חודש: פברואר 2024

נפגשנו לראשונה לפני שש שנים, הייתה זו פגישה מיוחדת. הראשונה בסדרה של עשר פגישות שבועיות. שלאחריהן המשכנו להיפגש אחת לחודש לפחות. הוא בדרך כלל לא מגיע למרכז הארץ. אבל עכשיו, הנסיבות, העבודה, מעבר דירה, הוא יגיע. הפגישה הראשונה שלנו, נקבעה לשעות הערב המאוחרות. לדבריו קיבל המלצה מחבר טוב. אין לו מה להפסיד, למרות שהוא מאד עסוק בעבודה, ובמעבר דירה אי שם בצפון, ועוד רשימת פגישות עם מנכ"לים וספקים שקבע ליום המיועד ,הוא יגיע.

רבות מחשבות

חייכתי לעצמי. אנו חיים, מתכננים תוכניות. עורכים מסעות, מרחיקים לנדוד במיוחד במחשבות.ההרגשה הטבעית שלנו, שאנחנו מתכננים, אנחנו קובעים. מוסיפים בעזרת השם, כי אי אפשר אחרת במדינה שלנו, ככה אנחנו חושבים. והיושב בשמים ישחק .. אך האמת היא, אומר הבעל שם טוב, "מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. כי יפול לא יוטל, כי ה' סומך ידו." לה' יש תוכניות משלו. ומסובב הסיבות סיבב את העניינים כך שנפגשנו.

הלו אבא

ציינתי לעצמי. שיאיר ב. רואה חשבון, כפי שהציג את עצמו. כבר לא ילד. נשמע בטוח בעצמו, והיה חשוב לו להרשים בשיחה. הוא נכנס לחדרי בשעה היעודה. וסיפר שהוא טיפוס שחושב בגדול, הוא רוצה להיות עצמאי, הוא לא רוצה להמשיך להיות שכיר בחברה של המשפחה שאבא מנהל, הם כל הזמן מתווכחים והוא ממשיך להרגיש ילד קטן. הוא טיפוס שחושב בגדול. רשמתי לעצמי שזו הפעם השנייה ברצף שהזכיר , אולי כדי לחזק את עצמו,ש"חושב בגדול".

מאז שסיים את הלימודים הוא עובד במשרד המשפחתי. כבר היו לו כמה רעיונות, כל פעם שהעלה אותם, הוציאו לו את הרוח מהמפרשים, לדבריו. הוא מאד רוצה לעסוק בייעוץ ובניית אסטרטגיות לעסקים. הרבה פעמים חשב, לעזוב, לפתוח משרד עצמאי , אבל  המציאות הכלכלית, המציאות המשפחתית ההתחייבויות שלו, שלהם ,כל הסיבות בעולם התייצבו מולו , וגרמו לו לסגת מהרעיון ולהימנע מהשינוי.

כאב לב

אני לא שלם עם עצמי, אני מרגיש שאני זקוק לשינוי כמו אויר לנשימה. כל פעם שאני מנסה לעשות משהו בפועל, 'אני חוטף'. מוריד ראש ,מרים ידיים. עוברים עוד כמה חודשים, והרצון הזה לעשות שינוי לא מרפה. בפעם האחרונה שזה קרה, זה היה לפני שנה.

לפני שנה כשהחליט שהוא כבר ילד ממש גדול , והתמלא מוטיבציה ועמד לעזוב את אבא,החל לסבול מחרדות, מה שמנע ממנו לדבריו לעשות את השינוי המיוחל. החרדות "אילצו אותו" להישאר בעבודה. ציינתי לעצמי את מילותיו " עמד לעזוב את אבא.." ציפיתי שיאמר את החברה או את מקום העבודה. דבר נוסף עלה מתוך דבריו ,הוא עדייו עסוק בלרצות ולהגשים חלומות של אחרים. וגם עסוק בלחשוב. לחשוב זה טוב,הזכרתי גם לעצמי, אבל יותר חשוב מה עושים עם כל מה שחושבים. ובלשוננו, לחלום זה טוב, אבל חשוב להגשים.

מה למדת בגן

במהלך האימון, שנמשך כעשר פגישות, הפכנו בפרדיגמות החוסמות שלו, העצמנו את החוזקות שלו. עסקנו בנושאים רבים הקשורים בעיקר להוויה שלו, ל being –  מה גורם לו לסיפוק ואושר, מהם החלומות שלו, מהם הערכים שחשובים לו באמת. בחלק השני של האימון התמקדנו יותר ועסקנו ב doing – איך להגשים את החלום. הסברתי ליאיר שכדי להגשים חלום, צריך קודם כל להעז לחלום אותו.

גאון של אמא

 סיפרתי ליאיר על מודל הגאונות שפיתח הפסיכולוג ד"ר גיי הנדריקס. כולנו , טוען הנדריקס, נעים בפעולותינו  היומיומיות בין ארבעה אזורים. הראשון הוא אזור אי- המסוגלות, שם אנחנו פועלים באופן גרוע, התוצרים שלנו דלים ואנחנו ממש לא נהנים. השני, אזור המסוגלות, זה המקום שאנחנו "בסדר". בהנאה מינימאלית . יש בנו גםאת אזור המצוינות – הפעולות שבהן אנו מצטיינים, יש לנו יכולות גבוהות, תוצרים מצוינים, הצלחה והכרה בדמות ציונים טובים, פרסים בעבודה, קידום. זה המקום שרובנו נתקעים בו. אנחנו הולכים על בטוח. מסמנים וי על הלימודים הפקולטות המבוקשות, וי על משרה יוקרתית , על כל מה שמשדר הצלחה, אבל אנחנו עדיין מרגישים "סתם". מרגישים מובלים ולא מובילים. כמו שאתה מרגיש על אוטומט בעבודה. עושה מה שצריך לפי הספר אבל אין שמחה.

