חודש: מאי 2022

אל חומש צעדו הבוקר מאות בחורי ישיבה מרחבי הארץ במטרה לחגוג ולציין תפילת הלל חגיגית של יום העצמאות.

בשנים האחרונות מוביל את התפילה בחומש החזן יהודה כץ שבליווי כלי נגינה מקיים תפילת הלל חגיגית.

השנה הגיעו אל חומש תלמידי ישיבת ניר בקרית ארבע יחד עם ראש הישיבה הרב נעם ולדמן.

יצויין כי על פי ההלכה חל איסור גורף על ריקודים ומחולות בימי ספירת העומר גם ביום העצמאות וכי גדולי ישראל בעבר ובהווה ראו ביום זה יום עצוב ולא יום שמח. אולם רבני הציונות הדתית נוהגים לחגוג ולציין את יום העצמאות.

בשל המחסומים הרבים בדרך לחומש נאלצו הבחורים והרבנים לצעוד כל הדרך אל חומש ורק לאחר צעדה שארכה כשעה וחצי הגיעו אל בית המדרש בחומש והחלו בתפילה.

נזכיר כי אתמול קיימו בחומש את התפילה והסעודה המסורתית יחד עם כלל משפחות קהילת חומש.

המשתתפים הופתעו כשקיבלו טלפון מהוריו של יהודה דימנטמן שהם נחסמו בדרך לחומש.

הוריו של יהודה דימנטמן הי"ד, בחרו לציין את המעבר מיום הזכרון ליום העצמאות במעבר ממקום הרצח של בנם למקום בו הוא חי ונלחם למעני.

ראש ישיבת חומש, הרב אלישמע כהן אמר למתפללים: "במשך שנים צויין יום העצמאות בצעדות ובהקמת יישובים. זה גם מה שהחל בה' באייר תש"ח- הקמה של מדינה ושלטון יהודי בארץ ישראל. זכיתם וזכינו לצעוד יחד בדרך העולה לחומש. לכבוש את הארץ ברגליים ולהפריח שממות ארצנו בקולות של תורה ותפילה".

ראש ישיבת ניר הרב נעם וולדמן אמר בדרך לחומש: "אנחנו מתפללים מידי יום "ותחזינה עינינו בשובך לציון" היום אנחנו זוכים לא רק לראות בעינינו את שיבת ציון, אלא לקחת חלק פעיל ולפעול עם א-ל כדי להביא גאולה לארץ".

"|אנחנו מודים לשליחי הציבור שלנו, ישיבת חומש על הזכות להיות איתם יחד כאן ביום המיוחד הזה ולחבר את חברון עיר האבות עם נחלת יוסף הצדיק בשומרון" סיים הרב וולדמן.

עשרות מצוייני התלמידים מישיבות גור ברחבי הארץ הגיעו למעמד מיוחד של מבחן כללי על הש"ס במעונו של הגאון רבי חיים פינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה.

מעמד המבחן הכללי נערך במסגרת לימוד המזומנים בהם רוכשים הלומדים ידיעות בכל רחבי הש"ס, והתקיים ע"י אגודת המזומנים שערי יצחק שע"י איחוד מוסדות גור בארה"ק.

במהלך המבחן נבחנו הבחורים על הש"ס כשהתלמידים מפליאים בידיעותיהם הנרחבות והמדוייקות, כולל סיכום שקלא וטריא של כל הסוגיות.

במהלך המבחן שאל ראש הישיבה הגר"ח שליט"א גם שאלות של הבנה בעמוק הסוגיות, והבחורים הפליאו בתשובותיהם המחכימות.

בתום המבחן שיבח ראש הישיבה שליט"א את הבחורים ואת אנשי הצוות החינוכי ועודדם להמשיך לשקוע בעמלה של תורה, ונשא בפניהם דברי חיזוק והערכה.

המועצה המקומית כסייפה הגישה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ, המופנית לממשלת ישראל, שרי הפנים, האוצר, הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב, בדרישה לבטל את החלטת הממשלה על הקמת העיר החרדית כסיף, שנמצאת במרחק של קילומטרים אחדים ממנה, ומעבר לכך, מבקשת לספח לתחומה את שטח העיר העתידית.

על פי חשיפת 'כלכליסט', העתירה מגיעה לאחר שב-14.3.22 אישרה הממשלה את הקמתה של כסיף, שהיא, כך על פי הודעת שרת הפנים איילת שקד, "פתרון יחיד במינו למצוקת הדיור בחברה החרדית בשל היקף השטח הזמין לבנייה באזור, שאינו קיים במקום אחר בארץ".

