חודש: ספטמבר 2023

תחנת לב הבירה של משטרת ישראל, מבקשת את עזרת הציבור באיתור הנעדר נפתלי הרץ שבי (14) מרחוב שבטי ישראל בירושלים.

על פי הדיווח, הנער הנעדר יצא אמש מביתו בשעות הלילה ומאז נותק עימו הקשר ואבדו עקבותיו.

להלן תיאורו: מבנה גוף רזה, גוון עורו שחום, עיניו חומות. לא ידוע מה לבש.

כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש לפנות למוקד 100 של משטרת ישראל או לתחנת לב הבירה בטלפון 02-5391550.

חוקרי תחנת לב הבירה השלימו בימים האחרונים את חקירתו של תושב ירושלים בשנות ה-20 לחייו שנעצר בתחילת החודש במהלך מחאה והפרת סדר ברחוב מונבז בעיר, לאחר שהתנגד למעצרו. כנגד החשוד היה צו מעצר בגין מקרים נוספים של הפרת סדר, היזק לרכוש, השתתפות בהתקהלות אסורה ועבירות נוספות.

עפ״י ממצאי החקירה, בתאריך 20.8.23 בשעות הערב המאוחרות, ניקב החשוד עם נוספים עשרות צמיגים של אוטובוסים ציבוריים ברחוב יחזקאל בירושלים יחד עם אחרים. בתיעוד המקרה שהגיע לחוקרי תחנת לב הבירה, זוהה החשוד והחלו פעולות לאיתורו ומעצרו. במעשיו גרם החשוד לנזק של כ-45,000 ש"ח ובנוסף יצר סיכון ממשי העלול לגרום לתאונה ופגיעה במשתמשי הדרך.
מהחקירה במשטרה עולה כי ביצע את המעשים הפסולים כי סבר שהפרסום על גבי האוטובוסים "משחית את עיניהם" של הציבור ואינם לרוחו של החשוד.

במקרה אחר בו החשוד מעורב, בתאריך 23.8.23 הגיע החשוד לרחוב בר אילן במטרה להפריע לעבודות הרכבת הקלה שמבוצעות במקום. החשוד ואחרים, השתתפו שם בהפרות סדר תוך שילהוב מפגינים נוספים על מנת להפריע לעבודות הרכבת הקלה ולהסב נזקים במקום.

עוד נחקר החשוד על מקרים שהתרחשו בשלהי שנת 2022 במהלכם הגיע החשוד ונוספים אל כנס של נשים חרדיות שהתקיים בסנהדרייה. החשוד ונוספים נכנסו אל המקום ובכך הסיגו גבול, וזאת במטרה לחדול את פעילותן במקום, השחיתו רכוש והסבו נזק.

במקרה נוסף, הגיע החשוד עם אחרים אל יום קהילה שיועד לציבור החרדי בו נטלו חלק כוחות משטרה וכב"ה והשתתפו כ-200 תלמידים, מורים ותושבי השכונה שנענו לקריאה ובאו להכיר את המשטרה וכב"ה שהגיעו לתת דגשי בטיחות לקראת החורף. במעמד זה, הגיע החשוד ואחרים השליכו ביצים ואבנים לעבר הנוכחים, וחלקם דחפו את הילדים. על פי החשד, החשוד הוא זה שהוביל את הפרת סדר זו, ופעל בבריונות ובניסיונות הפחדה לאור תפיסתו האידאולוגית הקיצונית.

מעצרו של החשוד הוארך מעת לעת לבקשת המשטרה. לאחר סיום החקירה וגיבוש תשתית ראייתית נגדו, אתמול הוגשה נגדו הצהרת תובע בדבר כוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין מעלליו, כבר במהלך הימים הקרובים שהחשוד במעצר בית.

ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד נפגעה הבוקר (שישי) בראשון לציון מרכב שפגע בה בעת שחצתה כביש עם כיסא הגלגלים שבאמצעותו היא מתניידת.

חברת הכנסת פונתה לבית החולים שיבא תל השומר כשמצבה מוגדר קל. כוחות משטרה שהגיעו לזירת התאונה פתחו בחקירת הנסיבות במסגרתה עיכבו לחקירה את הנהג הפוגע.

ביש עתיד אישרו את הפרטים, ומסרו כי אלהרר שוחררה מבית החולים: "תודה לכל הדואגים".

גל גינויים בעולם עקב אמירות אנטישמיות של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, כי היהודים נרצחו בשואה לא בשל יהדותם, אלא בשל חיבתם לכסף. בצרפה הגיבו בחריפות כאשר חבר הפרלמנט הצרפתי מאיר חביב פנה הלילה (שישי) לנשיא צרפת עמנואל מקרון בדרישה לנתק את קשריה של צרפת עימו, גם אם לא עם הרשות בכללה. כך פורסם בכאן 11.

בנוסף, ראשת העיר פריז אן הידלגו, החליטה לבטל את מדליית הזהב של העיר שהוענקה ליו"ר הרשות הפלסטינית ואמרה כי "הוא אינו אראוי לשאת אותה יותר".

דבריו של אבו מאזן נאמרו בכנס מועצת המהפכה של פת"ח, שנערך שלשום ברמאללה. "היטלר נלחם ביהודי אירופה בגלל ריבית ועסקאות כספים, לא בגלל אנטישמיות", אמר והוסיף המשך כי, "יהודים ממדינות ערב לא רצו להגר, אך נאלצו לעשות זאת בשל מהומות שרקח בן גוריון".

