חודש: ספטמבר 2023

הציבור בישראל חלוק בדעותיו לגבי פשרת בית הנשיא על החקיקה המשפטית: 43% מתנגדים למתווה הפשרה, לעומת 39% שתומכים. כך עולה מסקר נוסף של "מעריב", שנערך על ידי “לזר מחקרים” בראשות ד”ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4ALL.

בחלוקה למחנות הפוליטיים (על פי שאלת ההצבעה בבחירות עתידיות), מצביעי הימין ברובם הגדול (62%) מתנגדים לפשרה, ולעומתם שיעור זהה של מצביעי המרכז־שמאל (61%) תומכים בה.

עוד עולה מהסקר כי 41% מהנשאלים נוטים לא להאמין שראש הממשלה בנימין נתניהו ימלא את חלקו בהסכם, לעומת 38% הסבורים שהוא יעשה זאת. גם כאן החלוקה בין המחנות הפוליטיים חדה: 72% ממצביעי הימין מאמינים לנתניהו, לעומת 70% ממצביעי המרכז־שמאל שאינם מאמינים לו.

לחובבי האסטרונומיה והחלל מצפה הזדמנות נדירה לראות כוכב שביט משייט בחלל. הגוף השמיימי שנקרא נישימורה התגלה רק בחודש שעבר, אבל כבר הוכיח את עצמו כמחזה לא קטן, כאשר אסטרונומים מעודדים אנשים לא לבזבז את ההזדמנות לראות אותו בעין בלתי מזוינת לפני שהוא יישרף.

את כוכב השביט ניתן לראות כבר בשעה שאחרי השקיעה, כמו גם שעה לפני עלות השחר כאשר מביטים לכיוון צפון-מזרח. לדברי המומחים, שיא הראות של התופעה השמימית צפויה בשבוע הבא. ביום שלישי הקרוב, ה-12 בספטמבר ממש לפני עלות השחר, הוא יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. כך פורסם בערוץ 12.

המדענים מאמינים שהגדול האמיתי של כוכב השביט הוא קוטר של קילומטר או שניים. פרופ' גיבסון אמר כי השביט, שלוקח לו 500 שנים להקיף את מערכת השמש, עשוי להיות אחראי למטר המטאורים השנתי של דצמבר

יותר מ-170 אנשי חילוץ והצלה מרחבי העולם מנהלים אמש (יום ה') מבצע מסובך בניסיון לחלץ חוקר אמריקני שנתקע בעומק של כ-1,000 מטרים מתחת לפני הקרקע בעודו חוקר מערה בדרום טורקיה.

הלכוד, מארק דיקי בן ה-40, משתייך למשלחת חוקרים בינלאומית שנכנסה למערת מורקה שבהרי הטאורוס, ובמהלך הירידה לעומק המערה החל לסבול לפתע מדימום במערכת העיכול, מסיבה שאינה ידועה. כך דווח בסוכניות הידיעות והובא ותורגם בווינט.

בניסיון להשיבו אל מעל לפני האדמה משתתפים צוותים מטורקיה, איטליה, קרואטיה, פולין, הונגריה ובולגריה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסל את מדיניות האכיפה שאושרה על ידי היועמ"שית, בנוגע לפלישה בלתי חוקית של בדואים לאדמות פרטיות בנגב. כך נחשף בישראל היום.

זה עשרות שנים, עוד משנות ה־80, שבני שבט אבו קווידר פולשים לחלקה פרטית בנגב בגודל של 654 דונם, המצויה בסמוך ליישוב נבטים, ממזרח לבאר שבע, ומקימים עליה מבנים ללא היתר. בשנת 1998 נחתם הסכם בין השבט למדינה, שלפיו יעברו למקום חלופי שתמציא המדינה, אלא שזה לא קרה עד היום.

בשנת 2006 פלשה המדינה עצמה לחלקה הפרטית והקימה שם עבור הפולשים מבני חינוך ללא היתרי בנייה כחוק. בכל כמה שנים מוגשת עתירה של בעלי הקרקע באמצעות עמותת "רגבים", המדינה מצהירה כי בקרוב יימצא פתרון והעתירה נמחקת.

מתוך 550 משפחות על הקרקע, רק 50 מוכנות לעזוב לעיר רהט, ובכל מקרה, הקרקעות מספיקות ל־425 משפחות, לא לכולן, והמדינה מסרבת לפנות את הפולשים. בינתיים, בניגוד להצהרות המדינה, השבט המשיך להקים על הקרקע מאות מבנים חדשים, שלא נאכפו על ידי הרשות לאכיפת מקרקעין. פניות חוזרות ונשנות של הבעלים לא הועילו. מאז הצהירה המדינה בבית המשפט כי תאכוף את הבנייה בקרקע הפרטית ותפעל לפנותם למקום חלופי, נבנו עד היום כ־400 מבנים חדשים, בעוד המדינה הרסה רק 98 מהם. המדיניות הנוכחית היא בניגוד לפסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2013, שבו הורה לאכוף ולהעביר את השבט.

השופטת קבעה כי "יוצאו צווי הריסה מנהליים לגבי כל בנייה חדשה בקרקע הפרטית של העותרים, על מנת למנוע את הרחבת הבנייה הבלתי חוקית וכדי לייצר תמריץ לבני השבט להגיע להסכמות בעניין מעברם למתחם אחר בבוא העת".

עוד הוסיפה: "ראינו כי מרבית בני השבט היושבים לא שיתפו פעולה במעבר לרהט, והמדינה לא פעלה. הגיעה, אפוא, העת".

הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב את התבחינים החדשים למפת העדיפות הלאומית של ישראל, שלפיהם יוחלט איזה יושבים יוכנסו למפה – ויזכו בין היתר להטבות מס מוגדלות, תעדוף בהשקעות בחינוך, תיירות ותעסוקה וסבסוד עלויות פיתוח קרקעות. כך פרסם אייכנר בווינט.

מטרת ההחלטה, כך עולה ממסמך ההצעה, היא לאפשר למשרדי הממשלה להעניק תמריצים במסגרת מסלולי סיוע שונים לצמצום פערים, לעידוד הגירה לאזורי הפריפריה, לחיזוק החוסן האזרחי-ביטחוני של המדינה ולחיזוק יישובים מרוחקים. יישובים ואזורים שיעמדו באחד או יותר משבעת התבחינים שיאושרו יוכרזו כבעלי עדיפות לאומית.

יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס נלכדו בצפון באזור עמק החולה שבגליל העליון, ליד הישובים שמיר, גונן ונאות מרדכי, ובמרכז באזור אגן נחל האיילון, בנחל שפירים (סמוך לתחנת רכבת חב"ד), נחל גזר (צומת נשר), וליד רמלה ולוד (צריפין); המשרד להגנת הסביבה הורה למועצות האזוריות גליל עליון ושדות דן וכן לעיריית רמלה לבצע ניטור, ובמידת הצורך לבצע הדברה מיידית

בלכידות שבוצעו בחודש אוגוסט, נמצאו היתושות הנגועות בנגיף; המשרד להגנת הסביבה התריע בפני המועצות האזוריות גליל עליון ושדות דן ועיריית רמלה שבתחומן נמצאו היתושים הנגועים, והורה על הגברת הניטורים באזור הנגוע ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי; המשרד גם התריע בפני הרשויות המקומיות הסמוכות והורה להן על הגברת הניטורים וביצוע פעולות מניעה והדברה

ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "צוות מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה פועל למניעה ובקרה של יתושים מעבירי נגיף קדחת מערב הנילוס. הנגיף גורם למחלה שאין לה לא חיסון ולא תרופה, ולכן פעולות המניעה והטיפול במפגעי יתושים הם חיוניים לשמירה על בריאות הציבור. מעגל ההעברה של קדחת מערב הנילוס מהווה דוגמה לבעיה המצריכה עבודה משותפת בגישת "בריאות אחת" – גישה המשלבת בין בריאות האדם, בריאות בעלי החיים ובריאות הסביבה. הנגיף עובר מעופות נגועים לבני אדם וסוסים באמצעות יתושים. לכן ההתמודדות עם המחלה מצריכה כוחות משולבים של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, והרשויות המקומיות המחזיקות בשטח"

קדחת מערב הנילוס  (West Nile Fever)היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת  כ-5 עד 21 ימים, והמחלה נמשכת לרוב 3-6 ימים.

במרבית המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים, והמחלה נמשכת לרוב 3-6 ימים.

דברי יו”ר הכנסת אמיר אוחנה השבוע לקראת שורת הדיונים בעתירות לבית המשפט העליון, התפרשו בקואליציה כמסר פוליטי משמעותי בוויכוח הפנימי המתנהל בין “המחנה המתון”, הדוחף לפשרה ולמיגור הרפורמה המשפטית, לבין “מחנה הרפורמה”, שבראשו עומד שר המשפטים יריב לוין, כך נחשף ב"מעריב" הבוקר.

לטענת גורמים בכירים בליכוד, לדברי אוחנה כעת יש חשיבות פוליטית אסטרטגית בזירה הפנים־ליכודית. “הדברים של אוחנה בהחלט תואמים את עמדת יריב לוין”, אמרו הגורמים. “התייצבות יו”ר הכנסת לצד לוין מסבכת את נתניהו, ששואף לעצירת החקיקה. אמירתו היא מסר חזק לראש הממשלה ולאלה בסביבתו הקרובה שמקווים לנטרל את לוין ולבודד אותו בתוך הליכוד, אם וכאשר יוחלט לחדש את המשא ומתן לקראת פשרה ועצירת הרפורמה המשפטית. אוחנה הוא בכיר ראשון בליכוד, בעל תפקיד ממלכתי, שמתייצב בגלוי לצדו של שר המשפטים. בדברים שנשא, אוחנה בעצם סימן כי לוין לא לבד ולא בודד”.

היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן אמר אמש (חמישי) כח "יש הבנות רחבות על רכיבים רבים בדרך לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה", ולא פירט מעבר לכך. עם זאת, הוא ציין כי "אין לנו מסגרת ואין לנו סעיפים שמוכנים לחתימה. יש עוד עבודה לעשות". כך פורסם ברויטרס.

את הדברים אמר סאליבן לעיתונאים על מטוס האייר פורס 1, בזמן שהוא עושה את דרכו יחד עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להודו כדי להשתתף בפסגת ה-G20. לפי סאליבן, המנהיגים של ישראל וסעודיה "הניחו על השולחן רבים מהרכיבים במסלול לנורמליזציה".

במצב הנוכחי במפה הפוליטית, לא חלו השבוע שינויים גדולים. זאת, על רקע הדריכות הגוברת לקראת הדיון בשבוע הבא בבג”ץ בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות, המחלוקת על פשרת בית הנשיא, המשך גל הפיגועים והדיווחים על סיכוי גובר לנורמליזציה מתקרבת עם סעודיה. – סקר "מעריב".

המחנה הממלכתי והליכוד נחלשות במנדט כל אחת, ואילו הציונות הדתית ורע"ם מתחזקות. המאזן בין הגושים נשאר כשהיה: 53 ח”כים לקואליציה, לעומת 67 ח”כים לאופוזיציה.

בתשובה לשאלה: אילו היו מתקיימות בחירות חדשות לכנסת, למי היית מצביע? התשובות היו:

המחנה הממלכתי – 30 (31 בסקר הקודם), הליכוד – 26 (27), יש עתיד – 17 (17), ש”ס – 10 (10), יהדות התורה – 7 (7), הציונות הדתית – 6 (5), חד"ש־תע"ל – 5 (5), ישראל ביתנו – 5 (5), רע"ם – 6 (5), עוצמה יהודית – 4 (4), מרצ – 4 (4). בל”ד – 1.6% (2.4% בסקר הקודם) והעבודה – 1.8% (2.1%) – ממשיכות להיות מתחת לאחוז החסימה.

אם שר הכלכלה ניר ברקת או שר הביטחון יואב גלנט היו עומדים בראש הליכוד, הקואליציה הייתה מתחזקת ב־2 מנדטים לעומת מה שהסקרים מעניקים לה כיום. כך עולה מסקר “מעריב”, שנערך על ידי “לזר מחקרים” בראשות ד”ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4ALL.

מפילוח התוצאות עולה שבמקרה שבו ברקת עומד בראש הליכוד, מפלגת המחנה הממלכתי מאבדת 2 מנדטים לטובת הליכוד. אלא שהליכוד מתחזקת במנדט יחיד, מכיוון שהיא מאבדת אחד לעוצמה יהודית.

עוד עולה מסקר “מעריב” כי במקרה שבו גלנט עומד בראשות הליכוד – המחנה הממלכתי מאבדת 3 מנדטים, רובם לליכוד. אלא שלמרות זאת, מפלגת הליכוד אינה מתחזקת, מכיוון שהיא מאבדת 2־3 מנדטים, בעיקר למפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית.