 כלוב הזהב

תבין, הסברתי ליאיר, מטרת העל של כולנו להרגיש אהובים. לקבל הכרה, אז אנחנו מנסים לטפס בסולם ההצלחה שהכתיבה החברה ומשלמים את המחיר. גונזים את החלומות שלנו ומשלמים את מחיר העדר התשוקה. זה מה שהופך את אזור המצוינות שלנו, במקרה שלך חשבונאות וכלכלה, ל"כלוב הזהב".   באזור הרביעי – הגאונות נמצאת חוויית החיות שלנו. התענוג.  אנחנו מוצפים  בתחושת אין "אני"  ,  תחושה של מעבר לזמן, תחושה של שליחות. אנחנו כאן בגוף ,במציאות היומיומית, ונוגעים בנשמה. עפים. כך המשכנו ודיברנו על האהבות של יאיר. ניסינו למצוא יחד את נקודת הגאונות שלו, ומצאנו.

עוף גוזל

יאיר אוהב לעזור לאנשים. לתת להם להרגיש משמעותיים. הוא תורם הרבה כספים לנזקקים ותומך במוסדות. חשוב ליאיר להרגיש שפועל מתוך תחושת שליחות ולא רק "עבודה". הוא מחפש משמעות ולא מוצא אותה בין טורי המספרים ועליית וירידת המניות בבורסה. כשחיברנו את היכולות של יאיר, עם התשוקה שלו לעזור ועם המשמעות של השליחות שחיפש, יכולנו לראשונה לשרטט את החלום ומה השינוי הרצוי.

במפגשים הבאים רקמנו מחלום למציאות. מימוש התשוקה לעזור הונח בראש סדר העדיפויות של יאיר. הוא פינה זמן בשבועות הבאים לפגישות המשותפות שלנו. יאיר התחייב כל יום לעשות פעולה, צעד מקדם לקראת ההגשמה. בסולם הערכים של יאיר היה מקום נכבד למשפחה ולמסורת , הסברתי ליאיר שעבורו בכוחות הנפש שלו , נכון יותר להישאר ולהשתלב במערך החברה המשפחתית. הוא זקוק לעוגן הזה.

מתוך ההבנות הללו שילבנו  את החדש עם הישן, הגדרנו מטרות, וסימנו יעדים. הסברתי ליאיר שכולנו, בכל גיל רוצים להרגיש אהובים. רוצים להשתייך, ומרגילים את עצמנו על אוטומט לרצות לעשות גם מה שאנחנו פחות אוהבים כדי להרגיש שייכים כדי להרגיש אהובים. כדי לשרוד. אני חייב להיות רואה חשבון, אני חייב להצליח, אני חייב כדי שיהיה לי מקום במשפחה.

יש נשר בשמים

ואז באיזה שהוא שלב אנחנו מתעייפים. למרות לעשינו כל מה שחשבנו שצריך לעשות. למרות שבתת המודע וויתרנו על החלומות של עצמנו, עדיין לא זכינו להכרה, לאהבה, לגמול שציפינו. זה מתיש. זה מאכזב, לא פשוט להתמודד עם תחושת התסכול של עשיתי כל מה שצריך וזה לא עובד לי.

הבשורה הטובה, שיתפתי את יאיר, שדווקא הקושי הזה, הכאב שברחת ממנו כל השנים. להרגיש את עצמך, את מה שאתה רוצה, אוהב, חולם, הוא זה שיגרום לך בסופו של דבר לעשות את השינוי המיוחל. והשינוי האמיתי הוא, שתכיר את עצמך, תבין מי אתה, תעז לתת מקום לחלומות שלך, ונעשה צעדים להגשים. לעשות את השינוי המיוחל זה ידרוש ממך לפעמים לחוות משברים ולהיאבק כדי להגשים . בסיכומו של תהליך, יאיר נשאר בחברה המשפחתית ופתח מחלקה חדשה שעסקה במה שאהב- לעזור לאנשים להגשים את החלומות שלהם בעסקים. שם הוא מרגיש שמממש את עצמו ואת אהבתו גם לאנשים שמאחורי המספרים, והפעם "בלי חשבון".

מה עושים

חישבו באיזה תחום בחייכם אתם רוצים לעשות שינוי. מותר לחלום חשוב להגשים. תנו מקום לחלום שלכם. דמיינו, ספרו לעצמכם איך אתם מרגישים שהחלום מתגשם. קחו דף, כתבו את החלום. תשאלו את עצמכם למה חשוב לכם להגשים אותו. מה התשוקה שדוחפת אתכם קדימה. מה מונע מכם להגשים את החלום. שימו את החלום הזה בראש סדר העדיפויות, פירטו אותו לפרטי פרטים. בכל יום , בתוך שיגרת החיים, הקדישו את הזמן ותקדמו את עצמכם לעבר ההגשמה. ואם יש לכם חלום גדול, תחשבו על צעדים קטנים שיגשימו אותו.

משהו לנשמה מהפרשה

"ואתה תצווה את בני ישראל, וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד."

עם-ישראל נמשל ל"מנורת זהב כולה". כל יהודי בפני עצמו קרוי נר, "נר ה' נשמת אדם" .תפקידו של אהרון הכהן היה "להעלות את הנרות" – להצית ולעורר את נשמות-ישראל, לגלות בהן את התשוקה והלהט להידבק בה'. בהדלקת נר יש שתי אפשרויות – נר-תמיד, שדולק כל הזמן ללא שינויים, ונר שעוצמת האור שבו משתנה "מערב עד בוקר", ממעט אור להרבה אור – כך בעבודת-ה' יש 'אש' קבועה ובלתי-משתנה (התורה) ויש אש שיש בה שינויים (תפילה ומצוות).

נמשיל מזה את עבודת "נר ה'נשמת אדם "-שלנו . עד שתהא שלהבת עולה מאליה. ונזכה לחיות את החלום במהרה בימנו אמן. נחבר את אש התמיד שלנו, השגרה המבורכת, ואת האש שיש בה שינויים. אש תשוקת שליחות הנשמה שלנו, אש הגאונות שבנו. המחשבות והחלומות שלנו.

