מחברון עד פוניבז': מפת הרישום בעולם הישיבות

בימים אלה מסכמים בסיפוק רב בעולם הישיבות את עונת הרישום שמתחילה בכל שנה בזמן קיץ, ומסתיימת בימים האחרונים של חודש אב.

הרישום השנה היה סוער ואגרסיבי כמו שלא היה מעולם, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את הישיבות החדשות שנפתחו, שחוללו תמורות ותהפוכות בעולם הרישום, כאשר דווקא ישיבות שלא היו באור הזקורים בשנים האחרונות הצליחו למתג את עצמם מחדש, צעד שכמובן פגע בישיבות שמוגדרות כישיבות הדגל ונחשבות לכותל המזרח של עולם הישיבות.

מעבר לכך, בישיבות רבות הוחלט שלא להגדיל את מכסת הקבלה ובחלקם אף הקטינו, וזאת בשל העובדה שבישיבות רבות קיבלו בשנה שעברה מספר גדול של בחורים, מה שתרם להבנה כי יש קושי גדול לעקוב מקרוב אחרי התקדמות של כל בחור, בזמן שמספרם של הבחורים הולך וגדל בפ"י.

אז מה כן קרה? אחרי עולם הישיבות הספרדיות שסוקר כאן בהרחבה, הנה סקירה נרחבת על עולם התורה הליטאי.

ישיבת פוניבז': השנה לראשונה יחלו הבחורים בשיעור א' בלי מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, חסרון שיורגש היטב בישיבה.

הישיבה מונה כיום כ-1,450 בחורים וכמו בכל שנה הבחינות נערכות מאוחר מהזמן הנהוג בעולם הישיבות ורק לקראת ראש חודש אב התבהרה תמונת המצב.

השנה התקבלו כ 366 בחורים לועד א' לאחר ישיבת צוות שנערכה ביום שישי האחרון עד סמוך לשבת קודש.

ישיבת פוניבז' היא מהישיבות הבודדות שהמבחנים הם הפרמטר הקובע ביותר לקבלת התלמידים. כל תלמיד שחפץ להתקבל לישיבה, עובר לא פחות מארבעה מבחנים אחד אצל נשיא הישיבה הגר"א כהנמן שבוחן את כל הבחורים ללא יוצא מן הכלל ומנהל את מערך קבלת התלמידים לישיבה ביד רמה כבר למעלה מעשרים שנה.

לאחר מכן התלמיד עובר מבחן אצל אחד המשגיחים הגרא"א קלרמן והגר"ע רוטשילד, ועוד שני מבחנים אצל הרמי"ם הגרח"פ ברמן, הגר"ד מילר, הגר"ד לוי, הגרש"י מלר, הגר"י כהנמן בנו של נשיא הישיבה והגר"י אפשטיין שמתחלקים ביניהם כאשר כל אחד בוחן כשליש מן הנבחנים.

כמעט מכל ישיבה ישנו בחור אחד או שתיים שלא מתקבל אפילו מישיבת פוניבז' לצעירים שהיא ישיבת הבת של הישיבה, ישנם בחורים שלא מתקבלים. באופן נדיר, בשנה זו מישיבת 'דעת תבונות' שבראשות הגאון רבי אלישע כהן בבני ברק, התקבלו כל התלמידים שבאו להיבחן – 11 בחורים במספר, וכן מישיבתו של הרב צויבל בירושלים התקבלו כל החמשה עשר תלמידים שבאו להבחן. גם מישיבתו של הרב שינדלר בנווה יעקב, התקבלו ארבעה תלמידים, מה שמראה על צמיחתם של הישיבות ואיכות התלמידים.

ישיבת חברון גבעת מרדכי: הישיבה מונה מעל 1,500 בחורים והתקבלו לשיעור א' כ- 270 בחורים. הבוחנים הינם ראשי הישיבה הגר"ד כהן והרב יוסף חברוני. הרישום של הישיבה מתנהל באופן שכל בחור שמגיע למבחן יודע שהוא שרוב הסיכויים שהוא התקבל, כי מי שלא הולך להתקבל, בדרך כלל גם לא מתקבל למבחן. בישיבה, המבחן הוא יותר בשביל הרשמיות ופחות בשביל הקבלה בפועל.

חידוש מעניין שדובר בו במהלך זמן קיץ ויחל ככל הנראה בזמן אלול הקרוב הבעל"ט הוא ששני המשיבים מוועד שני, הרב רלב"ג והרב בר חיים, יכנסו ככל הנראה לשורת מגידי השיעורים בישיבה, כאשר לשניהם יהיה אותו גודל שיעור פחות או יותר.

יצויין כי בחודשים האחרונים בית המדרש עבר שיפוץ כללי והורחב בלמעלה ממאה מקומות חדשים לקראת זמן הבעל"ט, כמו כן גם הפנימיות חודשו ואובזרו מחדש.

ישיבת 'תושיה' (תפרח) בראשות הגאון רבי אביעזר פילץ: הישיבה מונה קרוב ל-1,000 בחורים. לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 185 בחורים והישיבה ענתה לראשונה תשובות רק ביום ראשון השבוע ולא בליל שישי, עקב הקושי בהחלטה מי כן לקבל ומי לא, בישיבת הצוות שנערכה בליל שישי האחרון.

הישיבה ידועה בסגנון בחורים שבחלקם הגדול פחות מונחים בדברים שמתרחשים מחוץ לכותלי בית המדרש, וזהו הדבר שמייחד את הקו שמוביל את הישיבה מאז שהקומה בשנת תשכ"ו.

הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ, הרב יעקב שיינברג, הרב מנחם בן מנחם, הרב ברוך לוין. המראיין: המשגיח הגה"צ רבי דניאל ארנפריונד.

ישיבת מיר ברכפלד: הישיבה מונה למעלה מ-750 בחורים, ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו לועד א' 115 בחורים. כידוע הישיבה שבשנים האחרונות חוותה עלייה משמעותית וכיום הישיבה מסננת בקפידה בחורים מהישיבות קטנות הטובות ביותר.

מי שהשנה היה מעורב ברישום באופן פעיל יותר מבעבר  הוא ראש הישיבה הגר"נ אלון. השנה הישיבה רשמה מספר שיא בביקוש להתקבל לישיבה אך למרות הלחצים כאמור, התקבלו 115 בחורים.

ישיבת בית מתתיהו: הישיבה מונה למעלה מ-500 בחורים, לקראת אלול הבעל"ט התקבלו לוועד א' למעלה מ-110 בחורים מהמצוינים שבישיבות הקטנות.

הבוחנים: רבי שרגא פישהוף, הרב מרדכי וינטר והרב יהודה אריה רפפורט. מראיינים: הרב שמעון פוחוביץ והרב יהושע רביץ. מי שמנהל את הרישום כמעט באופן בלעדי ושעל פיו יישק דבר, הוא הרב אליהו סטרול, לצד הרב פישהוף שמהווה אף הוא גורם משמעותי בקבלה.

ישיבת היכל יצחק (לנדא): הישיבה מונה קרוב ל-370 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 90 בחורים.

הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי ישראל לנדא, הרב אהרון שפריי. בשנה האחרונה האחרונה החליט ראש הישיבה הרב לנדא להפסיק לקבל בחורים שאינם ממשפחות בני תורה ממש, ועל אף הלחץ העצום מצד גורמים כאלה ואחרים, בחור שהוא לא בא ממשפחות בני תורה לא התקבל.

כמו כן, לראשונה הרב לנדא גם פיקד ביד רמה על כל הרישום לישיבה, וירד לפרטי פרטים על כל בחור ובחור. הדבר השפיע באופן ניכר ולדברי גורם בכיר במערכת הרישום: אין ספק שזה אחת מהפתעות הרישום אם לא ההפתעה הגדולה ביותר".

עוד לדברי אותו גורם "לא מן הנמנע שבשנה הבאה נראה עוד ראשי ישיבות שיתחילו להתערב בענייני הרישום אחרי שראו את ההצלחה הגדולה של היכל יצחק".

ישיבת תורה בתפארתה שבחודש טבת הבעל"ט תציין עשור שנים להקמתה.

הישיבה מונה 1,050 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו למעלה מ-230 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי יעקב סטפנסקי, הרב אפרים רוטשילד, הרב רפאל גפן והרב אלעזר דוד אפשטיין. מראיין: הגה"צ הרב אורי דיקמן, המשמש כמשגיח בישיבה.

