חודש: פברואר 2022

ועדת הכלכלה מתכנסת הבוקר (רביעי) לדון בהתייקרויות במשק ולדיון יגיעו בכירים בחברות שמייצרות את מוצרי המזון. לקראת הדיון התאחדות התעשיינים, שמייצגת בין השאר את היצרנים הללו, שיגרה מכתב לשר האוצר ליברמן ולשרת הכלכלה אורנה ברביבאי ופורסם לראשונה ב-N12 ובו נטען כי במהלך 8 השנים האחרונות האחראיות לעליות המחירים לצרכן לא היו היצרניות אלא דווקא רשתות השיווק. הממונה על רשות התחרות בדיון: "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר".

"קורא לראש הממשלה להקים קבינט ליוקר המחיה בו יהיו כל השרים הכלכליים – זה הנושא הכי חשוב לאזרחים", אמר יו"ר הוועדה מיכאל ביטון (כחול לבן). "מי אחראי ליוקר המחייה? הוא באחריות הממשלה והמונופולים. הממשלה במיסוי יתר כמו דלק ובפתיחת שווקים ובהקטנת אגרות. הממשלה אחראית למה שהיא משפיעה עליו באופן ישיר. אבל גם המונופולים. אנחנו נאמנים לאסם, האם אסם נאמנה לאזרחים שלה? כנראה שלא. היא מפקיעה מחירים ומחלקת רווחי שיא. פגשנו מנכ"ל של חברה עם שכר, בונוס ודיבידנדים של 30 מיליון שקל ב-9 חודשים. את זה מביאים מהצלחת של אנשים".

הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה בוועדה: "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר. לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה. אם נזהה הפרה של החוק נאכוף".

"האכיפה של הרשות גם נגד מונופולים או קרטלים או חשדות לתיאומים בין מתחרים אנחנו נהייה כאן", הוסיפה. "לא צריך להגיד לנו את זה. האכיפה היא רק אם יש עבירה או הפרה של החוק. לא צריך להגיד לנו מה לעשות, אנחנו על זה. מעבר לחקירה פלילית אנחנו בודקים את העלאות המחירים, כי אם יש הפרה של החוק אנחנו נאכוף".

"רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר", הסבירה. "לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה. אם נזהה הפרה של החוק נאכוף. אנחנו רוצים לקבם תיקון שהציע היו"ר ביטון שמורשעים לא יוכלו לחזור לעסוק בתחום, או לאכוף נגד מי שפוגע בייבוא מקביל. האכיפה של הרשות גם נגד מונופולים או קרטלים או חשדות לתיאומים בין מתחרים אנחנו נהייה כאן. לא צריך להגיד לנו את זה. האכיפה היא רק אם יש עבירה או הפרה של החוק. לא צריך להגיד לנו מה לעשות, אנחנו על זה. מעבר לחקירה פלילית אנחנו בודקים את העלאות המחירים, כי אם יש הפרה של החוק אנחנו נאכוף".

לדיון בוועדת הכלכלה הגיעו מנכ"ל מן אבי פקר, מנכ"ל טעמן חיים דרור, מנכ"ל ויטה פרי גליל אושיק אפרים, מנכ"ל מחסני השוק שלום נעמן, היועץ המשפטי של אסם, עו"ד אלברטו פסח, ועוד. את הדיון מנהל יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון. גם נציגי דיפלומט היו אמורים להגיע לוועדה, אך לבסוף הם לא הגיעו.

במכתב ששיגר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, נכתב כי נתוני הלמ"ס מראים שתעשיית המזון הישראלית הוזילה את מוצריה בכ-7%, בעוד שמדד מחירי המזון לצרכן, המשקף את מחירי מוצרי המזון (מדד המזון ללא ירקות ופירות וארוחות מחוץ לבית), התייקר ב-2%. המשמעות, לטענת היצרנים: הרשתות הרוויחו משני הצדדים – גם את הירידה במחיר המוצרים, וגם את העלייה במחירים על חשבון הצרכנים.