הסימפוניה התשיעית

לודוויג ואן בטהובן  היה מלחין ונגן פסנתר וירטואוזי, גאונותו עוררה השראה. הוא היה קם בכל יום עם שמחה והכין לעצמו קפה. הוא הקפיד מאד בטקס. בכל כוס היו צריכים להיות שישים פולים בדיוק, והוא ספר אותם בכל פעם. אז הוא היה מתיישב ומחבר מוזיקה עד שתיים, שלוש אחר הצהריים. אחר כך היה יוצא להליכה ארוכה, ואיתו עיפרון וכמה גיליונות תווים כדי להעלות על כתב כל רעיון שיעלה במוחו בדרך.

מידי ערב אחרי הארוחה, היה שותה בירה, מעשן מקטרת, ונרדם לא יאוחר מעשר. "גאונות היא אחוז אחד השראה ותשעים ותשעה אחוז השקעה". אמרתו הידועה של תומס אדיסון.

התגלית המדעית, המחקר פורץ הדרך, המוצר החדש, המחזה, הספר רב המכר. כל אלו הם פירות השקעה של שעות ארוכות ושל תשומת לב לפרטים. יצירתיות היא דבר המצריך עבודה קשה. כל החלומות הגדולים, כל הרעיונות הנאצלים, אם הם נשארים בגדר מחשבות הם מתפוגגים. הדרך להגשימם, היא על ידי עבודה קשה והתמדה.

אומנות ההדלקה

בפרשת תצווה היהדות הופכת כל אחד מאיתנו לנגן אומן בתזמורת 'שירת הבריאה' . בכל אחד יש "נר ה' נשמת אדם" – ניצוץ אש הגאונות הייחודי לנו. לכל אחד מאתנו ניגון חיים בעל ערך  בסימפוניה האלוקית . נכון ,אנו נדרשים לשלב בשגרת חיינו, תפילות, קיום מצוות, חיי הלכה, לסגל לעצמנו דפוסי התנהגות על פי היהדות. כל זה במטרה שתהא השלהבת הייחודית שלנו, עולה מאליה. חשוב שנדע- לשגרה המבורכת הזו יש תוצאות. אורח חיינו כיהודים, תרגול רוחני חוזר ונשנה משנה את ארגונו של המוח .בונה את תחושת השייכות הפנימית ,מחזק את תחושת האמון גם בעצמנו ,מקנה לנו חוסן פנימי ,הכרת תודה ואמון בסיסי במקור הווייתנו . אם אנחנו רוצים להגשים את החלומות של שלנו, להפוך רעיונות חווייתיים למציאות, עלינו לעבוד על זה קשה. בכל בנחישות ובהתמדה, עד להצלחה.

אני מזמינה אתכם להתחיל להגשים את החלומות שלכם, לגלות את ניצוץ הגאונות הייחודי שלכם ללמוד לעוף על עצמכם ולמלא את חייכם במשמעות ובתחושת חיוניות וחיות. שתפו אותי בחוויה שלכם. מה למדתם על עצמכם?אשמח לקרוא את התובנות שלכם.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה את עמדת המדינה לבג"ץ על העתירות המבקשות למנוע העברת כספי תמיכה לתלמידי מוסדות תורניים, שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי ולא התייצבו לגיוס.

לפי היועמשית, "בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר את דחיית שירותם או את אי-גיוסם של תלמידי הישיבות כדין, הדבר משליך על חוקיות מתן התמיכות בגין אותם תלמידים בהתאם למבחני התמיכה".

לכן, היא ביקשה להגיש עמדה מפורטת עד ל-31 במרץ, לאחר התגובה לעתירות בנושא חוק הגיוס הנידון בימים אלה, שכן היעדרו של חוק גיוס המסדיר את הנושא משליך על חוקיות תמיכות בתלמידי ישיבות בהתאם למבחני התמיכה.

ניחוחות של מהפך: כנס הבחירות שנערך אמש על ידי מפלגת 'אשדוד התורנית' באודיטוריום 'בית מלכה', הצליח לסחוף אליו המונים רבים מכל החוגים, חסידים, ליטאים וספרדים, שיצאו מהמקום טעונים באנרגיות וברצון עז להביא לשינוי.

את הכנס פתח העסקן הבעלזאי הרה"ח ר' אליקים שטארק, שעמד בדבריו על אבני האפוד שבהן היו אמנם השבטים חלוקים, 'ששה משמותם על האבן האחת', בנפרד, אך בחושן היו 12 השבטים יחדיו.

"גם כאן הגענו לפיצול, שנכפה עלינו, אך הפיצול הזה מסמל את האחדות. כפי שמתפללים בבתי כנסת נפרדים – ופעם הדבר לא היה מובן מאליו שכן ספרי השו"ת מלאים בדיונים בנושא – כך גם ניתן לפעול במסגרות פוליטיות נפרדות להעצמת הכח ולהבאת ביטוי לכל הקהלים, וכך להביא לאחדות".

הרב שטארק חלק שבחים ליו"ר 'אשדוד התורנית' הרב אפריים וובר, וציין כי מדובר ב'ערב הצדעה' להרב וובר, הוזכה להערכה מקיר לקיר בקרב כל הקהלים בעיר ומחוץ לה.

"הוא מעורב עם הבריות, תמיד רגוע, מקרין סביבו רק טוב", אמר וציין כי הרב וובר הוא חבר המועצה היחיד שבבעלותו הרכב היקר ביותר: אוטובוס ציבורי…

נציג הציבור הכלל חסידי, הרב יהושע טננהויז, נשא דברים קצרים בהם קרא לשים סוף לפטרונות. "מצב שבו יש מי שמחליט עבור אחרים הגיע זמנו שיעבור מן העולם", אמר וסיפר כי "אני ניהלתי את ישיבת גרודנא, לאחר מכן את סמינר הרב שרייבר, ובמסגרת תפקידי אצל הרב פרוש למדתי שצריך לענות לכל מי שפונה אליך, כשעצם המענה מהווה חמישים אחוזים מהפתרון. ואת השאיפה הזו הבאתי עמי למועצה, לייצג את כולם ולסייע לכולם".

