חודש: יולי 2023

משרד הרווחה והביטחון החברתי קיים היום (יום ג') כנס ייחודי מסוגו בנושא טיפול בבני ובנות נוער חרדי מתמודד עם מצבי סיכון ונשירה.

הכנס שכותרתו "נוער חרדי מתמודד – האתגר שלנו", נערך במעמד שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי, ומנכ"ל המשרד, ינון אהרוני, ובהשתתפות גורמי מקצוע ממשרד הרווחה ובראשם סמנכ"ל מינהל של"ם עמוס ישי, מנהלי אגפי רווחה ברשויות המקומיות, מנהלי אגפי חינוך חרדים ברשויות המקומיות, חברי מועצות מקומיות, קב"סים, עו"סים, עמותות וארגונים, אנשי חינוך ועוד.
מטרת הכנס היא שיתוף ידע בין גורמי המקצוע מהרשויות המקומיות, מהארגונים ומהעמותות שפיתחו מודלים מוצלחים לטיפול בבני נוער אלו. אנשי המקצוע דנו בהתאמת המודלים להתמודדות עם קשיים ואתגרים של בני נוער חרדים תוך הלימה תרבותית לעולמם התרבותי ומיפוי הצרכים.

את הכנס הנחה איש התקשורת אבי מימרן, ובו ניתנו הרצאות מפי אנשי חינוך העוסקים בתחום, בהמשך עברו המשתתפים לשולחנות עגולים לצורך סיעור מוחות וגיבוש מודלים ותוכניות להתמודדות עם הטיפול בבני ובנות נוער במצבי סיכון ונשירה.

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי פתח את הכנס ואמר: "יזמנו את הכנס החשוב הזה כדי למפות ולזהות את הצרכים של בני ובנות נוער חרדים שמתמודדים עם מצבי סיכון ונשירה. יש עשייה בתחום מניעת נשירה בתוך מוסדות החינוך החרדים, אך לצערנו ישנם לא מעט נערים ונערות שנשארים מאחור. מהיום הזה אנו נצא עם תובנות ותכניות עבודה ונייצר מגוון מענים ומודלים אפקטיביים. עיני העדה נשואות אלינו. כל נער ונערה שנצליח להציל ולעלות המסלול, זאת תהיה הצלה לדור שלנו ולדורות הבאים – זה האתגר שלנו".

מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "עם כניסתי לתפקיד ביקש ממני השר מרגי לפעול לבניית יום שיתוף ציבור לנושא חשוב זה בבחינת כי מציון תצא תורה. מטרת הכנס היום היא לשמוע את אנשי המקצוע מהשטח שעוסקים במלאכה חשובה זו ברשויות המקומיות כדי לבנות מודלים ותוכניות עבודה. זוהי קריאה לשידוד מערכות, להתייצבות מול המציאות המורכבת באומץ, בהסתכלות נכוחה ובידיעה שאנו עושים הרבה אך אפשר לעשות יותר".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של קבוצות שונות בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות, תיקוני חקיקה, התשפ"ג 2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. 34 חברי כנסת תמכו מול 20 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הפנים.

מוצע להרחיב את חובת הייצוג ההולם בקרב העובדים בחברות ממשלתיות, בתאגידים שהוקמו בחוק וברשויות מקומיות, ובכלל זה בחברות עירוניות וחברות בת עירוניות, הקיימת לגבי דרוזים ויוצאי אתיופיה ולהחילה גם לגבי בני האוכלוסייה החרדית ובני האוכלוסייה הערבית, לרבות הצ'רקסית, לגבי עולים חדשים ולגבי בני שני המינים. יעד הייצוג ההולם לגבי כל קבוצה יחושב לפי שיעורם של בני הקבוצה באוכלוסייה בגילאי 18 עד 67.

מוצע לחייב את הגופים האמורים למנות ממונה תעסוקה וכן להגיש בכל שנה תכנית המפרטת את התכניות להשגת יעד הייצוג ההולם בשנה הבאה ואת תוצאות הפעולות שננקטו בשנה היוצאת, בתחומי ייעוד משרות, מתן עדיפות לבעלי כישורים זהים, פניה לגורמים העוסקים בשילוב קבוצות אלה בתעסוקה והדרכה בהסרת חסמים בהליכי בחינה, איתור ומיון."