ישיבת אור ישראל: הישיבה מונה 380 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו כ-70 בחורים. מדובר במספר פחות משמעותית מאשר בשנה שעברה, אולם מדובר בעילית שבעילית בעולם הישיבות והבחורים הינם מצוינים ומובחרים שנבחרו בקפידה ובדקדוק רב.

השנה הישיבה זכתה לביקוש גדול והצליחה אף ביחס למקום הגבוה בו היא נמצאת, ל'המחדש' נודע כי במהלך השנה האחרונה הותקנו טלפונים בכל חדרי הפנימיות בישיבה וזה כדי לסייע לצרכי הבחורים בישיבה.

ישיבת נתיב הדעת (קפלן): הישיבה מונה כיום כ- 330 בחורים. לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו כ-60 בחורים לועד א'. הבוחנים: ראשי הישיבה הגאון רבי ישראל בונים שרייבר מראיין: הרב מתתיהו שטיגל המכהן כמשגיח בישיבה.

ישיבת בית מאיר: הישיבה מונה למעלה מ-300 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 90 בחורים מסלתה ומשמנה של עולם התורה.

הישיבה רושמת זינוק מפתיע מזה שנתיים ונחשבת לאחת הישיבות היותר מבוקשות בקרב הבחורים מהישיבות קטנות מבני ברק, אך גם מחוצה לה יצא שמה לטובה.

הבוחנים: הגאון רבי דניאל גינזבורג מראשי הישיבה, הרב  אלחנן שאג, הרב פנחס רוט. מראיין: רבי ישראל מאיר ויסנשטרן, המשמש כמשגיח בישיבה. נציין שהישיבה הולכת ומשלימה בימים אלה את בנית הבינין החדש בין ה-10 קומות אליו יתאכלסו בני הישיבה בקרוב ממש. יצוין, שבל"ג בעומר האחרון התקיים מעמד חנוכת היכל הארון קודש החדש והיוקרתי שהכניס פאר והדר להיכל הישיבה.

ישיבת תורת זאב (סולובייצ'יק): הישיבה מונה קרוב ל-380 בחורים. בישיבה מסכמים את עונת הרישום עם 50 בחורים שהתקבלו לשיעור, כאשר הישיבה לראשונה פתחה ערוצים חדשים מול ישיבות שלא עבדה איתם עד כה.

עיקר העבודה המוצלחת נעשתה עם כניסתו של בנו של ראש הישיבה לצוות הרישום בישיבה, ונראה כי הדבר הוכיח את עצמו הן מול ראשי ישיבות קטנות שנותנים בו את האמון, והן מצד הרושם של הבחורים שמגלים התעניינות גוברת בישיבה.

לדברי רשם המעורב בנעשה בעולם הרישום "יש דבר נוסף שגרם להצלחה של הישיבה, וזו העובדה שבישיבה הפסיקו לקחת 'נפילות' באופן שיטתי וגורף, דבר שבעבר היווה גורם מפריע ברישום לישיבה. בעבר הרבה בחורים שלא התקבלו לישיבות בשורה הראשונה יכלו לקחת את ישיבת סולוביצ'יק בתור אופציה שניה, אך בשנתיים האחרונות בישיבה הבינו את הנזק שזה גורם והפסיקו לקבל נפילות מישיבות אחרות למרות הרבה לחצים שהופעלו על הישיבה, ואין ספק שזה היה גורם משמעותי בהצלחה".

הבוחנים: הגאון רבי שמואל שלנגר ר"מ בשיעור א', הגאון רבי שמואל לויכטר משגיח בישיבה, ובנו של ראש הישיבה הגאון רבי אריה סולובייצ'יק.

ישיבת שערי שמועות: הישיבה מונה 450 בחורים ועוד 50 אברכים הלומדים בבית המדרש ובשנה הבאה אי"ה תמנה הישיבה למעלה מחמש מאות, לאחר שלקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו כ-90 בחורים.

הבוחנים: ראשי הישיבה הגאון רבי נפתלי צבי יהודה שפירא והגאון רבי אריה שפירא, הרב יוסף פישהוף, והרב ישראל יעקב פינקוס. מראיין: רבי יעקב שטרנשוס, המשמש כמשגיח רוחני בישיבה.

יצויין, כי הישיבה מחזיקה מכון להוצאת ספרים, שאותו מנהלים בחורים. המכון מוציא לאור שיעורים הנמסרים בישיבה ועוד. וזה תקדים חדשני בעולם הישיבות.

ישיבת מאור התלמוד: הישיבה מונה כיום 450 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 72 בחורים. השנה הישיבה ידעה ביקוש עצום בקרב בחורים רבים ונבחנו לישיבה כ 150 בחורים, לפי גורם המעורב ברישום: "אין ספק שזוהי הצלחה מרשימה מאוד".

הבוחנים: הרב יעקב כהן ורבי אריה זליבנסקי, המראיין: המשגיח רבי יהונתן קמפה. כמידי שנה הישיבה קוטפת הצלחה מסחררת ברישום.

ישיבת ’’דעת אהרון" (קפלן החדשה) בראשות הגאון ר’ ניסן קפלן: הישיבה מונה כ330 בחורים  לשנה’’ל התקבלו 70 בחורים המחולקים ל2 שיעורים לפי דרכו של הגה’’צ ר’ נפתלי קפלן.

הבחורים נבחנים אצל ראשי הישיבה הגאון רבי ניסן קפלן והגאון רבי רפאל שמואלביץ כמו’’כ נבחנים אצל הרמי’’ם של שיעור א’ הרה’’ג ר’ ירוחם דגני והרה’’ג ר’ יצחק וינברג וראיון אצל המשגיח הגה’’צ ר’ יוסף לוי והרב ר’ ישראל פטרוף.

ישיבת הגר"ח מן ההר בביתר עלית: ישיבה זו עשתה אף השנה עליית מדרגה ניכרת. הישיבה ידועה בשיעוריו ושיטת לימודו העמקנית של ראש הישיבה הגר"ח מן ההר אשר מפורסם בשיעוריו

בעולם הישיבות. הישיבה מיועדת בעיקר לבחורים בעלי כישרון גדולים אך שנוטים לחשיבה מחוץ לקופסה, בחורים אלו מוצאים הרבה מן המשותף אצל הרב מנהר.

כבכל שנה קיים ביקוש רב להתקבל אך לאחר סינון קפדני ע"י משגיח הישיבה הרה"ג משה ברמן שליט"א ומבחן בלימוד אצל רה"י נתקבלו לישיבה כ50 בחורים. השנה נוצרו גם חידושים נוספים שכלל הבחורים מגיעים מהישיבות המפארות את כותל המזרח של עולם הישיבות הקטנות.

כ"כ בשונה  משנים עברו שהישיבה התבססה על ירושלים והסביבה, השנה נוצר ביקוש אדיר לישיבה בבני ברק ובמודיעין עילית, מה שגרם ללחץ מוגבר על הבוחנים, אך הוחלט שלא להגדיל את השיעור בכדי לשמר את ייחודיותה של הישיבה.

ישיבת בית מדרש עליון: הישיבהמונה 720 בחורים, התקבלו לשיעור א' 128 בחורים.

המראיינים: הגאון רבי ישראל אדלשטיין (השנה עקב האבל על פטירת אביו מרן זצ"ל הבחורים עברו ראיון אצל הגאון רבי טוביה שפירא), הגאון רבי יואל מקלב והרב יוסף שלמה קורלנסקי.

מי שעובר את הראיון בהצלחה נכנס למבחן אצל הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל אונגרישר וכן הר"מים הגאון רבי אברהם יצחק ליפקוביץ, הגאון רבי נפתלי קופשיץ, והגאון רבי טוביה שפירא.

ישיבת 'עטרת שלמה', בראשות ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין: הישיבה מונה קרוב ל-900 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קצת פחות מ200 בחורים.

הבוחנים: ראש הישיבה הגאון הרב חיים מרדכי אוזבנד, הרב אלעזר לוי והרב יהושע ויינברגר. מראיין: הגה"צ רבי יוסף דיוויס, משגיח הישיבה. 

לקראת זמן אלול, מינוי חדש בישיבה הגאון רבי אברהם ישעיה גינזבורג, בנו של משגיח ישיבת פוניבז' הגאון הצדיק רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל ותלמידו המובהק של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל והחברותא של הגרב"ד פוברסקי, מונה למגיד שיעור בישיבת "עטרת שלמה".