תשעה חודשים לאחר הקמת הממשלה, והגענו לנקודה ממנה ניסו כולם לברוח

ביום שלישי הקרוב זה יקרה. 15 שופטים ייכנסו בזה אחר זה לאולם ביהמ"ש העליון והדיון הכי טעון והכי רגיש מאז ומעולם יחל. בסופו של הדיון, עלולה מדינת ישראל למצוא עצמה במשבר חוקתי, עליו מתריעים כולם מאז תחילת המחאה.

מסלול ההתנגשות הבלתי נמנע, יתרחש אם השופטים יגלו חוסר אחריות ויקבלו החלטה לפסול את חוק היסוד שחוקקה הכנסת בעניין צמצום עילת הסבירות. יש להניח שהדעות בקרב השופטים יהיו חלוקות. יהיה דעת רוב ודעת מיעוט. השופט אלרון יהיה כמעט בוודאות בצד המיעוט, אולי גם השופט סולברג. מה שברור הוא ש לא תהיה הצבעה פה אחד (ולא "פה אחת").

נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות, תנהל את הדיון בפעם האחרונה לפני פרישתה, ויש הטוענים כי היא תרצה להותיר בו חותם ("מורשת חיות"). השבוע דחתה חיות את הבקשה של ח"כ שמחה רוטמן לפסול אותה מלדון בעתירה נגד צמצום עילת הסבירות בגלל נאום בו תקפה את הרעיון של החוק. "באותה העת לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כלשהי בנושא", נימקה. מהסיבה הזו לא הסכימה גם לבקשת הממשלה לדחות את הדיון.

מדובר כאמור בנושא הטעון ביותר, ממנו ניסו לברוח כל הצדדים (מלבד הקיצונים בשני המחנות), כדי להימנע מהצורך להכריע למי יש להישמע ולציית: לרשות השופטת, או לרשות המחוקקת והמבצעת.

אם השופטים יכריעו ברוב לבטל את חוק היסוד, ובאם הכנסת לא תקבל זאת, יפרוץ המשבר הגדול, שיסחוף הפעם לתוכו גם את ההסתדרות, שכבר הבהירה כי אם לא יקיימו את פסיקת הבג"צ, הם ישביתו את המשק ללא הגבלה. 

מתווה הפשרה שפורסם השבוע (בהרחבה בהמשך) נועד בעיקרו לייתר, לעקר ואף לבטל את הדיון בבג"צ. אם המתווה היה מתקבל, הרי שלא הייתה בשלב זה שום משמעות לצמצום עילת הסבירות, כיון שההליך היה מוקפא לשנה וחצי. אולם המתווה נתקל בקשיים כפי שיפורט בהמשך ולכן הדיון בבג"צ יהיה גם יהיה.

השאלה כאמור מה יכריעו השופטים, ועל כך קיימות תחזיות שונות של משפטנים. לצד הקריאות של אנשי המחאה, שמקווים שהשופטים לא יאכזבו אותם ויקבלו החלטה לפסול את החוק של הכנסת, סבורים משפטים אחרים, כי השופטים יעשו טעות אם יפסלו חוק יסוד. אחת ההנחות היא שהשופטים ישאירו את העניין כולו ב"צריך עיון", ויודיעו כי הם נותנים לזמן לעשות את שלו, כדי לראות מה תהיה ההשפעה המעשית בפועל של החוק הזה. "החוק הוא חדש וכרגע אנו עדיין לא בשלים לדון בו, נמתין ונראה", הם עשויים לומר. באם אכן יגלו עמדה אחראית ויעשו זאת, הם ימנעו את המשבר החוקתי.

"יש שופטים בירושלים" אמר בזמנו מנחם בגין. השאלה האם השופטים הללו יגלו אחריות, או יכניסו את מדינת ישראל למצב שטרם התמודדה עמו מאז ומעולם.

מה יעשה נתניהו אם הבג"צ יפסול את החוק, והאם השופטים יושפעו מקריאתו של יו"ר הכנסת? 

הכדור עובר לבג"צ: בשלישי הקרוב ייערך כאמור הדיון הטעון על חוק הסבירות בהרכב של כל 15 השופטים. הממשלה ניסתה לדחות את הדיון ונכשלה. היועמשי"ת כבר הביעה את עמדתה כי יש לבטל את החוק.

שבוע לאחר מכן ב-ד' תשרי יערך דיון טעון נוסף על אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. הבג"צ בוחן אפשרות להוצאת צו על תנאי לשר המשפטים לוין לכנס את הוועדה. שבוע אחר כך ב-יג' תשרי, יערך עוד דיון טעון והפעם על חוק הנבצרות, המאיים אישית על נתניהו. הדיון הזה ייערך בהרכב מורחב של 11 שופטים. אם החוק ייפסל, הרי שהדבר עשוי לשנות את עמדת היועמשי"ת על הוצאת נתניהו לנבצרות. היועמשי"ת קוראת כמובן לבטל את החוק והשופטים יצטרכו לדון ולקבוע האם מדובר בחוק פרסונלי, והאם יש להחיל אותו רק מהכנסת הבאה.  

מי שכבר הבהיר את עמדתו, הוא יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה שעומד באופן מעשי בראש הרשות המחוקקת. שלשום התייצב מול המצלמות וציין ב"הצהרה מיוחדת" כי "ערב השנה החדשה, מדינת ישראל נמצאת על סף פרשת דרכים". לאחר מכן הבהיר כי "אם בג"ץ יפסול חוק יסוד, אז כל ההחלטות שקיבל עד היום בהסתמך על מעמדם העליון של חוקי היסוד בטלות ומבוטלות". אוחנה הדגיש בדבריו כי "מוטב שבית המשפט ימשוך ידו מהתערבות בעניינים מסוג זה, גם אם התנהלות הכנסת, הממשלה וראש הממשלה נראית לבית המשפט לא נאותה. הקהל וציבור הבוחרים הם שיקבעו".

השורה המרכזית בנאומו: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה. אני מציע לבית המשפט ושופטיו, הכירו גם במגבלות הכוח שלכם, לא רק של הרשויות האחרות". דבריו גרמו לתגובות רבות, בין השאר בהפגנות מחאה מול ביתו בשדרות ההשכלה בתל אביב. הטענה נגדו הייתה שהוא מאיים על ביהמ"ש העליון. המעניין שבזמנו כאשר נשיאת ביהמ"ש העליון הגנה על המוסד בראשו היא עומדת מפני "ההפיכה המשפטית" של לוין, יצאה התקשורת להגנתה. והנה כאשר אוחנה מנסה להגן על המוסד בראשו הוא עומד, הרי שהוא מקבל אבנים וגידופים. 

