חודש: פברואר 2023

ביום רביעי עבר בקריאה ראשונה הצעת חוק החמץ.

הקובע כי למנהל בית חולים הסמכות לאסור הכנסת חמץ לבית החולים בראשותו.

"אנחנו ערבים אחד לשני וכל הזמן מדברים על ערבות הדדית. מנהל בית חולים שמכיר את חוליו היה אומר להכניס או לא להכניס חמץ. אי אפשר לדבר על חוק החמץ בלי לדבר על ההיסטוריה של העם היהודי. גדלנו על 2,000 שנות גלות עם תקופות נוראות וקשות מאוד. האינקוויזיציה, השואה ודברים נוראיים – באותן תקופות כמה הקפידו שלא לאכול חמץ", אמר גפני לפני ההצבעה.

ח"כ אמסלם, שגם הוא חתום על הצעת החוק, עלה לקראת ההצבעה לדוכן הנואמים ותקף בחריפות את הח"כים מהאופוזיציה שמתנגדים להצעה. במהלך דבריו פרצה מהומה במליאה, והח"כים מהאופוזיציה צעקו לו בתגובה שהוא מפיץ שנאה. "אתם הורסים כל יסוד יהודי שעוד יש במדינה הזו", תקף אמסלם, וכאשר קריאות הביניים נמשכו לעג לחברי האופוזיציה ואמר שהם "מקרקרים כמו לול תרנגולות". אמסלם הוסיף: "השופט עמית קרא לזה דיאטת המצות, דתי עלק קבע את הפסיקה הזו, אתם מבינים למה אנחנו צריכים את פסקת ההתגברות? אם היה שופט ספרדי הוא לא היה קובע את זה. אנחנו יש לנו מסורת מבית, לכם אין את זה. אתם מתכון להרס מדינת ישראל. אתם יכולים להתפוצץ, לצרוח, אתם בושה לעם.

במשך כל שנות קיומה של המדינה נאסר להכניס חמץ לבתי החולים.

עד שבשנת 2022 שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ שלח אגרת לבתי החולים בה נתן את הסכמת המשרד להכניס חמץ לבתי החולים, דבר שהיה המכה בפטיש של פרוק בקואליציה ההרניתס ע"י עידית סילמן.

מאז הקמת הממשלה אנו רואים השתוללות חסרת רסן של מפלגות השמאל בכנסת וברחובות, הסיבה לטענתם היא הרס הדמוקרטיה בעקבות הרפורמה המשפטית.

בגיבוי גופי וערוצי השמאל יצאו למלחמה של ממש כשבכל העת הם הולכים ומחריפים בקריאות והסתה פרועה כנגד הימין דבר המתבטא בהפגנות החוזרות ונשנות ובעצומות היוצאות השכם וערב.

טעות עשה יו"ר ועדת הכספים בהצעת חוק החמץ, אין שום אינטרס חרדי שהמלחמה נגד הממשלה תהפוך בכח למלחמת דת, מוטב לו תישאר המלחמה בצד המשפטי וחוקים כאלו יכולים להמתין למועד נוח יותר.

אפילו איתמר בן גביר מבין שלפעמים כדאי לדחות פינוי של מבנה או יישוב כדי שהדבר יתבצע בעיתוי נכון.

ואם ביהדות עסקינן, אין ולו גרם של ספק שבמצב הנוכחי ייראו הרבה פרובוקטיביים שיבצעו פרובוקציות בפסח ולא רק בבתי החולים.

כדוגמא אפשר לראות את הקורה בכותל המערבי בתקופה האחרונה.

מלשכת ח״כ גפני טרם נמסרה תגובה

מיאמי -מבקרת במוזיאון אומנות במיאמי שברה בשוגג את אחד מפסלי הכלב-בלון המפורסמים של אומן הפופ ג'ף קונס, ששוויו 42 אלף דולרים. הפסל התנפץ לחתיכות על רצפת המוזיאון. התקרית אירעה ביום חמישי האחרון, כשעדי ראיה מספרים שהמבקרת "נקשה על הפסל עם האצבעות שלה". למזלה של המבקרת, הפסל היה מבוטח כך שלא נאלצה לכסות על העלויות מכספה.

תרמית פירמידה במצרים -בית קברות שהתגלה בדרום מצרים וכלל פסלים, תחריטים וארון קבורה – התגלה כמזויף. ראש תחום העולם הערבי, רועי קייס, סיפר השבוע (ראשון) בחדשות הלילה של כאן 11 על אחת הפרשות שמעסיקה את המצרים בימים אלה. הפרשה שקיבלה את הכותרת "בית הקברות הפרעוני המזויף". ככל הנראה, האנשים שעומדים מאחורי הקבר המזויף החלו לעשות את זה כבר לפני יותר משנה במטרה למצוא סוחר עתיקות שיקנה את הפריטים שהם שמו שם. בית הקברות המזויף הושמד לחלוטין כדי שלא יהיה אפשר להשתמש בו בעתיד. סחר עתיקות במצרים שווה הרבה מאוד כסף. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מנסים למצוא או לנכס לעצמם עתיקות כדי למכור ולהבריח אותם מחוץ למצרים. התופעה הלכה והתגברה מאז 2011, בזצם ההתקוממות נגד משטר מובארק שהובילה להפלתו ולחוסר יציבות במדינה.

רוסיה – לישראל הובהל בימים האחרונים העיתונאי הרוסי ניקולאי סוונידזה, מתנגד המלחמה באוקראינה. כך פורסם היום (ראשון) בתוכנית "השעה הבינלאומית" ברשת ב. סוונידזה אושפז במצב קשה לפני כשבועיים לאחר שהראה תסמינים של שבץ מוחי, אך משפחתו משוכנעת כי הורעל על ידי השלטונות. סוונידזה בן ה-67, אולי הנסיך של התקשורת הרוסית בשנות ה-90, וה-2,000 הוא דמות מאוד מורכבת. לאחרונה חשף שהוא קרוב משפחה רחוק מאוד של העריץ יוסף סטלין. על פי הדיווחים ברוסיה הוא אושפז עם בתחילת החודש עם מחלת ריאות קשה – זמן קצר לאחר שהנשיא פוטין סילק אותו מהמעוצה המייעצת לנשיא בתחום זכויות האדם. האם הורעל כפי שחושדים חלק מתומכיו? אין אישור רשמי לכך – מה שבטוח שיש המון מסתורין סביב האשפוז הזה.