גם בריטניה הצטרפה הבוקר לגינויים כלפי דבריו של אבו מאזן: "בריטניה מגנה את התבטאויותיו האחרונות של אבו מאזן וניצבת בתקיפות נגד כל הניסיונות לעוות את השואה. אמירות מעין אלה לא מקדמות המאמצים לפיוס".

שגריר ישראל באו״ם גלעד ארדן התייחס בעניין: "אלו הפנים האמיתיות של "המנהיגות" הפלסטינית. כשם שאבו מאזן מאשים את היהודים בשואה, הוא גם מאשים את היהודים בכל נושאי המזרח התיכון. העולם חייב להתעורר ולחייב אותו ואת הרשות הפלסטינית לאחריות על השנאה שהם פולטים ולשפיכות הדמים שבעקבותיה".

גם שגריר ישראל בגרמניה תקף ואמר: "לפני שנה הוא טען בגרמניה כי ישראל ביצעה בפלסטינים 50 שואות. בסוף יטען שהיהודים הכניסו את עצמם לתאי הגזים באושוויץ. ההתבטאויות החוזרות ונשנות הללו הן מחרידות. אין די במילים – יש לפעול ביד קשה נגד ההסתה שמתחילה בספרי לימוד אנטישמיים ומסתיימת ברצח יהודים כעניין שבשגרה". דברי השגריר מתייחסים לאמירותיו האנטישמיות של אבו מאזן בנאומו בגרמניה, אשר עוררו סערה גם בזמנו. 

בתקופה של מלחמת העולם הראשונה נמלט מרנא ה'חפץ חיים' לעיר סימיאטיץ שברוסיה. אותו רב שסיפר את הסיפור, לא היה מתלמידיו של ה'חפץ חיים', וגם לא היה מתושבי סימיאטיץ, אבל הוא שבת בעיר בסוף מלחמת העולם הראשונה, השבת האחרונה שה'חפץ חיים' היה בעיר לפני ששב לראדין .
הסיפור נסוב סביב המצב הכלכלי ששרר אז בעולם כולו, וברוסיה במיוחד. באותם ימים הודח הצאר הרוסי, והבולשביקים תפסו את השלטון במקומו, אחת התקנות הראשונות שהם תיקנו היתה, למנות ממונה בכל עיר ועיר, שיהיה אחראי על הקצבת המזון לתושבים, כדי שלא יהיה מצב שבו העשירים אוכלים בשפע והעניים מתים מרעב. כמובן שבתקופת מלחמה אנשים נוטים לאגור אוכל, מחשש שלא יהיה מספיק לכולם, וחלק ייאלצו לרעוב. ראינו את זה גם כאן בארץ, כשפרצה מלחמת ששת הימים, אנשים רצו לקנות כמה שיותר אוכל, כשהיה מצב מתוח לפני מלחמת סיני או מלחמת יום הכיפורים, גם ראינו את זה, שאנשים מיהרו לאגור אוכל כדי שיהיה להם גם בעיצומה של המלחמה. הבעיה היא, שכשאנשים אוגרים אוכל זה רק מחריף את המצב, כי נוצר מחסור ואז אנשים מתאמצים יותר לאגור מזון, וחוזר חלילה. לכן דאגו הקומוניסטים למנות את אחד מהבולטים שהמפלגה שלהם בכל עיר ועיר, שיהיה הממונה המקומי על אגירת המזון וחלוקתו לתושבים. בהתאם לכך הוציא המשטר החדש הודעה, שכל מי שיש מזון בביתו חייב למסור אותו באופן מיידי לידי הממונה, והוא, הממונה יחלק את האוכל בין התושבים בצורה שווה. כמובן שאנשים לא מיהרו מיוזמתם לציית לצו החדש. הרי מי שהצליח לאגור כמות גדולה – לא ירצה להתחלק בה עם אחרים, ובכל מקרה אף אחד לא סמך על הממונה הבולשביקי, וכולם הבינו שהוא יחלק את האוכל בעיקר לעצמו ולחברים שלו. לכן נהגו הרשויות לפלוש לבתים של תושבים ולבצע חיפוש, ואם היו מוצאים כמות מזון גדולה מההכרח של הימים הקרובים, היו מחרימים את הכל ומענישים את האזרח שנמנע מלמסור את המזון לממונה. בעיר סימיאטיץ הציבו הבולשביקים ממונה שהיה יהודי, אבל הוא לא היה יהודי שומר תורה ומצוות, אלא אחד כזה שלא למד ולא שנה, ולא היה לו שום כבוד לתלמידי חכמים, או רגשי אחווה כלשהם עם אחיו היהודים, רח"ל. הלך הממונה ופלש לבתיהם של היהודים, ובכמה וכמה בתים מצא מזון והחרים הכל, וכך נהיה מצב בעיר שהיו משפחות יהודיות שממש רעבו ללחם. מאחר וה'חפץ חיים' היה בעיר, הוא החל לעבור מבית כנסת לבית כנסת, ולדרוש ברבים על המצב הקשה, כשהוא מעודד את היהודים שהיה בידם מזון לחלוק אותו עם אלו שרעבו ללחם, לתת צדקה ולעזור לעניים. כמו כן היה ה'חפץ חיים' מחזר על הפתחים ואוסף שיירי מזון, חתיכות של לחם, קמח, ירקות, כל מה שהצליח להשיג היה אוסף, ולאחר מכן היה מחלק לאלו שלא היה להם כלום בבתיהם. בתו של ה'חפץ חיים' היתה לוקחת את הקמח שאסף אביה ואופה ממנו לחם, וכך הוא היה מסייע לאנשים שלא ימותו ברעב חלילה. והנה התקרבה המלחמה לסיומה, הדרכים חזרו להיות בטוחות, הדרך לראדין נפתחה, וה'חפץ חיים' החל להיערך לשוב לביתו. באו תושבי סימיאטיץ העניים ל'חפץ חיים' והחלו לבכות: "על מי נטשת את הצאן ?". הרי אנחנו רעבים ללחם, אם לא ה'חפץ חיים' שטורח ואוסף ודואג להתרים יהודים אחרים שיאכילו אותנו, מי ידאג לנו? איך נוכל לחיות כך? כששמע זאת ה'חפץ חיים', הוא בכה יחד איתם, ואמר להם "צדקו דבריכם, אני באמת לא יכול לנטוש אתכם ככה, ולכן בשבת הקרובה אני רוצה לשאת דרשת פרידה, ואני מבקש שתושבי העיר יבואו כולם לשמוע את דברי, אחרי תפילת מנחה של שבת". כמובן שבית המדרש היה מלא מפה, כל יהודי סימיאטיץ באו לשמוע את דברי ה'חפץ חיים', וביניהם היה גם הרב הזקן שסיפר את הסיפור, והתארח באותה השבת בסימיאטיץ.
אחרי התפילה עלה ה'חפץ חיים' לבימה והחל לדרוש. הוא אמר לתושבי העיר, שמאחר והוא חי ביניהם תקופה וכעת הוא חוזר לעירו, הוא רוצה לבקש מחילה מכל אחד ואחד מהם, כי אולי בתקופה שחי איתם הוא פגע בהם, או נכשל חלילה וחס בדיבורים אסורים שדיבר עליהם… הקהל פרץ בבכי. ה'חפץ חיים' מפחד מדיבורים אסורים ??? איזו דרגה של יראת שמים, פחד פחדים!

