חודש: מרץ 2022

מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר אומרת הבוקר (שישי) כי בשנה החולפת עזבו את מערכת החינוך כ-600 מורים ומזהירה כי המחסור במורים יפגע בפתיחתה של שנת הלימודים הבאה. את הדברים אמרה בראיון ב'כאן רשת ב'.

לדבריה: "אני רואה סימנים מדאיגים – חוסר עצום בגננות, ירידה של 20% בנרשמים למקצוע ההוראה. רצינו לרשום 100 גננות לתוכנית מיוחדת ונרשמו 12".

מנכ"לית משרד החינוך הוסיפה כי בעיית המחסור במורים הורגשה באופן משמעותי בזמן התפרצויות הקורונה ואמרה כי נדרש שיפור בשכר המורים ותנאי העבודה: "במגפה ראינו שלא היה ממלא מקום למורה שחלה בנגיף, וככה כיתות שלמות נסגרו ונשלחו הביתה. בכל שנה יש לנו נטישה של מורים – אבל השנה עזבו כפול. תנאי העבודה שלהם קשים והשכר מאוד נמוך".

עוד התייחסה שטאובר בראיון ברשת ב' גם לאמירה שלה אתמול בוועידת אשמורת, אז אמרה: "ב-1 בספטמבר לא יהיו מורים וגננות, מדינת ישראל נמצאת במשבר אסטרטגי". אמירות דומות נשמעו בוועידה גם ממזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד. היא פנתה לשר האוצר, שישב בקהל, ואמרה לו: "קיימת סכנה מוחשית שתהיה בעיה עם פתיחת שנת הלימודים – אבל זאת פעם ראשונה שאני לא צריכה לאיים ששנת הלימודים לא תיפתח, כי היא לא תיפתח ממילא בשל מחסור בכוח אדם".

האם ישנה חובה לקרוא 'ארבע פרשיות' ב'שנים מקרא ואחד תרגום'?

הגר"מ פיינשטיין נשאל – האם ישנה חובה לקרוא 'שנים מקרא ואחד תרגום' את ארבע הפרשיות הנוספות בשבועות אלה לפרשת השבוע: 'שקלים', 'זכור', 'פרה' ו'החודש'? והשיב – כי מדברי הפוסקים בנוגע לפרשיות הנקראות בחגים, שאין חובה לקוראן 'שנים מקרא' מפני שהן נקראות במקומן במשך השנה לפי סדר פרשיות השבוע, אנו למדים כי מצות 'שנים מקרא' היא לפרשת השבוע בלבד, ולא לקריאות הנוספות עליה. וכן הורה הגר"נ קרליץ.

אולם, הנוהגים לקרוא בכל שבוע את ההפטרה לאחר 'שנים מקרא', יקראו בשבועות אלה את ההפטרה המיוחדת לארבע הפרשיות, ולא את זו של פרשת השבוע.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרפה, 1]

האם נשים חייבות בשמיעת פרשת 'זכור'?

בספר החינוך כתב שנשים אינן חייבות במצות זכירת מעשה עמלק, כיון שהזכירה היא כחלק ממצות המלחמה בעמלק והנקמה בו, ונשים אינן מצוות במצוות מתחום זה; ולדבריו נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור', וכך נקטו הבן איש חי והאבני נזר. ולדעת הכף החיים, נשים חייבות בעצם מצות הזכירה, אך פטורות משמיעת פרשת זכור, כיון שהיא מצוה ש'הזמן גרמא'; וכן הורה החזון איש – שהן פטורות משמיעת פרשת זכור.

מאידך, הערוך לנר כתב בשם הג"ר נתן אדלר, רבו של החתם סופר, שנשים חייבות בשמיעת פרשת זכור; והמנחת יצחק כתב שכך דעת רוב הפוסקים ומנהג רוב הקהילות, וכך יש לנהוג; וכן הורה הגר"מ פיינשטיין. וכן הורה גם הגר"ש וואזנר, והוסיף כי הנשים חייבות במצות הזכירה ואינן נזהרות לקיימה, וגם משום כך חייבות בשמיעת 'זכור', כלומר, לאו דוקא מפני חובת הקריאה המסוימת של פרשת זכור, אלא גם בשל מצות הזכירה הכללית שהן חייבות בה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרפה, 26]

מהו הזמן הראוי לקיום מנהג נתינת זכר ל'מחצית השקל'?

