חודש: מרץ 2022

נשיא המדינה יצחק הרצוג המריא היום (רביעי) לטורקיה לקראת פגישתו עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בארמונו באנקרה. "לא על הכל נסכים, ובוודאי שמערכת היחסים בין ישראל וטורקיה ידעה עליות ומורדות ורגעים לא פשוטים בשנים האחרונות", אמר הרצוג לפני המראתו.

הרצוג הוסיף: "אבל אנחנו ננסה לאתחל את היחסים ולבנות אותם בצורה מדודה וזהירה כך שזה ייבחן במעשים ובכבוד הדדי בין המדינות". עוד הוסיף הנשיא כי הוא מקווה שבעקבות הביקור "יתחיל תהליך של שיח מעמיק ורציני עם טורקיה ברמות שונות", שבסופו ניתן יהיה לראות "התקדמות ביחסים ותוצאות חיוביות".

הרצוג הוא הנשיא הישראלי הראשון שמבקר בטורקיה מאז 2008, וביקורו נועד לחזק את היחסים בין המדינות. "היחסים בין ישראל וטורקיה חשובים לישראל, לטורקיה וחשובים לאזור כולו", הוא אמר והוסיף: "בוודאי כשהסדר העולמי מתערער טוב ונכון שתישמר היציבות והשותפות באזור שלנו, ואת זאת הדגשתי בביקוריי ביוון ובקפריסין בשבועיים האחרונים בשיחות עם מנהיגים באזור".

בתוך כך לפני ביקורו של הרצוג, צעירים טורקים תועדו כשהם מורידים את דגל ישראל, שנתלה לכבוד הביקור בבירת טורקיה, ושורפים אותו.

ההוצאה לרכישת רכב פרטי היא מן ההוצאות הגדולות של משקי הבית בישראל.

שיעור ההוצאה על רכב פרטי מההוצאה השוטפת של משקי הבית בשנת 2018 עומד על 12.2%, נתח השוק של היבואנים הישירים עומד על 96.6%, כאשר השיעור הממוצע של הרווח לפני מס מהמחזור של 12 יבואני הרכב הישירים בשנים 2014-2017 עומד על 8.4%.

אומדן המשמעות הכלכלית השנתית הממוצעת של הרווחיות הגבוהה בענף הרכב בהשוואה לענפים אחרים שנבדקו בשנים 2014-2017 עמד על 0.8-1.6 מיליארד ש"ח.

משרד מבקר המדינה בחן את נושא התחרותיות בענף הרכב. הביקורת נעשתה במשרד התחבורה, ברשות התחרות וברשות שוק ההון. בדיקת השלמה נעשתה בבנק ישראל.

כמו כן נערכו פגישות עם אנשי מקצוע מהשוק הפרטי בתחום, עם נציגי איגודים הקשורים לענף- איגוד המוסכים, איגוד חברות הביטוח, איגוד יבואני הרכב, איגוד השמאים, לשכת המסחר, ועם יבואנים פרטיים.

המבקר ממליץ על הסדרת ענף הרכב והתחרותיות בענף יבוא כלי הרכב: ביוני 2016 נחקק חוק רישוי שירותי רכב, שנועד להסדיר בחקיקה ראשית את ההוראות הנוגעות לשירותים בענף הרכב, ומאז הותקנו תקנות אחדות מתוקפו של החוק.

בביקורת נמצא כי במועד עריכת הביקורת, כארבע שנים ממועד חקיקת החוק, לא השלים משרד התחבורה התקנה של שבע תקנות הנדרשות בין השאר לקידום התחרות בענף מתוקף החוק, ובהן תקנות לעניין תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן, וכן תיקונן של שלוש מהתקנות שהותקנו ונדרש לתקנן.

עקב אי-התקנת התקנות במועד, היה צורך לתקן את החוק על מנת להאריך את תוקפם של צווי הפיקוח.