"רמת האינפלציה בישראל משנת 2013 עומדת על כ-2% בלבד והיא מהנמוכות בעולם", כתב יו"ר איגוד המזון, דודי מנביץ במכתב. "הסיבה כידוע לכם אינה בגלל הורדת מחירי הדיור ו/או הוצאות אחרות להן אחראית הממשלה אלא בין היתר הודות למחירי המזון של תעשיית המזון שגרמה למדד המחירים לצרכן הכללי לרדת לאורך כל התקופה הנ"ל וקיזזה בחלקה את השפעת מחירי הדיור במדד".

על שולחן הכנסת הונחה לאחרונה הצעת חוק, שלמרות העובדה שחתומים עליה לא פחות מ-10 ח"כים, כנראה שלא שמעתם עליה ומסיבה טובה, אתם תכעסו מאד כאשר תשמעו כי מדובר בהצעת חוק שמבקשת לצמצם עוד יותר את השימוש בשקיות שבהן משתמשים ברשתות המזון והקמעונאות, ולחייב את בצרכן בתשלום נוסף עליהן, כלומר, בזמן שאזרחי ישראל נאלצים להתמודד עם העלאות המחירים של החברות מחפשים חברי הכנסת איך .

כזכור, בשנת 2017 נכנס לתוקפו חוק השקיות, שבעקבותיו נמכרו שקיות הניילון ברשתות המזון ב-10 אגורות לצרכן, במקום שיחולקו חינם. החוק עורר מהומה ציבורית, אך גם הפחית את השימוש בכמות השקיות. כעת מבקשים חברי הכנסת להרחיב את הצעת החוק, כך שחיוב על שקיות ניילון יחול על כל החנויות במשק (צעצועים, ביגוד וכו'), ולא רק על רשתות המזון. עוד מבקשים הח"כים להרחיב את החוק ולדרוש תשלום גם עבור שקיות עבות יותר, שלא נכללו עד היום בחוק ושיש רשתות המשתמשות בהן. בנוסף, הח"כים מבקשים להרחיב את הגבייה גם לשקיות דקות שיש להן נגיעה ישירה למזון, שמחולקות נכון להיום חינם במחלקות הבשר והדגים.

על פי הפרסום של יהודה שלזינגר ב'ישראל היום', על הצעת החוק החדשה חתומים חברי הכנסת מיכל רוזין, מוסי רז, עידית סילמן, איתן גינזבורג, גבי לסקי, נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב וענבר בזק. בהסבר להצעת החוק נכתב כי "יש להמשיך לצמצם את צריכת השקיות, הגורמות נזק רב לסביבה. לפיכך מוצע לחייב את כלל העוסקים הקמעונאיים בגביית תשלום עבור שקיות אלה". עוד נכתב כי המטרה היא "להשפיע על התנהגות הצרכנים".

ח"כ אופיר כץ (ליכוד) יצא בחריפות נגד הצעת החוק: "זו קואליציה כל כך מנותקת. זה לא רק לתקוע את הסכין, אלא גם לסובב. בתקופה שבה כל אזרח מרגיש את העלייה במחירים, בתקופה שבה יוקר המחיה מזנק בגלל העלאות המסים שלהם, שאנשים נאבקים ללא שום סיוע כלכלי מהממשלה – הם מביאים הצעת חוק כזו. תתביישו לכם. אתם חסרי כל אנושיות וחמלה כלפי האזרחים שנשלחתם לשרת".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מטיל הבוקר פצצה עם השלכות פוליטיות רגע לפני עזיבת המשרד בצאלח א-דין, היועמ"ש ניהל דיונים והתייעצויות כדי לסגור את סוגיית המאחז הלא חוקי אביתר – וביומו האחרון בתפקיד אישר את המתווה שיאשר את הכשרתו, כולל צו תכנון. כך חושף היום העיתונאי שלום ירושלמי ב'זמן ישראל'.

מנדלבליט למעשה הכשיר את ההתנחלות שהבעירה את השטח, ובכך איפשר לקבוצה גדולה לחזור לשם בעתיד הקרוב ולהקים במקום ישיבה.