המינוי מעורר עניין רב בעולם הישיבות הואיל והגאון רבי ישעיה גינזבורג כפי שהוא מכונה בערגה בין כותלי ישיבת פוניבז' נחשב לאחד מתלמידי החכמים הבולטים בישיבת פוניבז', והתחבב מאוד על מרן הגרי"ג אדלשטיין ויבלדחט"א מרן הגרב"ד פוברסקי עימו לומד רבי שעיה חברותא.

מיד לאחר חתונתו, באורח נדיר, מונה למשיב בישיבת פוניבז', כשבנוסף לכך אף שימש כ'חוזר' הידוע של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, רבי ישעיה היה משתתף יום יום במשך עשרות שנים בשיעורו היומי של הגרי"ג עם השנים נחשב רבי שעייה לגדול תלמידיו.

לאחר השיעור היו מתאספים תלמידים רבים סביב רבי שעיה ללבן עמו את דבריו של הגרי"ג, ובתחילת סדר ב' בשעה 15:15 היה מוסר תמידין כסדרן 'שיעור חזרה' על שיעורו.

לפני מספר שנים ביקשו מרן זצ"ל שיערוך את שיעוריו, כשהגרי"ג סומך את ידיו עליו, וכך הופיעו סדרת הספרים המפורסמת שיעורי הגרי"ג על המסכתות הנלמדות בעולם הישיבות. כמו"כ הוציא לאור את הספר המפורסם 'מוחזקות ותפיסה' על סוגיית תוקפו כהן.

בשיעורו האחרון של מרן הגרי"ג זצ"ל בחדר הטיפול נמרץ בבית החולים שעורר הדים רבים בעולם וגרם לחיזוק עצום, השתתפו שלושה מהתלמידים הגדולים ביותר של הגרי"ג ואחד מהם הוא הגרא"י גינזבורג הנחשב כחלק ממשי מגבעת הישיבה ומהדמויות המהלכות תדיר ביני עמודי של היכלי ישיבת פוניבז' הן בתפילות והן בסדרי הלימוד. דווקא משום כך, מדובר בצעד דרמטי בו הוא עובר מגבעת הישיבה בבני ברק לקריית ישיבת "עטרת שלמה" בראשון לציון.

ישיבת אורחות תורה: הישיבה מונה כ-600 בחורים (וכ-2,000 בחורים בכלל סניפי הישיבה!) ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 140 בחורים.

הבוחנים: ראשי הישיבה, הגאון רבי ברוך דב דיסקין, ורבי יחיאל קלרמן. מראיינים: רבי אברהם ויסבלום, רבי יצחק שרייבר ורבי אליהו דיקמן.

כיום לישיבה יש כעשרים כוללי אברכים. כוללים לבוגרי הישיבה בבני ברק (2 סניפים) ירושלים (3 סניפים), מודיעין עילית (3 סניפים), ביתר עילית, טלז סטון, רכסים, כרמיאל, אלעד, נוף הגליל, בית שמש ועפולה. 6 בתי כנסת ובתי מדרש ל"יוצאי הישיבה" נושאים את שמה, אחד במרכז רחוב רבי עקיבא בבני ברק, ושלושה במודיעין עילית.

ישיבת קול תורה: בראשות הישיבה עומדים ר' משה יהודה שלזינגר ובנו ר' שלמה שלזינגר. הישיבה מונה כ-500 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קרוב ל 60 בחורים.

הבחינה בישיבה מתחלקת לשניים: בחינה אצל רה"י ר' שלמה שלזינגר ששואל שאלות על החומר הנלמד. וראיון שבו נשאל הבחור בסברות לימודיות (לא על החומר הנלמד) אצל הרב מיכאל וינקלר, והרב קר.

בשנים האחרונות חל שינו בישיבה ע"י שהתווספו מספר נושאים ונותנים ומשגיחים אשר תפקידם לשמש לבחורים לאוזן קשבת ושכל בחור שמרגיש צורך לשוחח עם מישהו יהיה לו עם מי לדבר. השנה לראשונה מינו את הרב אוריאל זלזניק לעמוד בראש מערכת הרישום דבר שנתן את אותותיו בשטח.

ישיבת גאון יעקב: הישיבה מונה קרוב ל-200 בחורים מצויינים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קרוב ל- 30 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי זאב ברלין והגאון רבי נתן זוכובסקי. המראיין: רבי נחום ברנשטיין המשמש כמשגיח הרוחני בישיבה.

ישיבת אור אלחנן: הישיבה מונה קרוב ל-400 בחורים, כך שלוועד א' הקרוב התקבלו למעלה מ-70 בחורים. הבוחנים: ראשי הישיבה הגאון רבי אריה חדש, הרב צבי וינפלד והרב מרדכי סומפולינסקי.

הישיבה הירושלמית רושמת מידי שנה הישג מרשים ביותר ברישום דברים שמוכחים בתוך כותלי בית המדרש.

ישיבת באר התורה (גיל): בראשות הישיבה עומד הגאון רבי גבריאל יוסף לוי, שדבק בישיבה הכינוי גי"ל כראשי התיבות של ראש הישיבה. הישיבה מונה למעלה מ- 300 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו  קרוב ל-70 בחורים.

הבוחנים: רה"י הגאון רבי גבריאל יוסף לוי, הרב מנחם יוסף דויטש. מראיין: הרב מרדכי לוי, המשמש כמשגיח בישיבה וגם אחיו של ראש הישיבה.

ישיבת קריית מלך: הישיבה מונה קרוב ל-300 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 68 בחורים.

הבוחנים: ראש הישיבה הגאון הרב בנימין רימר, הרב יהושע אייזנשטיין והרב אשר גנס מראיין: הרב ישראל הבלין משגיח רוחני בישיבה, והרב דוד ליכט.

משגיח חדש בשיעור א' ובניין חדש של עשר קומות

ישיבת רינה של תורה – כרמיאל: הישיבה תמנה באלול הקרוב כ-480 בחורים. כאשר לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 80 בחורים. זאת לאחר שרבני הישיבה שמו דגש על איכות וטיב הבחורים ועשו סינון ארוך וקפדני מתוך כ-400 בחורים שנרשמו, עקב צפיפות מרובה בפנימיית הישיבה.

הבוחנים: ראש הישיבה הגאון ר' אברהם סטוארט והגאון ר' משה בונים שכטר. מראיין: הגאון ר' אהרן איראם.

בניין פנימיית הישיבה הינו בנין ציבורי השייך לעירייה ולכן אין אישורים להרחיב את המקום ומכאן נובעת הצפיפות בפנימייה, בחודשים האחרונים הישיבה קיבלה מהעירייה עוד שטח קטן בבניין שם יוקם חדרי פנימיה נוספים לרווחת הבחורים.

בתוך כך, השנה התווסף משגיח חדש לבני שיעור א' הרב יהודה רוט. בשנה האחרונה נרשמה התפתחות מרשימה בקהילת הישיבה הסמוכה למתחם הישיבה כאשר הצטרפו לקהילה עשרות אברכים וכעת הקהילה מונה כ-150 משפחות, רב הקהילה הוא הגאון ר' יקותיאל פישל  מרבני הישיבה.

ישיבת יד אהרן: הישיבה מונה 150 בחורים, כמו בכל שנה הישיבה קיבלה את מספר הבחורים הקבוע שעומד על 25 בחורים. כאשר בשנה שעברה התווסף באורח חריג בחור אחד.

הבוחן: ראש הישיבה הגאון רבי יהושע אייכנשטיין. המראיין: הרב יוסף ג'יקובס, הנחשב כתלמידו המובהק של המשגיח הגר"ש ולבה זצ"ל.

ישיבת גרודנא (באר יעקב): הישיבה מונה כ-420 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קרוב כ 65 בחורים מצוינים. הישיבה נחשבת לישיבה שהבחורים בה פטריוטים של הישיבה, והיא מכונה לפוניבז' הירוקה, דהיינו שיש לה את המעלות של פוניבז' רק בלי כל ההמולה מסביב, והיא נחשבת לשקטה. בוחן: הגרח"פ שיף.

ישיבת משכן אשר: ישיבת הבת של ישיבת 'יד אהרון' הישיבה מונה כיום כ- 120 בחורים, ולקראת אלול הבעל"ט, הישיבה קיבלה לשורותיה מספר שיא של כ-42 בחורים מצויינים ומובחרים. הבוחנים: רה"י רבי יהושע אייכנשטיין.