אחרי הדרשה קרא ה'חפץ חיים' לגבאים וראשי הקהל, וביקש מהם שיתלוו אליו לביתו, כי הוא רוצה לארח אותם בסעודה שלישית. גם הרב בעל המעשה, שהיה אורח שם, הוזמן על ידי ה'חפץ חיים' וצעד יחד עם כל הקבוצה לביתו. בעודם צועדים ברחובה של עיר, הנה מגיע למולם אותו יהודי פוקר שהתמנה להיות האחראי על הקצבת המזון, הוא האיש שהיה גוזל את מזונם של יהודים בכח הזרוע, ושבגללו נפלו משפחות יהודיות לחרפת רעב של ממש. כשהבחין בו ה'חפץ חיים' קרא בשמו הפרטי, ואיחל לו 'גוט שבת'. היהודי הפוקר, אף שהיה מנותק לחלוטין מיהדות, היתה לו יראת הכבוד אל ה'חפץ חיים', ולכן השיב בחזרה ובכבוד 'גוט שבת רבי'. אומר החפץ חיים ליהודי הלה: "אולי תבוא לאכול איתנו סעודה שלישית?", והיהודי הלה פרץ בשחוק גדול, שה'חפץ חיים' בתמימות מזמין מחלל שבת כמוהו לאכול סעודה שלישית, ואמר: "רבי, כבר אכלתי סעודה שלישית!".
אבל ה'חפץ חיים' לא ויתר, והתעקש איתו, עד שהסכים הממונה על ההקצבה לבוא ולאכול בביתו של ה'חפץ חיים' סעודה שלישית. ראשי הקהל שהיו שם ניסו להניא את ה'חפץ חיים' מהרעיון. הם סיפרו לו שהם מכירים היטב את האיש ופעלו, עוד כשהיה ילד הוא היה פגע רע, הוא לא למד כלום בחיידר, רק השתולל והזיק, אין בו לא ריח של תורה, בוודאי שלא יראת שמים, הוא רשע שעושה מעשיו כדי להכעיס, רודף את אחיו היהודים כדי למצוא חן בעיני הגויים. אבל ה'חפץ חיים' לא שעה לדבריהם, והתעקש שהממונה על ההקצבה יבוא לאכול בביתו. בסעודה השלישית, לאחר שכולם אכלו כדי שבעם, אמר ה'חפץ חיים' שיש לו דבר מה שהוא רוצה לדבר עם הממונה על ההקצבה, והוא מבקש שכל שאר הנוכחים, אם לא קשה להם, יצאו החוצה כדי שהשיחה תהיה בארבע עיניים. כל הנוכחים יצאו, אבל אותו רב בעל המעשה התפלא מאוד. הרי מקודם ה'חפץ חיים' קירב כל כך את הממונה על ההקצבה, עם כזה חיוך ומאור פנים, ועכשיו הוא מבקש מכולם לצאת, שמע מינא הוא עומד לומר לו דברי כיבושין… איך זה מסתדר על החביבות הגדולה שהפגין כלפיו לפני זמן לא רב ?
החליט אותו רב להטות אוזן ולשמוע. הדלת היתה פתוחה מעט, והוא שמע שה'חפץ חיים' אומר לממונה: "שמע נא ידידי, יש לי בקשה חשובה שאני רוצה לבקש ממך, אבל קודם אני רוצה לומר לך פירוש יפה על פסוק מהתורה". הממונה השיב מיד בחוסר סבלנות: "רבי, איני יודע ללמוד תורה, גש ישר לעניין ואמור לי מה רצונך ממני". אמר לו ה'חפץ חיים': "אני לא אגיד פלפולים או חשבונות הלכתיים סבוכים, אני אגיד לך פסוק עם פירוש מאוד פשוט עליו, ורק לאחר מכן אבקש את בקשתי". כאן הזכיר ה'חפץ חיים' את הפסוק בפרשת בראשית "ועץ החיים בתוך הגן", ומבאר רש"י "באמצע הגן". סיפר לי הרב: שמעתי שה'חפץ חיים' שואל את אותו ממונה על הקצבת המזון: "אמור לי, למה עשה הקב"ה כך שעץ החיים יהיה דווקא באמצע הגן? "אלא", אמר החפץ חיים לאותו יהודי, הקב"ה עשה את עץ החיים כך שכל אחד שרוצה יוכל להגיע אליו בקלות. ומהו עץ החיים? הפשט הפשוט הוא, שזה עץ שמי שאוכל ממנו חי לעולם, אבל בעומק של הדברים עץ החיים זה לחיות חיים רוחניים, חיים שיש בהם, ואת האפשרות להגיע לזה העניק הקב"ה לכל אחד, לכן העץ נמצא באמצע שיהיה קרוב לכולם. "יש אדם שזוכה להגיע לעץ חיים על ידי תורה", אמר ה'חפץ חיים', "יש אחד שזוכה להגיע לכך על ידי תפילה, יש מי שזוכה לכך על ידי מידות טובות, ויש שעל ידי גמילות חסדים. "אתה אין לך תורה, אין לך יראת שמים, אין לך מידות טובות… מה עשה הקב"ה? דאג שתתמנה להיות הממונה על הקצבת המזון. עכשיו יש לך בידיים כלי עוצמתי שאתה יכול באמצעותו לגמול חסדים, להחיות משפחות יהודיות שלא ימותו ברעב! העץ נמצא באמצע גם עבורך, יש לך את הדרך שלך לזכות בחיי העולם הבא, אם תגמול חסד עם העניים היהודים, תדאג להם שלא ימותו ברעב". דבריו של ה'חפץ חיים' היו יוצאים מן הלב, לבו הטהור של אוהבן של ישראל ועמוד צלותהון, הדברים הללו חדרו אל לב האבן של היהודי האכזר, שהתלהב עד מאוד, והבטיח בו במעמד שהוא ידאג לכל העניים הללו שה'חפץ חיים' היה עוזר להם עד כאן: "הרבי יתן לי את הרשימה במוצאי שבת, ואני אדאג שהם לא ימותו ברעב".
וזה מה שאמרו חז"ל, שעתיד הקב"ה לעשות לעתיד לבוא מחול לצדיקים והקב"ה יושב באמצע, וכולם יאמרו "הנה אלוקינו זה". צריכים להבין מה העניין של מחול, ומה העניין של 'יושב באמצע'? ולדבריו של ה'חפץ חיים' יבוא על נכון, שהקב"ה יושב באמצע כדי לומר לנו שהוא קרוב לכל אחד, ולכל אחד ואחד יש דרך להתקרב אליו, וזה מה שיאמרו הצדיקים: "הנה אלוקינו זה קיווינו לו".
אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:
מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ:
לעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ [דברים כ"ט, ט'-י']
ה'אור החיים' הקדוש כותב, כי במלים "לעברך בברית ה' אלוקיך", כוונת משה רבינו: "להכניסם בערבות זה על זה, כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה', ויהיו נתפסים זה בעד זה". חז"ל [שבועות לט ע"א] אמרו ש"כל ישראל ערבים זה בזה". הערבות ההדדית שיש בעם ישראל, היא הדבר שיכול לגרום להם להיות נצבים ועומדים עד סוף כל הדורות.
הערבות מחייבת כל אחד ואחד לחוש אחריות על מעשי חברו. אי אפשר לומר 'מה אכפת לי', או 'לא אני עשיתי את העבירה'… חלילה לחשוב כך! עם ישראל כולו מצוי תחת כפיפה אחת ובערבות אחת. כל יהודי צריך להשתדל שחברו לא יעבור את פי ה', ואם לא עשה כפי יכולתו כדי למנוע מיהודי אחר לחטוא – עלול הוא להיתפס בעוונו ולהיענש על כך!
הרמ"ק, הלא הוא רבי משה קורדוברו זצ"ל, נתן טעם בדבר ובאר, שכל אחד מעם ישראל כלול בחלק חברו. היהודי האחר הוא חלק ממך, בדיוק כפי שהיד שלך היא חלק ממך. וכשם שבידך למנוע את ידך מלעשות עבירה ולעוצרה, כך יש לך כוח למנוע את הזולת מלעבור עבירה. וכשם שברור שכאשר ידו של אדם עשתה עבירה, הוא נענש על כך, כך נענש היהודי כאשר חברו חוטא. אם ראית את חברך עובר עבירה, והיה בכוחך למנוע אותו ולא מנעת – סימן שגם בך יש חלק מן העבירה הזו. אולי במינון קטן, אחד מני אלף, אבל החיסרון קיים. מראים עברה למי שיש חלק בה
ממשיך ה'אור החיים' הקדוש ואומר – ברית הערבות מחייבת כל אחד רק "כפי היכולת" שבידו. מה הכוונה? חיוב מצוות תפילין, למשל, חל על כל אחד ואחד מישראל באותה מידה. גדול הדור והאיש הפשוט שבפשוטים; הילד שאמש מלאו לו שלש-עשרה שנים ונעשה בר מצווה וסבו בן השמונים – כולם חייבים באותה מצוות תפילין ובאותה ציצית. כך גם בלולב. נער צעיר, שזה מכבר נעשה בר מצווה, צריך לקנות לולב ואתרוג, ולהשתדל להדר במצווה זו, בדיוק כמו רב בית הכנסת. אין כל הבדל ביניהם מבחינת חיוב המצווה!
לעומת זאת חובת הערבות אינה שווה בכולם. כאן נמדד החיוב לפי היכולת. אמנם גם הנער מצווה להוכיח את רעהו, וגם יהודי פשוט ערב לאחיו, אך חיובם הוא בהתאם לאפשרויותיהם. אין בכוחו של נער להוכיח את בני עירו, ולכן הוא לא ייתפס בעוונם, אולם אם התעלם מחברו שנכשל בהלכה ידועה, יתכן שיתבע על שלא הוכיחו. לעומתו, אדם גדול שדבריו נשמעים, אדם שיש לו כוח הנהגה בעם ישראל – חייב מדין ערבות להוכיח את אנשי דורו, ואם לא עשה זאת – ייחשב לו כאלו חטא באותו עוון. יש אדם שיכול להשפיע על משפחתו, ואם לא ידריכם בדרך הישר ייתפס בעוונות משפחתו. ויש אדם שממונה על קבוצה גדולה יותר, והוא ייתבע: מדוע לא הפעלת את הכוח שלך ? נתתי לך כוח ויכולת יותר מאדם אחר, אנשים רבים סרים למרותך, מדוע לא מנעת מהם לחטוא?! לכן לא הסתפק משה באמרו "כולכם", אלא פרט את כל הממונים בעם: ראשי העם, ראשי השבט, וכן הלאה, כל אחד לפי דרגת השפעתו יתחייב על הנשמעים לו. "טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך". יש מי שאחראי על הטף והנשים שבכל משפחה, יש אדם שביכולתו להשפיע על הגרים בעם, שאינם מתמצאים די הצורך בכל ההלכות הנחוצות, ועלולים להיכשל אם לא ימשיכו ללמדם, ישנם אנשים פשוטים, כחוטבי עצים ושואבי מים הטרודים במלאכתם, ומי שיש בידו אפשרות להשפיע עליהם – חייב מדין ערבות ללמדם תורה, ולקרב את ליבם לאביהם שבשמים, ובכך להצילם מעברות. ואם אינו עושה כן – עלול הוא להיתפס בעוונם! אין יהודי שאינו נכלל בברית הערבות, ועל כל אחד לעשות מה שביכולתו, כדי למנוע ממי שתחת השפעתו לחטוא לה'. אם יש בך יכולת להשפיע – צא לערים ברחבי הארץ, בהן חיים יהודים רבים כל כך בבורות נוראה! אתה יכול ללכת לכל מקום בעולם ולבדוק, אולי אתה יכול להציל יהודים מחטא !
אמר לי פעם אחד מגדולי הדור שמה שאנו רואים במשך כל הדורות שרבנים מארץ ישראל נצרכים לצאת מהארץ בשביל כסף זה בעיקר בשביל שיחזקו את התורה בעם ישראל שהם בגלות ובין האומות .
אם אתה יכול, ואינך עושה זאת – אתה עלול להיתבע על כך ולהיתפס בחטאם!
יש אנשים שאין זה בכוחם, הם לא קבלו משמים כישורים מתאימים, ואכן מוטב יישבו וילמדו, וירבו זכויות של לימוד תורה בעם ישראל, אך מי שמושך אנשים בדיבורו, ויש לו מה לתרום לאחרים – אל לו לעשות שיקולים של נוחות, אלא יקום ויעשה מעשים לכבוד ה', למען אחיו התועים,
הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה גדולה תל ציון