קלדוניה – תייר אוסטרלי בן 59 נהרג השבוע (שני) על ידי תקיפת כריש לעיני המון השוהים בחוף, בקלדוניה החדשה, קבוצת האיים שבשליטה צרפתית באוקיינוס השקט. התייר שחה כ-150 מטרים מהחוף בחוף ים פופולרי באי, כשנתקף ע"י כריש אשר נשך אותו מספר פעמים וגרם לו לפצעים קטלניים ברגלו ובידיו. הוא מת במקום. שני אנשים שהפליגו בסירתם בקרבת מקום לקחו אותו חזרה לחוף, שם ניסו הפרמדיקים להציל את חייו אך ללא הצלחה.

ברזיל – לפחות 36 בני אדם נהרגו בשיטפונות שפקדו את מחוז סאו פאולו בברזיל. על פי הערכת הרשויות עשרות בני אדם נוספים עדיין נעדרים. בתמונות ששודרו ממוקדים שונים במדינה נראו שכונות רבות כשהן מוצפות וההערכה היא כי מספר ההרוגים צפוי לעלות בצורה משמעותית. בחלק מערי המחוז בוטלו חגיגות הקרנבל שתוכננו תקופה הקרובה. מאות בני אדם פונו לבתיהם ובכירים במחוז סאו פאולו אמרו: "אנחנו מצפים לעלייה משמעותית במספר המתים בימים הקרובים". הנשיא החדש ישן של מדינת הענק לולה דה סילבה בילה את ימי הקרנבל במחוז באהייה בחלק אחר של ברזיל, אך הוא צפויל בקר באזור האסון בימים הקרובים. בפוסט שפרסם בטוויטר לולה הביע הזדהות עם ההרוגים והבטיח ש"כל רמות הממשל יגויסו על מנת לתמולך בנפגעי השיטפונות". במקביל בשורות לא טובות הגיעו מהחזאים: הגשם באזור השיטפון עומד להתגבר בימים הקרובים – כך שייתכנו נזקים נוספים לתשתיות הציבוריות והפרטיות בתקופה הקרובה. מומחים בתחום האקלים מציינים כי שיטפונות יהפכו לחלק מחיי התושבים על רקע ההתחממות הגלובאלית – לכן על הרשויות במחוז לשפר מיד את התשתיות על מנת למנוע אסונות נוספים בעתיד הקרוב ביותר.  

נאס"א וההקשר הישראלי – סוכנות החלל האמריקנית נאס"א צפויה לשגר בשנת 2026 את ULTRASAT – טלסקופ החלל הישראלי הראשון, למסלול גבוה סביב כדור הארץ. פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית, בשיתוף מכון ויצמן למדע, צפוי לחולל מהפכה ביכולת לגלות את היקום ולנתח אירועים חולפים בו, והצלחתו תסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד וחיזוק מעמדה של ישראל והתעשייה האווירית בעולם. היכולות הייחודיות של ULTRASAT יאפשרו לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה – הן ישפכו אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים, בהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על-ידי חורים שחורים מאסיביים. לפי ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א, הסוכנות האמריקנית תצטרף כשותפה בפרויקט הטלסקופ ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה, היא צפויה לקבל גם גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ הלווייני. סוכנות החלל הישראלית תהיה אמונה על העברת ULTRASAT למרכז החלל קנדי שבפלורידה, משם ישוגר. לאחר השיגור, ULTRASAT יקיף את כדור הארץ במסלול גבוה (כמו זה של לווייני תקשורת), ויוכל לקיים תקשורת קבועה ורציפה עם תחנת הקרקע בישראל. מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון: "מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית. הדרישות מ-ULTRASAT, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו. סוכנות החלל הישראלית גאה בשיתוף הפעולה עם נאס"א, המהווה דוגמא נוספת לשותפות החזקה בין הסוכנויות, ובמעורבותן של התעשיות הטכנולוגיות הישראליות בפיתוח הטלסקופ". ראש חטיבת האסטרופיזיקה בנאס"א, ד"ר מארק קלמפין: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. ULTRASAT ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיסיקה מרובת-אותות בזמן אמת".

רוסיה – אירוע חריג ברוסיה: גמל התנפל על שומר של חוות מיד וגרם למותו של האיש. האירוע התרחש באזור מיוער במחוז אומסק באיזור בו חוות ציידים רבות. בחווה המדוברת עסקו בתקופה האחרונה בגידול גמלים ועל השומר באותו היום הוטלה המשימה להכניס את הגמלים למכלאה שהוכנה עבורם. אלא שאחד הגמלים החל להתנגד פיזית ותקף את השומר. בהמשך כפי שתיעדו מצלמות האבטחה הגמל הפיל את השומר על הארץ והחל לחבוט בו עד שגרם למותו. המשטרה המקומית פתחה בחקירה ותיעוד האירוע הפך לוויראלי.

מחדל הרכבת בספרד – שני בכירים במערך התחבורה הציבורית של ספרד התפטרו השבוע מתפקידם, בעקבות הגילוי כי עשרות קרונות רכבת שהוזמנו במסגרת פרויקט לשדרוג הרכבות בצפון המדינה הוזמנו במידות גדולות מדי, כך שלא יוכלו לעבור במנהרות הצרות של האזור. מדובר ב-31 קרונות שעלותם כ-402 מיליון דולר. קרונות הרכבת הוזמנו בשנת 2020 במסגרת פרויקט לשדרוג קווי הרכבת באזורים אסטוריאס וקנטבריה, שחלק מהמנהרות בהם נבנו במאה ה-19 ואינן עומדות בסטנדרטים של מערכות רכבת מודרניות. בחודש שעבר נחשף כי שנה אחרי שהחלה בניית הקרונות הבינה היצרנית, CAF, כי הם יהיו רחבים מדי עבור חלק מהמנהרות, ועצרה את הבנייה. ממשלת ספרד טענה להגנתה כי הטעות זוהתה בזמן כך שלא נגרם נזק כספי, אך בעקבות התקלה החמורה יתקבלו הקרונות החדשים רק ב-2026, באיחור של שנתיים. הפרשה עוררה זעם בקנטבריה ובאסטוריה, ובחודש שעבר פוטרו שני בכירים בחברת הרכבות הממשלתית renfe ובחברת תשתיות הרכבת הממלכתית Adif פיטוריהם של השניים לא שיככה את הביקורת, ובעקבות זאת התפטרו שלשום שרת המדינה לענייני תשתיות, תחבורה ושיכון איזבל פרדו דה ורה, שבעצמה עמדה בעבר בראש Adif, ונשיא חברת הרכבות renfe, איסאיאס טבואס, שכיהן בתפקיד מאז 2018.

