חודש: אפריל 2023

בהשתתפות בכירי הממשל המולדובני, ונציגים נכבדים מישראל ומהעולם, נערך ביום שישי הטקס הרשמי לציון 120 שנה לפרעות קישינב. הפוגרום שבוצע בימים שלאחר חג הפסח בשנת 1903, נחשב לאחד האירועים האנטישמיים החמורים בעשורים שקדמו לשואה. בפרעות נהרגו 49 יהודים, מאות נפצעו ועסקים יהודיים נבזזו ונהרסו.

את הטקס שהתקיים באנדרטה המקומית לזכר הנרצחים, פתח נשיא הפרלמנט של מולדובה איגור גרוסו שעמד על הצורך להוקיע מעשים כל אירוע אנטישמי אפילו הקטן ביותר, כדי שלא להגיע לזוועות שכאלה. נשיא הפרלמנט הביע את מחוייבות הממשלה להמשך פיתוח החיים היהודיים וציין את הקשר עם הקהילה היהודית ועם רב המדינה הרב פנחס זלצמן.

באירוע השתתפה גם השליחה המיוחדת של הממשל האמריקאי לניטור ומאבק באנטישמיות, ראש עיריית קישינב איון צ'באן וכן שגרירי מדינות רבות. גם שגריר ישראל למולדובה מר יואל ליאון כובד לשאת דברים וכן מר אלכסנדר בלינקיס נשיא הקהילה היהודית במולדובה.

רבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן אמר בטקס כי בידיים של כל אחד מהנוכחים למנוע הישנות של מקרים מחרידים כאלה. "אם היו מענישים כהוגן את הפורעים בקישינב, אולי היו מונעים חלק מההרוגים במלחמת העולם הראשונה. אם היו מענישים את פושעי מלחמת העולם הראשונה, אולי היו נחסכות זוועות השואה. היום אנחנו צריכים לחנך ולספר את מה שקרה כדי למנוע אירועי אנטישמיות ושנאה אכזריים".

בסיום דבריו נשא הרב זלצמן את תפילת א-ל מלא רחמים לזכר הנרצחים. באמירת משנה ופרק תהילים, כובד הנציג הרשמי של ממשלת ישראל חבר הכנסת אברהם בצלאל המכהן בתפקיד יו"ר אגודת הידידות ישראל-מולדובה, ולאחריו קרא שליח חב"ד הרב אקסלרוד את הקדיש.

נשיאת מולדובה הגברת מאיה סנדו כתבה כי "120 שנה לאחר הטבח האנטי יהודי הנורא המכונה פוגרום קישינב, אנו זוכרים את הקורבנות ומגנים את האלימות. מולדובה מחוייבת להגן ולשמר את הזיכרון, המורשת והחיים היהודיים. אנו עומדים מאוחדים נגד שנאה, אנטישמיות ואפליה".

בניגוד לשרים החרדים: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ייעדר מהטקס הממלכתי לחללי המשטרה – בגלל התעקשותו להגיע לבית העלמין הצבאי בבאר שבע. בניגוד לקודמיו, בן גביר לא ישתתף גם בטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בערב יום הזיכרון.

דובר השר מסר כי הוא "הוזמן לכמה טקסים באזור מגוריו ואישר את הגעתו כבר לפני תקופה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אומר הערב כי למרות בקשת משפחות השכול שלא להגיע – הוא יגיע לטקס. "אגיע לטקס הזיכרון בבאר שבע ואנאם בטקס. בעיניי זו מנהיגות. אני שולח חיילים לקרב, יושב בפרומים הביטחוניים הרגישים ביותר ומבחינתי מי ששולח חיילים לקרב, צריך להגיע לבתי עלמין. זו מנהיגות!".

לדברי בן גביר, "אני עושה הפרדה חדה בין משפחות שכולות שהקריבו את היקר להם מכל ושילמו את המחיר הגדול ביותר שאפשר למען מדינת ישראל, ארכין ראש בפניהם ובפני הצעקות שלהם, אכבד אותם, אחבק אותם ואכאב יחד איתם, ואגב יש מאות משפחות שפנו אליי וביקשו ממני להגיע לבתי העלמין כדי לכבד את זכר יקיריהם הקדושים."

בן גביר סיכם והסביר כי "אני נחוש להגיע ולשאת דברים לזכר הנופלים הקדושים. נאום ממלכתי, מכבד, כמובן ללא שמץ של פוליטיקה ולכבד את הקדושים הללו ביום המיוחד הזה של כולנו".