ישיבת נחלת הלויים: הישיבה מונה כ-300 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 74 בחורים.

הבוחנים: הרב אברהם אליהו וינקלר והרב אברהם אליהו ארנפרוינד. מראיין: הרב אורי ויסבלום, משגיח הישיבה.

בתחילת השנה דאשתקד חולק שיעור א' בישיבה לשלוש, ושלושה ר"מים חדשים מונו, ביניהם הרב נחום וייס, בן זקוניו של ראש הישיבה, והרב עזריאל יעקובוביץ, בנו של מנהל הישיבה.

ישיבת כנסת יצחק בחדרה: הישיבה מונה למעלה מ-540 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קרוב ל-100 בחורים.

הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי יהושע ארנברג והמשגיח הגאון רבי טוביה נוביק.

ישיבת כנסת יצחק במודיעין עילית: הישיבה מונה 400 בחורים והתקבלו לשיעור א' 96 בחורים, הבוחנים: ראשי הישיבה הגר"ש נוביק והגר"י פישהוף. את הראיון עורך המשגיח הגר"י עלזעס.

ביקוש שעולה מיום ליום והישיבה חדשה/ישנה שפתחה את שעריה

ישיבת כנסת הגדולה (חברון ר' הלל): הישיבה מונה קרוב ל-180 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 36 בחורים.

הבוחן: הרב שמואל שפירא. המראיין: הרב יחזקאל פוסרינו, משגיח הישיבה.

הבחורים בישיבה ברובם הם ממשפחות של תלמידיו של ר' הלל זקס זצוק"ל אשר הולכים לפי משנתו הן בדרך הלימוד והן בהשקפת החיים.

ישיבת רבינו חיים עוזר: הישיבה מונה כ-180 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קרוב ל-30 בחורים. גורם המעורב ברישום מספר "שהישיבה השנה רשמה עלייה ניכרת ביחס לשנים עברו", הבוחנים: הגאון הרב יחיאל ברלין. מראיין: הרב אשר פלאיי, המשמש כמשגיח בישיבה.

ישיבת תפארת ישראל בירושלים, בראשות הגאון ר' ישראל מאיר דרוק, קיבלה אל שעריה לזמן הבא כ-25 בחורים לשיעור א', זאת בנוסף לשיעור א' של הישיבה החדשה של הגרי"מ דרוק, שפתח יחד עם הרב מאירוביץ', שם התקבלו כ-60 בחורים.

ישיבת עטרת ישראל: בראשות הישיבה עומד הגרב"מ אזרחי חבר מועצת גדולי התורה הזקןק עדיין לרפואה שלמה במהרה וצפוי להשתחרר בקרוב מבית החולים.

הישיבה מונה 214 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו קרוב ל-80 בחורים. הבוחנים: הרב דוד אברומביץ והרב חיים לייב אזרחי. מראיין: רבי יואל שפירא.

ישיבת מאור יצחק (חמד): הישיבה מונה קרוב ל-300 בחורים, לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 66 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי מנחם יעקובזון והרב יעקב אנגלנדר. מראיין: הרב בועז רבינסקי.

ישיבת נר זרח (עוצם): הישיבה מונה למעלה מ-210 בחורים ולקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו 60 בחורים.

הבוחנים: ראש הישיבה הרב יצחק זאב פיינשטיין, הרב שמואל אנסבכר, הרב אליהו ברוורמן. מראיין: הרב אברהם קוזוקין ווהרב יעקב מוסקט.

ישיבת הנגב שכר שכיר: 'ישיבת הנגב' לשעבר מיסודו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי יששכר מאיר זצוק"ל שהעמיד את התורה בנגב, הישיבה מונה כ-250 בחורים. לקראת זמן אלול הבעל"ט התקבלו כ65 בחורים.

הבוחן: הרב דוב לב. מראיין: הרב שלמה צבי פרוכטר. נציין, שבשנה האחרונה התקיים כנס יסוד לסמינר 'בית יעקב' בראשותו של הגאון רבי אריה לוי , ראש הישיבה שפתח את הסמינר כחלק ממוסדות הישיבה לזכרו של הגר"י מאיר זצ"ל.

הישיבות החדשות

אחרי שורת הישיבות הוותיקות, הבשורה החשובה נעוצה דווקא כ’’כ חשובה לאור הריבוי הגדול במספר הבחורים.

שלושת הישיבות החדשות שבס’’ד הצליחו מעל למשוער הן ישיבת מגדל עוז (אתרוג) שאמנם נפתחה כבר בשנה שעברה עם שיעור א’ של 64 תלמידים, אך עדיין מוגדרת ’’חדשה’’ ובהחלט משחזרת את ההצלחה ואפילו מגדילה את מס’ התלמידים השנה.

הישיבה ששוכנת בקמפוס מושקע בגבעת זאב החדשה בראשות הרה’’ג ר’ ישראל יעקב שמואלביץ והמשגיח הרב דורון גולד ממשיכים את ההצלחה וזוכים לאמון מהציבור שנה שניה ברציפות.

הדרמה היותר גדולה היא בישיבה החדשה של הגה’’צ ר’ ישראל מאיר דרוק שליט’’א שקרא לדגל את הר’’מ האהוב בישיבת נתיבות חכמה, הנחשב לפעיל ודומיננטי מאוד בבית שמש, הרה’’ג ר’ אלעזר מאירוביץ שליט’’א, שיעמוד בראשות הישיבה הגדולה החדשה בבית שמש.

כבר בתחילת הדרך ראש הישיבה זכה לאהדה גדולה ואמון גדול מהציבור, מה גם שלראש הישיבה יש 3 ישיבות קטנות בראשותו, ה’’ה ישיבת משכן ישראל בגבעת שאול, ישיבת נתיבות מרדכי בנווה יעקב וכן ישיבת תורת מרדכי(כץ) במודיעין עילית.

ישיבות אלו היוו את הבסיס ומכאן המשיכו הלאה. יודעי דבר מספרים כי לא יופתעו אם כבר השנה יעמוד מס’ התלמידים על יותר מ-60.

אחרונה חביבה, היא ישיבת "כתר תורה" (זיסקינד) שבנשיאות ובהנהגת מרן הגרמ’’ה הירש שליט’’א, שניתן לומר ’’שלף’’ את הר’’מ הפופולרי והמוביל של ישיבת ’’נתיב הדעת’’ (קפלן) הרה’’ג ר’ אברהם זיסקינד שליט’’א (רבים מכירים אותו מספרי מראי המקומות שלו ’’אמרות אברהם’’ על המסכתות בנשים נזיקין) ויחד עם מקורבו ר’ יחזקאל אברמוב אשר מחזיק רשת ענפה של כוללים.

לצד צוות רוחני של הרה’’ג ר’ יצחק דוב שכטר שליט’’א המשמש כראש בקיאות והרה’’ג ר’ ירוחם ברמן שליט’’א לר’’מ שיעור א’ (בנו בכורו של ראש ישיבת פוניבז’).

ישיבה זו היא במסורת ’’קפלן’’. מסורת של מצוינות עם מס’ קטן של תלמידים ולכן השיעור ננעל על 40 בחורים מצוינים, מישיבות קטנות מהשורה הראשונה ממש. יודעי דבר מספרים שהישיבה התמקדה אך ורק באיכות ובישיבה שסה"כ נפתחה השנה נבחנו עשרות בחורים, ורק כמות קטנה ואיכותית זכו להתקבל.

ל'המחדש' נודע כי מרן הגרמ"ה הירש שליט"א היה פעיל מאד בהקמת הישיבה כולל בהמלצות רבות לתלמידיו שישלחו את בניהם לישיבה החדשה.

הרישום שהתבסס בעיקר על הערים בני ברק ירושלים ומודיעין עילית זכה לאמון מאד גבוה באופן נדיר על אף היותו שנה ראשונה, כך שבאופן כמעט טבעי אפשר לומר שהישיבה תתפוס מקום בשורה הראשונה של עולם הישיבות.

הישיבה נפתחה כבר בתחילת זמן קיץ עם קיבוץ מפואר של 50 בחורים מובחרים מהישיבות: פוניבז’, תורה בתפארתה, קפלן, תפרח, אורחות תורה, עטרת שלמה, בית מדרש עליון, ובס’’ד רוב הבחורים מתכוונים להישאר בישיבה אחרי שנתדבקו ברבם החדש ה’’ה ראש הישיבה הרב זיסקינד שליט’’א.