היישוב כסייפה הוקם רשמית ב-1982, אך הוא ממוקם באתר שהיתה בו התיישבות בדואית זה שנים רבות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכסייפה מתגוררים 23,251 תושבים, והאוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3%‏.

אם לדייק, לפי התחזית, ב-2040 אמורה אוכלוסיית היישוב למנות 60,000 תושבים. במדד החברתי-כלכלי היא מדורגת במקום 1 מתוך 10.

בעתירת היישוב כסייפה לבג"ץ, שהוגשה על ידי משרד עו"ד גלעד שר, תלחמי ושות', צוין כי מדובר ביישוב הבדואי השני בגודלו, אחרי רהט, שהוא מיושב ברובו במפוני שדה התעופה נבטים (לשעבר תל מלחתה), וזה שנים הוא מתמודד עם מצוקה קשה של קרקעות.

העתירה מתארת מצב תכנוני וחברתי מורכב ביותר, שלא מאפשר מימוש בנייה למגורים בשטחי המועצה: "שטח השיפוט של המועצה עומד על 13,700 דונם, מתוכם כ-10,000 דונם הופקעו מכוח חוק רכישת מקרקעין בנגב, כדי להבטיח את מילוי התחייבות המדינה כלפי המפונים. למרות ההפקעה ורישום המקרקעין על ידי המדינה, תובעי הקרקע המקוריים מונעים את השימוש ברובו".

אם לדייק, מרבית השטח, כ-89%, לא ניתן לשימוש בגלל תביעות בעלות של פרטיים. במילים אחרות, אוכלוסיית היישוב גדלה, אך לא ניתן לאכלס את הקרקעות בתחומה.

המועצה המקומית כסייפה טוענת כי "צירוף שטח כסיף לשטח השיפוט הוא הפתרון המתבקש, הנכון, היעיל, המעשי, הראוי והסביר למצוקת הקרקעות הקשה שממנה סובלת העותרת ביחס לאוכלוסייתה כיום, וממילא לפי צפי הגידול בה בעתיד הלא רחוק".

עוד טוענת המועצה כי הרעיון הועלה בעבר ואף זכה לתמיכת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ושעל אף תמיכת מנהל התכנון, אין משרד הפנים בוחן את הרחבת שטח השיפוט של היישוב.

את התפיסה הגורסת שהפתרון למצוקת הדיור יכול לבוא באמצעות ציפוף ותוספת יחידות דיור בתוך היישוב הקיים מכנים עורכי העתירה "מתנשאת ואדנותית": "יש שמנסים לקדם 'פתרונות' כביכול בצורת תוספות בנייה וציפוף הבנייה בתוך מגרשים פרטיים קיימים. אלה טובים, כפי שיובהר להלן, על הנייר בלבד, ואין להם שום היתכנות מעשית, ולו נמוכה".

הם מוסיפים: "גישה זו כרוכה לא רק בפגיעה בוטה של המשיבים בזכות היסוד של תושבי העותרת לקניין, היא מאלצת את מחוסרי הדיור לדרוש, או לכפות על בני משפחתם, לתת להם חלק מקניינם ומשטחם הפרטי".

עורכי העתירה טוענים שיש להקמת העיר כסיף, ובכלל להקמת היישובים ב"מבואות ערד", מניע נוסף: "למרבה הצער, קשה להימנע מן הרושם כי מאחורי החלטות אלה לא עומדים כל שיקולים תכנוניים, כי אם שיקולים פוליטיים ורצון פסול ומקומם לדחוק את רגליהם של בני האוכלוסייה הבדואית בנגב, באמצעות 'ייהוד' האזורים הסמוכים ובנימוק מופרך, שאין בינו ובין עניינה של העותרת דבר, של עצירת השתלטותם של הבדואים על אדמות הנגב".

עוד הם אומרים: "למרבה הצער, קשה שלא להתרשם כי רעיון העיר החרדית בכסיף אינו יותר מקלף פוליטי אשר נשלף מדי כמה שנים משיקולים פוליטיים צרים, הרחוקים מרחק רב משיקולים תכנוניים, שיטתיים, ענייניים ואחראים כנדרש במישור הלאומי".

הרעיון להקמת עיר ליד תל ערד מתגלגל כבר שנים רבות במוסדות התכנון. על פי הודעת שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד מחודש מרץ, העיר החרדית החדשה תשתרע על 7,000 דונם, תכלול כ־20 אלף דירות, ותאכלס כ־100־125 אלף נפש.

בעיר מתוכננים שטחי תעסוקה ומסחר נרחבים בהיקף של כ־520 אלף מ"ר, וייבנו בה מרכז רפואי, שיספק הכשרה מקצועית בתחומי הרפואה, ואזור תעסוקה להייטק.