שרת התחבורה הספרדית ראקל סנצ'ס נפגשה שלשום עם נשיאי המחוזות אסטוריאס וקנטבריה כדי לספק להם תשובות למחדל. נשיא קנטבריה, מיגל אנחל רבייה, הגדיר את ההתנהלות "כישלון מונומנטלי"."מהרגע שבו שמעתי על העניין הזה עשיתי כל שביכולתי כדי לגלות מה קרה ולמצוא פתרון", אמרה השרה סנצ'ז. "למן ההתחלה קיבלנו עלינו את האחריות, התנצלנו והכרנו בטעות. נוסף על כך פתחנו בבדיקה פנימית והקמנו צוות שימצא פתרון ויאיץ ככל האפשר את עבודות הבנייה של הרכבות".בספרד ייערכו השנה בחירות כלליות ובחירות לרשויות המקומיות, ומפלגת העם השמרנית שבאופוזיציה מציגה לקראתן את פרשת הקרונות כהוכחה נוספת להתנהלות הקלוקלת לכאורה של הממשלה.

והנה מבזק קצר מהמזרח התיכון: חיזבאללה השלים בשבועות האחרונים פריסת מוצבים על גבולנו הצפוני, חלקם מוצבי צבא לבנון לשעבר, וחלקם – תחת המסווה השקוף של ארגון לשמירת הסביבה. אלה החדשות המדאיגות, וכעת למדאיגות יותר: הרושם המודיעיני שמתקבל הוא שמחסום הפחד של כל שרשרת הפיקוד בארגון נשבר. ההרתעה ממלחמת לבנון השנייה החלידה. מלחמה היא לא אובססיה, אבל לבטח אופציה.
מזרחה משם, רמת העשרת האורניום האיראנית – שמונים וארבעה אחוז – הדהימה את המערב והפתיעה את ישראל. ירושלים מנופפת באופציה הצבאית, אבל חוששת מתרחיש האימים שבו, בתמורה לסיוע באוקראינה, רוסיה תציב את סוללות ההגנה האווירית המתקדמות ביותר.
על כל זה שמעו רוב הישראלים, אם בכלל, בשולי החדשות. אחרי שבועות שהוקדשו אך ורק למאבק על השינויים במערכת המשפט, זו כמעט הייתה הפוגה להתרעננות. שגריר ארצות הברית בישראל, טום ניידס, השמיע השבוע אזהרה מקוממת: איננו יכולים לעזור לנתניהו בדברים שמעניינים אותו כאשר החצר האחורית שלו בוערת. הדברים האלה מעניינים, כמובן, גם את מתנגדיו של נתניהו.
אחד מהם הוא גדי איזנקוט, שמוטרד ממה שמתרחש בגבולות ולא פחות מכך – ממה שמתרחש בתוכם. מיפוי פשוט של האופוזיציה יגלה שהוא איש המפתח לכל פשרה. האינטרס הפוליטי של יאיר לפיד, כראש אופוזיציה, הוא מלחמה ולא הסכם שלום. בני גנץ היה רוצה מאוד בהסכמות עם הקואליציה, אבל הוא צרוב שתי טראומות: הפרת הסכם הרוטציה מצד נתניהו, והכתישה הקטלנית שעבר אז מצד לפיד. במחנה הממלכתי יש חברי כנסת שמעוניינים בפשרה, אבל הכתפיים שלהם אינן רחבות דיין כדי להביא להסכמה לאומית.
היחיד שגם יש לו גרביטאס וגם אין לו מה להפסיד הוא איזנקוט. כרמטכ"ל לשעבר הוא נהנה מפופולריות גבוהה; כמספר שלוש במפלגת אופוזיציה בינונית, הוא יכול רק לעלות. הסכמות שלו עם הקואליציה יאפשרו לחברי כנסת נוספים, לא פחות משלושה-ארבעה, להתכנס תחתיהן. בניגוד לשאר חברי האופוזיציה, אין לו משקעים מול נתניהו, וגם לא דם רע.
הסימנים מראים שהוא לגמרי שם: השבוע, לצד ביקורת על הרפורמה, נזף איזנקוט בפומבי ביועמ"שית ובראש הממשלה: בבהרב-מיארה על האיסור שהטילה על נתניהו לעסוק במתווה הנשיא. בנתניהו, על שהסתתר מאחורי ההגבלה הזו כדי להימנע מעימות עם שר המשפטים שלו. איזנקוט הגיע לפוליטיקה כדי להתמודד עם איומים חיצוניים, לא עם פסקאות התגברות. אבל ההיסטוריה שוקלת כרגע ללהק אותו לתפקיד אחר.

(מתוך טורו של עמית סגל בידיעות אחרונות)

בצל הרפורמה המשפטית וניסיון של חלק מכלי התקשורת לבצע סקרים שישדרו את חוסר שביעות הרצון של חלקים בציבור מהשינויים במערכת המשפט, קיים אתמול מכון 'דיירקט פולס' בבעלותו של שלמה פילבר את סקר המנדטים הראשון שלו מאז הקמת הממשלה.

לפי הסקר, בני גנץ מתחזק על חשבון לפיד, ורשימת "הציונות הדתית" מפצלת את 14 המנדטים שלה באופן מפתיע: סמוטריץ' עולה מ- 5 ל- 7, ובן גביר נחלש מ- 9 ל- 7.

הליכוד היא המפלגה הגדולה עם 31 מנדטים, יש עתיד עם 23, המחנה הממלכתי – 13, ש"ס – 11, יהדות התורה 8, הציונות הדתית 7, עוצמה יהודית 7, ישראל ביתנו 6, המשותפת 5, רע"מ 5 והעבודה 4. לקואליציה הנוכחית יש 64 מנדטים ומפלגות האופוזיציה עם 56.

כזכור, מכון 'דייקרט פלוס' היה היחיד שהיה הכי קרוב לחזות את תוצאות הבחירות האחרונות כשהעניק לגוש הימין 62 מנדטים, רק 2 פחות מהתוצאות האמיתיות וגם עמד על כך בתוקף כשאחרים גיחכו עליו.