דבר נוסף שבלט השנה במערכת הרישום הוא הקושי שעברו הבחורים שלמדו בישיבת תורת רפאל ונאלצו לעזוב לישיבות אחרות אחרי שהישיבה נסגרה.

ישיבת תורת רפאל, מהשורה ראשונה של הישיבות קטנות בירושלים נסגרה לפני כשנה ובחורי הישיבה התפזרו בישיבות אחרות. אלא שבמקום שיתייחסו אליהם לכל הפחות כמו בחורים רגילים מהישיבה ממנה הם באו לפחות, הבחורים גילו להפתעתם כשבאו להיבחן, כי יש עדיפות ראשונה לבחורים שהתחילו בישיבה, אפילו שהבחורים מתורת רפאל עזבו בגלל סגירת הישיבה כך שמצאו את עצמם בישיבות פחות טובות.

עם זאת, מכיוון שהם לא הגיעו לישיבה מהתחלה, התייחסו אליהם כאל סרח עודף. גורם המעורב ברישום אומר: "זה אירוע מצער מאוד, מדובר בבחורים מסלתה ומשמנה של ירושלים ואין ספק שאם היו לומדים כעת בתורת רפאל הם היו נכנסים ללא קושי לישיבות אף יותר טובות מהישיבות שלא קיבלו אותם".

בקרוב יפורסם סיקור על עולם הישיבות החסידי. המעוניינים לעדכן- ניתן דרך המייל: danielbenmoshe714@gmail.com.

הדו"ח המבהיל של אמ"ן: התרעה אסטרטגית למלחמה איזורית קרובה

באיראן ובחיזבאללה רואים את הקרע בעם – ומחכים לשעת כושר . דו"ח אמ"ן שהוגש לראש הממשלה מפרט התרעה אסטרטגית שלא נראתה כמותה בישראל שנים. באיראן רואים את מה שקורה במדינה ומאמינים שחזונו של חמינאי עשוי להתגשם בקרוב, הם מדרבנים את חזבאללה לפעולה – שם מוכנים לקחת סיכונים הולכים וגדלים. צפו בפרשנות של אלון בן דוד בחדשות 13

play-rounded-fill

על מה נזעק מרן הגרמ"ה הירש באישון לילה?

דרמה בליל שישי בגבעת הישיבה סלבודקה: כמידי שנה בסוף הזמן, כל בני הישיבה עושים 'משמר' בלילה האחרון של הזמן, וגם השנה התקיים הסדר השנתי "קול מבשר" כאשר הבחורים שוקדים על תלמודם
בהיכל הישיבה במשך כל הלילה.

בשעות הלילה המאוחרות בעיצומו של הסדר לימוד המיוחד נשמעו רעשים חזקים מחוץ לישיבה, כאשר חלק מהבחורים יצאו לראות מה קרה, נוכחו לראות נערי שוליים שמפזרים פשקוילים בגבעת הישיבה, נגד ראש
הישיבה רשכבה"ג מרן גאון ישראל, תלמידי הישיבה החלו לצעוק על הבחורים על ביזוי כבוד התורה, הנערים נמלטו מהמקום.

ראש הישיבה מרן הגרמ"ה הירש שישב ולמד באותה שעה בביתו שבגבעת הישיבה, שמע רעשים מכיוון הישיבה ויצא לכיוון הישיבה, כשראה את המתרחש. הורה מיד לתלמידי הישיבה לאסוף את הפישקוילים ומחה על ביזוי כבוד התורה של ראש הישיבה מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו.

אדלשטיין מאיים: "מהיום הכל עובר דרכי" | הליכוד: "אין מרד"

בליכוד מגיבים לראיון שהעניק יולי אדלשטיין בערוץ 12 בו טען כי מהיום הכל עובר דרכו, "אין מרד בליכוד. כולם רוצים להגיע להסכמות וצריך לעשות מאמץ מירבי לשם כך- אבל לא לתת את הווטו לצד השני".

בהודעת הליכוד נאמר כי "בניגוד לדעת רבים, ראש הממשלה העביר את התיקון לעילת הסבירות, ובניגוד לדעת רבים הוא גם קרא לעצור עד נובמבר כדי להגיע להסכמות. ראש ההמשלה נתניהו יפעל בכול כוחו להוביל את המשך החקיקה בהסכמות רחבות גם בעתיד, ככל שניתן".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין אמר בריאיון ל"פגוש את העיתונות" הערב (מוצ"ש) מבהיר: "הסיפור שכל פעם מישהו שם וטו בקואליציה ומאיים כשיש פשרה – נגמר".

אדלשטיין נשאל האם באמת יש פגיעה בכשירות של צה"ל במצב חירום? והשיב: "אנחנו עוקבים אחר כשירות ומוכנות של צה"ל לא רק בעקבות המשבר הנוכחי. אנחנו מקווים שמתקרבים בכיוון הנכון, לא על כל שאלה יש תשובה ממצה. כרגע זימנתי את הוועדה ליום שני – ניפגש בקריה עם שר הביטחון ונשמע את כל העדכונים האחרונים. לפי ההתרשמות שלי, וככה גם שמענו מהרמטכ"ל, זה לא שהיום צה"ל לא כשיר, אבל יכולות להיות השלכות לעתיד. אני מקווה שנחסום את התרבות הזו שאפשר לסרב כי לא מסכימים עם משהו או לא אוהבים את הממשלה, והיא לא תחדור לתוך צה"ל".

אדלשטיין נשאל האם היקף אי-התייצבות למילואים הוא כמו האיומים, פחות או יותר? והשיב: "כל מי שחותם על מכתב או מודיע – זה לא שהוא היום נקרא למילואים. עמדת הרמטכ"ל היא שרק מי שנקרא למילואים ולא התייצב הוא באמת סרבן. מי שחתם על עצומה כזו או אחרת, לרוב מדובר באנשים שמבחינת הגיל הם לא בחובה של מילואים אלא בהתנדבות. בסדיר ובמילואים הפעילים אנחנו פחות רואים את התופעה הזו".

"יכול להיות שקצת נרדמתי בשמירה"

על כך שחוק יסוד לימוד תורה אושר השבוע בכנסת בלי שהקבינט, הוועדה וראש הממשלה יישבו בצורה מסודרת אמר אדלשטיין: "אני מקבל את כל האינפורמציה בזמן אמת ודאגתי שהרמטכ"ל יציג את הדברים שבוע לפני ההצבעות. היו עדכונים לשרים, אבל לא כולם התייצבו. אני חושב שחשוב להבין את המצב בצה"ל, ויחד עם זאת, צריך לזכור את הצד השני – לא יכול להיות שאנשים שמסרבים להמשיך להתנדב ינהלו את הממשלה ויחליטו מה הממשלה צריכה לעשות". "מינואר דחפתי להידברות. למדתי בדרך הקשה שאפשר להביא את הסוס למים, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות מהם. משני הצדדים השיחות פוצצו ולצערי גנץ ולפיד פרשו מהשיחות. לכן עד הרגע האחרון עדיין קיוויתי שיהיו נוסחים יותר מקובלים או אפילו הסכמה. יכול להיות שקצת נרדמתי בשמירה מבחינת מה הולך להיות. אין לי בעיה מהותית מול החוק שתמכתי בו, אבל צריך ללמוד את הלקחים לעתיד".

"כל פעם שיש איזו הצעת פשרה אז מישהו שם וטו – נגמר. מעכשיו יצטרכו להגיד מא' עד ת' מה עולה להצבעה, מתי עולה ובאיזה נוסח. זאת המציאות החדשה, וזה הלקח שלי. אם לא, כנראה שיצטרכו להסתדר בלעדיי".

האם יש לך קבוצה של ארבעה? נשאל אדלשטיין "אני מדבר בשם עצמי. לא תיאמתי ולא ארגנתי וזה לא מחנה, ואני חושב שכולם למדו את הלקחים. זו המציאות החדשה. אני חושב שאפשר לעשות שינויים בהסכמה רחבה ואם אין הסכמה אז בניסוח שמקובל על רוב הציבור, אבל אסור להתנהל בצורה כזו שמישהו באיומי פרישה קובע מה יעבור. כל מיני אנשים כאן תפסו לעצמם יותר מדי עמדת וטו. נעשתה כל טעות אפשרית. שפכנו דלק למדורה של המחאה ואסור לחזור על טעויות".