דיווח בירדן: עמאד עדואן, חבר פרלמנט ירדני נעצר אתמול (שבת) במעבר אלנבי בחשד לניסיון הברחת זהב ואמל"ח בכמות גדולה לשטחי יהודה ושומרון,

חבר הפרלמנט ניסה לנצל את חסינותו הדיפלומטית במעבר אלנבי, ולהעביר אמצעי לחימה רבים לתוך שטח ישראל שככל הנראה יועדו לארגוני הטרור הערבים.

עוד דווח בירדן כי בישראל יש חשש גדול והערכה שייתכן שזאת לא הפעם הראשונה שאותו חבר פרלמנט ירדני מנצל את חסינותו להבריח לתוך שטח ישראל כלי נשק רבים.

גורם ממשלתי ירדני שמצוטט בסוכנות "עמון ניוז" אומר כי ממשלת ירדן עודכנה באופן רשמי שחבר פרלמנט ירדני נעצר בישראל באשמת ניסיון הברחת נשק. לדבריו, ממשלת ירדן בוחנת כיצד לטפל במקרה ובדרכים לסייע לחבר הפרלמנט העצור, ולהביא לשחרורו בהקדם האפשרי. משרד החוץ הירדני פרסם את תמונתו של הבכיר ואת שמו – עמאד אל עדואן.

הערכה היא כי ישראל תשחרר אותו, אך היחסים עם ירדן הולכים ומתערערים עם פרסום הפרשה. מקורות בירדן אומרים כי ארמון המלך ביקש מישראל שלא לפרסם את פרטי האירוע בשל הרגישות הרבה וקרבתו של חבר הפרלמנט, עמאד עדואן, למודיעין הירדני.

בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים י' עמית; י' וילנר; א' שטיין קיבל פה אחד עתירה נגד החלטת שר הביטחון לסרב באופן גורף כניסתם של כמאה חמישים פלסטינים תושבי איו"ש לשטח ישראל, לצורך השתתפותם בטקס זיכרון משותף לישראלים ולפלסטינים שיערך בערב יום הזיכרון תשפ"ג. נקבע כי יש לאפשר מתן היתרי כניסה לישראל, בכפוף לבדיקה פרטנית ולהיעדר מניעה ביטחונית לכניסתו של מי מהמבקשים להיכנס. ההחלטה התקבלה למרות בקשתו שר הביטחון גלנט שלא לאפשר את כניסת הפלסטינים. ייתכן, כי עתה גלנט ישקול לשנות את דעתו ויתמוך ברפורמה.

פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופט י' עמית, שהצביע על כך שהחלטת שר הביטחון עומדת בניגוד לפסיקה קודמת של בג"ץ בנושא זה וכי לא ניתנה הנמקה לאי יישום פסיקה זו גם ביום הזיכרון תשפ"ג. החלטת שר הביטחון ניתנה בניגוד להמלצת מתאם הפעולות בשטחים, שהוא הגורם המקצועי הרלוונטי; למרות החרגת אלפי פלסטינים מהסגר; ולמרות עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לפיה לא הוצגה תשתית מקצועית-עובדתית שיש בה כדי להצביע על שינוי נסיבות המצדיק סטייה מהמתווה שנקבע בשתי עתירות קודמות.

השופט עמית ציין כי "אכן, יש להניח כי הטקס המשותף הוא לצנינים בעיני חלק מהמשפחות השכולות וחלקים מהציבור בישראל […] אך אל מול הפגיעה ברגשות חלק מהציבור, יש להציב את רגשות המשפחות השכולות והחלקים בציבור שמזדהים עם תכניו של הטקס המשותף ומטרותיו. אין לצד זה או אחר בציבור הישראלי מונופול על הדרך שבה משפחה שכולה רשאית לבטא את אבלה ואת כאבה ביום הזיכרון […] ביום הזיכרון איש באמונתו ינהג, איש איש עם צערו, כאבו ושברו, כל אחד לפי דרכו".