בהיבטי האפקטיביות של רפורמת היבוא המקביל, נמצא כי כארבע שנים מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף, היבואנים המקבילים (הכוללים יבוא עקיף, יבוא זעיר ויבוא אישי) אינם בגדר גורם מתחרה משמעותי ליבואנים הישירים שבשנת 2020 החזיקו בנתח שוק של כ-96.9% מיבוא כלי הרכב הפרטי.

ביבוא עקיף מיובאים מעט מותגים (משנת 2013, עד פברואר 2020 יובאו 8,089 כלי רכב ביבוא עקיף וכ-96% [7,747] מכלי רכב אלו הם מתוצרת חמישה מותגים) והיבוא הזעיר התמקד במכוניות יוקרה, בעיקר בשלושה מותגים.

בנוסף, רפורמת היבוא המקביל לא הובילה לירידת מחירים של מכוניות חדשות. מדד מחירי מכוניות חדשות של הלמ"ס, ממועד הכניסה לתוקף של חוק רישוי שירותי רכב (אוקטובר 2016) ועד חודש לפני תחילת הסגר הראשון במשבר הקורונה (מרץ 2020), עלה בשיעור של כ-1.6% ועלה ריאלית בתקופה זו בשיעור מתון של כ-0.3%.

בביקורת עלה כי אף שתקנות התעבורה תוקנו בספטמבר 2012 כך ששווי הרכב ייקבע לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב, ואף שמשרד התחבורה קבע בפברואר 2013 נוהל לקביעת קוד דגם לכלי רכב מסוג M1 ו-N1, נמצא כי בפועל צרכנים המייבאים רכב ביבוא אישי נדרשים לבצע הערכת שווי לרכב לצורכי ביטוח בעלות נוספת. 

כמו כן, ייתכנו מקרים שבהם כלי רכב שמייבאים יבואנים מקבילים לישראל ושיוצרו במדינות שלישראל הסכמי סחר איתן, לא יזכו בפטור מהמכס בגלל הקושי לעמוד בתנאים שנקבעו לכך – בהם  הצורך בהצגת מסמך העדפה (תעודת מקור או חשבונית הצהרה) והוכחת עמידת הטובין בכללי המקור הקבועים בהסכם הסחר. במקרים כאלה, העלות של הרכב ביבוא מקביל גבוהה יותר.

בנוסף, רכבים חדשים שיובאו ביבוא אישי נרשמים ברישיון הרכב כרכבים משומשים. משכך, קביעת ירידת הערך של כלי רכב ביבוא אישי באמצעות מחירון הרכב של לוי יצחק מעקרת חלק מעודף הצרכן הגלום ברכישת כלי רכב ביבוא אישי בגין המחיר המופחת שיתקבל בעת מכירתו בשוק המכוניות המשומשות או בגין התשלום שיתקבל מחברת הביטוח בקרות אירוע ביטוח (גניבה או אובדן גמור).

עוד צויין בביקורת כי ממצאי הבדיקה עשויים להעיד על סימנים בבעיות ברמת התחרותיות בענף הרכב ותואמים לממצא של אגף הכלכלן הראשי משנת 2017, שלפיו שיעור הרווח בענף הרכב חריג לענף המסחר.

רווחיותם הממוצעת בשנים 2014 – 2017 (שיעור רווח לפני מס מהמחזור) של 12 יבואני הרכב הישירים (כ-6.3% ללא ניכוי מס קנייה) ורווחיותם של ארבעת יבואני הרכב הגדולים בתחילת העשור (כ-8.1% ללא ניכוי מס קנייה)  היו גבוהות באופן עקבי ומשמעותי מרווחיותן של חברות הליסינג הציבוריות הגדולות (כ-2.3% וכ-2% בשלוש ובארבע חברות ליסינג ציבוריות גדולות, בהתאמה).