יוזמת הקמת העיר נתקלה בהתנגדות של חרדים רבים, שמעדיפים את הצעתו של שר הבינוי והשיכון לשעבר, יעקב ליצמן, לייחד למגזר רובע חדש שאמור לקום ממערב לעיר קריית גת.

אף ששר האוצר אביגדור ליברמן הצביע בעד הקמת הישוב, הרעיון לא זכה לתמיכת הדרג המקצועי במשרדו: "הקמת היישוב תדרוש עלות תקציבית עודפת של כ־1.6 מיליארד שקל, בהשוואה לפיזור האוכלוסייה החרדית בערים קיימות סמוכות, וכן היא תקשה על המאמצים להגדיל את שיעור התעסוקה במגזר החרדי בשל המרחק ממקומות תעסוקה קיימים".

בבית החולים לניאדו נפטר איש העסקים והנגיד הרב יעקב שולם פישר ז"ל, בעליה של חברת 'שופרסל', מחשובי חסידי ערלוי שתרם רבות לעולם החרדי והדתי, והרבה לתת במיוחד ליתומים ואלמנות.

התגורר ברחוב רוזובסקי בבני ברק והחזיק בדירות בעיר צפת ובעיר טבריה ששימשו את גדולי האדמורי"ם לחופש ומנוחה, בין היתר שימשו דירותיו את האדמורי"ם מגור, מויז'ניץ, הגר"מ שטרנבוך ועוד.

רבים התפללו עבור הרב יעקב שלום בן חיה שרה, בבית היתומים שהקים באשדוד נערכה תפילה מיוחדת על ידי היתומים, אך נגזרה הגזירה למגינת לב כולם.

ר' שלום פישר ז"ל נולד בירושלים ובגיל צעיר התייתם מאביו ז"ל, במקביל ללימודיו בישיבת ערלוי סייע לאמו האלמנה בניהול 'מלון ירושלים', שאותו הפעילה המשפחה ברחוב הורקנוס בירושלים.

הנגיד הקים מפעל נרות לפני 32 שנה ולאחר מכן רכש מפעלים מתחרים, הוא החזיק במפעלי נרות בישראל ובארה"ב, לפני כ-20 שנה פרצו שריפות במפעלים של פישר בארה"ב ובבאר שבע בהפרש של כמה חודשים, פישר וחברתו קיבלו את הכסף מחברות הביטוח והמפעלים חזרו לתפקד.

עסקיו פרחו עד שנכנס כבעלים לרשת שופרסל, עם הצטרפותו לרשת שופרסל הוביל את הקמת תת-הרשת החרדית 'יש חסד' בהשקעה של כ-70 מיליון שקל.

הפורמט התבסס על איחוד רשתות המזון 'זול פה' ו'אלף' לצד הקמת סניפים חדשים.

הרשת התפתחה לאורך השנים האחרונות תוך הרחבת מגוון המוצרים בכשרויות הגבוהות, הקמת מועדון לקוחות ייעודי והנפקת כרטיס אשראי למגזר החרדי שנוהלה על ידי בנו הרב יצחק פישר שיבדלחט"א.

בשנתיים האחרונות חלה במחלה הקשה, ומצבו הדרדר לאחרונה, רבו האדמו"ר מערלוי והאדמו"ר רבי דוד אבוחצירא מנהריה הגיעו לשהות עמו בשעותיו האחרונות בחדרו בבית החולים עד שהגיעה הבשורה הקשה.

שותפו העסקי הקרוב של פישר היה מתיו ברונפמן, איש עסקים אמריקני, בן לאחת המשפחות היהודיות העשירות בעולם.

בעבר סיפר ר' שולם ז"ל על השותפות העסקית הזו עם ברונפמן "הקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים. אין מקריות. אם הקב"ה רוצה, הוא עושה שיהיו שני שותפים. גם ברונפמן עצמו אמר לי בביקורו בארץ שצריך לשים לב לכך שבחור מבית שלא ידע מה זו מסורת התחבר עם חסיד. אין לשאול למה, כי אין תשובה. צריך לזכור כי בעוד שאחיו, כולל אדגר ג'וניור, לא ביקרו מעולם בישראל, הוא רואה בעסקים בישראל ציונות וגם רואה ברכה בשותפות, ואנחנו הולכים קדימה" אמר פישר שראה בכל דבר יד השם.