בדברי ההסבר נכתב: "בקרב עובדי הרשויות המקומיות והחברות העירוניות בערים שבהן מתגוררים תושבים הנמנים עם המגזר החרדי, פעמים רבות מספר העובדים הנמנים עם המגזר החרדי נמוך ביחס למספר החרדים המתגוררים באותה רשות.

כך לדוגמה בירושלים, שבה מהווה המגזר החרדי למעלה מ-40% מכלל תושבי העיר היהודים, מספר העובדים בעיריית ירושלים הנמנים עם המגזר החרדי נמוך משמעותית, ומוערך בכ-2% בלבד, בעוד רבים מהם עובדים במשרות זוטרות.

כך גם בחברות הממשלתיות ובתאגידים שהוקמו בחוק, דוגמת בנק ישראל, חברת הדואר, חברת החשמל, חברות נמל אשדוד וחיפה, רכבת ישראל, חברת דירה להשכיר, קופות החולים, תאגידי מים ועוד, בהם אחוז העובדים מבני המגזר החרדי נמוך ביותר, ובחלק מהחברות אין כלל ייצוג לעובדים הנמנים עם המגזר החרדי."

ועדת החוקה המשיכה היום (ג'), להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק בחירת רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות, שיזמו ח"כ ארז מלול והיו"ר ח"כ שמחה רוטמן.

הצעת החוק קובעת לראשונה הסדר מקיף וכולל הנוגע לרבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד.

למעשה, ההצעה לוקחת את התקנות לגבי רבני עיר מ-2007 ומ-2022 ואת חוזר המנכ"ל החל על רבני ההתיישבות, בכל הנוגע למינויים של רבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות ומבקשת לחוקק אותם בחקיקה ראשית תוך הכנסת שינויים שונים בהסדרים הקיימים. כמו כן, ההצעה מבקשת להקים גוף של נציבות תלונות ציבור על רבנים, נוסף על הדין המשמעתי החל על רבנים אלה כבר היום.

לפי הנוסח המעודכן, שהניח על שולחן הוועדה היו"ר ח"כ רוטמן: מועצת הרבנות הראשית תבחר מספר נציגים לגוף הבוחר, בשונה מהצעת החוק המקורית שביקשה שכל חברי המועצה יהיו חברים בה.

בנוסף, הטמיע היו"ר רוטמן בתוך החוק הצעת חוק שאותה הגיש השר בצלאל סמוטריץ’ בעת שהיה חבר כנסת, הכוללת מנגנון שמחייב את השר להודיע על הצורך בבחירת רב עיר, מה שמונע את היכולת לעצור את מינוי הרבנים באופן מלאכותי. בנוסף, הצעת החוק המעודכנת מבטיחה הגדלה של ייצוג נשים בגוף הבוחר.

במהלך דיון הוועדה להכנת הצ"ח, הציע סגן יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד אלעזר שטרן, לקבוע שמועצת הרבנות הראשית תקבע נהלים שקופים הכוללים אמות מידה שוויוניות, בכל הנוגע למתן פטור מהבחינות הנדרשות לקבלת תעודת כשירות לכהן כרב עיר.

היו"ר ח"כ רוטמן הגיב להצעה: "אני לא מכתיב למועצת הרבנות הראשית מי כשיר להיות רב בישראל. תשב מועצת הרבנות הראשית ותחליט מי כשיר להיות רב כי היא הגוף הרבני העליון. לא אקבע לה נהלים בחקיקה.

שיקול דעת הלכתי של מועצת הרבנות הראשית לא יהיה בחוק. אתה לא תגיד לה איזה אמות מידה, היא תדון לגופו של אדם כי היא נותנת הסמכה לאדם ספציפי אם הוא ראוי להיות רב בישראל. אם כבר, כדי שחס ושלום לא יהיה ספק למישהו שיש לבג"ץ שיקול דעת בשאלה הזו נבהיר בחוק שזה שיקול דעתה הבלעדי".

עו"ד שטרן: "לא אמרתי שזה לא צריך להיות בשיקול דעתה, אלא שמועצת הרבנות הראשית תקבע, לפי שיקול דעתה, אמות מידה שוויוניות, הרי היו הליכים משפטיים בדיוק בנקודה זו, ושם גם מועצת הרבנות הראשית הסכימה לקביעת אמות מידה כאלה".