מנהג עתיק יומין ברוב קהילות ישראל, לתת לפני פורים כסף לצדקה כזכר ל'מחצית השקל' שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים עבור בדק הבית. במשנה ברורה כתב שנוהגים לעשות כן בתענית אסתר לפני מנחה, וכתב הכף החיים שהסיבה לכך היא כדי שהתענית תכפר על עוונותינו יחד עם הצדקה, ומסיבה זו מקיימים את המנהג בתענית אסתר אף בשנה בה היא מוקדמת ליום חמישי; ובשו"ת דברי יציב כתב שבשנה כזו ראוי לתת פעמיים – בתענית אסתר וביום הפורים.

בדומה לדברי הכף החיים, כתב הגרי"מ טוקצ'ינסקי שאף בירושלים ובשאר הערים ה'מוקפות', בהן תענית אסתר אינה ערב פורים (למעט ב'פורים המשולש') – יש לתת את הכסף בתענית אסתר; אולם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שֶׁדרו בירושלים, נהגו לתת בליל פורים, דהיינו בליל ט"ו באדר.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצד, 17]

מאיזה גיל חייבים הילדים בשמיעת המגילה?

כבכל המצוות, גם מצות קריאת המגילה יש בה חובת 'חינוך' לילדים; לדעת הגרי"ש אלישיב, חובת החינוך אינה מגיל חינוך הכללי – חמש עד שבע – אלא מהגיל בו מסוגל הילד להתרכז בהקשבה לקריאת המגילה מתחילתה ועד סופה, ואם אינו מסוגל להקשיב לקריאה איטית אך מסוגל להקשיב לקריאה מהירה, יתכן שאביו חייב לקוראה לפניו במהירות. ולדעת הגר"נ קרליץ, חובת החינוך היא מהגיל בו יודע הילד לקרוא בעצמו את כל המגילה, אף אם אינו מסוגל להתרכז בשמיעתה מפי אחר.

מאידך, לדעת הגר"ח קניבסקי, קיימת חובת חינוך גם לחלק ממצוה – וכגון חובת החינוך לצום מספר שעות ביום הכיפורים – ומטרתהּ שהילד יתוודע למצוות ויכירן, ולכן, אף ילד שאינו מסוגל להקשיב לכל המגילה, עליו לשמוע לפחות את חלקה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרפט, 7]

האם נשים מצטרפות ל'מנין' לקריאת המגילה?

לכתחילה יש לקרוא את המגילה ב'מנין', דהיינו בציבור של עשרה אנשים, משום 'פרסומי ניסא'. ועשרה גברים ונשים יחד – מסתפק הרמ"א אם נחשבים כמנין, ומבארים האחרונים שהסיבה שלא להחשיבם כמנין אחד היא משום שלדעת חלק מהפוסקים אין סוג חיובם אחד, כלומר, הגברים חייבים בקריאת המגילה, והנשים בשמיעתהּ; וסיבה נוספת שאין לצרפם יחד – משום הפריצות שבדבר.

אכן, עשר נשים, שסוג חיובן אחד ואין כל מניעה לצרפן יחד – הורו הגרי"ח זוננפלד, הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב שהן נחשבות כמנין לענין זה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצ, 60]

האם עדיף לקיים מצות משלוח מנות באמצעות שליח?

בכל המצוות ישנו כלל: 'מצוה בו יותר מבשלוחו', כלומר, יש להעדיף קיום המצוה בעצמו על פני קיומה באמצעות שליח, אולם, בנוגע למצות 'משלוח מנות' בפורים, כתבו כמה מהאחרונים – החוות יאיר, הערוך לנר ועוד – שיש להעדיף את קיום המצוה באמצעות שליח, על פני קיומהּ בעצמו. יש שדייקו זאת מלשון הכתוב 'ומשלוח מנות איש לרעהו', בשונה מ'מתנות לאביונים', ויש שהוסיפו טעמים לדבר – משום 'פרסומי ניסא', או כדי שהמשלח יהיה פנוי ליתר מצוות היום.

ולכל הדעות יוצאים ידי חובה אף שלא באמצעות שליח; והחזון איש והגרי"ז מבריסק הורו שאין לחוש לכך אף לכתחילה. וכן הורה הגרש"ז אויערבך, אף שבעצמו הידר לעשות כך; וכן הורה הגרי"ש אלישיב, והוסיף כי אדרבה, אם טעם המצוה הוא להרבות אחוה ורעות, עדיף לקיימה בעצמו.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 38-39]

למי ניתן לשלוח משלוח מנות?

