תושבי השומרון טוענים להתנכלות מכוונת מצד מפקדים בכירים בצה"ל, זאת בזמן שביטחונם האישי מופקר. התושבים מעלים טענות קשות על התנהלות הקצינים וחושפים התנהלות שערורייתית לכאורה.
אחד התושבים, אריאל דנינו, מהפעילים הבולטים בהתיישבות, מגולל בפוסט ארוך את מה שהתרחש אמש (ב) בשעת לילה, לאחר פיגוע הירי שבחסדי שמיים נגמר בנס, במהלכו אוטובוס של חברת אלקטרה אפיקים נפגע בלפחות 8 פגיעות ירי.
"את הדברים האלה כתבתי בשעה 02:00 בלילה. בעודי יושב על הספה בבית ובידיים רועדות מנסה לסכם את מה שעבר עלי בשעות האחרונות" הוא פותח ומגולל. "האמת, לא חשבתי שנגיע לסיטואציה כזאת. משהו רע מאוד עובר על צה"ל וזה יגמר רע. מישהו חייב להתעשת" הוא קובע.
לאחר מכן דנינו מספר את סיפורו: "בשעה 21:30 אנחנו מקבלים דיווח על פיגוע ירי בחווארה. מחבלים ריססו אוטובוס בכדורים, בנס לא היו נרצחים. תושבים מהאזור התארגנו להפגנת מחאה בצומת בה"ד 3, סמוך למקום הפיגוע. ירדתי יחד עם כמה תושבים להפגין בצומת, ולאחר מספר דקות הגיעו שוטרי מג"ב שהכריזו על הצומת כשטח צבאי סגור. אחרי מספר דקות הם התחילו מעצרים, די אלימים יש לומר. אם כי ראיתי אותם גם מפעילים יותר כוח. מספר תושבים נעצרו ונלקחו בג'יפ. תושב אחד הותקף בידי חיילים מגדוד שקד, גבעתי. והוכנס לפילבוקס הצבאי הסמוך. לאחר כמה דקות הסתיימה ההפגנה, ונשארנו כ10 תושבים בסמוך לצומת.
"אחרי כמה זמן גם המג"ב נסעו תוך שהם מפטירים שעוד כמה דקות ישחררו את התושב מהפילבוקס. חיכינו. אחרי שעה כמעט, צעדנו לכיוון הפילבוקס לשאול את החיילים מה יהיה עם העצור, והאם מתכוונים לשחרר אותו – כדי שנוכל לנסוע איתו בחזרה לבית. החיילים יצאו לקראתנו ושוחחו איתנו בנעימות במשך כ-2 דקות דיברנו איתם וניסנו להבין מתי ישחררו את התושב ונוכל לנסוע הביתה, אך הם סרבו להגיד לנו ורק ביקשו שלא נעמוד בכניסה לפילבוקס.
עמדנו בצד בלי להפריע, אבל אז הגיע בחריקת בלמים רכב צבאי, מתוכו יצא המ.פ. של הגזרה. תוך כמה שניות הוא כבר נתן הוראה לחיילים שלו- "כל מי שכאן תשימו להם אזיקונים על הידיים ותורידו אותם לריצפה." התבוננתי בעיני החיילים, המבט שעל פניהם היה מופתע. עד לפני כמה שניות הם עמדו ודיברו איתנו בנינוחות. אפילו הספקתי לגלות שאחד החיילים גר בסמוך לבני משפחה קרובים שלי, ופתאום הוא מקבל פקודה לאזוק אותי. העיניים שלו אמרו – אחי, אין לי ברירה. זה המ.פ. ואכן, תוך שניות נאזקנו כולנו והורדנו אל הרצפה.
"אף אחד מאיתנו אפילו לא חשב להתנגד, היינו כל כך מופתעים מהסיטואציה. כאן אני רוצה לעצור שניה ולהדגיש משהו, שחשוב מאוד בעיניי. החיילים הפשוטים שהיו אחראיים עלינו התנהגו בצורה יפה ועדינה. הם העבירו לי את הידיים האזוקות קדימה, דיברו איתנו ואמרו לנו שהם בעצמם לא מבינים מה נפל על המ.פ. שלהם. אחד מהם אמר שהוא אפילו רצה להצטרף להפגין יחד איתנו כי המצב הביטחוני באמת כבר לא נורמלי. אחרי כמה דקות הגיע שוב המ.פ. עד עכשיו נמנעתי מלציין את שמות החיילים, כי אני באמת מרחם עליהם. אבל הוא כבר התנהג באכזריות יוצאת דופן, וההתנהגות הזאת עלולה לעלות בחיים של תושבים. הוא השתולל וצעק. לטענתו אנחנו כולנו מעוכבים ל3 שעות, בגלל ש"הטרדנו" את החיילים שלו.