היו"ר ח"כ רוטמן: "ההליכים המשפטיים הללו הם בדיוק הסיבה שצריך להיות ברור, ואולי נעשה סעיף סל שיבהיר שבכל מקום בו ניתנת סמכות לרבנות הראשית, מדובר בשיקול דעתה הבלעדי לפי שיקולים דתיים בלבד, הם רבנים גדולים נבחרי ציבור, שיפעילו את שיקול דעתם ההלכתי כי בגלל זה אנחנו סומכים עליהם, אחרת ניתן לבג"ץ להחליט מי רב בישראל".

עו"ד שטרן: זה עלול לאפשר בסופו של דבר מתן פטור באופן לא שוויוני תוך הפלייה בין מועמדים שונים.

היו"ר ח"כ רוטמן: "זה מאפשר דיון לגופו של אדם האם הוא כשיר להיות רב בישראל לפי שיקול בלעדי של מועצת הרבנות הראשית"

עו"ד איגי פז, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "מועצת הרבנות הראשית יש לה את שיקול הדעת וכגוף מנהלי חלים עליה כללי המשפט המנהלי, והחלטותיה צריכות להיות שוויוניות על פי אמות מידה, כמו שהיום ההחלטה אם לתת לאדם ספציפי זה ואדם אחר לא, כפופה לכללים שוויוניים, כך ימשיך להיות גם היום".

המחאה נגד הרפורמה המשפטית מתרחבת גם למקומות הרגישים ביותר?

הערב (שלישי) פורסם לראשונה בחדשות 13 כי כמה ממדעני הגרעין הבכירים ביותר של ישראל, החברים בוועדה לאנרגיה אטומית, מאיימים לפרוש מתפקידם במחאה נגד החקיקה.

על פי הדיווח, מדובר אנשים שנושאים על כתפיהם את היכולות הגרעיניות של מדינת ישראל, ומדובר בקבוצה של עשרות מדענים בלבד, מומחי גרעין אשר אחראים על פיתוח היכולות הגרעיניות של ישראל. בשבועות האחרונים התפתח ביניהם שיח ששואל האם נכון להמשיך לשרת את המדינה.

בחדשות 13 מציינים כי "עד היום לא היה להם קל, ובגלל העיסוק שלהם הם לא היו רצויים בהרבה מקומות בעולם ואף הוצמדה להם אבטחה לאחר שהפכו למטרה על ידי האיראנים. הם מאוד מחוזרים על ידי מוקדי מחקר ברחבי העולם שהיו רוצים את האיכויות שלהם אצלם – ואין להם תחליף בשום צורה".

בשונה ממחאות הטייסים ומחאות נוספות מאורגנות, בחדשות 13 טוענים כי בקרב המדענים אין החלטה קולקטיבית וכי כל אחד מהם ייקח את ההחלטה לבדו, אך את ההתלבטויות הם חולקים אחד עם השני. "השיח עדיין מתנהל בין המדענים עצמם ועם קודמיהם בתפקיד וכן עם ראשי הקהילה המדענית-צבאית בישראל, והם עדיין לא הציפו את הנושא כלפי מעלה".

גורמים בקואליציה טוענים כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתחייב לאשר את החקיקה לצמצום עילת הסבירות, פעל להקפיא את החקיקה.

על פי הדיווח בחדשות הערב של כאן 11, גורמים שנכחו בישיבה המכרעת שהתקיימה אתמול לפני ההצבעה על צמצום עילת הסבירות אמרו כי סמוטריץ' התהפך: "נדהמנו לראות שהאיש הכי קיצוני בקואליציה דוחף להקפאה של שנה בחקיקה".

לטענת הנוכחים בחדר, סמוטריץ' חשש מההשלכות הכלכליות והביטחוניות של חקיקה ללא הסכמה עם בית הנשיא.

הוא תקף את שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וטען שהם פועלים בחוסר אחריות. לראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "עדיף לנו לצאת גדולים. אנחנו לא מנצחים אף אחד".

המשטרה מפרסמת הערב (ג) כי אתמול במהלך אירועי הפרות הסדר בתל אביב, נפצעו 14 שוטרים כתוצאה מאלימות המפגינים, חלקם אף פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים איכילוב.

השוטרים שהגיעו לפיזור הפרת סדר של מפגינים שהבעירו אש על הכביש, הותקפו באלימות על ידי המפגינים בצומת קפלן, לאחר שניסו לעצור את החשוד, בחשד להצתה, תקיפת שוטר והחזקת חומר נפיץ.