לפני זמן קצר, אוטובוס של חברת דן באר שבע, התדרדר ברחוב אורי צבי גרינברג, פגע בנהג החברה ופצע אותו אנושות.
לאחר זמן קצר, נקבע מותו. הודעה נמסרה למשפחתו.

האירוע המצער קרה בפתח של חניון האוטובוסים. הנהגים האחרים שהיו במקום ניסו לטפל בו עד הגעת כוחות ההצלה.

יונס אבו ג'מעה יו"ר נהגי דן באר שבע בו הנהג שנהרג אמר: "זהו יום עצוב וקשה. אנחנו מזועזעים מהמקרה. כל העובדים בדן באר שבע בתדהמה גדולה מהאירוע אנחנו שבורים אני מחזק את המשפחה בשעה קשה זו".

ארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית מסר: "מדובר באירוע קשה ביותר בו איבדנו עמית לעבודה. על משטרת ישראל וכלל הגורמים לבצע בדק בית מהיר וברור למניעת האירועים הבאים. הכתובת על הקיר ועוד נהגים יכולים לאבד את נפשם בתאונות מעין אלה".

פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד חסן נדאף (27) בעכו לאחר שעמד בקשר עם חברים ארגון הטרור "החזית העממית" ואף הסכים לסייע להם לקידום פעילות הארגון.