בכל מקרה, בסביבת נתניהו משוכנעים שהדיון על ביטול חוק הסבירות יסתיים בהחלטה חד -משמעית של השופטים לפסול את התיקון לחוק יסוד השפיטה. במקרה כזה נתניהו יודיע שהוא מציית להחלטה וכך יקטע את כל הדרמה והמשבר שעלולים להתפתח. "שאלת הציות לא תעמוד על הפרק", אומרים בסביבתו.

הכתבים שהתלוו השבוע למסעו המדיני בקפריסין התרשמו שמבחינתו, הרפורמה המשפטית עברה באופן מעשי מהעולם. נתניהו בעצם כבר הכריע בין שתי הסוגיות, המשפטית והמדינית העומדים לפתחו, ובחר במדינית – קרי קידום השלום עם סעודיה, וקודם לכן פגישה עם הנשיא ביידן בבית הלבן. ראה"מ מודע לעובדה שהוא מתקשה להבקיע משפטית, עקב ניצחון המחאה (כפי שהודה השבוע צחי הנגבי ראש המל"ל), ולכן מתמקד כאמור בניסיון להבקיע במישור המדיני. 

בין הסכמי אוסלו לפשרת הרפורמה: שלושים שנה אחרי עם אותה תחושת חמיצות

באופן סימבולי לחלוטין מציינים בימים אלו 30 שנה להסכמי אוסלו, שזכו לכינוי "שלום של חמוצים". באופן זה ממש ניתן לתאר את הצעת הפשרה של הרפורמה המשפטית, שהגיעה השבוע מבית הנשיא לאחר שתואמה עם אנשי נתניהו. הצדדים הנוגעים בדבר מיהרו רשמית להכחישה, אך מאחורי הקלעים המשיכו לדון ולעסוק בה, אף ששום צד אינו מרוצה ממנה.   

האירוניה היא, שמאחורי הקלעים ובתוך החדרים הסגורים, שני הצדדים חורקים שיניים אך נטו להסכים למתווה. אולם כאשר הם יוצאים החוצה, הם לא מפסיקים לדבר נגדו, תוך הפרחת האשמות אלו כלפי אלו. מתווה של חמוצים על מלא.     

הרמזים הראשונים על המגעים החשאיים שנערכו בבית הנשיא, ניתנו על ידי נתניהו לקבוצת העיתונאים המדיניים, שנלוו השבוע לביקורו בקפריסין (הרחבה בהמשך). בתדרוך שהעניק להם, כאשר נשאל (כצפוי) על ידם על הרפורמה המשפטית, הבליע חיוך מסתורי כדי לעורר את סקרנותם, והשיב כי הוא מנוע מלהתייחס לנושא, וכי "בקרוב תהיה הצהרה בעניין".

אלא שבינתיים היה מי שהוציא את השיחות החוצה, מתוך כוונה לפוצץ אותם ולטרפד כל התקדמות. הראשון שעשה זאת ביום שני אחה"צ, היה השר לשעבר בוגי יעלון, מראשי המחאה ומראשי המתנגדים לנתניהו. יעלון, שבעבר היה שר נעים הליכות ומסביר פנים, הפך להיות סר וזועף, דוחה כל ניסיון לפשרה, ומתחרה קשה של אהוד ברק ואהוד אולמרט, מי יגדף יותר את נתניהו.         

בסדרת תגובות וציוצים, חיווה יעלון את דעתו על המתווה, כאשר העניין היה עדיין חשאי. "שמועות עקשניות מדברות על פשרה בין הנאשם נתניהו לראשי האופוזיציה בתיווך הרצוג" כתב יעלון, והמשיך: "אם זה נכון, זו החמצת הזדמנות היסטורית להכרעה בין מדינה יהודית ודמוקרטית לבין דיקטטורה משיחית ומושחתת".

כאמור, כאשר יעלון כתב את הדברים, רק מתי מעט היו בסוד העניינים על המתרחש בבית הנשיא. אולם תגובתו עוררה את הכתבים, שהחלו להתחקות אחר עוד ועוד פרטים עד להשלמת התמונה הכוללת, שפורסמה ביום שני בערב, בה נחשפו השיחות בין הצדדים. יעלון לבטח חכך ידיים בהנאה כששמע כיצד הצדדים מתחילים להתנער מהמתווה. ההדלפה מבחינתו השיגה את מטרתה. 

בסיעות הימין בקואליציה ובעיקר בסביבת השר לוין, טענו כי המתווה אינו מהווה פשרה, אלא הליך כניעה מוחלט של גניזת הרפורמה. מנגד במטה המחאה ציינו כי מדובר בתרגיל הונאה של נתניהו, שמטרתו לדחות את הדיון בבג"צ ביום ג' הקרוב שיעסוק בביטול החוק לצמצום עילת הסבירות. "זה תרגיל הונאה שקוף ומזוהם. אין מנדט לפשרה רעה על הדמוקרטיה".

האם בכל זאת יש סיכוי למתווה הפשרה? מי חיבר אותו? האם ההדלפה טרפדה אותו סופית? בקטע הבא

שרת החוץ של לוב נמלטה מארצה מאימת המפגינים; גנץ ולפיד חוששים ממפגיני המחאה.

אין זה המקרה הראשון בו הדלפה מוקדמת של מהלך פוליטי מורכב, טרפדה את המהלך כולו. כך ארע לאחר סבב הבחירות הראשון לכנסת ה-21 בתשע"ט. הבחירות הסתיימו אז בתיקו בין הגושים של 60:60. מאחורי הקלעים הגיעו שני חכי"ם מ"העבודה" אבי גבאי וטל רוסו (מי זוכר) להסכם קואליציוני עם נתניהו. אלא שהשיחות הללו דלפו ונחשפו (ע"י עמית סגל) ובכך טורפד המהלך, שיכול היה למנוע את כל הסבבים המיותרים בהמשך. כך לכאורה קרה גם השבוע עם הפשרה שנחשפה קודם זמנה.