כמו כן, נמצאו פערי רווחיות לטובת יבואני הרכב בהשוואה לרווחיות הממוצעת של חברות בענף מסחר סיטוני ובענף חברות מכירה קמעונית (כ-3.9% וכ-2.2% בהתאמה) המסווגות עפ"י הלמ"ס, באותו ענף מסחר ("סדר G") יחד עם יבואני הרכב .

ממצאי המודל של משרד מבקר המדינה לניתוח מידת גלגול השינויים בעלויות הגולמיות לצרכנים בשילוב נתוני מדד מחירי מכוניות חדשות של הלמ"ס העלו כי בשנים 2014 – 2019 ירדו העלויות הגולמיות ביבוא רכב פרטי של 13 יבואני הרכב הישירים לפי עקרונות "פש" ו"לספר" בכ-538 מיליון ש"ח במצטבר ובכ-672 מיליון ש"ח בהתאמה.

אומדני ההכנסות שלהם גדלו בכ-74 מיליון ש"ח ובכ-148 מיליון ש"ח בהתאמה, ואומדני הרווח הגולמי גדלו בכ-612 מיליון ש"ח ובכ-820 מיליון ש"ח בהתאמה. אומדן חלק היבואנים מהקיטון נטו בעלויות הגולמיות לפי עקרונות "פש" היה כ-114% ולפי עקרונות "לספר" היה 122%, ואומדן חלק הצרכנים היה כ- 14%- לפי עקרונות "פש" וכ-22%- לפי עקרונות "לספר".

בנוסף, במצטבר לא קיבלו הצרכנים שום חלק בירידה בעלויות הגולמיות נטו בשנים 2014 – 2019, ואף היה גידול מתון במדד מחירי מכוניות חדשות של הלמ"ס בתקופה זו. מדדי "פש" ו"לספר"  לעלות הגולמית ירדו בכ-5.6% ובכ- 2.8% בהתאמה, ומדד מחירי מכוניות חדשות של הלמ"ס עלה בשיעור מתון של כ-0.6% בתקופה זו.

בניתוח תרומתם של המשתנים לשינויים באומדן הרווח הגולמי של היבואנים, עלה כי בשנים 2015 – 2019 נרשם ייסוף חד בשערי החליפין העיקריים של המטבעות המשמשים בביצוע העסקאות של יבוא כלי רכב (אירו ודולר), והוא שתרם לגידול של כ-660 מיליוני ש"ח באומדן הרווח הגולמי של היבואנים.

יבואני הרכב רוכשים ברוב השנים כלי רכב זהים במחירים נמוכים יותר ממחירי הרכישה בשנה הקודמת, ואלו תרמו כ-179 מיליוני ש"ח לאומדן השינויים ברווח הגולמי. העלייה בשיעור מס הקנייה תרמה לירידה באומדן הרווח הגולמי בכ-320 מיליון ש"ח.

התרומה נטו של השינויים במשתני העלות (מחיר הרכישה מהיצרן במט"ח, שע"ח, מס הקנייה ומכס) לאומדן הרווח הגולמי הייתה בשנים 2015 – 2019 כ-546 מיליוני ש"ח לפי עקרונות "פש".

הוספת השפעת השינוי בשיעור המע"ם בשנים 2015 – 2016 בסך מצטבר של כ-43 מיליוני ש"ח לפי עקרונות "פש" מגדילה את סך התרומה לאומדן הרווח הגולמי לכ-589 מיליוני ש"ח. תרומה זו לא הועברה אל הצרכנים בדמות הפחתה ממשית של מחיר המחירון ובדמות ירידה ממשית במדד מחירי מכוניות חדשות של הלמ"ס.

לחיוב צוין כי משרד התחבורה פעל לקידום החוק שהתקבל בכנסת בשנת 2016 שנועד להסדיר בחקיקה ראשית את ההוראות הנוגעות לשירותים בענף הרכב וכן לקדם את התחרותיות בו.