השופטת וילנר הדגישה, כי למרות עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, וחרף המלצת הגורמים המקצועיים לאשר את בקשת העותרים, שר הביטחון בחר שלא להציג לפני בית המשפט את עמדתו-הוא, על שיקוליו ונימוקיו; לעמוד על שינוי נסיבות רלוונטי; ולנסות לשכנע כי זו הפעם יש להותיר את החלטת השר על כנה. זאת, על אף שכידוע, ובהתאם לפסיקה, עמדו לפני השר מספר אפשרויות בהקשר זה – הצגת עמדתו על ידי היועמ"ש; לבקש קבלת ייצוג עצמאי; או להציג את עמדתו בעצמו. השר בחר כאמור, וטעמיו עמו, שלא לנקוט באף אחת מדרכים אלו, והדבר אומר דרשני. השופטת וילנר ציינה, כי התוצאה שאליה הגיע בית משפט זה בעתירות הקודמות אינה מובנת מאליה, אך בהיעדר הנמקה מבוררת מצד שר הביטחון לסטייה מפסקי הדין הרלוונטיים, אין מנוס אלא ללכת בתלם שנחרש זה לא מכבר בפסיקתו של בית משפט זה בסוגיה הנדונה, ולקבל את העתירה.

השופט שטיין ציין כי לא ראה מנוס מלקבל את העתירה מאחר ששר הביטחון בחר שלא להציג ולפרט את עמדתו ואת שיקוליו, ואף לא ביקש להופיע בפני בית המשפט באופן עצמאי. בהקשר זה, חזר השופט שטיין על עמדתו, כפי שהביע בעבר, בכל הנוגע לסוגיית ייצוגם של משיבי המדינה במקרים של חילוקי דעות עם הייעוץ המשפטי לממשלה.

עד כה קיבלו סיוע במרפאות איחוד הצלה 37 מתפללים. מדובר במקרים של חבלות, כוויות, אלרגיה, תאונת דרכים בכניסה לקערעסטיר, נפילות מגובה, ופציעות קלות. מבצע האבטחה יימשך עד ליום שלישי שלאחר ההילולא.

לייזר היימן סמנכ"ל איחוד הצלה מסר: "פרמדיקים, וחובשים של איחוד הצלה מאבטחים במשמרות סביב השעון את שלומם של המשתתפים בהילולא. בסמוך לציון הקדוש הקמנו חפ"ק, ושתי מרפאות איחוד הצלה למתן מענה רפואי מהיר ומיידי ככל שיידרשו".

נתי אוסטרי מפקד המשלחת של איחוד הצלה סיפר: "מיום שישי אנו מאבטחים רפואית את שלומם של המתפללים. הציוד הרפואי ומכשירי ההחייאה הגיעו עם המשלחת המיוחדת של איחוד הצלה שיצאה מישראל בכדי לתת מענה מהיר ויעיל לכל אירוע רפואי".

צוותי הרפואה של איחוד הצלה מאבטחים מערב שבת את שלומם של המתפללים בהילולא של רבי ישעיה מקרעסטיר (בן ר' משה) בעיירה בודרוגקרסטיר (Bodrogkeresztúr) שבהונגריה.

עד כה קיבלו סיוע במרפאות איחוד הצלה 37 מתפללים. מדובר במקרים של חבלות, כוויות, אלרגיה, תאונת דרכים בכניסה לקערעסטיר, נפילות מגובה, ופציעות קלות. מבצע האבטחה יימשך עד ליום שלישי שלאחר ההילולא.

לייזר היימן סמנכ"ל איחוד הצלה מסר: "פרמדיקים, וחובשים של איחוד הצלה מאבטחים במשמרות סביב השעון את שלומם של המשתתפים בהילולא. בסמוך לציון הקדוש הקמנו חפ"ק, ושתי מרפאות איחוד הצלה למתן מענה רפואי מהיר ומיידי ככל שיידרשו".

נתי אוסטרי מפקד המשלחת של איחוד הצלה סיפר: "מיום שישי אנו מאבטחים רפואית את שלומם של המתפללים. הציוד הרפואי ומכשירי ההחייאה הגיעו עם המשלחת המיוחדת של איחוד הצלה שיצאה מישראל בכדי לתת מענה מהיר ויעיל לכל אירוע רפואי".

בדיון שקיימה היום (ראשון) ועדת הפנים של הכנסת על משבר הדרכונים, בישר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה הנכנס, אייל סיסו, כי תוקם לשכה חדשה להוצאת דרכונים בלבד בבני ברק באמצע החודש הבא. מדובר בלשכה ובה 20 עמדות שתשמש להנפקת דרכונים ביומטריים – והנפקת דרכונים זמניים תתאפשר בלשכות הרגילות. לדברי סיסו, היעד הוא שעד סוף שנת 2023 – זמן ההמתנה יעמוד על חודש לתור להנפקת דרכון. בנוסף, בישר כי מי שהנפיק דרכון זמני יקוזזו לו 200 שקלים בבואו להנפיק דרכון ביומטרי.
 