בעקבות חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל הגיש עו"ד מור בן אבו מפרקליטות מחוז חיפה כתב האישום ממנו עולה כי נדאף ורודה אבו עגמיה היו חברים ברשת החברתית פייסבוק, על רקע פרסומיה של רודה ברשת זו הבין נאדף כי היא משתייכת או תומכת בארגון "החזית העממית", המוכרז כארגון טרור.

במהלך מרץ השנה, יצרה רודה קשר עם נאדף וביקשה ממנו לעבור לשוחח ביישומון, כי ברצונה לדבר עמו על נושא שלא ניתן לדבר עליו. בהמשך לאמור, עברו השניים להתכתב, שם כתבה רודה לנאדף כי התבקשה למצוא מישהו אמין, שמכיר את הארץ היטב, לצורך ביצוע משימות שונות. נאדף, אשר הבין כי רודה פועלת לגייסו לפעילות למען הארגון החזית העממית, הסכים לתת שירות לארגון. בהמשך השניים עברו להתכתב ביישומון "סיגנאל" שם המשיכה רודה להסביר לנאדף כי המטרה "שלהם" ברורה, והם רוצים אחד "משטחי 48" שיקנה מכונית ויעביר מדי פעם כסף או איגרות, ויתכן גם חפצים, והם יכסו את ההוצאות.

במסגרת השיחה בין השניים נאדף שאל האם "העבודה" היא של המפקדה הכללית של הארגון או באמצעותה, ורודה השיבה כי מדובר במפקדה הכללית וכי היא מסייעת למצוא את האנשים המהימנים ביותר. נאדף כתב לרודה כי השיח במסגרת זו לא מתאים, וביקש מרודה להמתין עד שייפגשו. מספר ימים אחרי נפגשו השניים בטיילת בעכו, במהלך המפגש, מסרה לו רודה מכשיר טלפון סלולארי, ואמרה לו שיש בחור מחו"ל "מהחומור", (צבע האדום), המזוהה עם הארגון, ששמו  "אבו צאפי", שרוצה לשוחח עמו.

על אף שנאדף הבין כי "אבו צאפי" חבר בארגון "החזית העממית" ופועל בשליחותו, התכתב עימו באמצעות הטלפון הסלולרי של רודה, שם נשאל האם הוא מוכן לשמש כשליח. נאדף אשר הבין כי "אבו צאפי" מתכוון, בין היתר, להעברת אמל"ח, הסכים לבקשתו, וזאת בהבינו כי יש במעשיו כדי לסייע לפעילות הארגון. רודה הבטיחה לנאדף שתיצור עמו קשר על מנת לספק לו טלפן ורכב.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד בן אבו, כי: " קיים חשש שאם ישוחרר, יסכן המשיב את שלום הציבור, זאת בשל אופי המעשים המיוחסים לו וחומרתם, ופוטנציאל הנזק העצום לביטחון המדינה."

לנאדף יוחסו עבירות של מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר למתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור.

התיק נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי והיחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב אשר במשטרת ישראל.

ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, מזהיר מפני הסכנה הטמונה בהמשך הגעתם של מהגרים בלתי חוקיים העלולה לדבריו "להרוס" את העיר.

רק לפני שנתיים הכריז אדמס על ניו יורק כ"עיר מקלט" למהגרים ועל נחישותו "להגן על המהגרים", ואילו כעת הוא משנה את עמדתו מקצה לקצה ורואה במהגרים איום לעתידה ורווחתה של ניו יורק.

בישיבה פתוחה לציבור אמר אדמס: "תושבי ניו יורק, ברצוני לומר לכם דבר מה. מעולם בחיי לא הייתה לי בעיה שלא ראיתי את סופה. איני רואה סוף לכך. העניין הזה יהרוס את העיר ניו יורק".

אדמס ציין, כי 10,000 מהגרים מגיעים מדי חודש לעיר ניו יורק המתמודדת עם גירעון של 12 מיליארד דולר המחייב אותה לבצע קיצוצים בשירותים הניתנים לתושבים.

"בעיית המהגרים מגיעה לשכונות שלכם. כולנו נושפע מכך. אמרתי זאת כאשר היו 15 אלף (מהגרים). אני אומר זאת כעת כאשר יש 110 אלף מהגרים. העיר אותה אנו מכירים – אנו עומדים לאבד אותה. כולנו בעניין זה ביחד".

אדמס האשים את מושל טקסס גרג אבוט שאפשר הסעת מהגרים בלתי חוקיים שחצו את הגבול ממקסיקו לערים שהכריזו על עצמן כערי מקלט למהגרים, ובכללן ניו יורק.

בהתייחסו למשמעויות המשבר ציין אדמס: "110 אלף מהגרים. אנו צריכים להאכיל, להלביש, לתת קורת גג, ללמד את הילדים, לכבס את הבגדים, לתת להם כל מה שהם צריכים, טיפול רפואי".

"אמרנו שעלינו לעשות כל דבר אפשרי לפני שאנו נידרש לדחוף אותם לשכונות לקהילות. חודש לאחר חודש אני עמדתי ואמרתי זה הולך להגיע לשכונה הקרובה לכם".

פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי, שוחח אמש (חמישי) עם ינון מגל וחיים לוינסון הרדיו 103fm, זאת על רקע התייחסותו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לדיונים הצפויים באשר לחוק לצמצום עילת הסבירות, במהלכה טען כי הוא לא מתחייב לציית להכרעת בג"ץ במידה ויפסול חוקי יסוד.