הוא אמר שבגלל שיש בסמכותו לעכב אותנו ל3 שעות זה מה שהוא עושה. כששאלתי אותו אם זאת נקמה, הוא ענה – תגדיר את זה איך שאתה רוצה. אבל זה לא הסוף, כמה תושבים שהגיעו אחרי שהם שמעו שנעצרנו ניסו גם הם לדבר עם המ.פ. ולהבין מה בדיוק הייתה הבעיה שלו איתנו. הם נתקלו בקיר אטום ובתגובות חסרות פשר. "למה לעצור מפגינים? אנשים פה מרגישים שאין להם ביטחון, אתה לא מבין את זה?" שאלו אותו תושבים. אבל הוא ענה- "אלה לא מפגינים. הם חבורת משועממים".
דנינו מספר כי :התושבים המשיכו לדבר עם המ.פ. ולנסות להבין מה גרם למעצר המוני של עשרה תושבים שעמדו לדבר עם חיילים בשעת לילה מאוחרת, ולבסוף הוא אמר במילים האלה – "בעיניי אתם ערב רב. צריך להילחם בכם" לא פחות ולא יותר. תושבים בעלי משפחות, שדיברו עם החיילים בצומת ושאלו מתי משחררים את אחד התושבים, שירדו להפגין בעקבות המצב הבטחוני-הם ערב רב וצריך להילחם בהם. שם המשפחה של המ.פ.- שימונוב.
אני בכוונה מציין את השם שלו, ולא את השמות של שאר החיילים שרובם התנהגו בהגינות, אני חושב שאדם כזה לא יכול להיות אחראי על הביטחון של היהודים. אדם כזה מונע משיקולים זרים, ולפני שכולם קופצים להגיד – אבל הוא שומר עליך! אני אזכיר לכם שגם אנשים כמו יאיר גולן שמרו עלינו, ובכל זאת כולנו מודים לה' שהוא לא מונה להיות הרמטכ"ל. אחרי כמה שעות של עיכוב לא חוקי בעליל שוחררנו. בזכות תושבים רבים שבאו והפעילו לחץ על המ.פ. הורידו לנו את האזיקונים והלכנו בחזרה לכיוון הרכבים שלנו.
כבר בדרך שמעתי את המ.פ. לידי אומר לחיילים שלו- "אם הם עומדים על הכביש, לפוצץ אותם בגז. כמה שיותר גז." רק נסביר, השעה 01:45 בלילה. אנחנו הולכים לכיוון הרכבים כשאנחנו משפשפים את פרקי הידיים האדומות מהאזיקונים. אבל המ.פ. לא סיים את הערב שלו. "כמה שיותר גז" הוא אומר. והחיילים שלו מסתכלים שוב במבטים נואשים, אבל לא אומרים מילה מחשש לחטוף מנחת זרועו של המ.פ. המתוסכל והאלים. במציאות נורמלית קצת יותר, הייתי מפרסם פה את התמונות של החיילים שדאגו לנו, שהעבירו לנו את האזיקונים קדימה, ושנתנו לנו לשבת על המדרכה למרות שהמ.פ. אמר שנשב על האספלט.
"לצערי הרב, אם אפרסם את זה, הם רק יקבלו עונש על כך שהם העזו לעזור לפושעים מסוכנים כמונו. לכן אי פה את השמות שלהם. לעומת זאת, במציאות העצובה שלנו אני נאלץ לפרסם את התמונה של המ.פ., בגלל שלצערי הרב אלה אנשים שאחראים במידה לא מבוטלת על הביטחון שלנו. ולא מדובר בסתם מעידה חד פעמית, מדובר באנשים שמודים במפורש שהם מונעים משנאה לדתיים ולמתנחלים. אנשים שעשו הכל כדי להתעלל בנו, קראו לנו ערב רב ואמרו שצריך להילחם בנו!!! ועוד יותר מדאיג זה שבמציאות ההזויה שלנו, אלה יהיו האנשים שיקבלו קידום בצה"ל ואני בכלל לא בטוח שבקצב הזה לא נשמע עוד נאום של סגן רמטכ"ל שמזהה תהליכים, ושצריך להילחם בערב רב. מ.פ. שנותן פקודות לפוצץ יהודים בגז כי הם "ערב רב", איזה פקודות הוא ייתן בתור מח"ט? ובתור אלוף פיקוד? מפחיד לחשוב.
"אני שוב רוצה לציין ולהדגיש" מבקש דנינו ומוסיף, "רוב החיילים הפשוטים התייחסו אלינו בצורה יפה והיה נראה שהם מאוד סובלים מהסיטואציה, אבל את השנאה והתיעוב שראיתי בעיניים של המ.פ. קשה מאוד לשכוח. ועוד יותר קשה, כשאני מבין שאלה הם האנשים שאחראים על הביטחון שלי ושל אשתי כשאנחנו נוסעים בכביש.
לסיפור הזה אין סוף שמח. זה סיפור עצוב. אבל אני יודע ובטוח שעם ישראל יותר חזק מהקשיים האלה. אני בטוח בוודאות שרוב היהודים אוהבים את הארץ ואת המתיישבים. לצערי יש כמה שהתבלבלו, כמה שחונכו לשנאה. אולי זה בעקבות דברים אישיים שהם עברו. עברנו דברים קשים. נעבור גם אותם.
