"כ אימן עודה יו"ר הרשימה המשותפת זאת לאחר שתקף את ח"כ בן גביר לפני שלושה חודשים בעת שביקר מחבל פלסטיני בבית החולים קפלן.

כזכור, ח”כ עודה דחף בכוח עם ח”כ בן גביר בעת שביקרו בבית החולים קפלן ברחובות את המחבל מקדאד אל-קוואסמה ששבת רעב, בן גביר הגיע למקום כדי להוכיח את התנאים הטובים של המחבל בבית החולים, אך ח”כ עודה עמד בפתח המחלקה על מנת לוודא שח”כ בן גביר לא יכנס לחדרו של המחבל.

במקום נוצר עימות פיזי בין הח"כים כאשר ח”כ עודה הלך לכיוונו של בן גביר ודחף אותו בעוצמה. ח”כ בן גביר ניסה לדחוף אותו בחזרה אך מאבטחי בית החולים עמדו בין הצדדים.

ח"כ בן גביר מסר בתגובה: "מעט מידי ומאוחר מידי. המשטרה והפרקליטות מתנהלים מול עודה בכפפות של משי. לא ייתכן שרק אחרי חודשיים יזמנו אותו לחקירה ולא ברור למה חיכו שם, לעוד תקיפה מצידו? עבריינים צריכים לעצור מייד והתחושה שמישהו במשטרה ואצל היועץ המשפטי לממשלה מבקש למסמס את החקירה".

בן גביר הוסיף: "טוב שהודעתי למשטרה שאם עודה לא יוזמן לחקירה בגין התקיפה נגדי, אגיש בג"ץ. אמשיך לעקוב אחרי החקירה נגד התוקפן עודה, כדי שהצדק ייעשה והדין ימוצה עימו".

הוועדה לבחירת שופטים בראשות שר המשפטים גדעון סער בחרה היום (חמישי) שורת מועמדים חדשים לכהונת שפיטה בבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

לבית המשפט המחוזי נצרת: השופטת אוסילה אבו אסעד, השופטת עינב גולומב.

לבית המשפט המחוזי כלכלי חיפה: השופט מוחמד עלי.

לבית המשפט המחוזי חיפה: השופטת רבקה איזנברג, השופט איל באומגרט, השופט אריה נאמן, השופט אינאס סלאמה.

לבית המשפט המחוזי כלכלי תל אביב – יפו: השופטת דנה אמיר, עורכת הדין סיגל יעקבי, השופט אריאל צימרמן, עורכת הדין מיכל רוזן עוזר, עורך הדין יעקב שרביט.

לבית המשפט המחוזי תל אביב – יפו: השופטת מעין בן ארי, השופט גלעד הס, השופט שמואל מלמד.

לבית המשפט המחוזי באר שבע: השופט איתי ברסלר -גונן, השופט יעקב דנינו, השופטת טל לחיאני שהם, עורכת הדין רחל תורן.

כמו כן, החליטו שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, בהתאם לסמכותם למנות במינויים של שופטים בפועל בבתי המשפט המחוזיים:

השופטת פאני גילת כהן – רשמת ושופטת בפועל לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.           

השופט יואב עטר – רשם ושופט בפועל לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.                                        

השופט יואב פרידמן  – רשם ושופט בפועל לבית המשפט המחוזי בחיפה.   

השופטת עידית רז וינברגר  – רשמת ושופטת בפועל לבית המשפט המחוזי בחיפה.  

השופטת לובנה שלאעטה – חלאילה – רשמת ושופטת בפועל לבית המשפט המחוזי בחיפה.   

השופט אסף זגורי – רשם ושופט בפועל לבית המשפט המחוזי בנצרת.

חבר הכנסת יעקב ליצמן מיהדות התורה חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו יודה בהפרת אמונים בפרשה אחת – ופרשת המעדנייה תיסגר. הוא יספוג עונש מאסר על תנאי וקנס כספי.

ליצמן כזכור כבר הודיע לאחרונה שאין בכוונתו להתמודד פעם נוספת בבחירות עתידיות – וטען כי הוא עושה זאת בגלל גילו וללא קשר לעסקת טיעון עם מנדלבליט.

פרשת המעדנייה שתיסגר בלא כלום נוגעת לסיוע של ליצמן לעסק המזון "בית ישראל". ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות כי על בית העסק להפסיק לייצר ולמכור סלטים, וכן למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שגרמו לסועדים לחלות. על פי החשד ליצמן, שנהג לקנות במקום מוצרים מדי שבוע, והיה מיודד עם בעליו של העסק, נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליו.

כמו במקרה של אריה דרעי, גם כאן סוגיית הקלון לא רלוונטית כיוון שהוא כבר הצהיר על פרישה בסוף הקדנציה, אולם בכל מקרה לא יוטל עליו קלון. העונש: מאסר על תנאי וקנס של כמה אלפי שקלים בודדים.

ח"כ יעקב ליצמן מסר באמצעות באי כוחו עוה"ד ז'ק חן, דרור ארד איילון ונעה פירר: "לאחר קיום שימוע ארוך ויסודי שהתקיים בראשות היועץ המשפטי לממשלה והתנהל בלב פתוח ובנפש חפצה, התקבלו מרבית טענותיו של ח"כ יעקב ליצמן. בסופו של יום, הסכים ח"כ ליצמן לקחת אחריות על אירוע אחד וחריג לדרך פעולתו הרגילה, ולהודות במיוחס לו במסגרת הסדר שיוצג לבית המשפט".

"מדובר במקרה בו פעל ח"כ ליצמן במענה לפניית ציבור שקיבל, ללא היכרות עם הפונה, וללא כל זיקה או מניעים אישיים. יודגש, כי לאורך כל שנות פעילותו הציבורית פעל ח"כ ליצמן למען כלל הציבורים והאוכלוסיות, בכללם מתן מענה מיוחד לפניות הציבור ללא אפליה ועל פי החוק".