החשוד שהחזיק אבוקה והצית אותה, נתפס בשעת מעשה ע"י השוטרים כאשר הוא מתנגד למעצר, בעוד המפגינים התגודדו סביב השוטרים והחלו תוקפים אותם בידיהם ובחפצים, ומחרישים את אזניהם באמצעים קוליים במטרה למנוע את ביצוע המעצר.

סנ"צ אבי עופר, סגן מפקד תחנת לב ת"א שהותקף במהלך המעצר, התפנה היום לבית חולים איכילוב כשהוא סובל מחבלות לרבות חשד לקרע ולנזק למיניסקוס.

נוסעת בקו 7 של חברת דן בדרום באשקלון תקפה היום ( 25.7.23) בשעות הצהריים מבקר (פקח אוטובוסים). הסיבה: סירוב האישה לשלם בעבור הנסיעה. כשביקש המבקר מהנוסעת תעודת זהות, היא החלה לתקוף אותו ותלשה את מצלמת הגוף שלו, שברה אותה ונמלטה. תלונה הוגשה במשטרת אשקלון.

הנוסעת נמלטה לפני הגעת המשטרה, אך אותרה בתחנה המרכזית. היא עוכבה ושוחררה, ואז שבה לתחנה המרכזית (!) באשקלון, שם התפרעה בחדר הנהגים, והשחיתה ציוד במשרדי החברה. המשטרה פינתה אותה בשנית.

מיכאל שר הפקח שהותקף ונציג עובדי דן בדרום באשקלון המאוגדים בכוח לעובדים: הבחנתי כי מדובר באישה פגועת נפש ולכן ניסיתי ככל שניתן להגיב בסבלנות, אבל יש גבול לכמות האלימות שנוכל לספוג. מישהו חייב לקחת אחריות על נוסעים כאלה. אנחנו סובלים מאלימות על בסיס יומי- מבריונות כביש, ועד נוסעים סרבנים. אלימות מילולית כבר הפסקנו לספור. והנה מסתבר שאנחנו לא בטוחים אפילו בחדר ההתרעננות שלנו. איפה האכיפה? איפה המשטרה ומשרד התחבורה? הבטיחו תקציבים לטיפול באלימות. איפה הכסף?

איתי כהן ראש ענף תחבורה בכוח לעובדים: באותו היום שבו העלה משרד התחבורה את מחירי הנסיעה, אנחנו עדים למקרה אלימות כה חמור שהמניע לו היא נוסעת שסירבה לשלם. הרשויות מפקירות את המערכת ומשאירות את עובדי התחבורה הציבורית להתמודד עם התסכול של הנוסעים. האלימות כלפי עובדי התחצ היא מכת מדינה ועפ"י הנתונים שלנו 40% ממקרי התקיפה בחצי השנה האחרונה מופנים כלפי פקחים. על משרד התחבורה האחריות לשים לזה סוף: העלאת השכר של עובדי התחבורה הציבורית, אבטחה בקווים מועדים לפורענות והענקת מעמד של עובדי ציבור לעובדי התחבורה הציבורית".

מרדף סוער מלווה בירי וניגוח כלי רכב התרחש במשך חצי שעה בכבישי ושבילי הצפון סמוך לטבעון, לאחר שפעילות סמויה של ימ"ר משטרת מחוז צפון חשפה חוליית מתנקשים שנערכה לביצוע רצח, שוטרי מחוז צפון חסמו את דרכם של השלושה בשעה שנסעו בג'יפ לנדקרוזר ומרדף התפתח לאחר שניסו להימלט.

במהלך המרדף דלקו שוטרי מחוז צפון , במספר רכבים אחר החשודים שניסו להימלט דרך השבילים הרבים באיזור, ופתחו בירי אל עבר גלגליו.

לאחר מספר ניגוחים בן כלי הרכב איבד רכב החשודים שליטה ונתקע. חשוד אחד נתפס במקום. שניים נוספים ,שנמלטו רגלית, נתפסו לאחר מרדף רגלי מסתתרים בדיר עזים בסיוע מסוק.