שרת הפנים איילת שקד, תוקפת את שר התפוצות נחמן שי על דבריו החריפים נגדה, אמש.

כזכור, שרת הפנים שקד הודיעה כי מדינת ישראל תאשר השארת 20,000 מהגרים אוקראינים שאינם יהודים, שהיגרו לארץ לפני המלחמה ללא אישור, וזאת עד שוך הקרבות בארץ מולדתם. בנוסף, הודיעה השרה שקד כי תאשר קליטת 5,000 אוקראינים נוספים שנמלטו מאזורי הקרבות.

שר התפוצות, נחמן שי (העבודה), תקף את החלטת שקד בחריפות וטען כי הטלת מכסות על קליטת פליטים על רקע דתי, מזכירה תקופות אפילות בהיסטוריה. השר שי טען כי מדינת ישראל צריכה לקבל פליטים מאוקראינה בין אם הינם יהודים ובין אם אינם נמנים על הדת היהודית ולא להגביל את מספרם כלל.

בתגובה, תקפה השרה שקד בחריפות את שר התפוצות ופרסמה רשומה ברשת החברתית בו טענה כי: "מציעה ששר התפוצות יתמקד במשימה הלאומית העומדת לפתחנו לקליטת עשרות אלפי עולים, ולא בהוצאת דיבתה של ישראל וערעור מדיניות ההגירה שלה. ישראל תקלוט אזרחים מאוקראינה ורוסיה בהיקפים נרחבים מאד גם ביחס לעולם, מצפה מהשרים להיות גאים במדינה שלהם ולא לצייץ בחוסר אחריות".

המנהיגים בפועל של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות סירבו לתאם שיחת טלפון ולשוחח עם נשיא ארצות הברית ביידן בשבועות האחרונים, כך דווח הלילה (רביעי) בוול סטריט ג'ורנל.

המשבר ביחסים מגיע כשארה"ב ובעלות בריתה שואפות להכיל את הזינוק במחירי הנפט והגז שנגרמו בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה – ושתי מדינות המפרץ נחשבות ליחידות שיכולות לספק פתרון שימתן את עליית המחירים. מומחים בתחום הזהירו: "המחיר יחצה את 200$ דולר לחבית עוד החודש".

לפי מקורות בממשל האמריקני ובמזרח התיכון, גם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וגם  יורש העצר האמריתי מוחמד בן זאיד לא התפנו לשוחח עם ביידן גם לאחר שהתבקשו על ידי גורמים בממשלו.

מתיחות זו מגיעה בזמן רגיש במיוחד עבור הנשיא – הוא נאבק להגביר את אספקת הנפט של ארה"ב לאחר שהודיע על השעיית אספקת הנפט הרוסי אמש. צעד זה העלה את מחיר חבית הנפט ל-130 דולר – המחיר הגבוה ביותר ב-14 שנים האחרונות.

היחסים בין ארצות הברית לערב הסעודית הצטננו במהלך כהונתו של ביידן לאור המדיניות האמריקנית במפרץ הפרסי. מדיניות זו כללה את השאיפה לחזור להסכם הגרעין עם אירן וחוסר התמיכה בהתערבות הסעודית במלחמת האזרחים בתימן. שגריר האמירויות בארצות הברית אישר את היחסים המתוחים בין המדינות.

קבינט השרים נגב גליל שיתקיים ביום שני (14.3.2022, י"א אדר ב' תשפ"ב) בנוף הגליל צפוי לאשר את הצעתו של השר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, עודד פורר המוגשת בשיתוף עם שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שאטה, לעידוד עלייה ליישובי הנגב והגליל בהיקף של כ- 22 מיליון ₪.

בתוך כך המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד העלייה והקליטה ומשרד האוצר יגבשו תכנית משותפת שתרחיב את הסיוע לעולים לצד מענקים ישירים לעולים חדשים "בעלי מקצועות שבמחסור".