בתחילת דרכה של ישיבת ה"חפץ חיים" בראדין למדו בבית הכנסת שבעיר. אחר כך, כשהתרבו הבחורים וזה הפריע לבעלי הבתים, החליטו שצריך לבנות בית מדרש עבור הישיבה.
לבנות בנין לבית מדרש עולה הרבה כסף, ולגייס כסף זה זמן, וזמן זה גמרא, אפשר ללמוד בזמן הזה, ובפרט יהודי גדול כמו החפץ חיים, שכל כך חס על זמנו היקר. אבל בלית ברירה החליט החפץ חיים שעליו לצאת לגייס כספים.
בעיירה קטנה ליד ראדין גר יהודי יקר שקראו לו רבי משה ֲ גרוברקופ, שהיה ח ּשׂוך בנים, והיה אדם אמיד. היו לו חסכונות מכל החיים. הוא פנה לאשתו ואמר לה: "שמעתי שהחפץ חיים רוצה לבנות בית מדרש, והרי לקבר לא לוקחים שקל. יש לנו כסף, נבנה אנחנו את כל בית המדרש". ואשתו הסכימה לדבריו. הוא נסע מיד לחפץ חיים ואמר לו: "יש לי בשורה לרבי. לא צריך לגייס כספים. אני נותן את הכל!
הוא היה בטוח שהחפץ חיים יוציא "לחיים", יעשה ריקוד, ויגיד "נשמת". אבל "כי לא מחשבותי מחשבותיכם נאום ה'". אמנם את הפסוק הזה אומר הקב"ה, אבל אנחנו גם לא יודעים מה הן מחשבות של דעת תורה. ה"חפץ חיים" חי בעולם אחר.
תפס ה"חפץ חיים" בידיו הקדושות את ידו של רבי משה ואמר לו: "רבי משה, איך אתה מעלה על דעתך כזה רעיון? התורה שייכת לכלל ישראל! יש אנשים שלא זכו ללמוד בצעירותם, למשל כאלו שהיו צריכים לעזור בבית מפאת קושי הפרנסה. אחרי יום עבודה הם היו הולכים לשיעור ונרדמים מיד. הזכות שיש להם בתורה היא על ידי שתהיה להם בבית קופה של ישיבת ראדין. כל יום יכניסו שם פרוטה ויהיה להם חלק בתורה. אתה רוצה לקחת מהם את הזכות הזאת? שהכל יהיה שייך למישהו אחד?
אי אפשר לעשות את זה!"
וצריך לדעת כמה הזמן של החפץ חיים היה יקר. היתה לו ספריה קטנה מאד, כשהוא היה צריך לכתוב את המשנה ברורה הוא היה לוקח ספרים בהשאלה. תלמיד חכם גדול אחד שאל אותו: איך גברא רבא כמו החפץ חיים כמעט אין לו ספרים? השיב
לו החפץ חיים: "אתה מתפלא על הספרים שאין לי, ולי יש צער על מעט הספרים שכן יש לי! כל ספר עולה כסף, וכסף זה זמן, וזמן זה תורה".
אתם מבינים מה זה בשביל ה"חפץ חיים" הצעה כזו שהציע לו רבי משה גרוברקופ? הצעת יהלום! הכל על חשבונו, וה"חפץ חיים" לא יצטרך לסגור את הגמרא אפילו לרגע! אבל ה"חפץ חיים" אמר: "לא! התורה שייכת לכלל ישראל!"
אך בזה לא תם הסיפור. היהודי לא ויתר. הוא אמר לחפץ חיים: "אני רוצה לתבוע את הרבי לדין תורה! היעלה על הדעת, יהודי רוצה לתת ולא מקבלים ממנו?!"
למי הולכים? לרבם של כל בני הגולה. השניים נסעו לוילנא, לרבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, והרצו לפניו את טענותיהם, ורבי חיים עוזר פסק שמצד אחד החפץ חיים צודק: התורה שייכת
לכלל ישראל. אולם מצד שני גם רבי משה גרוברקופ צודק: יהודי רוצה לתת לתורה ולא לתת לו? אשר על כן, צריכים לעשות פשרה!
הכיצד? אמר רבי חיים עוזר: "היהודי יתן את כל קיר המזרח וארון הקודש, וכל שאר הכתלים יהיו לכל כלל ישראל".
כשחזרו, אמר רבי משה לחפץ חיים: "רבי! דין התורה נגמר. עכשיו אני רוצה ברכה". והחפץ חיים בירך אותו שיזכה לאריכות ימים, וכך היה.
"מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ

בתחילת דרכה של ישיבת ה"חפץ חיים" בראדין למדו בבית הכנסת שבעיר. אחר כך, כשהתרבו הבחורים וזה הפריע לבעלי הבתים, החליטו שצריך לבנות בית מדרש עבור הישיבה.
לבנות בנין לבית מדרש עולה הרבה כסף, ולגייס כסף זה זמן, וזמן זה גמרא, אפשר ללמוד בזמן הזה, ובפרט יהודי גדול כמו החפץ חיים, שכל כך חס על זמנו היקר. אבל בלית ברירה החליט החפץ חיים שעליו לצאת לגייס כספים.
בעיירה קטנה ליד ראדין גר יהודי יקר שקראו לו רבי משה ֲ גרוברקופ, שהיה ח ּשׂוך בנים, והיה אדם אמיד. היו לו חסכונות מכל החיים. הוא פנה לאשתו ואמר לה: "שמעתי שהחפץ חיים רוצה לבנות בית מדרש, והרי לקבר לא לוקחים שקל. יש לנו כסף, נבנה אנחנו את כל בית המדרש". ואשתו הסכימה לדבריו. הוא נסע מיד לחפץ חיים ואמר לו: "יש לי בשורה לרבי. לא צריך לגייס כספים. אני נותן את הכל!
הוא היה בטוח שהחפץ חיים יוציא "לחיים", יעשה ריקוד, ויגיד "נשמת". אבל "כי לא מחשבותי מחשבותיכם נאום ה'". אמנם את הפסוק הזה אומר הקב"ה, אבל אנחנו גם לא יודעים מה הן מחשבות של דעת תורה. ה"חפץ חיים" חי בעולם אחר.
תפס ה"חפץ חיים" בידיו הקדושות את ידו של רבי משה ואמר לו: "רבי משה, איך אתה מעלה על דעתך כזה רעיון? התורה שייכת לכלל ישראל! יש אנשים שלא זכו ללמוד בצעירותם, למשל כאלו שהיו צריכים לעזור בבית מפאת קושי הפרנסה. אחרי יום עבודה הם היו הולכים לשיעור ונרדמים מיד. הזכות שיש להם בתורה היא על ידי שתהיה להם בבית קופה של ישיבת ראדין. כל יום יכניסו שם פרוטה ויהיה להם חלק בתורה. אתה רוצה לקחת מהם את הזכות הזאת? שהכל יהיה שייך למישהו אחד?
אי אפשר לעשות את זה!"
וצריך לדעת כמה הזמן של החפץ חיים היה יקר. היתה לו ספריה קטנה מאד, כשהוא היה צריך לכתוב את המשנה ברורה הוא היה לוקח ספרים בהשאלה. תלמיד חכם גדול אחד שאל אותו: איך גברא רבא כמו החפץ חיים כמעט אין לו ספרים? השיב
לו החפץ חיים: "אתה מתפלא על הספרים שאין לי, ולי יש צער על מעט הספרים שכן יש לי! כל ספר עולה כסף, וכסף זה זמן, וזמן זה תורה".
אתם מבינים מה זה בשביל ה"חפץ חיים" הצעה כזו שהציע לו רבי משה גרוברקופ? הצעת יהלום! הכל על חשבונו, וה"חפץ חיים" לא יצטרך לסגור את הגמרא אפילו לרגע! אבל ה"חפץ חיים" אמר: "לא! התורה שייכת לכלל ישראל!"
אך בזה לא תם הסיפור. היהודי לא ויתר. הוא אמר לחפץ חיים: "אני רוצה לתבוע את הרבי לדין תורה! היעלה על הדעת, יהודי רוצה לתת ולא מקבלים ממנו?!"
למי הולכים? לרבם של כל בני הגולה. השניים נסעו לוילנא, לרבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, והרצו לפניו את טענותיהם, ורבי חיים עוזר פסק שמצד אחד החפץ חיים צודק: התורה שייכת
לכלל ישראל. אולם מצד שני גם רבי משה גרוברקופ צודק: יהודי רוצה לתת לתורה ולא לתת לו? אשר על כן, צריכים לעשות פשרה!
הכיצד? אמר רבי חיים עוזר: "היהודי יתן את כל קיר המזרח וארון הקודש, וכל שאר הכתלים יהיו לכל כלל ישראל".
כשחזרו, אמר רבי משה לחפץ חיים: "רבי! דין התורה נגמר. עכשיו אני רוצה ברכה". והחפץ חיים בירך אותו שיזכה לאריכות ימים, וכך היה.
"מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי": [שמות פרק כה]
יש לדקדק, מה בא 'כל' איש לרבות ?
אמר רבי לייב ברון זצ"ל , [ שלמד בליטא, בראדין, אצל רבי אלחנן, ונפטר כשהוא קרוב לגיל מאה.]  יכול להיות שזה מה שהתורה מרמזת כאן בפסוק: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" – יבואו כמה גבירים, אחד יגיד אני נותן את הארון, הכפורת והכרובים. אחד יגיד אני נותן את המזבחות. אחד את השולחן, ואחד את הקרשים והאדנים. והנה, יש את כל המשכן. אומר הקב"ה למשה: המשכן שייך לכלל ישראל.
אמר רבי לייב ברון זצ"ל  שהוא זוכר שהיה
כתוב בראדין על ארון הקודש: "נדבת הנדיב רבי משה גרוברקופ וזוגתו הצדקנית".
בתחילת חודש טבת תשפ"א אירע ברובע היהודי בירושלים נס ופלא, שנרשם בכל כותרות העיתונים – שני שוטרים שהלכו ברובע שמעו קולות נשיפה מאחוריהם. פעמים רבות אנו שומעים ריצה מאחורי גבנו ואיננו מסתובבים אחורנית לבדוק את העניין,
אולם כעת הם הסתובבו, ולתדהמתם גילו במרחק שני מטרים מהם ערבי עם סכין שלופה. בחסדי שמים הם התעשתו במהירות, ירו בראשו, וחסלו אותו במקום.
כשהסכנה המיידית חלפה נפתחו המצלמות המרשתות את כל הרובע לאורכו ולרוחבו, וכוחות הביטחון ניסו לראות את המסלול שעשה המפגע. הם נדהמו לגלות כי דקה קודם לכן תקף הערבי בחור ישיבה. במצלמות נראה בבירור מקום המרוחק משם כארבעים מטרים בלבד. הערבי נראה רץ אל הבחור, מתנפל ומפיל אותו על הארץ, שולף את הסכין ומניף אותה מעליו. פתאום, מסיבה לא ברורה, קם הערבי ורץ אל השוטרים המרוחקים ממנו מעט
הם מיהרו לחפש את הבחור, ועד מהרה הגיעו לבחור בשם דוד הלוי, שלומד בישיבת 'שובו בנים'. "אתה יודע שאתה מופיע במצלמות?" שאלו אותו. "נכון", אמר מיד. "באותו בוקר הלכתי למקווה כפי שאני נוהג בכל יום לפני התפילה. כשיצאתי משם התנפל עליי הערבי, וזרק אותי אל הרצפה. כששלף את הסכין, הבנתי כי זו השנייה האחרונה לחיי. אפילו לומר שמע ישראל לא הייתי אמור להספיק. פתאום קם הערבי, והתחיל לרוץ. אין לי מושג מה עבר בראשו, אבל את הסיבה לנס הזה אני דווקא כן יודע…
חמש דקות קודם, כשהייתי עוד בבניין המקווה, ניגש אלי בחור שזה עתה נכנס לשם, וביקש שאלווה לו עשרה שקלים.
בכיסי היו עשרה שקלים אחרונים, ולא התחשק לי להישאר בלי שקל. אני מכיר את עצמי, ומדי פעם נזקק לשקלים פה ושם. עד שאגיע הביתה ואקבל עוד דמי כיס יקח מעט זמן. אמרתי לו: מה הסיפור שלך? מה פתאום ללכת למקווה באמצע החיים? היום לא ערב שבת ולא יום כיפור.
במקום לענות לי הוא החזיר שאלה: ומה אתה עושה כאן? אני רוצה לטבול בדיוק כמוך.
הרגשתי בתוכי מלחמה פנימית – לתת או לא לתת, ואז הכרעתי: לתת.
אין לי ספק שהצדקה הזו היא שהצילה אותי ממוות!" אנשים סבורים שהכלל 'צדקה תציל ממוות' פירושו לתרום .  
אדם שעומד מול התמודדות פשוטה ומנצח את יצרו יכול לקבל את חייו במתנה. ניסיון קטן יכול להיות לפעמים מבחן החיים.
אומר מהרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א", , "על מה שנאמר בפרשתנו 'וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת', נרמזו שלושה סוגים של נותני צדקה:
האחד :  "יש מי שנותן צדקה בעודו בריא, כי הקב"ה ציווה לתת. לא בגלל דאגה או מצוקה, אלא מתך בריאות ושובע, הוא נותן צדקה כי כך צריך לעשות. אדם כזה הוא בבחינת 'זהב' – בראשי תיבות 'זה הנותן בריא'. "
השני : מי שנותן רק כשנמצא במצב סכנה מסיבות אחרות, הוא בבחינת 'כסף', בראשי תיבות 'כשיש סכנה פודה
'. "הדרגה השלישית והנמוכה עוד יותר, היא של האדם שגם כשהוא במצב סכנה אינו ממהר לתרום, ורק כשמתגברת הסכנה ויש חשש רציני לחייו, הוא נאלץ לתרום מכספו ועושה זאת מתוך אונס גמור. איש כזה הוא בבחינת 'נחושת' – 'נתינת חולה שאמר תנו'".
פרשת השבוע פותחת במילים 'ויקחו לי תרומה', ואין פתיחה מתאימה מזו לימים אלה, ערב פורים, כדי להזכיר לנו: לא כתוב כאן 'ויתנו לי תרומה', כי הנותן תרומה, עם כל הכבוד לנתינה – הוא לוקח הרבה יותר… לתת זה לקבל, לתת זה להעניק לעצמך את החוויה הרוחנית העילאית של תמיכה בזולת, זה למלא את הלב בשמחה של אמת, זה להידבק ולהידמות למלך מלכי המלכים!  
ניצבים אנו ערב ימי הפורים, זה הזמן לקבל החלטה נחושה: הבה ננצל את הימים הקרובים, לחיזוק הנתינה, למאמץ למען הזולת, להקדשת כוחות, כסף ומאמצים כדי לשמח יהודי אחר. כדי להציף את העולם כולו ברגשות שמחה ולשטוף אותו מההווי האופף אותו – הבה ניתן, עוד ועוד ועוד, לעניים, לאלמנות, ליתומים, למוסדות, למטרות טובות…
הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
                                                                                                                       הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון

": [שמות פרק כה]
יש לדקדק, מה בא 'כל' איש לרבות ?
אמר רבי לייב ברון זצ"ל , [ שלמד בליטא, בראדין, אצל רבי אלחנן, ונפטר כשהוא קרוב לגיל מאה.]  יכול להיות שזה מה שהתורה מרמזת כאן בפסוק: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" – יבואו כמה גבירים, אחד יגיד אני נותן את הארון, הכפורת והכרובים. אחד יגיד אני נותן את המזבחות. אחד את השולחן, ואחד את הקרשים והאדנים. והנה, יש את כל המשכן. אומר הקב"ה למשה: המשכן שייך לכלל ישראל.
אמר רבי לייב ברון זצ"ל  שהוא זוכר שהיה
כתוב בראדין על ארון הקודש: "נדבת הנדיב רבי משה גרוברקופ וזוגתו הצדקנית".
בתחילת חודש טבת תשפ"א אירע ברובע היהודי בירושלים נס ופלא, שנרשם בכל כותרות העיתונים – שני שוטרים שהלכו ברובע שמעו קולות נשיפה מאחוריהם. פעמים רבות אנו שומעים ריצה מאחורי גבנו ואיננו מסתובבים אחורנית לבדוק את העניין,
אולם כעת הם הסתובבו, ולתדהמתם גילו במרחק שני מטרים מהם ערבי עם סכין שלופה. בחסדי שמים הם התעשתו במהירות, ירו בראשו, וחסלו אותו במקום.
כשהסכנה המיידית חלפה נפתחו המצלמות המרשתות את כל הרובע לאורכו ולרוחבו, וכוחות הביטחון ניסו לראות את המסלול שעשה המפגע. הם נדהמו לגלות כי דקה קודם לכן תקף הערבי בחור ישיבה. במצלמות נראה בבירור מקום המרוחק משם כארבעים מטרים בלבד. הערבי נראה רץ אל הבחור, מתנפל ומפיל אותו על הארץ, שולף את הסכין ומניף אותה מעליו. פתאום, מסיבה לא ברורה, קם הערבי ורץ אל השוטרים המרוחקים ממנו מעט
הם מיהרו לחפש את הבחור, ועד מהרה הגיעו לבחור בשם דוד הלוי, שלומד בישיבת 'שובו בנים'. "אתה יודע שאתה מופיע במצלמות?" שאלו אותו. "נכון", אמר מיד. "באותו בוקר הלכתי למקווה כפי שאני נוהג בכל יום לפני התפילה. כשיצאתי משם התנפל עליי הערבי, וזרק אותי אל הרצפה. כששלף את הסכין, הבנתי כי זו השנייה האחרונה לחיי. אפילו לומר שמע ישראל לא הייתי אמור להספיק. פתאום קם הערבי, והתחיל לרוץ. אין לי מושג מה עבר בראשו, אבל את הסיבה לנס הזה אני דווקא כן יודע…
חמש דקות קודם, כשהייתי עוד בבניין המקווה, ניגש אלי בחור שזה עתה נכנס לשם, וביקש שאלווה לו עשרה שקלים.
בכיסי היו עשרה שקלים אחרונים, ולא התחשק לי להישאר בלי שקל. אני מכיר את עצמי, ומדי פעם נזקק לשקלים פה ושם. עד שאגיע הביתה ואקבל עוד דמי כיס יקח מעט זמן. אמרתי לו: מה הסיפור שלך? מה פתאום ללכת למקווה באמצע החיים? היום לא ערב שבת ולא יום כיפור.
במקום לענות לי הוא החזיר שאלה: ומה אתה עושה כאן? אני רוצה לטבול בדיוק כמוך.
הרגשתי בתוכי מלחמה פנימית – לתת או לא לתת, ואז הכרעתי: לתת.
אין לי ספק שהצדקה הזו היא שהצילה אותי ממוות!" אנשים סבורים שהכלל 'צדקה תציל ממוות' פירושו לתרום .  
אדם שעומד מול התמודדות פשוטה ומנצח את יצרו יכול לקבל את חייו במתנה. ניסיון קטן יכול להיות לפעמים מבחן החיים.
אומר מהרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א", , "על מה שנאמר בפרשתנו 'וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת', נרמזו שלושה סוגים של נותני צדקה:
האחד :  "יש מי שנותן צדקה בעודו בריא, כי הקב"ה ציווה לתת. לא בגלל דאגה או מצוקה, אלא מתך בריאות ושובע, הוא נותן צדקה כי כך צריך לעשות. אדם כזה הוא בבחינת 'זהב' – בראשי תיבות 'זה הנותן בריא'. "
השני : מי שנותן רק כשנמצא במצב סכנה מסיבות אחרות, הוא בבחינת 'כסף', בראשי תיבות 'כשיש סכנה פודה
'. "הדרגה השלישית והנמוכה עוד יותר, היא של האדם שגם כשהוא במצב סכנה אינו ממהר לתרום, ורק כשמתגברת הסכנה ויש חשש רציני לחייו, הוא נאלץ לתרום מכספו ועושה זאת מתוך אונס גמור. איש כזה הוא בבחינת 'נחושת' – 'נתינת חולה שאמר תנו'".
פרשת השבוע פותחת במילים 'ויקחו לי תרומה', ואין פתיחה מתאימה מזו לימים אלה, ערב פורים, כדי להזכיר לנו: לא כתוב כאן 'ויתנו לי תרומה', כי הנותן תרומה, עם כל הכבוד לנתינה – הוא לוקח הרבה יותר… לתת זה לקבל, לתת זה להעניק לעצמך את החוויה הרוחנית העילאית של תמיכה בזולת, זה למלא את הלב בשמחה של אמת, זה להידבק ולהידמות למלך מלכי המלכים!  
ניצבים אנו ערב ימי הפורים, זה הזמן לקבל החלטה נחושה: הבה ננצל את הימים הקרובים, לחיזוק הנתינה, למאמץ למען הזולת, להקדשת כוחות, כסף ומאמצים כדי לשמח יהודי אחר. כדי להציף את העולם כולו ברגשות שמחה ולשטוף אותו מההווי האופף אותו – הבה ניתן, עוד ועוד ועוד, לעניים, לאלמנות, ליתומים, למוסדות, למטרות טובות…
הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
                                                                                                                       הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון

אמש (חמישי) אחרי חצות, פרצה שריפה גדולה בדירה בבנין מגורים ברחוב רבי יהושע בבני ברק, כוחות ההצלה שהוזעקו למקום חילצו תינוק מהדירה שבערה בעזרת סולמות ועוד עשרות דיירים שנלכדו בבנין ולא יכלו לצאת בגלל העשן הרב שאפף אותו.

לפי מד"א בשעה 00:54 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב דן, על שריפה בדירה בקומה הראשונה בבנין מגורים בן 3 קומות ברחוב רבי יהושע בבני ברק. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבתי החולים, בילינסון, שניידר, שיבא , מעייני הישועה, איכילוב ודנה, סה"כ 24 נפגעים קל משאיפת עשן (נשים גברים ילדים ותינוקות) . בנוסף טופלו במקום 8 נפגעים קל משאיפת עשן שלא נזקקו לפינוי.

חובש בכיר במד"א ליפא הירש סיפר: "כשהגענו למקום ראינו אש להבות ועשן רב שעלו מדירה בקומה הראשונה בבניין, הייתה המולה ילדים ומבוגרים נלכדו בדירות ולא יכלו לצאת בגלל העשן הסמיך, חלקם הצליח לצאת וחלקם חולצו ע"י הכבאים, כוחות גדולים של מד"א שהוזנקו למקום ביצעו מיון ראשוני לנפגעים ולאחר מתן עזרה ראשונה פינינו את הנפגעים לבתי החולים כשמצבם קל לאחר ששאפו עשן."

יזם היי טק בשם רונן רבינוביץ', כתב ציוץ בעד הרפורמה וסחף אחריו עוד אנשי הייטק שהסכימו לתמוך ברפורמה בפנים גלויות.

רבינוביץ' כתב בחשבון האישי "ראיתי טענה שאין הייטקיסטים שתומכים בתיקונים בפנים גלויות. אז אני 'הייטקיסט', יזם, מתכנת, בוגר תלפיות ומכון ויצמן. תומך בתיקונים שמובילה הממשלה. וכמוני עוד 2.5 מליון מצביעי הקואליציה. ביניהם מהנדסים, אינסטלטורים, מחנכים, עצמאיים, שכירים, יזמים וכו. שתפו כדי שיגיע למי שחושב שאין".

הציוץ הזה הוליד עוד תגובות. כך למשל, גולש בשם שילה בן דוד כתב "שילה, 'הייטקיסט', הצבעתי לליכוד ותומך ברפורמה. מצדיע לך רונן". מיכאל חן, כתב "אני הייטקיסט, מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הטכניון, 30 שנים בתעשייה, מנהל בכיר, שירות בצנחנים, תומך בתיקונים במערכת המשפט". עוד תגובה בעד הרפורמה הגיעה מחשבון אנונימי: "רונן, בתור הייטקיסט, יזם, בוגר טכניון ויחידה סודית באמ"ן, שהקים והצליח עם כמה וכמה סטארטאפים – אני מצדיע לך! לצערי, אני בניגוד אליך לא יכול להיחשף, כי אני עדיין צריך לעשות סיבובי גיוס בישראל, וכל ה- VCs הישראלים הם שמאל קיצוני מטורלל ודוחה".

בשיחה עם אתר מקור ראשון סיפר רבינוביץ כי "נכנסתי לטוויטר עוד קודם והתחלתי לצייץ את דעותיי הפוליטיות כבר בזמן המינוי של לפיד לראשות הממשלה, אני פעיל ברשת מאז. מצייץ את דעותיי, מקדם את הימין וגם פעלתי לניצחון הליכוד בבחירות".

רבינוביץ' העריך מדוע נוצר מצג השווא לפיו תעשיית ההיי-טק באופן כולל מתנגדת לצעדי הממשלה: "אני מעריך שמבחינה דמוגרפית יש רוב למצביעי האופוזיציה בקרב היי-טקיסטים, ואני חושב שיש כמה מובילים שמנכסים לעצמם את המגזר הזה שנקרא ההיי טק. כשאתה משלב בין שני דברים, גם רוב דמוגרפי לתומכי עמדה מסוימת, וגם מתבטא בצורה מאד קיצונית שאיזשהו מהלך הוא חורבן בית – נוצר מצב שאם אתה נמצא במקום עבודה שבו שהרוב לא רק חושב אחרת, אלא חושב שזה חורבן בית – אתה לא תרגיש בנוח לבוא ולומר שאתה תומך במהלך שמקבל התייחסות מאד קיצונית ומבוהלת".