בנוגע למצות משלוח מנות נאמר: "איש לרעהו", והאחרונים דנים בשאלות שונות בקשר לכך. לדוגמה – האם בן יכול לשלוח לאביו? לדעת השפת אמת, לכתחילה יקדים האב וישלח לבן ובכך יֵעָשה הבן ל'רעהו', ואזי יכול לשלוח לאביו. ובנוגע לרב ותלמיד, כתב המהר"י אָסאד שהתלמיד יוצא ידי חובה במשלוח לרבו.

ומבוגר השולח לילד – לדעת הכף החיים אינו יוצא ידי חובה; ולדעת הערוך השולחן יוצא ידי חובה, וכן פסק הגר"ח קניבסקי. וילד השולח לילד, ואף נער בר מצוה ששלח לחבירו שעדיין 'קטן' – דעת הגרי"ש אלישיב שיוצאים ידי חובתם.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 49]

האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות כשהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים?

אדם השולח 'משלוח מנות' ובו מאכלים שהמקבל נמנע לאוכלם מטעמי בריאות – לדעת הגרש"ז אויערבך יוצא ידי חובתו, וכן דעת הגרי"ש אלישיב, אך הוסיף כי לכתחילה אין לנהוג כך; ולדעת הגר"ח קניבסקי אינו יוצא ידי חובתו. וכך דעותיהם של הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי גם במקרה שהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים שבמשלוח מטעמי כשרות. ובמקרה הפוך, שהמאכל אסור באכילה, אך מותר למקבל מסיבה בריאותית וכדומה – כתב הג"ר שלמה קלוגר שהשולח אינו יוצא ידי חובתו.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 44]

האם ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים בצ'ק?

לדעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"ח קניבסקי, ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים באמצעות צ'ק 'מזומן' – דהיינו שנושא תאריך של יום הפורים או קודם לכן – אם ניתן לקבל כסף תמורתו מ'גמ"ח' או משכנים וחברים, ולחילופין, לרכוש באמצעותו בחנות ביום הפורים; אולם לדעת הגר"נ קרליץ אין יוצאים בכך ידי חובה אלא כשניתן לפדותו בבנק ביום הפורים.

ובנתינת צ'ק דחוי לגבאי צדקה, כשהגבאי נותן לאביונים את תמורתו בכסף מזומן – לדעת הגר"נ קרליץ צריך הגבאי לזַכות את הכסף לבעל הצ'ק טרם נתינתו לאביונים, אולם לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי אין צורך בכך.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצד, 4]

האם ניתן לקיים את מצות השתייה בפורים במשקאות חריפים או במיץ ענבים?

כידוע, מצוה לשתות יין בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ולפחות לשתות יותר מהרגיל. לדעת הגרצ"פ פראנק אין לקיים מצוה זו אלא ביין, משום שנס הפורים נעשה באמצעות היין במשתה אסתר; ולדעת הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, אם כי עדיף לקיים את המצוה ביין, ניתן לקיימהּ גם במשקאות חריפים, כגון 'וודקה' ו'ויסקי'.

וגם לדעת הגרי"י קניבסקי ניתן לקיים מצוה זו במשקאות חריפים, אולם יש לשתות גם מעט יין, כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה". ולעומת זאת, שתיית מיץ ענבים – דעת הגר"ש וואזנר שאין בה מצוה כלל, משום שאינו משמח כיין שנאמר עליו: "ויין ישמַּח לבב אנוש".

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 16]

האם נשים וילדים מצוּוים בשתיית יין בפורים?

לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר אין לנשים לשתות יין לשָׁכרה בפורים, ולדעת הגרח"פ שיינברג לא תשתינה אף כשיעור 'רביעית', אולם לדעת הגרי"י קניבסקי עליהן לשתות מעט יין. וכן דעת הכף החיים בנוגע לאדם שהיין מזיק לבריאותו, שאינו מחויב במצות השתייה, אך ישתה מעט יין כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה".

ובנוגע לילדים – דעת הגר"נ קרליץ שאין חובת 'חינוך' במצוה זו; ויש לכך סמך בפירוש הגר"א על הכתוב: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", ימי הפורים – מצות משתה ושמחה, לא יעברו מתוך היהודים – הגדולים, וזכרם – קריאת המגילה, לא יסוף מזרעם – שאף הקטנים חייבים בה.