במקביל תינתן תמיכה לרשויות מקומיות בנגב ובגליל הקולטות עולים. התמיכה לרשויות תינתן על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל באמצעות סל תמריצים ייחודי, שיפוץ והצטיידות מועדוני עולים המהווים מסגרת חינוכית חברתית לפעילויות פנאי ותרבות ולפעילויות לשילוב העולים בחברה הישראלית.

השר עודד פורר: "עליית החירום שאנו עדים לה כעת מאקוראינה והאיזור, היא הזדמנות חד פעמית לנגב ולגליל לצמיחה משמעותית. עליה ליישובי הנגב והגליל תביא להרחבת מאזן ההגירה החיובי, תתרום לצמיחה כלכלית ולחיזוק ההתיישבות באזורים אלה לצד סיוע בצמצום פערי תעסוקה ומתן מענה למקצועות בהם קיים מחסור".

עוד הוסיף פורר: "הכוונת עולים לקליטה בנגב ובגליל לצד הגברת יכולת קליטת העליה של הרשויות המקומיות באזורים אלה, עולה בקנה אחד עם חוק עדיפות לאומית".

"אין ספק כי להתיישבות בנגב ובגליל פוטנציאל גבוה יותר להצלחת הליכי הקליטה של העולים והשתלבותם בחברה הישראלית שכן כאשר עולים מהתפוצות יודעים שיגיעו לסביבה עם תמיכה חברתית אוהדת, ברשויות מקומיות עם ניסיון רב בקליטת עלייה הם מגלים פחות חשש מהעלייה לישראל. אסור למדינת ישראל לפספס את ההזדמנות להרחבת ההתיישבות בגליל ובנגב והממשלה כולה מחוייבת לחזון הזה" סיכם השר.

שאלת ה'שימוש בכוח סביר' שמפעילים שוטרים בשטח עלתה שוב לשיח הציבורי בעקבות תיעוד של שוטר חונק בכוח צעיר מ'הפלג' שהשתתף בהפגנה השבוע בכניסה לעיר ירושלים במחאה על מעצר אברך שסירב להצהיר כי 'תורתו אומנתו' בלשכת הגיוס.

בתיעוד הבלעדי שתיעד כתב 'המחדש' נראה הצעיר, כשהוא כמעט ללא אוויר, נגרר באכזריות רבה על ידי כמה שוטרים, תוך שאחד השוטרים כורך בכוח את ידו על צוואר הצעיר.

בעקבות התיעוד, פנה ח"כ משה ארבל (שס) בשאילתא דחופה לשר לביטחון פני- עומר בר לב, הממונה על מדיניות המשטרה, על מנת שהאחרון יחדד את הנהלים בקרב השוטרים.

בשאילתה כתב הח"כ: "מדינות רבות הפסיקו כמעט לגמרי את השימוש בחניקה, אחיזת חנק וברך על הצוואר כשיטות מעצר וריסון על ידי שוטרים. בישראל, שוטרים ממשיכים להשתמש באמצעי זה בעת מעצרים, אף שקיימות חלופות פוגעניות פחות. זוהי פרקטיקה מסוכנת, שעלולה להיות קטלנית".

משה ארבל תהה בשאילתא ששלח לבר לב, מדוע שלא ישאירו את הפרקטיקות הקטלניות רק למקרים של חשש קטלני.

בעיתון 'ישראל היום' פורסם כי בעקבות כך פרסמה המשטרה לשוטרים חידוד נהלים, בין השאר התבקשו השוטרים ליישם פרקטיקות שימוש בכוח שונות אותם למדו בקורסי המשטרה יחד עם טכניקות השתלטות מגוונות.

בהנחיה החדשה שפרסמה המשטרה נאמר לשוטרים כי השימוש בחניקה ייעשה אך ורק במקרים בהם נשקפת סכנה מן העציר או במקרי קיצון אחרים.