"אני חושב שני דברים", אמר. ראשית אני חושב שיו"ר כנסת צריך להיזהר הרבה יותר מאחרים. מותר לו לחשוב כל דעה וזה מובן מאליו, אבל כאשר הוא יו"ר כנסת הוא צריך להיזהר שבעתיים. לגופו של עניין, מה שמשתמע מתוך האמירה הזו ובגלל העיתוי שלה, כאשר הדברים נאמרים חמישה ימים לפני הדיון בבג"ץ יש פה טעם לפגם. אפשר לחשוב כל דבר אבל בסופו של דבר אין לנו בית משפט אחר. חוקי היסוד, החוקים המדוברים, חוקקו בשנת 92'. הכנסת הייתה יכולה והיא יכולה עדיין לחוקק חוק שבג"ץ אסור לו להתערב בסיטואציות מסוימות. הכנסת לא עשתה את זה, בעיתוי עכשיו כולנו נמצאים במרוץ לתחתית או לפסגה, אבל אנחנו מדברים על 30 שנה שעברו. הכנסת גם יכולה לעשות את הדבר הכי חשוב בעיניי – לחוקק את חוד יסוד החקיקה. הכנסת לא עשתה את זה, וגם הכנסת צריכה קצת להכות על חטא. היא אומרת את זה עכשיו כשאנחנו נמצאים בעיצומה של סערת הוריקן הכי גדולה שהייתה פה".

"אני חושב שחוק יסוד החקיקה, כל האווירה בארץ, ולא משנה במה תומכים, הכנסת יכלה לעשות את זה ולא עשתה את זה", הוסיף. "כמו שהיא לא הסדירה עד היום סוגיות אחרות שנוח לה לזרוק את זה לבית המשפט. אני חושב שהדבר הזה, אף אחד פה לא נקי מאשמה, גם לבית המשפט יש חלק ממה שקורה היום. אהרן ברק כבר לא נמצא בשטח כבר הרבה מאוד שנים. בית משפט, ברמה העקרונית, אין מדינה בעולם דמוקרטית שבה אין בקרה ואיזון בין הרשויות. יש דברים שבית המשפט יכול לבקר, אבל לבוא ולומר שמראש יש דברים שבית המשפט לא יכול לבקר זה לא קיים בשום מקום. לא רצוי לתת לבית המשפט סמכות בלתי מוגבלת ולא לכנסת, זה בדיוק הרעיון של בלמים ואיזונים

על השאלה מהו לדעתו הפתרון למשבר בדבר פסילת חוק היסוד, השיב: "הפתרון מאוד פשוט – חוק יסוד חקיקה שיגדיר בדיוק מה בית המשפט מותר לו לבקר ומה אסור לו לבקר. צריך חוק יסוד חקיקה שיסדיר פעם אחת ולתמיד את מה שלא נעשה. במגילת העצמאות כתוב שעד אוקטובר 48' תושלם החוקה של מדינת ישראל, עד היום אנחנו בדיליי קצת קטן". 

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אתמול (חמישי) עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. השיחה, שנערכה לבקשת הצד הישראלי, עסקה בעיקר באבטחת אלפי המתפללים היהודים שיגיעו לאומן במהלך חגי תשרי. ההזמנה לראש הממשלה והנתונים שאוקראינה העבירה – שיחת נתניהו-זלנסקי. כך פורסם בחדשות 12.

השיחה נערכה בצל המתיחות מול אוקראינה בחודשים האחרונים, בין היתר בעקבות סוגיית הסיוע הישראלי והיחס לפליטי מלחמה מאוקראינה. בירושלים חששו כי הגעת המתפללים לאומן עלולה להפוך למנוף לחץ של אוקראינה על ישראל. 

בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה לאחר השיחה נמסר שנתניהו ביקש להבטיח ככל שניתן הגעה של מתפללים לאומן השנה, ולהבטיח את חופש הפולחן שלהם. גורם אוקראיני המעורה בפרטי השיחה מסר ל-N12 שזלנסקי וצוותו הציגו לנתניהו את הקושי באבטחת היהודים. 

לפי הנתונים שהציגו האוקראינים. המקלטים באומן יכולים לאכלס עד 11,000 מתפללים, בעוד לפי ההערכות צפויים לפקוד את אומן בין 25 ל-50 אלף מתפללים. לכן, האוקראינים לא יוכלו לערוב לביטחונם מול טילים רוסיים או מל"טים איראניים, אם ישוגרו לעבר אומן. 

הצד האוקראיני עדכן כי להם ידוע על 90 טיסות צ'רטר מיוחדות שיצאו מתל אביב לכיוון רומניה, מולדובה ופולין, בנוסף לטיסות הסדירות. נתניהו, מצידו, הסביר לאוקראינים כי אינו יכול לשלוט במספר הטסים

הממשלה והכנסת הגישו הבוקר (שישי) לבג"ץ את עמדתן בנוגע לחוק צמצום עילת הסבירות, וקראו לדחות את העתירות נגדו. הממשלה טענה באמצעות עורך הדין הפרטי שאושר לה כי בית המשפט לא יכול לתת סעד בדבר תוקפה של חקיקת יסוד. "בית המשפט לא יכול לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית", נכתב בתגובת הממשלה.

עוד הוסיפה הממשלה כי היא סבורה שבית המשפט "אינו שליט כל יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותן וכי ביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית אינו משפט ועלול להוביל לאנרכיה".