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצה, 14]

האם מותר לאשה להתחפש לגבר? והאם מותר להתחפש לכומר?

מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.

ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".

[ביאורים ומוספים למשנ"ב 'דרשו', תרצו, 52-53]

שר הביטחון בני גנץ, חתם היום (שישי) על צו מעצר מנהלי המורה כי צעיר יהודי כבן 21, יעצר במעצר מנהלי לחודשיים.

הצעיר, עצור מזה כשלושה שבועות בשב"כ, שם ניסו לייחס לו עבירות של הצתה ותקיפה. תחילה היה הצעיר בצו חריג אשר אסר עליו לפגוש בעו"ד כשבוע, ולאחר מכן המשיכה חקירה השב"כ עוד כשבועיים, אשר בסיומה הצהירה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד הצעיר. היום, לאחר שלא הצליחו לגבש כנגד הצעיר כתב אישום, חתם כאמור שר הביטחון על מעצרו המנהלי של הצעיר ללא כל אישום וללא הליך פלילי כנגד הצעיר.

עו"ד אסף גונן, אשר מייצג את הצעיר מטעם ארגון 'חוננו' מסר: "אנחנו רואים בחומרה רבה את התנהלות, השב״כ, הפרקליטות ומשטרת ישראל בתיק הזה. התנהלות זו מתאימה למשטרים אפלים ולא למדינה דמוקרטית ומתוקנת. הלקוח שלנו היה עצור במשך 20 יום בתנאים קשים מאוד כאשר טענו לאורך כל הדרך שאין ראיות בתיק להגשת כתב אישום, למעשה אין ראיות בכלל. יובהר שאנחנו נילחם בהחלטה להשאיר את הלקוח שלנו במעצר מינהלי בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו", הוסיף גונן.

בארגון חוננו הוסיפו: "לא צריך להרחיק למזרח אירופה כדי לראות איך מתנהלות דיקטטורות. אוי למדינת ישראל ששר הביטחון שלה חותם על צו כל כך דיקטטורי ואנטי אנושי.

הדלת המסתובבת מבית היוצר של שב״כ וימ״ר ש״י הגיעה לשיא חדש – כשאין ראיות – יש דיקטטורה מנהלית. דבר שאינו קיים באף דמוקרטיה בעולם".

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "מדובר בצעד חריג. בלי משפט, בלי הוכחות ובלי ראיות, ואחרי שהחקירה לא הניבה כלום, משתמש גנץ בצו מעצר מנהלי – כמו ברוסיה ובצפון קוריאה".

בן גביר הוסיף: "איפה אנשי השמאל? איפה אבירי זכויות האזרח? איפה כל אלה שמצקצקים בלשונם כאשר מדובר במחבלים? גנץ מוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא איש שמאל קיצוני, ומי שהשלה את עצמו לממשלה עם גנץ – מבין היום שהימין לא יתן יד למי שרץ להתחבק עם אבו מאזן ועוצר נערים יהודים בלא משפט".

נוסעים רבים בתחבורה הציבורית מתלוננים באופןו תמידי על שירות לקוי של חברות התחבורה הציבורית, עם דגש על איחורים בתנועת הקווים, אך בבדיקה שעורך עיתון 'ישראל היום' הנהגים מבציעים על הסיבה האמיתית: חסרים בחברות התחבורה הציבורית אלפי נהגים.

בדיקה מעלה כי מצד אחד רבים פורשים -בנוסף על אלו שיוצאים לגמלאות כיוון שהשכר נמוך, לטענתם, בהשוואה להשקעה הרבה הנדרשת בעבודה מהסוג הזה. מצד שני, בשל אותם התנאים המוצעים – רבים לא נענים להצעות העבודה בתחום. השכר עבור שעת עבודה עומד היום על 43 שקלים ברוטו, והנהגים דורשים העלאה ל-53 שקלים לשעה לפחות.

לטענתם, השכר הממוצע לנהג עומד היום על כ-8,500 שקלים – הרבה מתחת לשכר הממוצע במשק. התוצאה העיקרית: פגיעה קשה בשירות לאזרח. נהגים מספרים, למשל, כי החברות החוששות מקנסות שמוטלים עליהן בגלל איחורי הקווים דורשות מהם לא לקחת הפסקות, המגיעות להם כחוק במהלך המשמרת – העיקר שהקו יעבוד באופן סדיר.