בנתיב הבריחה של החשודים נמצאו רובה סער מסוג קלצניקוב ואקדח מסוג גלוק. ברכב החשודים נתפס חומר דליק שעל פי החשד יועדו להצתת כלי הרכב לאחר ההתנקשות. כמו כן נתפסו שני רכבים גנובים מסוג סקודה וקאיה עם לוחיות רישוי מזוייפות שהוכנו לביצוע ההתנקשות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "מברך את שוטרי מחוז צפון על הפעילות האינטנסיבית במאבק נגד ארגוני הפשע, במניעת מקרי רצח ותפיסת נשקים. המלחמה בארגוני הפשע היא חשובה ביותר להחזרת הביטחון האישי לרחובות".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת מחוז צפון מקיימת פעילות ענפה במאבקה בפעילות האלימה של ארגוני הפשע. הפעילות מבוצעת בכל המישורים האפשריים, מסיכול הברחות וסחר בכלי נשק, דרך פעילות מודיעינית סמויה לסיכול פעילות עבריינית טרם ביצועה ועד תגובה מהירה לכל ארוע אלימות בישובים הערביים, באמצעות נוכחות מתמדת."

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעידוד חברות ההייטק בישראל. על פי ההצעה, יינתנו הטבות למשקיעים בחברות היי-טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל. הסדר זה מוצע בין היתר על רקע פקיעת הטבות המס שנקבעו בסוף שנת 2019

כמו כן, מוצע להאריך את תוקפן של ההטבות הניתנות לפי פקודת מס הכנסה בעד השקעות בחברות מו"פ אשר מונפקות בבורסה. לפי המוצע, ההטבות לפי חוק זה ולפי פקודת מס הכנסה יעמדו בתוקפן עד תום שנת 2026

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים כאמור, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן, מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות".

כך מצוין כי לשם כך, ובהמשך לתיקון מס' 73 לחוק לעידוד השקעות הון, שנועד להשגת מטרה דומה "מוצע לקבוע בחוק זה הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל".

אחרי שכל העיתונים היומיים במגזר הכללי, פרסמו הבוקר מודעת מחאה על אישור החוק לצמצום פסקת ההתגברות, שמומנה בעלות של מאות אלפי שקלים על ידי מחאת ההייטקיסטים, בעיתון הכלכלי 'גלובס' מותחים ביקורת מרומזת ומבהירים כי העיתון שלהם אינו מיועד למכירה.

בהודעה שפורסמה בשער העיתון נכתב תחת הכותרת "השער שלנו אינו למכירה" כי, "את השער של גלובס לא מכרנו עד היום ולא נמכור גם עכשיו, לא לפוליטיקאים, לא לתנועות מחאה ולא לגורמים מסחריים. לא לימין. לא לשמאל, ולא למרכז".

בגלובס הוסיפו ואמרו: "אצלנו תקבלו עובדות. נתונים. משרוקית. ניתוח המציאות. גם, בעיקר, כשהיא מורכבת, המציאות אינה שחור ולבן. עיתונות אינה שחור ולבן" ובכך עקצה את העיתונים המתחרים שבמקרים רבים מסלפים את האמת ומסרבים לכתוב את המציאות כפי שהיא.

יוסי יהושע הפרשן הצבאי של 'ידיעות אחרונות' תוקף בחריפות את הרמטכ"ל הרצי הלוי, בעקבות דברים שמסר מוקדם יותר, והתריע מפני אי כשירותו של צה"ל.

הרמטכ״ל רב אלוף הרצי הלוי התייחס לראשונה לטלטלה שפקדה את ישראל עם העברת חוק צמצום עילת הסבירות. הרמטכ"ל שיגר מסר מפייס גם לאנשי המילואים הסרבנים: "עלינו לקרב את אנשי המילואים היקרים לנו מאוד שתרומתם לביטחון המדינה רבה. גם מי שקיבל החלטה בלב כבד שלא להתייצב, צה״ל צריך אתכם". הלוי התריע עוד כי "אם הכאוס ימשיך תהיה פגיעה בכשירות".

יהושע התייחס לדברים של הרמטכ"ל וכתב בחשבון הטוויטר שלו כי "הסרטון של הרמטכ״ל רע מאוד". לדבריו,
"חשוב להרגיע את המילואים, אבל מפקד הצבא חייב לשדר עוצמה, להרתיע את האויבים ולהגיד שמי שיתעסק איתנו דווקא עכשיו יגלה כמה מעט הוא יודע על החברה הישראלית בזמני משבר".

יהושע, שמותח ביקורת לא בפעם הראשונה הוסיף ואמר כי "הלוי נראה לא ממוקד וכמעט מתחנן לחזרתם של אלו שלא מתייצבים".