הרב אברהם חיים ברנשטיין, חבר וועדת הרבנים שעמדה לצד הנציגות הפוליטית בעיר בשנים האחרונות, סיפר לציבור את השתלשלות הארועים שהביאו לפיצול, ותיאר כיצד היו כאלו שעשו כל בכדי לדחוק את חסידי בעלזא ואת הציבור הכלל חסידי החוצה, "ולאחר שהדבר קרה הם זועקים: מחלוקת. אך אם הוציאו אותנו החוצה, נדע לפעול בצורה נכונה ולהביא למיקסום הכח של כל ציבור".

ח"כ הרב ישראל אייכלר העלה נשכחות מהימים הראשונים של ההתיישבות החרדית באשדוד, וציין כי יום למחרת הבחירות כבר תעבוד הנציגות החרדית כולה שכם אחד, אם כי "הוכח כבר כי בכדי שהקהילות יקבלו את היחס הראוי יש לרוץ בנפרד ולאחר מכן כבר יודעים להכיר בכוחן. זה קרה במ"ט עם הציבור הליטאי, קרה בהמשך בריצה הנפרדת לרשויות, ויקרה גם הפעם באשדוד".

אגב, חשף כי הוא משמש עדיין כמזכיר 'דגל התורה' הארצית, תפקיד שניתן לו בידי הגרא"מ שך זצ"ל בעצמו, בעת שבעלזא חברה לציבור הליטאי בבחירות הידועות בתשמ"ט אז הוקמה מפלגת 'דגל התורה', שיצאה לדרכה במטרה להוכיח את כוחם של בני התורה והיום היא הפכה למפלגה הגדולה והמשפיעה ביותר. פרט נוסף אותו ציין הרב אייכלר, הוא שמי שזיהה את יכולותיו של רה"ע לסרי והביא לתמיכה הראשונית של הציבור החרדי בו, היה לא אחר מאשר הרב וובר, שהמשיך עם תמיכתו העקבית גם כאשר יתר השותפים ביקשו לקדם 'דילים' אחרים.

ח"כ הרב אליהו ברוכי, יליד אשדוד, עמד על כוחם של חברי המועצה שמסוגלים לחולל גדולות ונצורות, לשעה ולדורות. הוא הזכיר כי מי שבלם את הבניה לגובה ברובע ג', תוכנית שביקשה לצמצם את התרחבותו של הציבור החרדי בעיר. "מי שבלם את התוכנית היה ר' משה בורשטיין ז"ל, אז חבר מועצה, שזכות התרחבות הציבור החרדי בעיר נזקפת לו".

בכנס המרשים נשא דברים מאלפים המשפיע הרה"ג רבי יחיאל צוקר, מחבר סדרת הספרים 'להאיר' ומנווט דרכם של סמינרי 'שרייבר', שהציג את הסיבות לפיצול ללא כחל ושרק.

"אני הוא בעל המחלוקת" אמר וחשף כי הוא זה שביקש להכליל ציבורים שמשום מה היו כאלו שסברו שאין להם זכות לייצוג, כאשר רק בזכות הדרישה הזו – שביקשה בסך הכל למקסם את כוחו של הציבור החרדי כולו – יצאה לדרכה הריצה הנפרדת עליה הוחלט יום לפני יום הכיפורים, "וזה, משום שהמטרה היא להביא לאחדות. מצב שבו שנה מפלגה אחת שנותנת ביטוי רק לחלק מהציבור והיא כופה דעתה על אחרים, רחוקה מלהיות אחדות".

לסיום קרא ר' מוטי זורגר לציבור להתגייס, ולהוכיח את כוחו של הציבור הכלל חסידי שעד כה לא היה לו זכות ביטוי.

"זהו האביב החסידי", אומרים במטה 'אשדוד התורנית' שם הופתעו מהאנרגיות שהורגשו במהלך הכינוס ומהירתמות הציבור לאחריו.

"אין ספק כי עם התלהבות כזו כפי שחשנו בה, הרשימה החדשה תזכה בע"ה להצלחה, ואכן באשדוד יתחיל משהו חדש".

הזירה הנוספת שכולם מקווים שלא תיפתח, הופכת להיות נפיצה מאוד – במיוחד אחרי הפיגוע שאירע אתמול (חמישי) בבוקר במעלה אדומים. במערכת הביטחון מזהים מאמץ גובר של האיראנים להחדיר נשק רב, בעיקר דרך ירדן, כולל מטעני נפץ שלא נראו כמותם עד עכשיו ביהודה ושומרון. ההערכה היא שהפיגוע היום עשוי היה להיות נקמה על מה שקורה בעזה – אבל גם מתחיל להתכתב עם השיח על הר הבית.

קיים מספר רב של התרעות לפיגועים בימים אלו, והדבר מצריך הכבדה במחסומים והגברת נוכחות של הכוחות בשטח כדי לנסות ולמנוע אותם. חשוב לציין – הר הבית הוא הדבר שמאחד את כל הגזרות. לכן, הנושא מאוד נפיץ ומצריך ממקבלי ההחלטות שכל ישר וקור רוח בניהול המצב – על מנת לייצב ולהוריד מעט את גובה הלהבות. על רקע הדברים האלו, שהולכים ומאיימים לגבור – חודש הרמדאן כבר בפתח.

המספרים של הטרור וההתרעות לפיגועים הם אכן חסרי תקדים. מנתונים שהעביר השב"כ לחדשות 12, עולה כי מתחילת המלחמה ועד היום אירעו 199 פיגועים משמעותיים, כלומר – דקירה, דריסה, ירי ומטענים, כשמרביתם במהלך אוקטובר. באותה התקופה, בשב"כ גם סיכלו יותר מ-650 פיגועים דומים שלא יצאו לפועל – חלקם חמורים עוד יותר.