תכניתה המתגבשת של רשות האוכלוסין וההגירה לפתרון המשברגובשה לאור ההמלצות שעלו בדיונים הקודמים בוועדה. היו"ר ח"כ אשר הבהיר כי "מדובר במצב חירום. לכן, למרות העומס עם דיוני חוק ההסדרים, אנחנו מקיימים דיון שלישי בנושא בתוך שלושה חודשים. הוועדה לא תניח למצוקה הזו עד שהתופעה תמוגר כליל. לא יתכן שאדם שנזקק לטוס לחו"ל נדרש להתמודד עם תורים לעוד שמונה ותשעה חודשים. הנושא היה על שולחנו של שר הפנים הקודם אריה דרעי, ואני יודע שכך גם אצל השר החדש משה ארבל וקיימנו על כך מספר שיחות בימים האחרונים".
 
הפתרון שהציג מנכ"ל הרשות לוועדת הפנים כולל תוכנית בת שלושה שלבים: השלב הראשון – הגדלת כוח אדם בלשכות ופתיחת לשכות נוספות, תחילה בבני ברק ולאחר מכן בדרום. בשלב השני – שילוב טכנולוגיה בהנפקת הדרכון (הוצאה עצמית של דרכון באמצעות מכונה), בשלב השלישי – כוח אדם בשילוב טכנולוגיה. סיסו ציין כי 30% ממי שמזמין תור להנפקת דרכון לא מגיע. לשאלת היו"ר ח"כ אשר, השיב כי התורים הללו מתמלאים באנשים שמגיעים באופן מזדמן, אך הם תופסים מקום לאלו שרוצים להזמין תור, לכן נעשה ניטור ומדידות כדי לנייד תקנים ומשאבים למקומות בהם הביקוש גבוה.
 
במקביל, בישר סיסו על פיילוט מתקדם למכונות להוצאה עצמית של דרכונים: "אנו נמצאים לקראת סוף שלב הוצאת דרכונים דרך מכונות, היא תספק הרבה דרכונים ביום אחד". השאיפה היא להציב 50 מכונות בתל אביב ובבאר שבע. "אנחנו מכירים בבעיה ואחראיים לטפל בה, אזרחי ישראל זכאים לנוע בחופשיות. אנו מבינים את הפער ונטפל בו. יש לנו עובדים ברשות שעובדים קשה ולא עושים רק דרכונים, אלא עוד המון פעולות ונמצאים תחת לחצים מאוד כבדים. מגיע להם על זה כל הכבוד. יש ארבעה ועדים ויושב ראש הם מסייעים ועובדים איתנו בשיתוף פעולה".
 
לגבי קצב הנפקת הדרכונים, ציין סיסו כי הוא הוכפל מ-5,000 בחודש שעבר לעשרת אלפים. הוא פירט את מצוקת כוח האדם בלשכת רשות האוכלוסין: "קיבלנו 156 תקנים. השכר נמוך, הצלחנו לגייס כרגע רק 70 עובדים". נציגת האוצר בדיון הוסיפה: "נותנים מענקים לעובדים שמוציאים דרכונים". היו"ר ח"כ אשר דרש מהאוצר להקצות יותר משאבים לנושא. בנוסף עלה הצורך בתיקוני חקיקה בכדי לאפשר ניוד של עובדי מדינה ללשכות האוכלוסין.
 
נושא נוסף שנידון בוועדה הוא תופעת השתלטות בוטים על הזמנת התורים. "המספרים נוטרו ונמחקו לפני הפסח", סיפר המנכ"ל, "מדובר ב-5,800 תורים של אנשים שמכרו את התורים והזמינו 30 תורים ומעלה. מי שתופס את התורים אלו מערכות אוטומטיות, אך גם אנשים שיושבים ומחפשים בעצמם את התורים הפתוחים ולכן לא נוכל לחסום זאת הרמטית. עם זאת, גם הרשות עושה מהלכים שהם לא טכנולוגיים, למשל – אם אתה מגיע עם מספר של מישהו אחר, אתה לא מתקבל היום. יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר אמר כי הוא מבקש ממערך הסייבר הלאומי לסייע למשרד הפנים כדי לחסל את תופעת הבוטים".
 