שרת התחבורה, שהיתה חשופה למחאת נהגים ביום שישי במפגש אקראי עם נהגי תחבורה ציבורית, חזרה על הבטחתה מהתקופה האחרונה כי היא תפעל לשיפור התנאים והשכר, והוסיפה כי היא פועלת גם להכרה במקצוע. "אני רוצה להעלות את שכר הנהגים, ואני פועלת מול האוצר, כי זה מחויב המציאות. אני צריכה את העזרה שלכם מול האוצר", אמרה.

בדיקה מול הנהגים על ארגוניהם ובאופן פרטי שבה ומדגישה את הבעיה: בשל המחסור בנהגים, האחרים עובדים יותר שעות או מועברים לאזורים מרוחקים מבתיהם כדי לתגבר, מה שמונע מהם אפילו שעות שינה סדירות.

נהג בחברת סופרבוס, הנוהג באזור ירושלים, סיפר כי לעיתים הוא עובד משש בבוקר ועד שמונה וחצי בערב: "אין לי הרבה ברירה, פשוט אין מספיק נהגים להחלפה. אחר כך מתפלאים למה הנהגים קורסים".

נהג נוסף, מחברת אפיקים, הוסיף כי "הבעיה המרכזית היא לא בצמצום הקווים. החברות נקנסות בשל ביטול קווים, ולכן מפעילות קווים בכל מחיר. מי שמשלם את המחיר הוא הנהג שנשחק. עוברים כל גבול מותר. אין הפסקות ממשיות. אם מגיעה לנו חצי שעה לאחר כמה שעות, אז אומרים לנו לקחת כמה דקות בין נסיעה לנסיעה, ולא הפסקה ארוכה. זה סיכון לנו, ובטח שלנוסעים".

אילן דדגרי, נהג של חברת קווים במודיעין עילית, מספר: "כמות העבודה לא סבירה, והיא על חשבון הבית והילדים. כדי להגיע למשכורת נורמלית אני צריך לעבוד תשע שעות, לנסוע הביתה לקצת זמן, ולחזור למשמרת ערב של שלוש שעות לפחות".

משרד התחבורה מנהל סדרה של פגישות כבר כמה חודשים בניסיון לפתור את הבעיה. לעת עתה – שום פתרון לא ניתן. איגוד ועדי התחבורה בכוח לעובדים מסר כי "המחסור בנהגים נובע מתנאי עבודה בלתי נסבלים, שלא מתאימים לכל אחד וגורמים לנשירה. סידורי העבודה צפופים מאוד. עם זאת, אנו רואים שינוי מגמה במדיניות המשרד והשרה".

שר החוץ יאיר לפיד ימריא במוצאי שבת הקרובה לנסיעה מדינית לשתי מדינות גבול עם אוקראינה: רומניה וסלובקיה.

במהלך ביקורו ייפגש שר החוץ עם אנשי משרד החוץ הפועלים במתכונת חירום בשטח כבר למעלה משבועיים. כמו כן ייפגש השר לפיד עם ראשי המדינות וידון עמם במצב באירופה והיחסים הבילטראליים עם ישראל.

ביום ראשון הקרוב צפוי שר החוץ לבקר ברומניה שם ייפגוש בבוקרשט את ראש הממשלה הרומני ניקולאי צ'וקה, Nicolae Ciucă ואת שר החוץ הרומני בוגדן אאורסקו, Bogdan Aurescu. שרי החוץ יתנו הצהרות לתקשורת בתום הפגישה

בנוסף, שר החוץ לפיד יגיע למעבר הגבול סירט שבין רומניה ואוקראינה וייפגוש את אנשי משרד החוץ הפועלים במעבר בשבועיים האחרונים לחלץ ישראלים ויהודים מאוקראינה ומסייעים לפליטים החוצים את הגבול. שר החוץ יקבל סקירה על המתרחש משגריר ישראל ברומניה וראש מערך החירום הרומני.

ביום שני יבקר לפיד בסלובקיה שם יפגוש בברטיסלביה את הנשיאה זוזנה צ'אפוטובה, Zuzana Caputova ואת שר החוץ איוואן ק'ורצ'וק, Ivan Korcoc. גם אחרי הפגישה הזאת – שרי החוץ יתנו הצהרות לתקשורת בתום הפגישה.