ארבעה גברים פקיסטנים הואשמו בקשרים לכלי שיט שהעביר נשק מתוצרת איראן ושעליו עלו שני נחתים מיחידת העילית "אריות הים" של הצי האמריקני, שהשתתפו במבצע לאיתור משלוח נשק לחות'ים בים האדום.

השניים נפלו מהספינה, הוגדרו כנעדרים, וכעבור 10 ימים של חיפושים הוכרז כי נהרגו. בחיפוש שנערך בכלי השיט בעקבות הפשיטה נמצאו נשק מתקדם מתוצרת איראן, רכיבים לטילים בליסטיים לטווח בינוני וטילי שיוט נגד ספינות

הביטוח הלאומי פרסם היום (חמישי) להערות הציבור הסכם עם משרד האוצר שיאפשר תשלום של משכורות החטופים במקום אלה שהיו מקבלים ממקום עבודתם.

הכסף נועד לסייע בתשלומי ההוצאות השוטפות שהחטופים מחוייבים אליהם כמו שכר דירה, משכנתא והלוואות. לפי ההסכם המתוכנן, המשכורת תשולם רטרואקטיבית מ7 באוקטובר ואילך.

אחרי שלב הערות הציבור, ההסכם יגיע לדיון התייעצות מהירה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

משטרת לונדון התייחסה לסערה שהתעוררה הבוקר (חמישי) בממלכה כאשר שוטרי לונדון לא עשו דבר בנוגע להקרנה של סיסמאות פרו פלסטיניות כמו "מהים עד הנהר פלסטין תשוחרר", על מגדל ויקטוריה בפרלמנט הבריטי שבראשו טבוע שעון הביג בן. כך דווח בכאן 11

גורמים יהודיים ופרו ישראלים בלונדון טענו כי מדובר בסיסמא המנוגדת לחוק, מהווה הסתה לאלימות ומשמעותה טיהור אתני של ישראל מיהודים.

משטרת לונדון טענה כי הקריאה אינה מהווה עבירה פלילית: "זהו פזמון שנשמע תדיר בהפגנות פרו-פלסטיניות כבר שנים רבות ואנו מודעים מאוד לעוצמת התחושה ביחס אליו. ‏אמנם ישנם תרחישים שבהם מזמורים או שימוש במילים אלו עלולים להיות בלתי חוקיים בהתאם למיקום או ההקשר הספציפיים, אך השימוש בהם במסגרת מחאה ציבורית רחבה יותר, כמו אמש, אינו עבירה פלילית".

בתקיפה המיוחסת לישראל היום (חמישי) בדרום לבנון, חוסל חסן סאלח, המכונה ג'עפר – מפקד בדרגה המקבילה למח"ט בכוח רדואן של חיזבאללה. כך פירסם באופן רשמי ארגון הטרור. בתקיפה, שאירעה בשעות אחר הצהריים, הופצצה דירת מגורים בכפר הסמוך לעיר נבטיה.

תפקידו של חסן סלאח היה הפיקוד על מרחב ההתקפה הר דב. הוא היה אחראי על אירועי הירי לעבר מספר מרחבים בצפון הארץ, ושימש כמפקד בכיר וותיק בארגון ובעל ניסיון מבצעי רב.

חיזבאללה פירסם באופן רשמי גם שמו של ההרוג השני בתקיפה, הישאם חוסיין עבדאללה מהכפר אל-חיאם. מתחילת הלחימה בגבול לבנון, חוסלו 208 פעילים של ארגון הטרור.

שני לוחמים בחטיבת הנח"ל, שנלחמת בימים אלו בעזה, חשודים שניסו למכור רובה צה"לי לשוהה בלתי חוקי פלסטיני. כך פורסם היום (חמישי) בחדשות הערב בכאן 11. השניים נעצרו בתחילת השבוע על ידי המשטרה הצבאית. הנשק שאותו הלוחמים ניסו למכור הוא מסוג מיקרו-תבור שככל הנראה נגנב מלוחם אחר ביחידה ללא ידיעתו.

עם פתיחת החקירה, שני הלוחמים נעצרו על ידי משטרה צבאית חוקרת, והפלסטיני נעצר על ידי משטרת ישראל. מעצרם של שני הלוחמים הוארך על ידי בית הדין הצבאי נווה צדק בבית ליד עד ליום ראשון.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאחר חקירה מקיפה, תוך הפעלת כלי חקירה מגוונים, החיילים נעצרו. בית הדין הצבאי המחוזי החליט לקבל את עתירת התביעה הצבאית, והורה על הארכת מעצרם של החיילים לצרכי חקירה עד יום יום ראשון בשבוע הבא. כמו כן, נעצר חייל נוסף בחשד למעורבות באירוע, התביעה הצבאית צפויה לבקש את הארכת מעצרו".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם בניית אלפי יחידות דיור במעלה אדומים – בתגובה לפיגוע הירי הבוקר (חמישי) ליד העיר. בשעות האחרונות נערך דיון אצל ראש הממשלה בנושא. ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים סמוטריץ', יואב גלנט ורון דרמר שואפים לכנס את הוועדה שמאשרת בנייה בשבועיים הקרובים.

בשבועות האחרונים ניסה סמוטריץ' לקדם אישור אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון, אך נענה בתשובה כי העת רגישה מול הממשל האמריקני. אולם אחרי הפיגוע הבוקר, הדרג המדיני זיהה הזדמנות לקדם את המהלך.

ראש המועצה האזורית גוש עציון, הגיב על ההחלטה לקידום בניית יחידות הדיור: "תשובה ציונית לפיגוע הנוראי הבוקר. אנו מקווים ששאר יחידות הדיור שממתינות לאישור יאושרו בהקדם, אין צורך לחכות לעוד פיגוע רצחני. אויבינו צריכים לדעת שאנו לא נרתעים ממעשי טרור. אנו צריכים להמשיך לבסס את אחיזתנו בכל חלקי הארץ".