אפשר גם להשוות את ההדלפה והחשיפה השבוע, לפגישה בשבוע שעבר של שר החוץ אלי כהן, עם שרת החוץ הלובית. גם הפגישה הזו הודלפה וגרמה להימלטותה של השרה הלובית מארצה מאימת המפגינים ברחובות לוב. בהשאלה, ניתן לומר כי גם בני גנץ וגם יאיר לפיד (ששהה השבוע בארה"ב), חוששים לעשות צעד קדימה לכיוון הפשרה, מאימת אנשי המחאה. אלו כבר איימו עליהם, כי אסור להיכנע לשום ספין של נתניהו. מאידך גם נתניהו מבין שלא יהיה לו קל עם מפלגות הימין בקואליציה, שכבר הודיעו כי לא יקבלו את הפשרה. שוב מסתבר כי הקיצונים משני הצדדים הם אלו שמכתיבים את מהלך העניינים.

כך או כך, מאחורי הקלעים מתברר כי נתניהו מכשיר את מהלך ההדברות הזה כבר כמה שבועות. בשיחות שקיים עם אנשיו, אמר להם כי הקואליציה תצליח לשרוד את הפשרה, כיון שאין לה שום אלטרנטיבה אחרת. המטרה המרכזית הייתה להקפיא את כל מהלך החקיקה לשנה וחצי כדי שהממשלה תוכל לטפל בנושאים האחרים ללא הפרעות, דבר שנמנע ממנה עד כה בשל המחאה והשלכותיה. מדובר בעיקר בנושאים ביטחוניים וכן במשילות בתוך הערים.   

לאורך חודשי הקיץ, נעזר נתניהו בסקרים כדי להראות לשר המשפטים יריב לוין, שאין אפשרות להמשיך בחקיקה כפי שהיא, כיון שהדבר מסכן בעיקר את הצבא עקב סרבנות הטייסים. התוכנית שלו בגדול היא להרגיע את המחאה, להביא לנורמליזציה עם סעודיה, לחזק מחדש את הקשרים עם הבית הלבן ולאושש את המשק והכלכלה.

נתניהו שטח את כוונותיו בפני נשיא המדינה הרצוג, שכזכור כבר נכשל עם המתווה הראשון  כאשר פרצה המחאה. הפעם הרצוג היה נחוש יותר, ועמל עם אנשיו לחבר את המתווה הנוכחי. הטיוטה הראשונית הועברה לאנשי הצוות של נתניהו, מזכיר הממשלה יוסי פוקס, השר רון דרמר ועו"ד מיכאל ראבילו. ומכאן זה התגלגל הלאה.

"יש על מה לדבר, אין עם מי": גנץ דחה את הפנייה של נתניהו ונמנע מלהגיע לפגישה 

מיותר ולעוס לחזור שוב על מתווה הפשרה, אך לטובת הקוראים שלא נחשפו אליו, נעשה זאת בשורות בודדות.

מדובר במתווה "אכזרי" לתומכי הרפורמה, במרכזו כאמור הקפאה לשנה וחצי של  החקיקה, ריכוך משמעותי בחוק עילת הסבירות ושינויים מזעריים ממש בוועדה לבחירת שופטים, שתישאר בהרכבה הנוכחי, אך יידרש רוב של שבעה מתוך תשעה חברים לבחירת שופטי כל הערכאות (ולא רק לבג"צ כפי המצב הנוכחי). המשמעות: לפחות אחד מחברי הקואליציה יצטרך לבחור בשופט יצחק עמית, לתפקיד הנשיא הבא של ביהמ"ש העליון. 

נתניהו לא שלל את הדברים על הסף, והבהיר לאנשיו שעבדו מול הצוות של הרצוג, כי הוא יוכל להעביר את זה בקואליציה. לאחר תיקונים קלים, יצא המתווה לדרך וגנץ הוכנס לסוד העניינים, כפי שהודה השבוע בנאום בפני פעילי מפלגתו. 

אלא שביום שני בערב, כאשר נתניהו עמד להמריא מלרנקה חזרה ארצה, דלף המתווה החוצה. לאנשי נתניהו היה ברור כי מאחורי ההדלפה עומדים מנהיגי המחאה (ראו לעיל), שנחשפו לפרטי המתווה בדיונים שהתקיימו ב"מחנה הממלכתי".

ביום שלישי בערב, כאשר התברר לנתניהו שבני גנץ עומד למסור הצהרה על המתווה, הוא הקדים אותו ופנה אליו בפומבי, באופן שרבים פירשו כמכמיר לב וביזוי עצמי: "יש בינינו הרבה מחלוקות, אבל יש בינינו גם הרבה מן המשותף, לשנינו קוראים 'בנימין' ושנינו נלחמנו בשדה הקרב נגד אותו אויב". לאחר מכן קרא לו להגיע, לשבת ולשוחח.

מהר מאד התחוור לנתניהו שגנץ לא התרשם מהפנייה הזו. בראשו של יו"ר המחנה הממלכתי, עדיין ניצבת ככל הנראה הפנייה הקודמת של נתניהו, שקראה לו להצטרף לממשלת הרוטציה "בלתי טריקים ובלי שטיקים". כולם זוכרים איך זה נגמר. גם גנץ מתקשה לשכוח.

בנאום בפני פעילי מפלגתו, אישר גנץ כי הנשיא הרצוג אכן פנה אליו בימים האחרונים והציע לו מתווה לפתרון המשבר. "אמרתי לנשיא, שאני מתקשה לראות את הקואליציה תומכת במתווה, אבל חובתנו לנסות – באחריות ובזהירות הנדרשות". לשומעים מהצד היה נראה כי גנץ מקבל את הפנייה של נתניהו. אלא שמיד אחר כך הוסיף: "לצערי הרב יש המון על מה לדבר, אבל אין עם מי לדבר".

בליכוד התאכזבו מדברי גנץ וציינו כי מדובר ב"אפס מנהיגות, ואפס בממלכתיות". לא נותר אלא לתהות, האם בכך בא הקץ על המתווה. יש להניח שמתח לפני השטח עדיין מתקיימים מגעים כאלו ואחרים, אבל קשה להאמין שהם יבשילו לכדי מעשה.

ההנחה היא שאסור לאף צד לנצח ואסור לאף צד להפסיד. שני הצדדים צריכים לחוש שהם נקטו בוויתורים. אולם בפועל, אם אכן הפשרה תתקבל, הצד של נתניהו הפסיד יותר. כל זה גורם לוויכוח פנימי בתוך הליכוד. בקטע הבא.