ראש האופוזיציה ויו״ר יש עתיד יאיר לפיד תקף בחריפות בנאום בכנס הדמוקרטיה של "הארץ", והקרן החדשה לישראל את הציבור החרדי. ״אנחנו חוזים בהולדתה של תנועה שעולה וצומחת מתוך ההרס. שנים על גבי שנים במחנה השני אמרו לנו שאנחנו לא מספיק יהודים לטעמם, ואנחנו כל פעם התכווצנו והתגוננו. אנחנו נאבקים ברחובות על המדינה מפני שזה מה שעושים פטריוטים ישראלים כשהמדינה שלהם תחת התקפה.״, אמר לפיד.

לפיד הגדיר את המחנה הישראלי החדש ודיבר בנאומו כנגד כפייה דתית. ״המחנה הישראלי החדש כולל לא מעט ליכודניקים. חברי הכנסת של הליכוד נטשו את הספינה הליברלית, הבוחרים שלהם לא. הבוחרים שלהם לא רוצים כפיה דתית ולא רוצים חוקים נגד קהילות (מוזרות) ולא מבינים איך הקיצונים השתלטו להם על המפלגה. התחלנו לדבר איתם. השיח הזה ישנה את המדינה״

לפיד אמר עוד כי "המחאה הזו הדהימה את כולם, מפני שהם חשבו שהנושא המשפטי הוא מסובך מדי ואקדמי מדי ואנשים לא ייצאו בשביל זה מהבית. הם באמת לא יצאו בשביל זה מהבית. הם יצאו לרחובות מאותה סיבה שאנשים תמיד יוצאים לרחובות: בגלל הזהות שלהם. בגלל האמונה שלהם. בגלל שמישהו מאיים לפגוע בזכויות הכי בסיסיות שלהם".

משרד הבריאות הפלסטיני פרסם לפני זמן קצר כי אזרח פלסטיני נפגע מירי חי בעימותים במחנה הפליטים אל-ערוב, צפונית לחברון.

ברמאללה בית לחם ובג'נין הוכרזה שביתה כללית כאות הזדהות עם שכם.

גם ברצועת עזה מצטרפים לשביתה הכללית שמתקיימת היום ברחבי הגדה – כאות הזדהות עם עשרת הרוגי שכם.

נוסע נתפס במכס נתב"ג עם 40 פקטים של טבק לגלגול שלא דווחו; הוא חשוד בעוד עשרות הברחות בשווי של מאות אלפי ₪. מדובר בתושב בני ברק.

אמש, מעט לאחר חצות, עצרו חוקרי יחידת סמים מכס (יס"מ) נתב"ג ובודקי אולם הנוסעים במכס נתב"ג שני נוסעים שירדו מטיסה מטביליסי, גיאורגיה, וביקשו לעבור במסלול הירוק במכס, שהמעבר בו שקול להצהרה כי אין ברשות הנוסע מוצרים החייבים במס.

בחיפוש שנערך במזוודותיהם של הנוסעים נמצאו 40 פקטים של חפיסות טבק לגלגול, השייכות לאחד הנוסעים, מנשה י. ז. מבני ברק. מבדיקה במערכות המידע, נמצא כי החשוד נוסע לחו"ל בתדירות גבוהה ולתקופות קצרות. בסך הכל, טס החשוד 67 פעמים במהלך השנים 2021 – 2023.

בנוסף, נבדק ונמצא כי במסגרת נסיעות אלו רכש החשוד כ-1,300 פקטים בחנות הדיוטי פרי, שערכם נאמד בכ-220 אלף ₪ והמס בגינם הינו כ-325 אלף ₪. החשוד נחקר ביס"מ נתב"ג והוא חשוד כי במהלך נסיעות אלו הבריח את מוצרי הטבק לישראל מבלי לשלם את המס בגינם.

הבוקר הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. חקירתו נמשכת

שלושה ילדים יהודים בני שנתיים, 5 ו6 נפצעו באורח קל לאחר שמחבלים ערבים רגמו את רכב המשפחה באבנים בעת שנסעה בכביש המרכזי בגב ההר, בסמוך לכפר חווארה.

המשפחה שעשתה את דרכה לכיוון צומת תפוח, נקלעה למארב של מחבלים ערבים שעמדו בצד הכביש והטיחו ברכבם אבנים וסלעים מטווח אפס. אחד הסלעים חדר את שמשת הרכב הקדמית ופגע באחד הילדים.
2 ילדים נוספים נפצעו מרסיסי הזכוכית שניתזו לכל עבר.

אם המשפחה שנהגה ברכב פעלה בתושייה והצליחה להמשיך בנסיעה עד לצומת תפוח, שם חברו אליה אזרחים וכוחות צבא שהעניקו להם טיפול רפואי ופינו אותם לבית החולים שניידר.

נתן קלר, תושב יצהר שהגיע לזירה זמן קצר לאחר האירוע והעניק טיפול למשפחה, סיפר: "מה שהתרחש שם היה נסיון רצח לכל דבר ועניין. המחבלים הטיחו ברכב סלע עצום שחדר לתוך הרכב ופגע במושב שליד הנהג. אם היה יושב שם מישהו היינו נמצאים היום במקום אחר חלילה".

בצבא הודיעו כי בתגובה לפיגוע יבצעו סגירה של החנויות בחווארה כענישה קולקטיבית, אך בישובים הסמוכים הגיבו בכעס וטענו כי מדובר במצג שווא של פעילות. העיתונאי אלחנן גרונר תושב יצהר, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מישהו בחטיבת שומרון חושב שאנחנו מטומטמים ומפיץ שבעקבות זריקות האבנים על יהודים בחווארה ופציעת שלושה ילדים החנויות בחווארה נסגרו בידי הצבא. אמרתי לעצמי בהתחלה פשש סוף סוף עושים משהו. ובכן, רוב ככל החנויות סגורות מהבוקר עקב שביתת ההזדהות של מחבלי חווארה עם מחבלי שכם".

תושב אחר מיישובי גב ההר תקף: "נסעתי הבוקר בחווארה ב8:15 והיא הייתה סגורה ומסוגרת בגלל שביתת הערבים. צבא של קשקשנים".

הביקורת החריפה בקרב התושבים מגיעה לאחר שבועות ארוכים של פיגועי אבנים בלתי פוסקים בכבישי האזור, שהפכו לשגרה מדממת בקרב תושבי הישובים. בכל יום מתרחשים שניים או שלושה פיגועים בכביש המרכזי בחווארה ובכביש גלעד, שזוכים לדברי התושבים לתגובה רפה ומינורית בלבד.