לפי גורמים ממשלתיים, מנדלבליט נתן אור ירוק להקים את הישיבה באביתר, כפי שמחייב ההסכם בין הצדדים. אולם מלשכת היועץ המשפטי נמסר לזמן ישראל כי "הטענה הזו אינה נכונה. מעבר לזה איננו מתייחסים להתייעצויות פנימיות בין משרדי הממשלה".

אולם, לזמן ישראל נודע כי מתווה אביתר אכן אושר על ידי מנדלבליט ממש בשעות האחרונות שלו במשרד המשפטים, והיועץ המשפטי לממשלה אף אישר את צו התכנון המיוחד במסגרת מתווה יחודי, אשר הופעל רק במקרה אחד נוסף בעבר – ההתנחלות בתפוח מערב.

קרוב לשבעה חודשים מחכים באביתר למוצא פיו של מנדלבליט. אביתר הוקמה בתחילת יוני 2021 אחרי הפיגוע בצומת תפוח שבו נהרג תלמיד הישיבה מאיתמר, יהודה גואטה. בתוך זמן קצר עלו על הקרקע 50 משפחות, הקימו בתים מאבן, כבישי אספלט, ישיבה ובית כנסת.

המקום משך אליו אלפים מדי שבוע. המנהל האזרחי הוציא צווי תיחום והריסה, ואיים בפינוי בכוח בטענה שההתנחלות אינה חוקית. הפינוי לא בוצע בפועל, כנראה בגלל המלחמה בעזה שמיקדה את פעילות כוחות הביטחון ואת תשומת הלב בכיוונים אחרים.

אחר כך העניינים הסתבכו. ההתנחלות הלכה וגדלה, וראש הממשלה נפתלי בנט – בעצמו מנכ"ל מועצת יש"ע בעבר – לא רצה לראות פינוי אלים שבועות אחרי שנכנס לתפקידו. המראות של עמונה ועצמונה היו עלולים להרוס לגמרי את הדימוי המעורער שיש לו בציונות הדתית.

המתיישבים עצמם לא רצו לזוז. הם ידעו שאם הם יוצאים מהבתים, הם אולי לא יחזרו אליהם יותר. בין הצדדים התקיים מו"מ ממושך. שר הביטחון גנץ ושרת הפנים איילת שקד מצד אחד, יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן והרב אליקים לבנון – מייצגים את המתיישבים.

ראש הממשלה בנט עודכן על כל התקדמות. בסוף הוחלט כי התושבים יתפנו וסקר מהיר שיערוך הצבא יקבע אם האדמות הן אדמות מדינה.

אולם למרות אישור היועמ"ש, הדרך עדיין ארוכה. השלב הבא לקראת הקמת הישיבה הוא הכרזה על האדמות כאדמות מדינה, מהלך ששר הביטחון מקדם. לאחר מכן, גנץ עתיד להנחות על הוצאת צו תיכנון מיוחד.

לאחר ההכרזה על אדמות מדינה ינתנו 45 יום להגשת עררים, ואם לא יוגש ערר יוצא דופן, צו התכנון יצא מיד אחר כך. עם זאת, קידום מהלכים אלה תלוי במשרד הביטחון ובנכונותו של השר בני גנץ להאיץ את הההליכים.

יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון אמר בתגובה, "זו החלטה נכונה טריוויאלית והגונה, הסכמים צריך לכבד, התקדמנו שלב משמעותי משפטי נוסף בדרך לעשיית צדק והקמת התיישבות הקבע בישוב אביתר".

"ממשלת ישראל צריכה כעת לקיים את חלקה בהסכם ועם ישראל כולו מצפה ממנה להכריז על המקום כאדמת מדינה ולהעלות כחוק את הישיבה ואת המשפחות לאביתר. זה דבר נכון, צודק וציוני שהיה צריך לעשות בלי קשר לפיגוע, אבל שבעתיים אחרי הרצח של אביתר בורובסקי ויהודה גואטה".