ויכוח בליכוד: מחלוקת בין הח"כים שקוראים להגיע להסכמה לאלו שמתנגדים לפשרה

ח"כי הליכוד די הופתעו כאשר שמעו לראשונה על מתווה הפשרה. מצד אחד הם ידעו שנתניהו חותר לפשרה. מאידך הם מכירים בכוחו הרב של יריב לוין ובהשפעתו על ראש הממשלה. השניים מתאומים בעמדותיהם מול מערכת המשפט, אבל חלוקים בדעה כיצד לסיים את המהלך.

לוין, מסתבר, לא היה לגמרי בסוד המתווה, וכאשר הבין שנתניהו חותר לפשרה, יצא לקרב בלימה תקשורתי עם מסר נוקב: אי אפשר לקבל את הפשרה. בראיונות עמו הבהיר כי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן עבודתה הנוכחי, מייצרים מציאות שלא משנה מי ניצח בבחירות,  תמיד אותה הקבוצה שולטת בהליכי המינוי והבחירה של השופטים.

את החץ הפנה לוין לאופוזיציה תוך שהוא חוזר על המסר נגד יו"ר המחנה הממלכתי. "בני גנץ אירח בביתו את אבו מאזן אבל לשבת איתי אפילו במשרדו הוא מסרב. בגלל זה אנחנו נמצאים במצב הנוכחי ללא התקדמות". המסר הזה של לוין חזר בראיונות לתקשורת שקיימו אנשיו, בהם החכי"ם אביחי בוארון, ניסים ואטורי וחנוך מילביצקי.

ח"כ טלי גוטליב הייתה בוטה אף יותר ותקפה אישית את נתניהו, האיש שדאג לבחירתה בפרימריז. לדבריה, "הימים שבהם ראש הממשלה נתניהו לא משתף את חברי הסיעה ופועל לבדו – הסתיימו".

מנגד השמיעו חכי"ם ושרים אחרים בליכוד דעה הפוכה ותמכו במתווה הפשרה. חלקם כועסים על לוין וטוענים כי העיסוק ברפורמה גוזל את כל תשומת הלב הציבורית תוך התעלמות מהפעילות וההישגים בשאר המשרדים. 

"אף אחד לא שלם עם המתווה. גם אני לא שלם עם הפרטים שפורסמו, אבל זה שיש פתח להידברות זה דבר חיובי וטוב", התבטא ח"כ דני דנון והביע את אכזבתו מגנץ: "אני חושב שגנץ הלך בעקבותיו של לפיד, שצייץ מאי שם בארצות הברית שהוא מתנגד לכל שיח".

תומך נוסף במתווה הפשרה הוא שר הביטחון, יואב גלנט, שציין כי "זו העת לשים בצד את המחלוקות ולמצוא את המשותף והמאחד". גם השר ניר ברקת, פרסם תגובה המביעה תמיכה בעמדת נתניהו ובמתווה הפשרה. שרים אחרים יושבים עדיין בצד וממלאים פיהם מים, כדי לראות לאן הדברים יתפתחו. מדובר בין השאר בישראל כ"ץ, שלמה קרעי, אבי דיכטר, דודי אמסלם, מאי גולן ומיקי זוהר.

אחרים בליכוד גורסים כי יש ללכת עוד יותר קדימה ולוותר כליל על הפשרה. מבחינתם הגיע הזמן להתקפל סופית ולהפסיק להזדחל. על פי הצעתם, נתניהו צריך להודיע שהמחאה ניצחה ויש דברים יותר חשובים על הפרק משיטת הסניוריטי ושאר ענייני הרפורמה. כדי לחדד את הדברים הם אומרים כי ראש הממשלה חייב להחליט, שאם הוא רוצה רפורמה, עליו ללכת עד הסוף. אם אינו רוצה, שירד ממנה סופית, לא לשליש ולא לרביע. "אסור להישאר באמצע, צריך לקבל החלטה לכאן או לכאן".

לא רק בהתנתקות: אלו המהלכים החד צדדיים שמתכנן נתניהו ברפורמה המשפטית

כאשר מזכירים בסביבת נתניהו את שלושת המילים: "מהלך חד צדדי", נרתעים כל השומעים בבעתה. מהלך חד צדדי מזכיר להם את ההתנתקות של אריאל שרון מגוש קטיף, נושא הרודף את נתניהו שנים ארוכות. ולמרות כך, זה כרגע הנושא המרכזי שמוזכר בלשכה. "מהלך חד צדדי בנושא הרפורמה".

אם נתניהו יגיע למסקנה סופית שגנץ לא כשיר להגיע להסכמות, הוא יפעל לבצע באופן חד צדדי את הפשרה שיצאה השבוע מבית הנשיא. נתניהו מנסה לשכנע את סובביו, שההצעה הזו אינה ויתור של צד אחד בלבד, אלא כולם מוותרים ובכך מבתרים את הרפורמה לשניים. האופוזיציה מקבלת את הקפאת החקיקה לתקופה ארוכה, בדיוק כפי שדרש לפיד בתחילת המחאה, לפני שהתבצר בעמדתו מאימת כוח קפלן ואחים לנשק.

מאידך, גם יריב לוין ועמו כל התומכים בהמשך קידום הרפורמה, מקבלים בשלב הראשון זכות וטו בוועדה לבחירת שופטים, כולל לבחירת נשיא העליון. המשמעות: יצחק עמית לא יתמנה לתפקיד, ועל כל השאר יצטרכו השופטים לשאת ולתת, כולל שופטי שלום ומחוזי. בהמשך, לאחר שתסתיים ההקפאה, תמשך הרפורמה (או שלא). כרגע כאמור שני הצדדים מקבלים משהו ומוותרים על השאר.

האופוזיציה והמחאה לא מתכוונים כמובן להסכים לשום הצעה, ולכן נתניהו יבצע את המהלך באופן חד צדדי תוך תמיכה ממלכתית מנשיא המדינה. במסיבת עיתונאים שיכנס, הוא יודיע כי החליט להקפיא את הרפורמה המשפטית, למעט שינוי הוועדה לבחירת שופטים, שם יידרשו כאמור רוב של שבעה בכל הצבעה לכל ערכאה שיפוטית. כל השאר ייגנז לחלק השני של הקדנציה.

נתניהו משכנע את עצמו שלא מדובר בכניעה אלא בכורח המציאות, עקב האופן השגוי בו החלה הרפורמה, דבר שהצליח לגבש את כל השמאל וחלקים נוספים בצבא נגדו. כתוצאה מכך נגזלת כל תשומת הלב הציבורית מעבודת השרים (כפי שתואר לעיל) לטובת הרפורמה. כל השאר נדחק שלא בצדק לשוליים.