לפני זמן קצר, התקבל במשטרה דיווח אודות השלכת בקבוק תבערה לעבר ביתו של הרב דב ליאור, מבכירי הרבנים הדתיים לאומיים המתגורר במזרח ירושלים. באירוע לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

כוחות משטרה של תחנת שלם במחוז ירושלים יחד עם לוחמי מג"ב, הוזעקו למקום וערכו סריקות אחר ממצאים וחשודים במעשה, וחקירת המקרה נמשכת.

האירוע התרחש בעת שראש העיר משה ליאון, שהה בביתו של הרב ונחשף למקרה ללא צורך בעדויות.

ממשטרת ישראל נמסר כי "המשטרה תפעל בכל הכלים והאמצעים הקיימים ברשותה בכדי לטפל באופן נחוש והתקפי בכל מי שינסה לפגוע בשלום הציבור בטחונו ורכושו".

יממה לאחר שהותקפה על ידי קבוצת אנרכיסטים שחסמו את כביש בגין בכניסה לירושלים, נריה גבאי מירושלים, משחזרת את רגעי האימה.

"אז אתמול נתקעתי עם רכבי בחסימה של בגין בירושלים. שעתיים ישבתי ברכב אחרי יום עבודה שמאחורה 2 בנותיי רעבות, צמאות ועייפות. נשמע מאתגר? חכו שתשמעו מה באמת היה. המון זועם שדופקים על רכבים ושמשות, מנסים לשבור מראות, בנות מהשמאל שעוברות ומטיחות את מקל הדגל בבחורי ישיבה שעמדו בצד הדרך סתם כי בא להן…."

היא המשיכה ותיארה: "בסרטון רואים את בנותיי בחרדה ובכי היסטרי כאשר אני בעצמי לחוצה מהסיטואציה וצריכה להירגע קודם לכן. לאחר מכן נשמעו לעברי מספר קריאות כגון: "לכי תלמדי ליבה ותשלחי את הבת שלך ללמוד ליבה שלא תצא מפגרת כמוך", "תשלמי מיסים ואל תחיי על חשבוני" ועוד פנינים… ברור לכם שכל זה נאמר לי רק בגלל חזותי החרדית. מי שמכיר אותי יודע שההשכלה שלי היא מעבר לליבה… כולל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה ועוד!!!".

"מעבר לכך", היא מוסיפה, "לצעוק לחרדית לכי ללמוד ליבה מצביע על בורות. הרי בנות בכל המגזר החרדי לומדות ליבה ובכלל את כל המקצועות לפי תוכנית משרד החינוך. ובנוסף לומדים תנ"ך יהדות, דינים, מחשבת ישראל ועוד. מה שאומר שבנות חרדיות לומדות בהיקף גדול יותר משאר המגזרים. הדיון של ליבה הוא בחינוך הבנים וגם שם זה מתחלק, אבל את זאת נשמור לפוסט אחר… לגבי תשלום מיסים… גיחכתי. העובדה שגם אני וגם בעלי עצמאיים ובנוסף אני גם שכירה- אין היריעה יכולה להכיל את כמות המיסים שאני משלמת בחודש… בטוחה שהרבה יותר מאותו בחור שצעק קריאה זאת לעברי. (הכל מוסרט, אך בשביל לשמור על פרטיות המפגינים ובשל העובדה שלא קיבלתי מהם אישור לפרסם לא העליתי לכאן) כמובן שהתעמתתי עם הקוראים והטחתי בהם את הנתונים שלי. חלקם שתקו והתעלמו, חלקם העבירו נושא והיה אפילו אחד ששלח את חבר שלו להתנצל בשמו…"

לסיכום, היא מתארת, "מה שראיתי אתמול לא היתה הפגנה בשם הדמוקרטיה. הייתי עדה להפגנה דיקטטורית שכל מטרתה להשפיל מגזרים, להקטין כל דבר שהם לא מאמינים בו, לשפוט אנשים לפי חזות חיצונית, לבצע הכללות ולומר סיסמאות ריקות מתוכן! אני לעולם לא אקרא סיסמאות מכלילות לאף אדם. וכך גם אני מלמדת את בנותיי! אני חושבת שהמפגינים וראשיהם צריכים לעשות בדק בית אמיתי וחשבון נפש- מדוע מה שתארתי פה בכלל קרה תחת ידם??".