"באביתר צריכה להינתן תשובה ציונית הולמת. אני מצפה, יחד עם העם כולו, מממשלת ישראל להכריז על אביתר כאדמות מדינה ולקיים את חלקה בהסכם. עם ישראל מחכה להקמת הישיבה וההתיישהות באביתר ולהכניס לאביתר את ספר התורה לעילוי נשמת יהודה גואטה הי"ד", סיכם דגן.

במועצת יש"ע הגיבו: "אנחנו מברכים את היועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלביט על שבחר בדרך האמת והצדק, ואישר משפטית את מתווה הממשלה ליישוב אביתר. אנחנו בטוחים ששר הביטחון יקיים את הבטחתו ומקווים שהמתווה יתחיל כבר בימים הקרובים. מועצת יש"ע תמשיך לפעול במלוא המרץ למען הקמת הישיבה ולהסדרת היישוב אביתר בהקדם האפשרי".

מנגד, בשמאל זעמו על המהלך. יו"ר סיעת מרצ ח"כ מיכל רוזין אמרה כי "אישור היועמ"ש להקמת המאחז הלא חוקי אביתר הוא ניצחון עבור אלימות פורעי החוק במאחזים. האישור הזה, נוגד את הקו המנחה של ההסכם הקואליציוני ומנוגד לחלוטין לעמדתה של מרצ".

ארגון שוברים שתיקה מסר כי "בישראל משתלם לגנוב ולעבור על החוק. זה בדיוק מה שמוכיח הסכם הכניעה המביש הזה לקבוצת עבריינים אידיאולוגים שלא רק יקבלו ישיבה ויישוב אלא גם יגררו חיילים לאבטח אותם. החלטה זו מנוגדת להסכמים הקואליציונים ואנחנו דורשים מחברי הממשלה המתנגדים למהלך להשמיע את קולם ולעצור את העסקה".

היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו במסגרת התייצבותו להליך העוסק בחסימת משתמשים ומחיקת תגובות בחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. העמדה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, עוסקת בשאלה החשובה, החדשנית והמורכבת בכל הנוגע להתנהלותם של נבחרי ציבור ברשתות חברתיות, ובתוך כך ברשת "טוויטר".

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות ל-"כיכר עיר" מודרנית. הן מאפשרות לגולשים לנהל דיון עשיר, בלתי מתווך, בעזרת כלים פשוטים יחסית, בעלויות נמוכות ובפורמטים מגוונים. הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה ייחודית המאפשרת לאיש הציבור להתבטא אל מול הציבור באופן עצמאי וישיר, ולקבל, לרוב מידית, תגובות של הציבור להתבטאותו באופן המאפשר שיח הן בין הציבור לנבחר הציבור; הן בין הציבור לבין עצמו. בשל ייחודיותו ועוצמתו של כלי זה, נבחרי הציבור עושים בו שימוש נרחב מאוד.

כפי שהובהר בעמדה, מובן כי על חשבון או דף של רשות ציבורית חלים, מטבע הדברים, כללי המשפט הציבורי. מן הצד השני, מובן כי אדם מן השורה שפתח חשבון ברשת החברתית רשאי לחסום משתמשים ולמחוק תגובות כראות עיניו (בכפוף לכללי הפלטפורמה).

החידוש בעמדה הוא ביחס לחשבונות שנפתחו על ידי נבחרי ציבור אך אינם "נכס" של הרשות הציבורית והם אף אינם מתופעלים ממשאבי ציבור. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי גם במקרים אלה, אם נבחר ציבור עושה שימוש בחשבונו ברשת החברתית למימוש תפקידו הציבורי במובנו הרחב, אזי עשויים לחול כללי המשפט הציבורי לרבות הדינים העוסקים בהגנה על חופש הביטוי. הכול בהתאם למכלול הנסיבות וסיווג אופן השימוש בחשבון.
מובן כי העמדה העקרונית האמורה היא רק תחילת הדרך, ועל כן, לצד גיבוש העמדה העקרונית, הנחה היועץ המשפטי לממשלה, לקיים עבודת מטה לצורך בחינה מפורטת ורוחבית של הדין החל ביחס להתנהלות האמורה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה על ידי פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי ומשפט ציבורי-מנהלי).