הכנסת כתבה בעמדתה לקראת הדיון כי אין מקום לביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד בהיעדר מקור סמכות מפורש לכך בחוק או בחוק יסוד. לעמדתה, עריכת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שומטת את הבסיס של המהפכה החוקתית: "ביטול עילת הסבירות לא פוגע בליבת זהותה היהודית או הדמוקרטית של מדינת ישראל".

שרת התחבורה מירי רגב פנתה אתמול (רביעי) לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לכנס את ועדת השרים לעניני שב"כ לדיון דחוף על התקרית שאירעה השבוע בינה והנהג שלה לבין מאבטח היחידה לאבטחת אישים, במהלכה דרס הנהג של ‎השרה מאבטח של שר הביטחון גלנט. כך פרסמה טל שלו בוואלה

לוואלה! נודע כי רגב דרשה במכתבה "דיון בנושא התנהלות יחידת 730, המתבקש בעקבות תקרית חריגה שאירעה השבוע אשר במהלכה פעלו מאבטחים ושוטרים צבאיים לעכב את הנהג שהסיע אותי בתפקיד". במכתב רגב קובלת על התחקיר שביצע השב"כ בנושא, ומאשימה את היחידה "בטיוח ואי רצון להגיע לחקר האמת". עוד טענה כי היא סבורה "שהתנהלות המאבטח מחייבת דיון מעמיק לגבי הפגמים המבצעים שיכולים לפגוע מחר בסמלי השלטון".

במכתב, שנשלח אחרי שפורסמו מסקנות תחקיר השב"כ לאירוע שקבע שהמאבטחים פעלו באופן מקצועי וממלכתי, מגוללת רגב את גרסתה לאירוע שהתרחש בתחילת השבוע בתל השומר וטוענת כי היו לו עדים רבים – לרבות שר הביטחון יואב גלנט. "במהלך האירוע הוסבר כי ניתן לקבל את פרטי הנהג לטובת המשך ברור ככל שנדרש, אולם לא ניתן לעכבו באופן שהלכה למעשה מעכב אותי ומונע ממני להגיע ליעדי", טענה, והמשיכה, "בפועל עוכבתי במקום במשך למעלה משעה ואף נדחפתי ונהדפתי פיזית". בהמשך, תיארה רגב את השיחה שקיימה עם ראש השב"כ רונן בר לאחר התקרית, בה מסר כי התנהלות המאבטחים הייתה טובה וזאת לאחר קיום תחקיר. "תמוה כיצד מקיימים תחקיר מבלי לתחקר את הנהג ואנשים נוספים שהיו במקום כולל אנוכי ושר הביטחון. לא נותר לי אלא להבין שיש כאן טיוח ואי רצון להגיע לחקר האמת".

בעוד עשרה ימים צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו לטוס לעצרת האו"ם בניו יורק, כאשר המכרז לטיסה עוד לא יצא, אך ידוע כי חברת אל על תהיה זו שתטיס את ראש הממשלה. אמש (חמישי) דווח במהדורה המרכזית בחדשות 13, כי קיימת הסכמה שקטה בין טייסי צי 777 שלא להתנדב להטיס את ראש הממשלה ורעייתו.

לפי הדיווח, מדובר בטייסים בכירים וותיקים מאוד בחברת אל על, כאשר רובם יוצאי חיל האוויר. זו איננה הפעם הראשונה בה טייסי הצי מסרבים להתנדב להטיס את ראש הממשלה, כשכזכור, ההסכמה השקטה בין הטייסים קרתה בטיסתו האחרונה של ראש הממשלה לפריז בחודש פברואר ובטיסה לרומא בחודש מרץ.

במקרים הקודמים נאלצו חברי הנהלת אל על להטיס את המטוס, אך הפעם, על פי הדיווח, מדובר בבעיה רצינית יותר, שכן בניגוד לטיסות לאירופה, אותן ניתן לבצע גם במטוסים צרי גוף, טיסה ישירה לארצות הברית דורשת מטוס גדול ושלושה טייסים.

מחברת אל על נמסר: ״עדיין לא פורסם מכרז לטיסת ראש הממשלה לניו יורק. ככל שיפורסם מכרז ואל על תיבחר לבצע את הטיסה, הטיסה תאויש בהתאם לנהלי החברה. חברת אל על מטיסה את ראשי המדינה למשימות מדיניות מיום הקמתה ותוסיף לעשות זאת גם בעתיד״.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ומנהיגי סעודיה, הודו ואיחוד האמירויות צפויים להודיע בשבת במהלך פסגת מדינות ה-G20 על התנעת פרוייקט תשתיות משותף שיחבר את מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות במסילות רכבת, כך לפי שני מקורות שמעורים בנושא. הודו תתחבר לפרוייקט באמצעות קווי ספנות לנמלים במפרץ. כך פרסם ברק רביד בוואלה.

הפרויקט הוא אחת מהיוזמות המרכזיות שהבית הלבן מנסה לקדם במזרח התיכון בנסיון לבלום את השפעתה הגוברת של סין באזור. המזרח התיכון הוא אזור מפתח לכלכלה הסינית בחזונו של נשיא סין שי ג'ינפינג.

פרויקט מסילות הרכבת צפוי להיות אחד ההישגים המרכזיים שביידן מעוניין להציג במהלך פסגת מדינות ה-G20 בהודו במהלך סוף השבוע.

התנעת הפרוייקט מגיעה ברקע המאמצים של ממשל ביידן לקדם עסקת חבילה על סעודיה שעשויה לכלול גם הסכם נורמליזציה עם ישראל.