תחזית מזג האוויר: היום (שישי) בצפון הארץ ובמרכזה ירדו גשמים מקומיים. בחרמון ירד שלג ובשעות הבוקר יתכן שלג קל גם בפסגות הגבוהות של הרי הצפון. יוסיפו לנשב רוחות חזקות. בדרום הארץ יתכן אובך. במדבר יהודה וים המלח קיים חשש לשיטפונות. קר מהרגיל לעונה. במהלך היום הגשמים יחלשו בהדרגה, והרוחות יחלשו משעות הערב.

הלילה: מעונן חלקית עד מעונן. בצפון הארץ ובמרכזה יוסיף לרדת גשם מקומי קל. בפסגות הגבוהות של הרי הצפון והמרכז יתכן שלג קל.

הטמפרטורות החזויות להיום והלילה: קריית שמונה 11-7, קצרין 9-5, צפת 5-3, טבריה 16-8, נצרת 8-5, חיפה 14-9, ת"א 14-11, ירושלים 7-4 אשקלון 14-11 עין גדי 19-13, באר שבע 13-6, ערד 11-4, מצפה רמון 10-3, אילת 19-11.

התחזית לימים הקרובים: מחר (שבת) מעונן חלקית עד מעונן ועדיין יתכן גשם מקומי קל. בחרמון ירד שלג קל. יוסיף להיות קר מהרגיל לעונה. בלילה תתכן קרה במקומות המועדים.

ביום ראשון: בהיר עד מעונן חלקית. תחול עליה בטמפרטורות אך הן עדיין יהיו נמוכות מהרגיל לעונה. לקראת ערב יתכן גשם מקומי בעיקר בצפון ובמישור החוף. ביום שני: מעונן חלקית עד מעונן. יתכן גשם מקומי קל בצפון הארץ ובמרכזה. תחול ירידה קלה בטמפרטורות.

פעמיים השבוע הפלג הירושלמי חסם את הכבישים, פעם אחת את שרי ישראל והכניסה לירושלים למשך 4 שעות, ופעם שניה את כביש 4 והכניסה לבני ברק למשך 5 שעות.

נוכחות השוטרים בשטח היתה דלה מאוד, הם נערכו למנוע התפשטות של החסימה לכבישים ואזורים נוספים, אבל שיתפו פעולה באופן מלא עם חסימת כביש 4, ואפילו ביצעו חסימה מוקדמת והעבירו את בעלי הרכבים לדרכים חילופיות, כך כביש 4 הפך לשומם דקות ארוכות לפני תחילת ההפגנה, מחזה שזכור רק ביום כיפור.

גורם ששוחח עם מפקדי המשטרה במרחב ירושלים ובמרחב דן טוען כי למרות שבאופן רשמי ההפגנה היתה לא חוקית, היו סיכומים קודמים בין המשטרה לעסקנים שאירגנו את ההפגנות.

ומה המשטרה הרוויחה מסיכום כזה? אם נסתמך על קווי הנייעס שהקימו כמה גורמים קיצונים שאפילו בתוך הפלג נחשבים קיצונים ולא רצויים, שם טוענים ובתוקף כי בהנהגת הפלג המרכזי בפלג מנעו במשך שנה וחצי הפגנות והשאירו אותם רק לפלג הקטן יותר, במשטרה מרוצים משינוי הכיוון של ההנהגה המנהלת את עיתון 'הפלס' שלאחרונה מיישר קו עם ההנהגה החרדית הכללית.

אותם גורמים מסבירים כי לאחר שנה וחצי שמנהלי העיתון ומנהיגיו הצליחו בתירוצים שונים למנוע הפגנות וחסימות כבישים, היה חשש אצלם שהדבר יתפס כפשרנות וזאת הסיבה שהם יצאו השבוע, תוך הבטחה לגורמים במשטרה כי מעתה יחזור השקט של השנה וחצי האחרונה, במשטרה החליטו לאפשר מבחינת "ביטולה זהו קיומה".

"היו בשנתיים האחרונות מעצרים רבים של בני ישיבה ובנות סמינר, ובכל פעם נמצא התירוץ מדוע אין לצאת ולהפגין, במשטרה מאוד מרוצים מזה כי בתקופת חיי חיותו של הגר"ש אוירבך זצ"ל, ההפגנות היו מעסיקות את המשטרה אחת לחודש, פטירתו הובילה את ממשיכיו לקו מתון יותר" אומר לנו גורם שמכיר את ההנהגה הנוכחית.

האם השקט אכן ישמר לתקופה נוספת? ימים יגידו כמובן.