קמפיין רשת מבקש מכל מי שנחסם ברשת ע"י רה"מ בנט להתלונן

בעקבות חשד להימצאות כתם שמן מול חופי ישראל, המשרד להגנת הסביבה פתח חדר מצב בחיפה. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אישרה את הגדרת האירוע כ-Tier-3 בשלב זה לפי תוכנית המוכנות הלאומית של ישראל, בעל פוטנציאל להיות אירוע זיהום ים גדול או בהיקף אזורי או לאומי. זאת, בשל הפריסה הגיאוגרפית והתזוזה המהירה, ועד אשר יתברר אחרת.

בעקבות הודעה שקיבל המשרד להגנת הסביבה ממערכת הניטור הלווייני EMSA האירופית על חשד לכתם שמן כ-35 מייל ימי מערבית לאשדוד, הוצאו טיסות סיור של המשרד להגנת הסביבה ושל מערכת הביטחון. הטיסה המוקדמת של המשרד להגנת הסביבה לא זיהתה ממצאים. בטיסת מערכת הביטחון, שיצאה לבקשת המשרד להגנת הסביבה, התגלו כתמים חשודים, במרחק של כ-20 עד 40 קילומטר מערבית לחופי ישראל, מאזור ראשון לציון עד נתניה, שייבדקו היום מקרוב.

כלל הגורמים, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, נרתמו – מערכת הביטחון, רשות הטבע והגנים, הרשויות המקומיות ואחרים ולוקחים חלק בהערכות המצב ובבחינת הנושא. הבוקר יעודכנו כל הגורמים הפועלים בשטח, ובעיקר הרשויות המקומיות החופיות, בפרטים. כרגע מספר כל שיט פרטיים בניהול המשרד ערוכים להתחיל לבצע חסימה ושאיבה במידת האפשר.

אתמול (ג') התקיימו הערכות מצב בהובלת המשרד להגנת הסביבה עם כוחות הביטחון, וכן הערכת מצב רחבה בראשות השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ומנכ"לית המשרד גלית כהן וגורמי המקצוע.

במהלך הבוקר יתרחשו סיורים נוספים באזור החשוד – כולל טיסת זיהוי, כלי שיט פיזיים בעומק הים – כדי לקבל תמונת מצב ברורה גם באשר לצעדים שניתן לנקוט בים.

עוד יופעלו מודלים שונים לבדיקת הכתם החשוד וכיווני הרוח והים. בשעה זו אוניית ה"בת גלים" המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולחקר ימים ואגמים, נערכת ליציאה לים עם צוות המשרד, ציוד לריסוס דיספרסנטים ודיגום.

אם יתגלה כי מדובר בכתם המשתרע על פני קילומטרים רבים, היכולת לטפל בו בים תהיה מוגבלת למדי. בכל מקרה, עשויות להתרחש בחוף נחיתות, וכלל הגורמים יונחו היום על ידי המשרד להגנת הסביבה להפעיל את תוכניות החירום הלאומיות כדי להיערך.

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, מפעילה ומארגנת את כלל היכולות האזרחיות לטיפול בזיהום בים ובחוף. צה"ל, באמצעות ספינות חיל הים וסיורי אוויר, מסייע במאמצי הניטור וגיבוש המענה. פיקוד העורף נערך לסיוע ככל שהכתם יגיע לחוף.

מרשות המים נמסר: רשות המים, ביחד ובשיתוף עם גורמי ממשלה נוספים, עוקבים אחרי התפשטות כתם השמן. נכון לעכשיו, ובתאום עם משרד הבריאות, אין הנחיות מיוחדות למתקני ההתפלה. מערכות הניטור של מתקני ההתפלה פועלות כנדרש ואם יעלה חשד לזיהום תפסק מייד השאיבה. גם במקרה שכזה לא צפוי שיבוש באספקת המים. רשות המים ערוכה לכל תרחיש ואספקת המים תמשך כסדרה.

לפני זמן קצר הוזעקו צוותי רפואה, כבאות והצלה לבית ברחוב דניאל בירושלים לאחר שהתקבל דיווח מאזרחים אודות שריפה שפרצה בבית פרטי.