צה"ל תקף הלילה (חמישי) במחנה הפליטים בג'נין באמצעות כטב"ם – כך על פי דיווחים פלסטיניים. הירי מהאוויר בוצע לעבר רכב, בו ככל הנראה היה יעד התקיפה. על פי כלי תקשורת ערביים, כוחות צה"ל החלו להיכנס לעיר ג'נין לאחר תקיפת הכטב"ם.

בג'נין מדווחים על הרוג אחד, יאסר אל-חנון, שפרסם לפני כשבוע בחשבון הפייסבוק: "אנחנו איננו אלא הלוויה שנדחית, היי נכונה נפשי, יתכן ואלך בקרוב. אלוהים, נבקש ממך לעמוד איתן".

קבינט המלחמה אישר היום (חמישי) את יציאתה של משלחת משא ומתן שבראשה יעמוד ראש המוסד, לפסגה שתערך מחר בפריז ובה יתקיימו שיחות בנוגע לשחרור החטופים. האישור הסופי להוצאת המשלחת ומתן הסמכויות שלה יינתן על ידי הקבינט המורחב. כך דווח בכאן 11

אופטימיות נשמעה היום מצד הדרג המדיני והמקצועי שהעריכו כי תיתכן פריצת דרך במגעים לשחרור חטופים בפסגה. הדרג המדיני יחליט אם להעניק סמכויות לצוות המשא ומתן הישראלי ולא לשלוח אותו להאזין בלבד – כמו בפסגת קהיר.

בלב המחלוקת בין ישראל לחמאס בנוגע להסכם עומדת סוגיית שחרור החטופים מול האסירים הפלסטינים. אחת הדרישות של חמאס היא גיבוש מנגנון להעברת תושבים מדרום לצפון הרצועה בשלב הראשוני של ההסכם.

שר הביטחון יואב גלנט אמר מוקדם יותר היום לשליח הבית הלבן למזרח התיכון ברט מקגורק: "נרחיב את המנדט לגורמי המשא ומתן על החטופים, ובמקביל נקדם את הרחבת הפעולה הקרקעית בעזה".

"צאו להצביע"!

סימנים מהשטח: כיצד מתמודדים מול גלי האדישות ומה ייחשב להצלחה?

אין זה סוד שהקדנציה הקרובה ברשויות המקומיות עומדת להיות קשה ביותר לאור ההסתה החמורה נגד הציבור החרדי סביב חוק הגיוס ובכלל. הדבר מתבטא במישור הארצי ועלול לחלחל ולהשפיע גם על המישור המקומי, באמצעות הצרת צעדי הנציגים החרדים ודה לגיטימציה לפעולותיהם. כל תקציב, כל הקצאה וכל נושא יהודי ודתי, שיעלו על השולחן במועצות המקומיות, יהפכו אותו לשדה קרב. האחראים לכך לא יהיו רק המפלגות האנטי חרדיות הקבועות, אלא גם מפלגות, שעד היום ניתן היה לחיות מולן בדו קיום ובשמירה על הסטטוס קוו.

יו"ר 'דגל התורה', ח"כ הרב משה גפני שותף להערכות אלו. השיחה עמו התקיימה שלשום, עת עשה את דרכו מכנס אחד למשנהו. "יש בהחלט מקום לחשש, לגבי כל מה שתיארת גם בנושאי התקציב וכן בכל היחס לצרכי הציבור החרדי", הוא אומר. "זה לא רק בגלל חוק הגיוס, אלא בגלל שמזהים אותנו כגורם משפיע בשלטון. לפיכך יהיו שירצו להתנכל לנו. מוטלת עלינו החובה לעשות הכול כדי לנטרל את ההשפעה הזו. רק נציגות חזקה עם ניסיון, כזו שכבר רכשה מיומנות תוכל להתמודד מול מה שמצפה לנו. כאלו הם נציגי 'דגל התורה' בכל הארץ".

איך בכלל מסכמים מערכת בחירות שכזו, בחירות תחת אש, אני שואל. "אין ספק שאלו בחירות בעיתיות. חשבתי עד הרגע האחרון שהבחירות הללו יידחו. זה באמת לא מתאים לקיים בחירות בתקופת מלחמה. אבל זה מה שהרוב הכריע בכנסת וזה מה שהתקבל".

הרב גפני מתייחס גם להתמודדות של 'דגל התורה' עם האותיות דגל ב-15 רשויות, ואני תוהה האם ההתמודדות הזו נעשתה בגדר של לכתחילה, או שזה נכפה עלינו. "לא בכל מקום השותפות עם מפלגות אחרות הצליחה ולכן לא הייתה ברירה אלא ללכת לבד", הוא משיב. "לנגד עינינו עמד תקדים ירושלים המוצלח, שם קיבלנו שישה מנדטים, יותר ממה שקיבלנו כאשר הלכנו יחד. מי שרואה כיום כיצד מועצת העיר פועלת בהצלחה, מבין שהכול השתנה, הן בצרכים והן באוזן הקשבת עקב הייצוג המוגבר והאמיתי של 'דגל התורה'. בד בבד גם ראש העירייה משה ליאון מתפקד מצוין. גדולי התורה תמכו ותומכים בו וכך אנו מצביעים".

אתה מסתובב בין הערים והישובים ונחשף לתגובות של הציבור. האם אתה יכול לאפיין את הסימנים מהשטח: התלהבות או אדישות? "יש אדישות רבה בכל המגזרים ולצערי גם אצלנו", מאפיין הרב גפני את מה שקורה בשטח. "אני מקווה מאד שהציבור יתעורר ברגע האחרון לפי קריאתם של גדולי ישראל".

מה ייחשב להצלחה ביום שלישי הקרוב, אני מנסה להשיג כותרת (בתקווה שינקוב בשם של עיר אחת או שתיים). הרב גפני מבין לאן אני חותר, אך ממשיך בקו שלו: "ההצלחה תהיה כאשר בסייעתא דשמיא, כוחנו יעלה ונקבל מנדטים רבים בכל ערי הארץ, וכמובן שייבחרו ראשי הערים מטעמנו וגם ראשי הערים בהם אנו תומכים".