למרות עסקיו עם מי שאינם שומרים תורה ומצוות הקפיד להתרחק מעסקאות שהיו עלולות להביא לחילול שבת, וכמה פעמים בהוראת רבו האדמו"ר מערלוי זצוק"ל ומרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל וויתר על רווחים של מיליונים תוך שמירה על השבת.

ההלוויה תצא בשעה 14 בצהרים מביתו רח' רוזובסקי 3 בני ברק ובשעה 16:30 אחה"צ מבית המדרש הגדול ערלוי בשכונת קטמן בירושלים להר המנוחות.

בעוד בשאר חלקי הודו נמרים משמשים כמטרה לציד או סתם להרוג אותם מתוך חשש מהם. תושבי הכפר ברה ממשיכים לחיות במגורים משותפים שלווים עם הטורפים החינניים.

מספר הנמרים בהודו במגמת עלייה בשנים האחרונות, דוח משנת 2018 מעריך את מספרם ב-12,852. המלחמות בין אדם לבעלי החיים ו'פלישות הדדיות' במדינה המאוכלסת בצפיפות היו בלתי נמנעים.

החתולים החינניים ניצודו בכמויות גדולות בגלל הביקוש הגדול לפרווה ומחיריהם האסטרונומים בשווקים לא חוקיים. הם נהרגים על ידי קבוצות של כפריים, כנקמה על התקפות נמרים  כלפי בעלי חיים ביתיים ועדרי צאן או פשוט מפחד כאשר החתולים הגדולים פלשו למרחבים הכפריים.

בששת החודשים הראשונים של 2021 , נהרגו 22 נמרים בידי תושבי הכפרים. בין 2012 ל-2018 נהרגו 238 נמרים במדינת רג'סטאן לבדה. ודיווחים בתקשורת על התקפות של נמרים על בני אדם היו תכופים באופן מדאיג.

בפינה הרחוקה והפסטורלית של רג'סטאן, לעומת זאת, יש מסורת מתמשכת של מגורים משותפים שלווים בין הנמרים והרבאריים, קהילת רועים נוודים למחצה שהיגרה להודו מאיראן לפני יותר מאלף שנה.

ההערכה היא שכ-60 נמרים, יחד עם צבועים, שועלי מדבר, חזירי בר, ​​אנטילופות וחיות קטנות אחרות, מסתובבים כיום בשטח המשותף הקטן הזה.

הנמרים הגדולים שמסתובבים חופשי ידועים בשם נמרי ג'וואי, על שם הסכר שנבנה על נהר ג'וואי בשנת 1957. הנהר הטבעי הזה הוא מקור המים העיקרי לעיירות ולכפרים שמסביב, ובית גידול חשוב לחיות בר.

פעם בכמה ימים יכול לקום בבוקר רועה מקומי ולגלות כי הנמרים 'סחבו' לו בלילה פרט אחד או שניים מהעדר. "זה מצער אותי מאוד", אומר אחד הרועים. "אני מטפל בכל אחד מבני העדר שלי כבר מלידתו כאן במחסן הזה. אבל גם לנמרים יש זכות לאוכל".

"המדינה אמנם משלמת פיצוי על אבדן מהעדר לטובת הנמרים אך רוב המקומיים לא יטרחו להגיש בקשה להחזר פיצוי בין היתר מתוך אמונה הינדית עתיקה שבעל חיים שנטרף הוא הקרבת קרבן" תיאר הרועה.

המקומיים מאמינים בניגוד למקובל בעולם על הפרדת טריטוריות בין בני האדם לבעלי החיים "כאן מאמינים כי כל היצורים יחד הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית האחידה" . זה שונה באופן קיצוני מהנרטיב המקובל הדוגל בטריטוריות שהוקצו בנפרד לבני אדם וחיות בר.

בכמה קהילות כפריות בצפון הודו כמו בכפר ברה מחשיבים את הנמרים כיצורים חושבים, ולא טורפים באינסטינקט, שיש להם את היכולת לנהל משא ומתן במרחבים משותפים עם בני אדם.

כפי שאומר פתגם עתיק של המקומיים, "הימים שייכים לבני אדם, והלילות לנמרים". עם זאת, הפרה של כלל בסיסי זה מדאיגה את המקומיים. האפשרות לצפות מקרוב את אחד הטורפים החמקמקים בעולם מהווה מוקד משיכה גדולה עבור תיירים מקומיים וזרים כאחד.

סיורי ספארי לא מוסדרים, ספארי לילה שמפריעים לנמרים, ובנייה פיראטית של בתי מלון ובתי הארחה הקרובים בצורה מסוכנת למקום בו שוכנים הנמרים עלולים לסכן את האיזון האקולוגי העדין שנשמר בעבר באזור.