לוחמי האש שהגיעו למקום פעלו לכיבוי הלהבות, סריקות לאיתור לכודים ושחרור העשן הכבד. במהלך הסריקות אותר ילד בן 13 כשהוא במצב אנוש, הוא הועבר לידי צוותי הרפואה במקום.

חובשים ופרמדיקים נאלצו בצער רב לקבוע את מותו של הילד בשטח. בנוסף, העניקו הצוותים טיפול רפואי לאביו של הילד ששאף עשן, מצבו קל.

פראמדיק מד"א אורן בריל סיפר: "כשהגענו לרחוב ראינו את האש והעשן עולים מדירה בקומה האחרונה של בניין המגורים. לאחר שפעולות הכיבוי הסתיימו נכנסו לדירה וראינו את הנער שהיה מחוסר הכרה. הוא היה ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו. גבר בן 49 שנפגע באורח קל משאיפת עשן טופל בחמצן במקום ופונה במצב יציב להמשך טיפול בבית החולים."

חוקרי המשטרה וחוקרי שריפות מטעם כבאות והצלה שהגיעו למקום פתחו בחקירה לבדיקת נסיבות פרוץ השריפה.

בהצהרה שפרסמה הערב (שלישי) מחלקת המדינה האמריקנית בעקבות ממצאי התחקיר הצה"לי על מותו של עומאר אסעד, פלסטיני אזרח ארצות הברית שנמצא ב-12 בינואר ללא רוח חיים סמוך לכפר ג'לג'ליא שמצפון לרמאללה. "אנו ממשיכים להיות מודאגים מאוד מנסיבות מותו של מר עומר אסד", נכתב בפתח ההצהרה, "ארצות הברית מצפה לחקירה פלילית יסודית ואחריות מלאה בתיק זה".

עוד נכתב בהצהרה: "אנו מברכים על קבלת מידע נוסף על מאמצים לחקירת האירוע בהקדם האפשרי, וממשיכים לדון באירוע המטריד הזה עם ממשלת ישראל. אנו מעבירים, שוב, את תנחומינו העמוקים ביותר למשפחתו של מר אסד. למחלקת המדינה אין עדיפות גבוהה יותר מהבטיחות והביטחון של אזרחי ארה"ב מחוץ לגבולות המדינה".

הבוקר התייחס אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס לתחקיר, ואמר כי "גדוד נצח יהודה יוזז לגזרות אחרות – לא נכון שיישאר באזור רמאללה". פוקס הוסיף כי "היה באירוע כשל ערכי חמור מאד. לא הייתה פה חמלה וכבוד האדם, אלא אטימות וקהות חושים וחוסר רגישות".

שר הביטחון בני גנץ סייר היום בשומרון יחד עם האלוף פוקס, ואמר: "לצד הגיבוי המלא שיש לצה"ל בשביל לממש את הפעילות שלו – נפעל מול כל חריגה מהנורמות של ערכי צה"ל, כפי שראינו במקרה מותו של עמאר אסעד, עליו אני מבקש להביע צער".

באופן תקדימי, ישראל איפשרה לקצין מצבא ארצות הברית להשתתף כמשקיף בתרגיל של חיל האוויר, שדימה תקיפה ביעדים ארוכי טווח, בין בזמן באיראן – כך נחשף בחדשות הערב בכאן 11.

התרגיל המבצעי והמסווג נערך לפני כששבועיים עם כמה מטוסים, ברקע היתי האחרונה של שיחות הגרעין בווינה.

בכיר במשרד החוץ האמריקני אמר אמש בתדרוך לכתבים כי חלון ההזדמנויות לשיחות לגבי לחזרה אפשרית להסכם הגרעין הולך ואוזל. "אי אפשר להמשיך בשיחות לעד בגלל קצב הדמות תוכנית הגרעין של איראן. הבהרנו את זה לאיראנים ולשאר המעצמות. לא נשארו הרבה שבועות נוספים להגיע לעסקה עד שהסכם הגרעין יהפוך ללא רלוונטי".