נסראללה משגר איום לישראל, נתניהו מכנס דיון דחוף

חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, משגר איום מפורש לישראל ומזהיר אותה מפני פעולה כלשהי נגד לבנון העשויה להביא לתגובה צבאית נגדה.

בנאום לרגל ציון עאשורה, יום האבל של המוסלמים השיעים על מותו של חוסיין נכדו של מוחמד, אמר נסראללה בהתייחסו ל"חילול" מסגד אל-אקצה ע"י "הציונים" (ביקור יהודים בהר הבית), כי "חובה שהאויב ישמע עמדה תקיפה מכל המוסלמים".

בנאום שנשא מרחוק בעצרת דתית-שיעית גדולה בדרום ביירות הזהיר נסראללה. "לבנון היא מדינה מותקפת, וישראל עדיין כובשת חלקים ממנה", טען. הוא התייחס במרומז להצבת האוהלים בהר דב, סמוך לגבול, ואמר: "ישראל כבשה מחדש חלק מרג'ר ובחוצפה מדברת על פרובוקציות. אני פונה לציונים ואומר – היזהרו מכל צעד טיפשי או החלטות כאלה ואחרות".

נסראללה המשיך באיומיו: "ההתנגדות לא תקל ראש באחריות המוטלת עליה בתגובה ובשחרור אדמות, אנחנו מוכנים לכל אופציה ולא נשתוק מול כל מעשה טיפשי". דבריו של מזכ"ל חיזבאללה נאמרו ברקע הערכות מצב שמתקיימות כל העת בצמרת מערכת הביטחון הישראלית בנוגע להתפתחויות בגבול הצפון. בתחילת השבוע צפויים דיונים בנושא גם בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו.

במקביל, רה״מ נתניהו יכנס מחר הערכת מצב מיוחדת בעניין הגבול הצפוני, בהמשך להתגרויות חיזבאללה והחשש מהסלמה

כל ראשי צהל יגיעו לדיון ויציגו לרה״מ את התרחישים האפשריים – כשברקע ההערכות המודיעיניות שהחקיקה המשפטית והקרע הפנימי מקרין החוצה לאויבינו.

בכירים בליכוד הכריזו על מרד: לא נסכים לרפורמה

בכירים בליכוד הכריזו על מרד בערב שבת והודיעו כי לא יסכימו יותר להעברת הרפורמה ללא הסכמה.

גורמים בלשכת נתניהו התקשרו לח"כים 'המורדים' שאמרו שהם נגד המשך חקיקה חד צדדית והעבירו מסר: ‏"אין צורך לצאת בהצהרות כאלה, גם רהמ רוצה פשרה, הצהרות כאלה רק גורמות לצד השני להתבצר ולא להגיע לפשרה".

‏אין צורך לצאת בהצהרות כאלה, גם רהמ רוצה פשרה, הצהרות כאלה רק גורמות לצד השני להתבצר ולא להגיע לפשרה

ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדבריהם, הבטיח שנוסח הצעת החוק לביטול עילת הסבירות – שאותה הגיש יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, ישתנה ולא יגיע למליאת הכנסת במתכונתו. אלא שהנוסח ה"מחמיר" עבר בשלוש קריאות – וההבטחה התנפצה. "בסוף ביבי נעלם – והחוק של רוטמן עלה כמו שהוא. לא ניתן לזה לקרות יותר", אמרו הבכירים לוינט.

לקריאות להקמת ממשלת אחדות בליכוד הצטרפו יולי אדלשטיין, אלי דלל וגם השרה גילה גמליאל, שמאשימה את השר לוין.

בכירים בליכוד סיפרו לוינט כי "העברנו מסרים ונפגשנו עם נתניהו, והוא הבטיח שהנוסח שהגיש רוטמן הוא ראשוני והוא מבטיח לשנות את החוק. ולכן גם הבטחנו לנתניהו לתמוך בחוק. אבל בסוף החוק המקורי של רוטמן עלה בלי השינוי שהבטיח לנו – וברגע שחיפשנו אותו הוא נעלם. לכן יותר ויותר שרים וח"כים בליכוד לא מוכנים לתמוך יותר כמו עיוורים בחוקים של לוין ורוטמן".

שרת המודיעין גילה גמליאל יצאה נגד שר המשפטים יריב לוין בשיחות סגורות והאשימה כי הוא "מכר את הליכוד בהסכמים הקואליציוניים". לדברי גמליאל, "עכשיו הוא מקבל גיבוי מבן גביר אוטומטית ומאיים קבוע על פירוק הממשלה. האיומים שלו נגד נתניהו מחייבים לקדם ממשלת אחדות רחבה, זה הפיתרון הנכון בעת הזו".

נוסח החוק לביטול עילת הסבירות שאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, קובע כי הממשלה, השרים וראש הממשלה יהיו פטורים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות על החלטות, לרבות מינויים, וגם על הימנעות מהפעלת סמכות. לאורך הדיונים הנוסח לא עבר ריכוך, להיפך – הוא עבר הקשחה על ידי תוספת ההגדרה להחלטה של השרים והממשלה, שתהיה פטורה מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות.

בימים האחרונים עוד ועוד חברי כנסת בליכוד מודיעים שלא בהכרח ימשיכו לתמוך בחקיקת המהפכה המשפטית. חלקם עושים זאת מאחר שהם מרגישים שאינם שותפים למתרחש במפלגה, ואחרים – כמו ח"כ אלי דלל – רוצים לעשות זאת בהסכמה עם האופוזיציה, אחרי המחאות והטלטלה במדינה שגרמו גם לפגיעה בכלכלה ובביטחון.

מלבד ביטן, בקבוצה הזו ניתן למנות גם את ח"כ יולי אדלשטיין, שהודיע היום כי אינו מבטיח תמיכה בהמשך החקיקה.

"הודעתי דבר אחד פשוט למי שצריך לדעת: בפעם הבאה הם יצטרכו לתאם ולדבר איתי מא' ועד ת' על כל החוקים שקשורים ברפורמה. איך יעלה, מתי ובאיזה נוסח", אמר אדלשטיין בשיחה עם ynet. "רק אז אחליט אם אני תומך או לא. אני רוצה לדעת בדיוק מה יעלה ואז אחליט".

נתניהו התראיין אתמול לכלי תקשורת בעולם – בזמן שאינו עושה זאת בארץ – נשאל ברשת ABC על המגעים לפשרה. "אני אופטימי יותר עכשיו מקודם, כי עכשיו, כשהם רואים שאנחנו מוכנים להתקדם בלעדיהם, אולי נוכל להתקדם איתם", הוא אמר. "אפשר לדבר עם הצד השני. אני מקווה שנצליח לעשות זאת (בהסכמה) מקיר לקיר, אבל אם לא – עלינו לעשות את זה בקונצנזוס לאומי.

מאות אלפי ציפורי בת מתו בהתפרצות שפעת העופות

מיליוני ציפורי בר מתו משפעת העופות שהתפרצה לאחרונה בדרום אמריקה, כך משערים חוקרים מומחים בתחום. עד כה, נרשמו כ- 200,000 מקרי מוות של ציפורי בר שמתו בפרו. עונת החורף של 2021, היא זו שגרמה להתפרצות המגיפה, והיא הופיעה בגירסתה החמורה ביותר. כבר בנובמבר 2022 הגיעה המגיפה לדרום אמריקה, וכעת הגיעו דיווחים מכל יבשות העולם על התפרצויות של המגיפה למעט אוקיינה ואנטרטיקה.

קשה להעריך בוודאות את מספר ציפורי הבר שמתו במגיפה, מכיוון שחלק גדול מהפגרים לעולם לא נמצאים או נספרים מפאת כמויות הענק. מחקר חדש, שהתחיל בשנת 2021, מתעד מקרי מוות של ציפורים וקובע כי היקף התמותה בקרבם עומד על מיליונים, ולא על עשרות אלפים כפי שמדווח ברוב כלי התקשורת בעולם.

"ההתפרצויות בקרב ציפורי בר גורמות לחששות ברמת האוכלוסייה והמינים שעלולים לגרום להכחדה ולסכן עשרות שנים של מאמצי שימור", אומר חוקר נודע מאוניברסיטת סידני. זאת, כאשר יותר מ-40% מכלל השקנאים הפרואניים מתו במהלך תקופה קצרה יחסית של כמה שבועות בתחילת 2023.