אם אבקש ממך להעביר מכאן מסר לסיום, מה היית אומר? הרב גפני: "בשתי מילים – צאו להצביע. בשני משפטים: ההצבעה חשובה ביותר ויכולה להשפיע על חמש שנים מלאות. חשוב שכולם יהיו שותפים יחד במשימה הזו של חיזוק והעמדת הדת על תילה כפי שהורו גדולי ישראל במכתבם".

הישורת האחרונה

"אנו לא עורכים מסע נקמות מעיר לעיר אלא מביטים בכל מקום על טובת העיר ויושביה"

בבואנו לסקר את הישורת האחרונה של מערכת הבחירות, אי אפשר לדלג על מי שכבר הוזכר קודם, הרב מנחם שפירא – ראש רשימת 'דגל התורה' בבני ברק, והפעם בכובעו כיו"ר המחלקה המוניציפאלית של 'דגל התורה'. הרב שפירא מצליח לשלב בין הדברים וניכר כי הוא מכיר היטב את כל המקומות והישובים בהם מתמודדים נציגי התנועה לפרטי פרטים.

עם סיומו של חוג בית שקיים שלשום לאחר חצות, הוא נפנה שוב להשיב על כמה שאלות, ובראשן – האם הבחירות הללו שונות מתמיד. "בוודאי שהן שונות", הוא משיב ללא היסוס. "זה לא רק שהבחירות נערכות בתקופת מלחמה, אלא יש עוד שוני פנימי: הכללים הפעם השתנו לחלוטין. במקום להביט בכל מקום על טובת העיר וטובת הציבור, יש כאלו שפתחו במסע נקמות מעיר לעיר תוך עשיית חשבונות, כיצד זה מסתדר עם מערכת הנקמות שלהם מערים אחרות. למרות כך אנו מרגישים בס"ד חזקים וגדולים, כאשר הקהילות בכל מקום יודעות להפריד בין הדברים ומתגייסים למערכה על מנת להוכיח שטובת העיר קודמת לכל מסע נקם כזה או אחר. אני מאמין שבס"ד יהיו הפתעות רבות במקומות רבים".

הפעם 'דגל התורה' מתמודדות במקומות רבים ברשימה עצמאית, כיצד אתם מטמיעים את האותיות "דגל" בקרב הציבור שרגיל להצביע באותיות אחרות, אני שואל, ומיד רואה שהתפרצתי לדלת פתוחה. "עלית בדיוק על הנקודה שאנו מחדדים הלוך ושוב", משיב הרב שפירא.

"לראשונה אנו מתמודדים ב-15 מקומות מתוך יותר מ-50 עם האתיות ד'.ג'.ל' וזו אכן משימה לא קלה לאלו שהתרגלו אחרת, בעיקר לאנשים מבוגרים יותר. אנו מנסים בדרכים יצירתיות שונות להחדיר את זה למודעות הציבור. עד הבחירות נמשיך עם זה הלאה כדי שאף אחד לא יתבלבל בקלפי ויצביע בטעות למפלגה אחרת ממה שרצה לכתחילה".

האם גם אתה חש בשטח אדישות כללית, אני שואל. "זה אכן היה בשטח עד מכתבם של גדולי ישראל. מאז המכתב ומאז שכולם רואים כיצד גדולי ישראל מטריחים עצמם ממקום למקום בגילם המופלג, השטח כולו מקבל תנופה ומשמעות אחרת".

מה הן הערים החשובות ביותר לדגל התורה, אני שוב מנסה את מזלי. הרב שפירא נחרץ: "אין דבר כזה. אין מקום שהוא חשוב יותר ממקום אחר. כל עיר וכל ישוב הם חשובים ל'דגל התורה', כל מקום בהתאם לצרכיו. אנחנו לא מערבבים ערים, אלא פועלים בכל עיר לגופה. אין עיר חשובה מאחרת".

לפני סיום, אני רוצה להקשות עליך ולשאול שאלה ישירה: "האם גם אתה חש שבבחירות הללו יותר מתמיד, רואים כולם כיצד 'דגל התורה' כפופה באופן מלא ומוחלט לדעתם של גדולי ישראל, גם אם לכאורה זה מסב לה נזקים פוליטיים?

"הגדרת את זה כשאלה קשה, ואני אומר לך שאין כאן שום שאלה", דוחה יו"ר המחלקה המוניציפאלית את השאלה ומיד מסביר: "אנחנו כפופים לגדולי ישראל וזה כל מהותנו כ'דגל התורה'. התרגלנו שיש כאלו שעושים חשבונות, מה יותר טוב מבחינה פוליטית ומה פחות טוב. אבל 'דגל התורה' במהותה לא עושה שום חשבון כזה ומבצעת רק מה שגדולי ישראל אומרים לה לעשות ללא שום חשבונות. יש לנו זכות גדולה שגדולי ומאורי הדור מראים לנו את הדרך כיצד להתנהל, בשונה מאחרים שמקבלים החלטות לבד".

ואי אפשר שלא להתייחס לעצרת הגדולה המתוכננת ביום ראשון. כיצד החלטתם לקיים את העצרת בתקופת המלחמה, אני שואל. הרב שפירא: "אנו נמצאים בתקופה קשה, ובאופן טבעי לא היינו צריכים לקיים בחירות כאשר מתרחשים אסונות כבדים וסכנות איומות. נאלצנו בלית ברירה לקיים את הבחירות הללו ודווקא בזמן הזה צריך להתחזק בעצרת תפילה וחיזוק על המצב ובמקביל להתייצב סביב המערכה הקדושה והחשובה בפניה אנו עומדים. זו תהיה עצרת תפילה ברוב עם בו ישמיעו גדולי ישראל את דבריהם. אני בטוח שהציבור יגיע בהמוניו לראות, לשמוע ולהשתתף במעמד המיוחד ביום ראשון".