בפני נתניהו אתגרים רבים מעבר לרפורמה, דוגמת השלום (שטרם נסגר) עם סעודיה, הפגישה (שטרם נקבעה) עם ביידן, המצב הביטחוני המדרדר, יוקר המחייה, הכלכלה ועוד. לצורך כך דרוש לו שקט תעשייתי וירידה סופית מהרפורמה.

חוששים מהמחאה ומשקמה: אין כל סיכוי שגנץ ולפיד יקבלו את הצעות הפשרה

המהלך החד צדדי שמתכנן נתניהו יכלול גם הבהרה שהוא אינו מתכוון לפעול בשום דרך לפיטוריה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה. נתניהו מודע לעובדה שגם אם היה רוצה לפטרה, הדבר היה נפסל מידית על ידי הבג"צ ומוציא רבבות לרחובות ב"ליל גלנט 2". גם יריב לוין מבין זאת, ואף שהוא מחדד את חילוקי הדעות מול היועמשי"ת, הוא מבין שאינו יכול לסלקה מהתפקיד.

כאמור זו התכנית החד צדדית שמגבש נתניהו. בסביבתו מדגישים כי אין סיכוי שגנץ ולבטח לא לפיד ואנשי המחאה יגיעו עמו להבנות. "אין להם שום רצון להוציא את נתניהו מהמצב שהוא נתון בו ולכן נדרש מהלך חד צדדי".

המהלך הזה עשוי לפורר את המחאה ואת האופוזיציה. הכדור עובר לצד השני שיצטרך לבחור בין קבלת ההצעה, צעד שיסיים את המחאה, או לדחותה ובכך להראות קבל עם ועולם כי מבחינתם מדובר ב"הפגנה לא חשוב על מה" נגד הממשלה. ההנחה של נתניהו היא שאנשי "הדגלים השחורים" ודומיהם ימשיכו את המחאה בהנשמה מלאכותית, בעוד כל השאר יישארו בבית.

מדובר כמובן בחזון של נתניהו, שאין וודאות שיתממש בפועל. מטרת המחאה אינה הפלת הרפורמה אלא הפלת הממשלה. אם אכן היו רוצים רק להפיל את הרפורמה, היו מסכימים להצעת הפשרה הנוכחית.

המגוחך הוא שכאשר אומרים למתנגדי הרפורמה שמאחורי ההתנגדות שלהם מסתתרת אי הכרה בממשלה ופגיעה בדמוקרטיה, הם מיד מתבצרים בעמדתם, ומדגישים כי הם מתנגדים ל"הפיכה השלטונות" וזה ורק זה מנחה אותם. "אנו מכירים בתוצאות הבחירות, אבל לא ניתן לממשלה לבצע הפיכה משטרית", חוזרים ומשננים בלהט.

אלא שהשבוע שוב התברר עד כמה הם מוליכים שולל את כולם בגיבוי תקשורתי כמובן. שוב הוכח בצורה ברורה, שמטרת המחאה אינה הפלת הרפורמה אלא הפלת הממשלה. הדחייה המידית של הצעת הפשרה, שלמעשה נותנת להם הכול וקוברת קבורת חמור את הרפורמה, אינה מספקת אותם. הם רוצים את ראשו של ביבי ואת הפלת ממשלתו שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. מדובר בדרישה לגיטימית של האופוזיציה, אולם הם מוליכים שולל את הציבור כאילו המהפכה המשפטית, היא זו שמנחה אותם.

"נותרו עוד 225 חוקים על השולחן" התראיינה השבוע מנהיגת המחאה, שקמה ברסלר, כאשר נשאלה מה יגרום להם להישאר בבית ולהפסיק את המחאה. "נתניהו רוצה לגיטימציה למעשיו. כל דיבור עמו מעניק לו את הלגיטימציה הזו. אסור לנו ליפול פח שלו", אמרה. לא פלא שלפיד וגנץ חוששים. שקמה מהלכת עליהם אימה.

"תהיו מקלבים", ההתעלמות מלפיד, התמונה במטוס, והרמזים של גוטליב על השב"כ והמחאה

בפעם השנייה ברציפות: סגן השר הרב אורי מקלב נבחר גם השנה בין מאה המשפעים של העיתון ׳דה מרקר׳ לשנת 2023 לצד ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר סמוטריץ יו״ר ועדת הכספים גפני וראשי האופוזיציה לפיד וגנץ. טראמפ, אילן מאסק ובכירי המשק בישראל ובעולם. בדברי ההסבר על הבחירה נכתב כי מקלב הוביל בשנים האחרונות שורת שינויים מהותיים שהחברה החרדית צמאה להם ונחשב לבולדוזר שיודע להוביל תהליכים, הקים את הרשות החרדית ובזכותו הערים החרדיות זכו לתגבור ענק בתחבורה הציבורית. בשורה התחתונה נכתב כי "נראה שהציבור החילוני צריך מקלב משלו שידאג גם לו". "תהיו כחלונים", אמר פעם נתניהו לשרים כאשר ביקש להמריצם להיות מצטיינים כמו השר כחלון בזמנו. "תהיו מקלבים", ממליץ  בעצם דה מרקר לחכי"ם האחרים. 

יאיר ויאיר: התואר יו"ר האופוזיציה, שייך באופן מעשי ליאיר לפיד, בהיותו ראש המפלגה גדולה שאינה בקואליציה. אולם בפועל בני גנץ מתנהל כיו"ר האמיתי של האופוזיציה עקב הסקרים שמעניקים לו את הבכורה. השבוע שוב התברר בסקר מנדטים של מכון דייקרט פולס, כי גנץ מביס את לפיד. הסקר הציג מגמת התחזקות של גוש הימין, במקביל להיחלשות משמעותית של יאיר לפיד שממשיך לאבד מנדטים לגנץ. הליכוד קיבל בסקר 30 מנדטים. המחנה הממלכתי 28. יש עתיד 15. בשאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה: נתניהו מול גנץ – 44% תמיכה לכל אחד מהם. נתניהו מול לפיד; ראש הממשלה מקבל 45%, לעומת 32% של לפיד. הדבר בא לידי ביטוי גם בפנייה הישירה השבוע של נתניהו לגנץ ("לשנינו קוראים בנימין"). נתניהו התעלם במפגיע מיו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, ולא אמר לו: "יש לך שם משותף כמו בני בכורי". המשותף אגב לשני היאירים, ששניהם היו השבוע בארה"ב. יאיר נתניהו שוהה במיאמי זה מכבר ואילו יאיר לפיד קיים פגישות בוושינגטון.