יוגב שמני ממערך הדיגיטל הלאומי השיב לשאלת יו"ר הוועדה בנוגע למערכת זימון התורים כי "מערכת חדשה תיכנס לפעילות ככל הנראה עד חודש מאי, פיתחנו מערכת זימון תורים בשפה הממשלתית שתהיה ידידותית למשתמש. יהיה סטנדרט אחיד לכל מערכות הממשלה. עלינו לאוויר עם משרד התחבורה, רשות האוכלוסין היא הבאה בתור. המערך הזה יידע לטפל בבוטים טוב יותר".

יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר ביקש מהרשות לפעול וליידע את הציבור בסכנה הקיימת במסירת הפרטים האישיים למאכערים לצורך קביעת תורים, וכפי שאמר מנכ"ל הרשות, כי יש חשש שהפרטים יזלגו וישמשו לצרכים נוספים. כמו כן, שיידעו כי מי שמזמין בשיטה זו עלול להפסיד את התור וכספו לא יוחזר לו. בנוסף דרש מרשות האוכלוסין להגיש תלונה במשטרה בגין הפריצה למערכת קביעת התורים ולמכירת התורים.

ניסי ניסים בבני ברק: ילד כבן 7 נחנק מאזיקון – מתנדב הצלה הציל את חייו ברגע האחרון והצליח להוציא את האזיקון שנכרך סביב צווארו.

כונני ארגון הצלה הוזעקו לבית בבני ברק בעקבות דיווח על ילד שנחנק מאזיקון.

מתנדב הצלה אייזיק אייגר שהגיע למקום תוך זמן קצר מאוד, הבחין בילד כבן 7 עם אזיקון סגור מסביב לצוואר וחוסם את קנה הנשימה, חתך את האזיקון וכך בחסדי שמים הילד חזר לנשום באופן תקין.

בעקבות החלטת השרים החרדים לבטל את השתתפותם בטקסי הזיכרון, וזאת בשל הלחצים ממארגני מחאת השמאל שדרשו מהשרים שלא שירתו בצבא שלא להגיע לטקסים, העיתונאים החרדים הגיבו בזה אחר זה על הפראסה.

העיתונאי הבכיר ינון מגל כתב: "‏בשם הפלת נתניהו וממשלת הימין:הם הלבינו את הסרבנות, ופגעו פגיעה קשה בצה"ל, הוציאו כספים מהמדינה, ופגעו בכלכלה. הוציאו את דיבת הארץ רעה ופגעו ביחסי ישראל עם העולם. ועכשיו: חיללו את יום הזכרון הקדוש, והלבינו את פני אחינו החרדים. כואב".

העיתונאי אריה ארליך כתב בטוויטר: ה"ניצחון" הזה עוד יתברר כניצחון מר ביותר. "דחקתם את החרדים בחזרה לשטעט'ל. ביטלתם רגע עצום של סולידריות כלל-ישראלית. הרסתם בידיים תהליך עדין שהיה בעיצומו. שיקול פוליטי רגעי גבר על ראייה לטווח ארוך. ייקח שנים להחזיר את הגלגל, אם בכלל. קיצוני כל הצדדים – בראבו לכם, שיחקתם אותה."

משה גלסנר כתב בטוויטר: "שלום לכל מובילי וממנפי קמפיין ה״חרדים אל תגיעו לחלוק כבוד לנופלים ביום הזיכרון״ – רק רציתי לוודא שאתם זוכרים להגיע בצפירה לכיכר השבת כדי לתעד חרדים קיצונים שלא מציינים את יום הזיכרון ועומדים דום (בתיאום מוקדם ביניכם, לפרובוקציה מושלמת)…"

קובי בורנשטיין כתב: "אין בעיה. ח"כים שלא שירתו בצבא לא יגיעו לבתי העלמין הצבאיים. במקביל, במערכת הבחירות הבאה ח"כים שלא מתפללים לא יוכלו לדבר בבתי הכנסת, הנציגים שלא למדו בישיבות לא יוכלו לבוא לדבר בישיבות וראשי המפלגות החילוניות לא יורשו לשים כיפה באירועים תורניים".

העיתונאי מנחם קולדצקי כתב: "בוא לא נשלה את עצמנו. אין לנו מה לחפש בבתי העלמין ביום הזיכרון כל עוד החרדים לא משתלבים בצבא, מה כן? אנחנו כן נלמד משניות לעילוי נשמת החיילים הי"ד".