הסוד החיפאי

עיניים רבות מכל הארץ נשואות לחיפה, לראות האם ההצלחה הייתה חד פעמית

"בבחירות הקודמות לרשויות, לא היה שבוע שלא היית כותב על חיפה. מה קרה. להיכן היא נעלמה", שאל אותי השבוע קורא חיפאי, והזכיר לי את "הפינה החיפאית", שמקומה לא נפקד מהמדור שבוע אחר שבוע. "תראה", ניסיתי להתחמק, "בבחירות הקודמות עמדו חיפה וירושלים בראש מעייני הציבור החרדי בכל הארץ, עקב האירועים שקרו בשני הערים הללו. הפעם חזית ההתעניינות עברה לערים אחרות". "לא השתכנעתי", הפטיר האיש והמשיך בדרכו.

חשבתי שוב על דבריו והחלטתי לשתף את קוראי המדור, בטור שכתבתי (כמועמד מספר 3 ברשימת 'דגל התורה' בחיפה) לחוברת הבחירות "הרגע להכריע", שמחולקת היום בעיר. להלן תקציר הטור עבור הקוראים שאינם חיפאים מתוך החוברת היפה שערוכה ביד משובחת ומקצועית (שכי מונק).

"רבים מבני הציבור החרדי בכל רחבי הארץ נושאים בימים אלו עיניים לחיפה ויבחנו אותנו בשבע עיניים נוספות במוצאי יום הבחירות. הסיבה: רצון ללמוד ולהתחקות אחר 'הסוד החיפאי' שהביא להצלחה הכבירה בבחירות הקודמות. לסוד הזה יש שם: 'אמונת חכמים'.

זכינו באותה מערכת בחירות לקבל ברכת הצלחה מיוחדת ממרן שר התורה זצוק"ל, ומילאנו ללא אומר ודברים את הוראתו, אף שכל הסקרים הצביעו אז על מציאות שונה לחלוטין. לאחר הבחירות כאשר פורסמו התוצאות, התברר כי כל הנוטל עצה מהזקנים ועושה זאת באמונה וללא פקפוק, אינו נכשל. ההצלחה הכבירה התבטאה בשני מישורים: 1. מפלה לראש עיר שהתנכל לציבור החרדי. 2. הכפלת היסטורית של נציגות 'דגל התורה' בעירייה.

זו הסיבה שבריכוזים חרדים רבים בכל הארץ נושאים היום עין לחיפה, כדי ללמוד ולאמץ את שיטות הפעולה. הדבר מחייב אותנו עוד יותר להראות ולהוכיח, שהברכה שרירה וקיימת, כאשר ההצלחה הקודמת אינה חד פעמית.

במישור האישי אני מציין בשנה זו 35 שנים למגוריי בחיפה: פחות מוותיקי העיר, שגרו כאן עוד קודם ובנו את התשתית הרוחנית לכל מה שיש היום בעיר, ויותר מהצעירים שבאו להתגורר בשנים האחרונות ונהנים מכל הטוב שיש בה.

מה שקורה היום בחיפה, לא זכור גם לוותיקים ביותר. חיפה החרדית שינתה פניה: זוגות צעירים חרדים רבים נוהרים אליה מכל הארץ, ובהם גם כאלו ללא קשר משפחתי לחיפה, מתוך רצון להנות מסגולות המקום המיוחד הזה המאפשר לגדול ולהתעלות בכל המישורים.

חיפה לא נחשבת אמנם כעיר חרדית נטו. אולם יש בה ריכוז חרדי באיכות גבוהה. יעידו על כך האורחים המגיעים לעיר, שאינם יכולים להסתיר את התפעלותם, לאחר שהם מתוודעים מקרוב להליכותיהם ולהנהגתם של בני המקום.

גם מוסדות החינוך בכל הארץ, ישיבות וסמינרים, יודעים להעריך את התוצרת החיפאית המשובחת המפארת את ספסליהם. 'רואים שהוא חיפאי', אומרים מנהלי המוסדות בהערכה רבה.

מי שיגיע מבחוץ לריכוזים החרדים בהדר ובנו"ש באמצע השבוע בשעות הצהרים, ייתקל במחזה שלבטח לא ציפה לראות: נהירה המונית של תלמידים ותלמידות מכל מוסדות החינוך. מדובר במראה מרנין המזכיר עיר חרדית לכל דבר.

אפשר לזקוף את העובדה הזו לרבים, אולם אי אפשר להתעלם מפעילותם הענפה של נציגי 'דגל התורה' שתורמים לכך רבות, נציגים שהם 'ידא אריכתא' של רבני הקהילות, ובראשם רב הקהילה החרדית רבי יחיאל יוסף במברגר שליט"א.

בבחירות הקודמות הוכחנו כאן את אחדותנו והצלחנו כאמור באופן היסטורי בשני נציגים של 'דגל התורה' במועצת העיר. הרכב מנצח שכזה, הכולל את הרב מיכאל אלפר כמ"מ ראש העיריה והרב מנחם קפלן כמחזיק תיק תרבות תורנית וחבר בהנהלת העיר, חייב להמשיך לטובת כולנו. צמד הנציגים מיכי ונחי – הפכו זה מכבר למושג שהוא מותג. עצם אזכור שמם באופן הזה, מראה עד כמה הם נגישים בגובה העיניים. השניים מתמסרים לציבור באופן מוחלט ונותנים מעצמם את הכול בשעות לא שעות. רבים יכולים להעיד על כך מניסיונם לאחר שנעזרו בהם באופן אישי. מלבד זאת השניים מקדשים שם שמיים בהליכותיהם, פועלים יחד יד ביד בשיתוף פעולה שאין דומה לו, ומביאים כבוד רב במסדרונות העירייה לציבור שולחיהם.

לפיכך, כדי שהשניים יוכלו להמשיך בעשייה שלהם למעננו, חשוב מאד לחזקם ולפעול לבחירתם. חשוב לציין, כי אינו דומה הכוח שיש לשני נציגים לעומת נציג אחד, כפי שראינו זאת במהלך הקדנציה האחרונה. כל דגל נוסף בקלפי זהו דגל למען התושב, דגל של עשייה ודגל של ברכה".

ואם בס"ד יהיו שלושה… שבת שלום.