רכבת מדינית: לכל אותם שצפו "צונאמי מדיני" ומשברים מול מדינות העולם עקב "המהפכה המשטרית", כדאי לציין את הרכבת המדינית השבוע: נתניהו בקפריסין, הרצוג בסלובקיה ואלי כהן בבחריין. כל זאת על רקע עוד מדינות שמצהירות כי יעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים.

"מבט מעריץ": התקשורת הישראלית מתרעמת כידוע על ראש הממשלה שנמנע מראיונות בעברית ומעדיף ראיונות באנגלית ברשתות הזרות. השבוע הייתה הזדמנות לכתבים הישראלים שנילוו למסעו המדיני של נתניהו לקפריסין לקבל תדרוכים ישירים ממנו. נתניהו יצא לכתבים וענה לכל שאלותיהם מפי "גורם מדיני בכיר" כמקובל. התדרוכים הללו נאסרים לפרסום, אך בכל זאת תמונה אחת של נתניהו עומד מול הכתבים המחייכים לעברו דלפה לרשתות החברתיות ועוררה כעס רב אצל אנשי המחאה. לטענתם, "העיתונאים הביטו על נתניהו במבט מעריץ".  הטירלול אינו פוסק לרגע, ביבשה וגם באוויר.  

השב"כ והמחאה: ציוץ של ח"כ טלי גולטיב זכה השבוע לכותרות גדולות על קונספירציה אפשרית וקשר ישיר בין השב"כ למחאה. גוטליב ציינה כי אחת ממנהיגות המחאה נשואה לאיש שב"כ ותיק ובכיר. "אני רושמת את הדברים בעמימות, אפעל לדיון ציבורי בעניין". דבריה עוררו ניחושים רבים על זהות אשת המחאה וזהותו של בעלה – איש מבצעים בשב"כ. גוטליב רמזה שאולי זו הסיבה שאנשי המחאה יודעים מראש להיכן מגיעים השרים ובהתאם לכך מתארגנים להפגנות נגדם. במחאה הגיבו בלגלוג וטענו כי עם ישראל הוא שמעביר ישירות למטה המרכזי של המחאה, היכן נמצאים השרים בארץ ובעולם. 

הטור פורסם לראשונה במדור "מקור נאמן" ביתד נאמן

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה אמש (חמישי) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד דן אהרונסון, תושב תל אביב כבן 39, לאחר שניפץ שמשה של רכב חולף במהלך צעדה בלתי חוקית בחודש יולי האחרון.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו״ד זהר גיאת, הנאשם השתתף בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית שהתקיימה בירושלים בסמוך למשכן הכנסת. בשעות אחר הצהריים פרצו מאות מפגינים, ביניהם הנאשם, לכביש בגין, צעדו על הכביש בתהלוכה בלתי חוקית עד לכיוון גן סאקר, כשהם חוסמים נתיב תנועה מרכזי ומפריעים למעבר כלי רכב רבים שנסעו במקום.

באותה העת, נסעה באזור המתלוננת ושלושת ילדיה הקטינים, וזו ניסתה להתקדם ולפלס את דרכה בין המפגינים. בשלב מסוים, חסמו מספר מפגינים את הרכב בגופם ומנעו ממנה להמשיך בנסיעתה. בעקבות כך התרחש עימות מילולי בין הצדדים. בעוד הנאשם ביקש מהמפגינים לפנות את הדרך, המתלוננת המשיכה בנסיעתה וחלפה על פני המפגינים. אז, חבט הנאשם עם מוט דגל שהיה ברשותו בשמשה האחורית של הרכב. השמשה התנפצה וחלקי זכוכית התפזרו לעבר המושב האחורי ברכב, בו ישבו שניים מילדיה של המתלוננת.

200 התראות לפיגוע מדי יום: במערכת הביטחון קיימו היום (חמישי) דיון מיוחד לפני חגי תשרי. בדרג הצבאי מזהים זינוק בהתראות לפיגועים שעומדות על מאות בכל יום. כך פורסם בכאן 11. בנוסף, ישנה עלייה ניכרת בהסתה ברשתות החברתיות, בעיקר סביב פעילות ביהודה ושומרון וירושלים, כאשר "הנושא החם" הוא עלייה להר הבית.

בדיון אמר שר הביטחון יואב גלנט כי הוא "מציע לכל גורמי הטרור, ביהודה ושומרון, בעזה או בכל מקום אחר – אל תנסו אותנו". בישראל מפנים אצבע מאשימה אל איראן שמובילה לפיגועים בארץ. בנוסף, היערכות גם בדרום כשמחר צפויות הפרות סדר על הגדר ברצועת עזה.

יום שישי – תחול עליה בטמפרטורות ויהיה שרבי ברוב אזורי הארץ. ישררו עומסי חום כבדים עד קיצונים.

יום שבת – תחול ירידה ניכרת בטמפרטורות ועלייה בלחות. תורגש הקלת מה בעומסי החום.

יום ראשון – תחול ירידה נוספת בטמפרטורות ותורגש הקלה נוספת בעומסי החום. בבוקר ייתכן טפטוף עד גשם מקומי קל בצפון הארץ ולאורך מישור החוף.

דיווח (חדשות 12) הערב על פגישה מצומצמת שנערכה בין גורמים בשב"ס בהם הנציבה קטי פרי לבין השר לביטחון לאומי בן גביר, שבה הנציבה מצטרפת באופן חד משמעי להתנגדות של יתר בכירי המערכת הביטחונית להחלטה של השר לצמצם את ביקורי המשפחות לאסירים ביטחוניים בכלא וגם להחלטות אחרות שמבקש השר לבצע.

אומרת הנציבה: יש לזה השלכות רוחב, זה יכול ליצור תסיסה בתוך בתי הכלא ולהקרין החוצה. בשלב מסוים היא גם שולפת טיעון משפטי שמקנה לה לכאורה את הסמכות.

בן גביר אומר לה שם, שהוא לא חוזר בו, ושהוא דורש שפקודת בתי הסוהר שקובעת שהביקורים יהיו פעם בחודשיים תמומש.

בהקשר הזה, הערב מתברר שרה"מ ביטל את דיון הקבינט שתוכנן ליום ראשון, במקום זה יכנס נתניהו דיון הערכת מצב ייעודי על חגי תשרי, ואל הדיון הזה זומנה גם הנציבה שצפויה לחזור את האזהרה שלה שם.