'רופאים ללא גבולות' מזהירים: נעזוב את סודן

ארגון "רופאים ללא גבולות" הפועל בסודן מתחילת הקרבות בין הצבא למיליציות החמושות במדינה שהחלו לפני כארבעה חודשים, מזהיר, כי אם האלימות נגד הרופאים תימשך, הם ייאלצו לעזוב את המדינה. האזהרה מגיעה, אחרי שבשבוע האחרון רפואי הארגון הוכאו באלות ובהצלפות על ידי מיליציות חמושות שחדרו למספר בתי חולים בחרטום, בירת סודן.

אחד מתוך שני צוותים שפעלו באזור חרטום הותקף כ-700 מטר לפני שהגיעו לבית החולים הטורקי, שהוא היחיד מבין כמה בתי חולים שנותרו סגורים בשל הלחימה העזה. הארגון מבצע טיפולים וניתוחים מצילי חיים לחולים רגילים, וגם לכאלו שנפצעו במהלך הקרבות העזים במדינה.

ארגון רופאים ללא גבולות מסר כי מיליציה חמושה תקפה ארבעה צוותים שנשאו ציוד רפואי מציל חיים לאחד מבתי החולים בעיר. מתחילת חודש יוני ועד היום, תועדו תשע מתקפות על בתי חולים או צוותים רפואיים בעת שהיו עסוקים בהצלת חיים.

נתניהו: "דורש שהמשפט שלי בירושלים ישודר לתקשורת"

נתניהו אמר היום (שישי) לרשת הרדיו האמריקנית NPR כי הדחת היועמ"שית "לא על הפרק", והוסיף כי הוא דורש שהמשפט שלו ישודר. הוא גם אמר כי הכרזות אי ההתנדבות של אנשי המילואים "לא משפיעות על הביטחון הלאומי".

לאחר שהעניק אתמול ריאיון למספר ערוצי תקשורת אמריקניים, וסירב לענות על השאלה האם יכבד פסיקת בג"ץ שתפסול את צמצום עילת הסבירות, השיב היום נתניהו לביקורות הקשות שספג. מסביבתו של נתניהו ביקשו להבהיר: "ממשלות ישראל תמיד מכבדות את החלטות בית המשפט, ובית המשפט תמיד ראה עצמו כפוף לחוקי יסוד להם הוא מייחס מעמד של חוקה. אני מאמין שצריך להמשיך לשמור על שני העקרונות הללו"

.

אקוודור: 100 סוהרים נלקחו כבני ערובה; מהומות קשות בכלא

כוחות הביטחון באקוודור מנסים להשיב את השליטה על בתי הסוהר במדינה, שבכמה מהם חטפו חברי ארגוני פשיעה סוהרים. האלימות המשתוללת במתקני הכליאה במדינה הדרום אמריקנית מתרחשת לקראת סיומו של קמפיין הבחירות, שייערכו ב20 באוגוסט. כך לפי הדיווח באתר וואלה.

המשטרה אמרה אתמול כי היא מצאה 11 גופות ו-29 חלקי גופות בבית כלא אל ליטורל בגואיאקיל, העיר השנייה בגודלה במדינה, שבו כמה קבוצות יריבות ניהלו קרבות בסוף השבוע שעבר. משם, התפשטו המהומות במהירות לבתי כלא אחרים במדינה.

סזאר זאפטה, בכיר במשטרה האחראי על הביטחון והסדר הציבורי, אמר לכתבים כי נעשים מאמצים פורנזיים כדי לקבוע את מניין ההרוגים הרשמי באל ליטורל. יום קודם לכן, לשכת התביעה הכללית באקוודור מנתה 31 אסירים הרוגים בבית הכלא, הגדול ביותר במדינה.

"אנחנו עורכים פעולות איסוף ואימות בחלק החיצוני ובחלק הפנימי (של בית הכלא) כדי לקבוע בדיוק כמה גופות יש שם", אמר הבכיר, שהוסיף כי הרשויות מנסות לאמת אם חלקי הגופות שאותרו שייכים לאלו שכבר נמצאו. כ-2,700 חיילים ושוטרים פשטו על בית הכלא והחרימו כלי נשק רבים, בהם משגרי רימונים, בנוסף לסמים, טלפונים סלולריים ואפודים.

בגלל העלייה להר הבית – בחריין דוחה את ביקורו של שר החוץ

בשבוע הבא היה אמור שר החוץ אלי כהן לבקר בבחריין, אלא שבמנאמה הודיעו היום (שישי) לישראל על דחיית הביקור. הסיבה הרשמית שסיפקו במדינה המפרצית לדחייה היא אילוצי לו"ז של המלך, אולם ברקע מרחפת גם עלייתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית עם גורמים נוספים בקואליציה, שגררה גינויים בעולם הערבי וגם בקרב מדינות המפרץ.

השר בן גביר ביקר אתמול בפעם השלישית השנה במתחם הר הבית בירושלים, לרגל צום תשעה באב. לצד בן גביר, גם שר הגנב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, עלה לבית התפילה. לפי ארגון "חוזרים להר", מאות יהודים עלו להר הבית ועוד מאות ממתינים. במשטרה דיווחו ששני מתפללים נעצרו ושלושה עוכבו לחקירה, לאחר שהפרו את כללי הביקור במתחם.

ברקע הבצורת הקשה: מקסיקו מגבירה את פרויקט זריעת העננים

על רקע גל חום בסדר גודל היסטורי ואחרי חודשים של בצורת, ממשלת מקסיקו השיקה את השלב האחרון של פרויקט זריעת העננים שלה, ובכך היא מקווה להגדיל את כמות הגשם ש(לא) יורדת במדינה. במסגרת הפרויקט המיוחד, שהחל ביולי, כולל מטוסים שטסים לתוך העננים, שם הם משחררים חלקיקי יוד כסף, אשר בתאוריה יגרמו ליצירתן של טיפות גשם נוספות, ובכך תרבה כמות הגשמים שיורדת לשטח המדינה.

משרד החקלאות המקסיקני מוסר, כי זריעת עננים במקסיקו "נלחמת בהשפעות הבצורת באזורים כפריים ותורמת להתמלאותם של אקוויפרים (מאגרי מים תת-קרקעיים) מחדש". לדבריהם, פרויקט זריעת העננים נעשה לפחות פעם בשנה, החל משנת 2020. ממשלת מקסיקו טוענת כי הפרויקט הביא לאחוזי הצלחה של 98%, ואף סייע בכיבוי שריפות יער גדולות בשנת 2021.

לעומתם, מומחי עננים שונים מטילים ספק ביעילות הפרויקט, ומומחים אחרים מזהירים מפני התערבות מלאכותית בסדרי הטבע הרגילים, ובכל מקרה לדעת כל המומחים איתם שוחח ה"גרדיאן", הפרויקט לבדו אינו יעיל לאורך זמן, ונדרשים פתרונות אחרים כדי למלא את צרכי המים במדינה.

שר החוץ לשבדיה: "הקשר בין המדינות עלול להיפגע"

שר החוץ אלי כהן שוחח היום עם שר החוץ של שבדיה, טוביאס בילסטרום, על רקע האיום בשריפת ספר תורה במסגרת הפגנה.
שר החוץ כהן הבהיר לשר החוץ השבדי כי ישראל רואה בחומרה את השימוש באיומים על שריפת ספרי קודש וספרי תורה בשבדיה והוסיף כי אם ייצא לפועל האיום, עלול האירוע לפגוע ביחסים בין המדינית.

שר החוץ אלי כהן: ״אני מזועזע מהאיום הנוסף לשרוף ספר תורה בשבדיה.
יש לשים סוף לשימוש באיום בפגיעה בספרי קודש ובספרי תורה.
שוחחתי עם ידידי שר החוץ של שבדיה והבהרתי לו כי אנחנו מצפים ממשלת שבדיה למנוע אירועים כאלה אשר עלולים לפגוע ביחסים בין המדינות״.

רואה חשבון בעסק: מיהו ומהם תחומי אחריותו?