לצד התפשטות אומיקרון, זוהו בישראל מקרים ראשונים של מחלימים ממנו שנדבקו גם בתת הזן החדש והמדבק יותר BA2, כך דווח בחדשות הערב בכאן 11.

יותר מ-350 מקרים התגלו אצל חוזרים מחו"ל, אך רובם נדבקו כבר בארץ. תת הזן החדש נחשב אלים מבחינת היקפי ההדבקה באותה מידה כמו האומיקרון המקורי.

גם בעולם התגלו מחלימי אומיקרון שנדבקו בתת הזן החדש.

המשמעות הקלינית של התופעה עדיין לא ברורה. ידוע כי מדובר בווירוסים שונים אחד מהשני, שהמוטציות שלהם אחרות, אך לא ידוע עדיין אם הנדבקים הללו מחוסנים או לא, אם יש קשר לחוזק המערכת החיסונית שלהם ואם יש השפעה לעומס הנגיפי אליו נחשפו.

המדענים טרם יודעים לומר אם הנוגדנים שנוצרים אצל מחלים מאומיקרון יכולים לנטרל את המחלה ב-BA2.

אם תופיע עוד תחלואה חוזרת כזו, הדבר עלול להאט את קצב הירידה בהדבקה בגל הנוכחי ואף לגרום לעלייה מחודשת.

שרת הפנים, איילת שקד, פרסמה היום (שלישי) נוהל זמני לבדיקת בקשות לקבלת מעמד של פלסטינים תושבי יו"ש הנשואים לאזרחים או לתושבי קבע בישראל.

ב-6 ביולי 2021 הפילה האופוזיציה את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). בתקופה שלאחר מועד זה פועלת שרת הפנים לחקיקת החוק מחדש. עד להשלמת הליכי חקיקה, ולכל המאוחר עד לסוף מושב החורף תשפ"ב, יופעל נוהל זמני במסגרתו יטופלו בקשות של פלסטינים תושבי יו"ש.

לאור העובדה שמדובר בפרק זמן קצר ונדרשת בדיקה שאף היא דורשת זמן, בדיקת הבקשות תעשה לפי סדרי עדיפויות, בהתאם למכלול שיקולים, ובפרט שיקולים ביטחוניים.

הבדיקה תתחיל מקבוצת הגיל ממנה נשקף הסיכון הביטחוני הפחות ביותר – בקשות לשדרוג מעמד
מהיתר מת"ק לרישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 לבני זוג פלסטינים תושבי יו"ש מעל גיל 50, המחזיקים בהיתר מת"ק ב-5 השנים האחרונות במסגרת הליך איחוד משפחות מכוח זוגיות.

מטרת הנוהל היא לקבוע את אופן הטיפול בבקשות למתן מעמד לבני זוג פלסטינים תושבי יו"ש הנשואים לאזרחים ישראלים, בהתאם לסעיף 7 לחוק האזרחות, ובני זוג תושבי אזור הנשואים לתושבי קבע, בהתאם לסעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, בתקופה שבין 1 לפברואר 2022 ועד להעברת החוק.

שרת הפנים, איילת שקד הסבירה, "כפי שחייב בג"ץ, פרסמתי היום נוהל מעבר זמני עד להעברת חוק האזרחות.
קיוותי שלא אצטרך לעשות זאת, אך לצערי נכון לעכשיו הפוליטיקה ניצחה את הצורך לשמור על ביצורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ואת הצורך להגן על בטחונה של המדינה".

היא ציינה כי "ביום ראשון הקרוב בישיבת הממשלה נצביע על שני העררים שהוגשו נגד החוק, לחוק יש רוב גדול בממשלה ובכנסת. המהלך מתואם עם מזכיר הממשלה. כולי תקווה שהפעם גם האופוזיציה וגם הקואליציה יצביעו במהירות בעד החוק ויגלו אחריות לביטחונה של מדינת ישראל והנוהל לא יהפוך לקבוע. מדובר בחוק ציוני, לאומי ובטחוני מהמעלה הראשונה שמעל 100 חברי כנסת תומכים בו".