רואה חשבון מבקר הוא למעשה איש מקצוע מוסמך שעבר הכשרה וקיבל את כל הכלים והאישורים לעסוק במקצוע. למעשה, רואי חשבון עוברים את מסלול ההכשרה הייעודי שבמרבית המקרים מתלווה אל תואר פיננסי נוסף כדוגמת מנהל עסקים או לחילופין כלכלה, כאשר בסופו הם לשלב ההתמחות המקצועית שבסופו, מקבל את המקצוע הנחשק. כמו כן, חשוב לציין כי רואה חשבון הוא לא איש המקצוע היחיד שמחזיק בסמכות לטפל בענייני הכספים בעסק שלכם שכן, ישנם גם מנהלים כספים וחשבים כלכליים, אך למעשה מדובר על תפקידים ללא פיקוח או חובה חוקית באחזקת רישיון, מה שהופך את הבחירה ברואה חשבון מנוסה ומקצועי לברורה במיוחד. על כן, רואה חשבון מבקר מסייע בהסדרת החשבונות בעסק על ידי התעסקות בשורה רחבה של תחומים כמו מיסוי, מימון, חשבונאות, סטטיסטיקה, ייעול חשבונות וכיוצא בכך. במילים אחרות – הנהלת חשבונות לחברות גדולות וכן גם לעסקים קטנים ביותר, הוא שירות בגדר חובה.

סוגים שונים של רואי חשבון

בתום מסלול ההכשרה מתחלקים רואי החשבון למגוון רחב של התמחויות, בדומה לעולם הרפואה בו רופאים מתחלקים למספר מחלקות שונות. זאת בעוד כי התחומים הרלוונטיים בעולם החשבונאות כוללים מיסוי, ביקורת חברות, ייעוץ כלכלי, וביקורת מערכות מידע. למעשה, רואה חשבון המתמחה בתחום המיסוי, עוסק בדיווחים למס הכנסה, בניהול נכון של הכנסות והוצאות לצרכי מס וכל הסובב סביב ענייני המיסוי באופן פרטי או לחילופין עסקי. מנגד, רואה חשבון אשר מתמחה בייעוץ כלכלי הוא איש מקצוע העוסק בעיקר בייעול חשבונות, פתיחת חסכונות, המלצות להתנהלות פיננסית חכמה, ניהול נכון של הוצאות וכיוצא בכך. 

מדוע בכלל צריך בשירותיו של רואה חשבון?

הנהלת חשבונות לחברות הופכת לשירות חשוב במיוחד כאשר מדובר על עסקים כאלו ואחרים, לרבות עסקים בקנה מידה גדול שבוודאי זקוקים לשירותיו של רואה חשבון שיסייע להם בפיקוח על הכנסות והוצאות, הוצאת משכורת, הוצאת דוחות ותשלום מיסים שכן, מדובר על עניינים לא פשוטים המחייבים ארגז כלים ספציפי במיוחד. זוהי למעשה הסיבה העיקרית לעובדה כי רבים הם העסקים שבוחרים להסתייע בשירותיו של רואה חשבון, שעוזר להם לחסוך כסף בתשלום המסים, או באופן כללי בייעול ההכנסות וההוצאות בעסק. בשורה התחתונה, מדובר על איש מקצוע המתלווה אל תפקיד מהותי במיוחד, המחזיק בהשפעה ישירה על תזרים העסק שלכם, ויכול לחסוך לכם לא מעט כסף במהלך כל שנה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר על איש מקצוע שחייב להיות ערני בענייני החשבונות שלכם, במטרה להציע הצעות לייעול כספים במידת האפשר. במילים אחרות – מדובר על איש מקצוע שהופך את ההתנהלות הכלכלית שלכם בעסק מסבוכה לפשוטה במיוחד, ומאפשר לכם להתעסק בשאר הדברים החשובים בעסק שלכם. 

אקוניס: "אין סיבה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים"

שמאל על מלא: השר אופיר אקוניס אמר היום (שישי) בריאיון ל-100 FM על סוגיית אי-כינוס הווועדה לבחירת שופטים: "זה להחלטתו של שר המשפטים, אני חושב שאין שום סיבה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות שופטים בבתי משפט מקומיים ומחוזיים, השלום, לענייני משפחה… אלה שופטים שבהחלט אפשר למנות", בכך הוא מצטרף לדעת השמאל המתבכיין ש"אין מספיק שופטים".

כזכור, גם שר החקלאות מהליכוד אבי דיכטר תקף הבוקר (שישי) את אלה הקוראים לחקיקה קיצונית, או למחאה אלימה. הוא כינה אותם "בריונים השורפים את אסמי המזון", וכתב: "צריך לרסן אותם בכל דרך"

"בניגוד לקולות כאלה ואחרים, אני לא מתעלם מהשבר הקשה שעובר עלינו", כתב דיכטר בחשבון הפייסבוק שלו. "הריב חוצה בינינו, המחלוקת משסעת. כל צד מאשים את הצד השני, בדיוק כמו אז, בימים שלפני חורבן הבית השני".

כישרון בגרפיקה וברישום? בוא ללמוד ולעשות מזה קריירה 

עיצוב גרפי, או לחילופין "תקשורת חזותית" הוא ענף מעולמות התקשורת והעיצוב, כאשר מטרתו העיקרית הינה לבצע שילוב בין תמונות לטקסטים על מנת להעביר מסר כזה או אחר, תוך התייחסות לקהל היעד. זאת בעוד כי יחד עם חלוף השנים האחרונות, לאור ההתפתחות הרחבה בעולמות הטכנולוגיה השונים, הפך עיצובי גרפי לתפקיד חשוב ומשמעותי במיוחד במשק הישראלי וכיום, נמצא בכל תחומי החיים השונים, בין אם מדובר על שלטי חוצות, אנימציות, קולנוע, אתרי אינטרנט, טלוויזיה וכן הלאה. למעשה, במסגרת לימודי עיצוב גרפי מקבלים הסטודנטים את ארגז הכלים לצד היכולות שיאפשרו להם להתקדם, להתפתח ולהשתלב בתעשייה בצורה פשוטה במיוחד. כפי שאתם בוודאי כבר יודעים, מעצב גרפי הוא איש מקצוע נחשק במיוחד בימים של היום, כך שתוכלו להיות בטוחים כי מדובר על מיומנויות שישרתו אתכם למשך שנים. עדיין לא בטוחים לימודי עיצוב גרפי  זה בשבילכם? המשיכו לקרוא.

לאיזה סוג של אנשים מתאים ללמוד עיצוב גרפי?

לימודי עיצוב גרפי הם לימודים אשר פונים למגוון רחב של אוכלוסיות, לרבות כל אותם אמנים צעירים שמעוניינים להשתלב במסלול לימודי מאתגר, מרתק, מספק ומבוקש במיוחד, בין אם למטרת הרחבת הידע והכלים בתחום כתחביב אישי, ובין אם למטרת השתלבות תעסוקתית בתעשייה המציעה שורה רחבה של משרות בתחום. למעשה, מדובר על מסלול לימודי שיתאים במיוחד לאותם אנשים אומנותיים ויצירתיים, כאלה שחושבים מחוץ לקופסא, ניחנים בחוש אסתטי מפותח וכמובן, יכולות טכנולוגיות טובות. יחד עם האמור, אפשר לומר כי השנים האחרונות לימדו אותנו כי יוכלו למצוא במסלולים המדוברים לא מעט עניין בקרב אנשי שיווק, מעצבי אתרים, עיתונאים, בוני אתרים בדיגיטל ועוד מגוון רחב של אנשי מקצוע אשר מעוניינים להעשיר את ארגז הכלים שלהם. 

רגע, מה לומדים?

תכנית הלימודים במסגרת לימודי עיצובי גרפי נוטה להשתנות בין מוסדות הלימוד השונים, כאשר היא משלבת בתוכה תכנים עיוניים לצד תכנים תיאורטיים מעמיקים וכמובן – התנסויות מעשיות בזמן אמת. למעשה, מדובר על השילוב האולטימטיבי שיבטיח לכל סטודנט כי אכן מדובר על הכשרה מקצועית. במרבית המקרים, תכנית הלימודים במסלול לימודים שכזה תכלול בתוכה מגוון רחב של נושאים, וביניהם לימודי רישום , סאונד, תנועה, טיפוגרפיה, לימודי מחשב, תוכנות גרפיות, שיווק, פרסום, מדיה, קליגרפיה, עיצוב אתרים, ממשק משתמש ולמעשה, עוד מגוון רחב של כלים שונים שיבטיחו לכל סטודנט כי סל השירותים שאיתו הוא יוצא לשוק יאפשר לו לקבל לא מעט לקוחות, במידה ומעוניין להיות עצמאי. מנגד, יקבל הסטודנט את כל המעלות הנדרשות על מנת לקחת חלק במשרדים המובילים בתחום, כך שבמידה והתחלתם להביע עניין בתחום ואתם שוקלים להפוך אותו למקצוע שלכם, הרי שאין לכם מה לחכות.

Hide picture